08 ינואר 2019

לפני: כב' השופט אורן שגב

החלטה

1. בפניי בקשת התובע למינוי מומחה רפואי נוסף בתחום הפסיכיאטריה.
2. ביום 13.9.2018 הוגשה לבית הדין חוות דעתו של ד"ר יובל מלמד (להלן - המומחה). כמו כן ביום 22.11.2018 השיב המומחה לשאלות הבהרה שהוגשו על ידי התובע. לטענת התובע, יש למנות מומחה נוסף שכן חוות הדעת כללה מסקנה עובדתית שגויה לפיה התובע לא נוטל כדורים מסוג ציפרלקס; התובע לא נשאל מה גורם לו להפרעות השינה וכן חוות הדעת אינה מסבירה מדוע הפרעות השינה החלו רק לאחר התאונה; מסקנת המומחה, לפיה התובע נוטל תרופות נגד חרדה מסוג קלונקס מחד, וכי אינו סובל מחרדה מאידך, אינן מתיישבות יחדיו. לבסוף, טוען התובע כי לאור מסקנות אובייקטיביות על הנתבע להכיר בפגיעה נוירולוגית ממנה סבל התובע כתוצאה מהתאונה.
3. לטענת הנתבע יש לדחות את הבקשה, שכן חוות דעתו של המומחה עניינית וברורה ודוחה מפורשות קשר סיבתי בין התאונה למצבו הנפשי של התובע; המומחה ציין כי התובע אינו נוטל עוד ציפרלקס, זאת על בסיס הודאת התובע עצמו כי התרופה גרמה לו לתופעות לוואי. עוד טוען הנתבע כי המומחה אכן קבע כי התובע סובל מחרדה אולם דחה קיומו של קשר סיבתי לתאונה. לבסוף, הנתבע מתנגד להכיר בפגיעה נוירולוגית אצל התובע.

אשר להכרעתי

1. הנחיות הנשיא (כתוארו דאז) כב' השופט יגאל פליטמן, בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים מיום 26.6.17, אשר נכנסו לתוקפן ביום 4.7.17 קובעות:

"16. ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים שבהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה, או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, במקרה שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה.

מינוי מומחה נוסף או אחר פותח פתח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין זה חייבת הנמקה.

17. בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף אם מצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שפורטו בהחלטתו." כמו כן, בית הדין הארצי בעב"ל 6949-10-12 יחזקאל בבאי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם נבו, 23.2.2015) קובע בזו הלשון:

"בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף כאשר 'בית הדין רואה לנכון לשמוע השקפה רפואית אחרת בנושא השנוי במחלוקת במדע הרפואה' (הנשיא סטיב אדלר – 'מומחים-יועצים רפואיים בבתי הדין לעבודה') או כאשר אין הוא מוצא בחוות דעת המומחה תשובות לכל השאלות שהוצגו ואשר נראות חיוניות למתן פסק דין או שמבקש הוא לקבל חוות דעת נוספת".

ומן הכלל אל הפרט

1. לאחר שעיינתי בחומר שבפני, לא מצאתי שיש מקום למנות מומחה נוסף מהטעמים שפורטו בבקשה, שכן חוות הדעת והתשובות לשאלות ההבהרה נותנות מענה ברור ומספק לשאלות שהניח בית הדין בפני המומחה, ואבהיר.
2. חוות דעתו של המומחה ניתנה לאחר שערך בדיקה קלינית לתובע, אשר את ממצאיה תיאר בחוות דעתו. בניגוד לאמור בבקשת התובע, המומחה לא ציין כי התובע אינו סובל כלל מהפרעה בתחום הנפשי, אלא רק ציין כי לא ניתן לאתר אצל התובע הפרעות נפשיות המתרחשות לאחר תאונה דוגמת הפרעת הסתגלות ותסמונת פוסט-טראומטית. כמו כן, מעיון בחוות הדעת ובתשובות המומחה לשאלות ההבהרה, עולה כי המומחה ציין כי התובע נטל בעבר תרופה מסוג ציפרלקס אולם הפסיק לאחר שנגרמה לו תגובה שלילית.
3. יחד עם זאת, יש מקום לוודא במסגרת שאלות הבהרה נוספות את האמירה בתשובות לשאלות ההבהרה לעניין אי נטלת ציפרלקס כלל. כמו כן, רשאי התובע לבקש מהמומחה להבהיר כל תשובה שניתנה על ידי המומחה במסגרת שאלות ההבהרה הראשונות, ואשר לדידו לא פורטה דיה על ידו.
4. לאור כל האמור לעיל, הבקשה למינוי מומחה נוסף - נדחית.

התובע רשאי להגיש בקשה לשאלות הבהרה נוספות כפי שפורט לעיל. כמו כן, הנתבע מתבקש ליתן עמדתו בתוך 14 ימים ביחס למינויו של מומחה בתחום הנוירולוגיה, וזאת בעקבות מסקנת המומחה לעניין ההפרעה בקשב וריכוז ממנה סובל התובע.

1. לעיוני – 23.1.2019.

ניתנה היום, ב' שבט תשע"ט, (08 ינואר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.