28 יוני 2021

לפני:

כב' השופט אורן שגב

החלטה

בפניי שתי בקשות הדורשות את הכרעתי. הראשונה, בקשתו של התובע למינוי מומחה רפואי נוסף בתחום הפסיכיאטריה; והשנייה - בקשתו של הנתבע למשלוח שאלות הבהרה לד"ר ביזר, מומחה בתחום א.א.ג.

בקשת התובע למינוי מומחה נוסף בתחום הפסיכיאטריה:

1. לטענת התובע, פרופ' מלמד התעלם משינויי התרופות שנרשמו לתובע. בנוסף, פרופ' מלמד לא התייחס בחוות דעתו למכתבו של הפסיכיאטר, ד"ר גולדברג וכן לא לאשפוזו של התובע בבית החולים אברבאנל. בבקשתו למינוי מומחה נוסף/אחר מבקש התובע גם להפנות שאלות הבהרה למומחית בתחום הנוירולוגיה.
2. הנתבע מתנגד לבקשה. לטענתו, בפסק הדין מיום 15.06.2020 קבע בית הדין כי למומחה בתחום הפסיכיאטריה ישלחו שאלות הבהרה.
3. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת חוות דעת המומחה, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום לפסול את חוות הדעת. ולהלן נימוקיי.
4. בהתאם להנחיות בדבר מינוי מומחים רפואיים מיום 10.9.2019 שיצאו תחת ידי כבוד הנשיאה השופטת וירט-ליבנה, נקבע כי במקרים חריגים ניתן למנות מומחה אחר ובהחלטה מנומקת ניתן למנות מומחה נוסף (ראו סעיפים 17-18 להנחיות).
5. ההלכה הפסוקה פירשה את הכללים בדבר מינוי מומחה אחר וקבעה קווים כלליים לפיהם יוחלט האם יש למנות מומחה אחר (ראו עב"ל (ארצי) 421/09 המוסד לביטוח לאומי נ' בן סימון (ניתן ביום 8.3.2010) -

"מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה הראשון שמונה. לא על נקלה תיפסל חוות דעתו של המומחה, אלא צריך טעם ממשי לפסילתה; כמו - התעלמות חוזרת ונשנית מן המסכת העובדתית למרות ששימת הלב הופנתה לנסיבותיה, או התקבעות בדעה מסוימת חרף ההנחיה המשפטית שניתנה, או פגם אישי שנפל בנותן חוות דעת לבית הדין.

בעיקרו של דבר, הטעמים בהם יחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש, דומים לטעמים בגינם יש למנות מומחה רפואי אחר בשלב ההכרה בפגיעה כפגיעת עבודה".

אשר לעניינו -

1. בחוות דעתו מיום 27.08.2017 ציין פרופ' יובל:

"בתיק בקופ"ח מצוין טיפול ע"י קלונקס וציפרלקס.

קובי מציין שציפרלקס גרם לתגובה לא טובה והוא מטופל כיום בקלונקס 1 מ"ג לשינה.

וכמו כן ע"י Concerta (טיפול המשפר ריכוז להפרעות קשב וריכוז).

ובהמשך –

4א. קובי מתאר קשיי ריכוז וקשיי שינה, אשר מגיבים היטב לטיפול ב- Concerta ו- Clonex.

ב. מבחינה נפשית איני מאבחן כאן הפרעה הקשורה לתאונה.

ההפרעות בשינה אינן ספציפיות.

לגבי ההפרעה בריכוז והטיפול ע"י קונצרטה – אם אכן מדובר בהפרעה קלינית מאובחנת, ייתכן וזו תוצאה של חבלת הראש, אך זאת על נוירולוג לקבוע."

1. ביום 04.11.2018 הועברו לפרופ' יובל שאלות ההבהרה שלהלן:
   1. האם טיפול תרופתי באמצעות ציפרלקס, קלונקס וקונצרטה, הינו טיפול תרופתי פסיכיאטרי שניתן על רקע נפשי?
   2. איזו תועלת אמורה לצמוח מהטיפול הנ"ל?
   3. האם זה נכון כי קיים רישום לעניין הטיפול הנ"ל רק לאחר התאונה, קרי רק לאחר יום 10.5.2015?
   4. האם, בדומה לתובע, הינך סבור כי הטיפול התרופתי משפר את מצבו של התובע?
   5. מה הכוונה באמירה לפיה "הפרעות השינה אינן ספיצפיות"?
2. ביום 14.11.2018 השיב פרופ' יובל:

"א. ציפרלקס הינו טיפול תרופתי לחרדה ו/או דכאון

קלונקס הינו טיפול תרופתי (בהיבט שלנו) לחרדה ו/או לשינה.

קונצרטה הינו טיפול להפרעת קשב.

ב. ציפרלקס לא רלוונטי כאן שכן זהו טיפול שמר חנניה לא לקח.

קלונקס מרגיע מצבי חרדה ומסייע בשינה

קונצרטה יכול לסייע בריכוז

ג. כן, הרישום הנ"ל רק לאחר התאונה

ד. על פי תאורו של קובי – הטיפול בקלונקס עוזר לו לקשיי השינה. והטיפול בקונצרטה מסייע לו לקשיי הריכוז.

ה. לא אבחנתי כאן הפרעה נפשית הקשורה לתאונה; בעקבות תאונת דרכים עלולה להתפתח הפרעת הסתגלות ובהמשכה תסמונת פוסט טראומטית. הפרעות אלו לא קיימות אצל קובי.

קובי סובל מקשיי שינה – זו הפרעה לא ספציפית, אין לה גורם ספציפי; שכיחות ההפרעה באוכלוסיה הינה גבוהה, אין לה גורם אחד, ואין היא קשורה כאן לתאונת הדרכים לדעתי.

ציינתי כי אם קובי סובל מהפרעה בריכוז בעקבות תאונת דרכים, שבה היתה חבלת ראש (אובדן הכרה למספר דקות) הרי שזו פגיעה נוירולוגית שעל נוירולוג לאבחן ולקבוע אם קיימת פגיעה."

1. ביום 05.05.2020, בעקבות החלטתי בפסק דין חלקי, הועברה לפרופ' מלמד שאלת הבהרה נוספת בזו הלשון –

"בחוות דעתך ציינת כי התובע טופל על ידי ציפרלקס אולם משדיווח על תגובה לא טובה על תרופה עבר לטיפול ב – 1 מ"ג קלונקס לשינה. לעומת זאת, בתשובותיך לשאלות ההבהרה ציינת כי התובע לא היה מטופל בציפרלקס כלל. אנא יישב את הסתירה דנן. במידה והתובע היה מטופל בציפרלקס גם לתקופה קצרה, האם אין בכל בכדי לשנות את תוצאת חוות דעתך, כולה או חלקה?"

1. ביום 10.05.2020 השיב פרופ' יובל כדלקמן:

"על פי מה שהבנתי מהרישום הרפואי, וכן על פי הדיווח שלו בעת הבדיקה, רופא המשפחה רשם לו ציפרלקס אך קובי הפסיק את הטיפול הזה כי חש שטיפול זה לא עושה לו טוב.

לכך התכוונתי בכך שלא היה מטופל ע"י ציפרלקס.

בבואנו לשקול האם קיים ליקוי נפשי אצל אדם יש לשקול את המצב הקליני לאורך זמן, כולל קיום טיפול הצורך בטיפול תרופתי.

איני סבור כי עצם מתן המרשם, ע"י רופא המשפחה, אשר רשם לו טיפול מסוים, שקובי הפסיק עקב תופעות לוואי, יש בכך להעיד על הפרעה קלינית.

באבחנה קלינית יש לקחת בחשבון את המצב לאורך זמן, כולל טיפול לאורך זמן, ואין זה המקרה שלפנינו.

ולכן לא סברתי שיש בכך עדות לקיום הפרעה נפשית."

(ההדגשות אינן במקור – א.ש. )

1. לאחר שעיינתי בחומר שבפני, לא מצאתי שיש מקום למנות מומחה רפואי אחר או נוסף מהטעמים שפורטו בבקשה, שכן חוות הדעת והתשובות לשאלות ההבהרה נותנות מענה ברור ומספק לשאלות שהניח בית הדין בפני המומחה, ואבהיר.
2. חוות דעתו של פרופ' יובל מפורטת ואין להטיל דופי בדיאגנוזה שקבע ביחס לליקוי הנפשי של התובע. המומחה אינו מתעלם מהשינויים שבוצעו בתרופות. בתשובותיו לשאלות ההבהרה פרופ' יובל מסביר את טענתו לפיה התובע לא נטל ציפרלקס (ראה סעיף 10 לעיל). משכך, דעתי היא כי לא התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות מינוי מומחה אחר או נוסף.
3. 5129371 לאור כל האמור לעיל, הבקשה למינוי מומחה נוסף או אחר – נדחית.
4. בכל הנוגע לבקשת התובע להפניית שאלות הבהרה למומחית בתחום הנוירולוגיה – דין הבקשה להידחות. זאת מאחר שחוות דעתה התקבלה על ידי במלואה בפסק הדין מיום 06.05.2020. ככל שהתובע אינו מסכים עם תוצאת פסק הדין, הרי שדרך המלך היא הגשת ערעור.

בקשת הנתבע למשלוח שאלות הבהרה למומחה א.א.ג –

לאחר עיון בבקשת הנתבע למשלוח שאלות הבהרה לד"ר ביזר, מומחה א.א.ג, ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, ואלו טעמיי:

1. שאלות הבהרה נועדו להחליף חקירה נגדית של המומחה, ועל כן לרוב יינתן אישור להעבירן למומחה. ראו לעניין זה בר"ע (ארצי) 19575-03-11 דוד בן חמו נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו, 02.06.2011)) -

"בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי, וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה – דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד.

עם זאת, הפניית השאלות אינה נעשית באופן אוטומטי אלא לאחר הפעלת שיקול דעת על ידי בית הדין, ולאחר בחינה – בין היתר – של השאלות הבאות: האם השאלות המבוקשות הן רלוונטיות ומכוונות להבהיר את חוות הדעת או להשלימה ..; האם יש בהן כדי לתרום לבירור השאלה העומדת ...; האם הן שאלות "בתחום הרפואה", להבדיל משאלות עובדתיות או שאלות שאין זה מתפקידו של המומחה להשיב עליהן ...; האם השאלות ענייניות או שמא "באות לבחון את מומחיותו של הרופא" בדרך של התפלמסות גרידא (שם); האם הן מבוססות על העובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין; והאם אין בשאלות משום הכבדה מיותרת על המומחה ועל ההליך השיפוטי. עוד נקבע, כי "אין זה רלבנטי אם השאלות "הן טובות ונחוצות" בעיני מי שמוסמך להתיר את הצגתן" (עניין יצחק), ולכן "יש לאפשר לשאול אותו שאלות הבהרה ללא הקפדת יתר על הרלבנטיות הישירה של אותן שאלות" .

 ומן הכלל אל הפרט -

1. לאחר שעיינתי בשאלות ושקלתי את טיעוני הצדדים, לרבות התנגדותו של התובע, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מניעה להתיר את העברת השאלות למומחה, כלשונן.
2. הודעה למומחה תינתן בנפרד.

ניתנה היום, י"ח תמוז תשפ"א, (28 יוני 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.