1. לפני בקשה של הנתבעים "להוספת טיעון" וזאת לאחר שהוגשו סיכומי תשובה מאת הנתבעים בתובענה שעניינה חוב נטען של הנתבעים כלפי התובעת, שעיסוקה במתן אשראי ובניכיון שיקים ("צ'יינג'" כלשון הצדדים).

1. בבקשה עותרים המבקשים לאפשר להם להוסיף טיעון עובדתי כי החוב הנטען והנתבע נפרע בחלקו, ולגבי יתר החוב הנטען, קיים הסדר בין התובעת לבין אחד, מר דודו ואנונו, לפירעון החוב.
2. בבקשה נטען כי בעקבות תלונה שהגישו הנתבעים על מעשה הונאה שבוצע נגדם, נעצר סמוך למועד הגשת הבקשה, דוד ואנונו, יחד עם אחרים, לאחר שהחקירה הסמויה נגדם עברה להיות גלויה, וכי ביום 22.5.18 הוזמנו הנתבעים לתחנת המשטרה לשם עריכת עימות מול דוד ואנונו. במסגרת העימות העיד ואנונו כי בגין החוב כלפי התובעת הוא שילם ע"ח החוב לתובעת סך של 110,000 ₪ וכי הוא נמצא מול התובעת בהסדר ולפיו הוא "אחראי" (ובלשון הנתבעים "ערב") על החוב ופורע אותו לתובעת.
3. הנתבעים טוענים כי ככל והדברים הללו נכונים, הרי שמחובת התובעת לעדכן את בית המשפט, גם בשלב זה של המשפט, שחלק מהחוב הנתבע שולם ונפרע ולגבי יתר החוב הנטען קיים הסדר פירעון בין התובעת לבין דוד ואנונו.
4. הנתבעים טוענים כי דחיית הבקשה תיאלץ אותם להליכים משפטיים נוספים כגון הגשת ערעור, על מנת להגיש במסגרתו ראיות חדשות ונוספות שלא היו בידם בעת דיון ההוכחות (סעיף 5 לבקשה).
5. כן טוענים המבקשים כי פנו לפרקליטות לקבל חומרי חקירה והודע להם שמהבחינה העקרונית אין מניעה מלמסור להם חומרי חקירה לנוכח היותם נפגעי עבירה.
6. בנסיבות אלה עותרים המבקשים להורות לתובעת לעדכן את בית המפשט בצירוף תצהיר האם קיבלה כספים כלשהם מדוד ואנונו בגין ועל חשבון החוב הנתבע, והאם קיים הסדר בין התובעת לבין דוד ואנונו בנוגע לפירעון חוב השיקים הנתבע.
7. בתמיכה לבקשה ניתן תצהירו של הנתבע, אמנון יצחק, אשר האמור בו מבוסס על כך שהוא ואשתו, הנתבעת זומנו לתחנת המשטרה לעריכת עימות מול דוד ואנונו ובעימות הצהיר ואנונו תחת אזהרה כי הוא שילם על חשבון החוב שהתובעת תובעת את הנתבעים, סך של 110,000 ₪, וכי הוא נמצא בהסדר מול התובעת ולפיו הוא אחראי על החוב ופורע אותו לתובעת.
8. כן נאמר בתצהיר כי הנתבעים פנו לפרקליטות על מנת לקבל חומרי חקירה לאחר שהחקירה הפכה לגלויה.
9. בתגובה התנגדה התובעת לבקשה. לטענתה, הנתבעים אינם רשאים להוסיף טיעון שכן מדובר בהרחבת חזית, והסיכומים אינם המקום להבאת טענות שלא נטענו קודם לכן בכתב ההגנה ובתצהירי הנתבעים.
10. התובעת טוענת כי אין זו הפעם הראשונה שהנתבעים מנסים להרחיב את חזית המחלוקת שלא כדין, ומפנה להחלטה מיום 31.1.17 בה נמחקה טענה מהתצהירים וכן האמור בסעיפים 4 – 8 לסיכומי התובעת.
11. הטענה עצמה היא טענת פירעון וזו אינה מפורטת. הנתבע 2 שלטענתו השתתף בעימות שנערך במשטרה בינו לבין דוד ואנונו, אינו מפרט דבר לגבי טענת הפירעון שבפיו: מתי לטענתו שולם הסך של 110,000 ₪ על ידי דוד ואנונו, מתי נערך ההסדר הנטען שבין דוד ואנונו לבין התובעת, מה תוכנו של ההסדר, דהיינו מה הוסכם לגבי אופן הפירעון של החוב (סכומים ומועדי פירעונם).
12. התובעת טוענת כי טענת פירעון טעונה פרוט ככל טענת הגנה מפני תביעה בסדר דין מקוצר, ולא פחות מהפירוט הנדרש בטענת קיזוז, שהרי טענת פירעון במהותה כמוה כטענת קיזוז הסכום שנפרע מסכום החוב. בהעדר פרוט לטענת הפירעון, דינה להידחות אף לו נטענה במסגרת הבקשה לרשות להתגונן, קל וחומר כאשר היא נטענת בשלב זה של הדיון.
13. כן טוענת התובעת כי הטענה נטענת על ידי הנתבעים ככזו שהושמעה על ידי דוד ואנונו. טענה כזו מהווה עדות מפי השמועה ולפיכך היא אינה קבילה.
14. עוד טוענת התובעת כי גם לגופה של הטענה מדובר בטענה שקרית. התובעת צירפה לתשובתה לבקשה את תצהירו של מנהל התובעת ולפיו ואנונו לא שילם לתובעת סך של 110,000 ₪ ולא כל סכום אחר על חשבון חובם של הנתבעים, וגם לא נכרת שום הסדר בכתב או בעל פה לפירעון חובם של הנתבעים על ידי ואנונו.
15. התובעת טוענת כי מלכתחילה לא הובאה על ידי הנתבעים ראייה כלשהי לעצם הגשת תלונה למשטרה ופעם אחר פעם הם נתפסו במתן עדות שאינה אמת, כך שאין לקבל שום טענה אך על יסוד הצהרותיהם.
16. בתגובה לתשובה לבקשה טוענים הנתבעים כי לאחר הגשת הבקשה ולאחר שהוגשה תשובת התובעת, הגישה הפרקליטות ביום 4.6.18 כתב אישור חמור נגד דוד ואנונו, איל משיח ועו"ד רונן אורן על ביצוע מעשי הונאה נגד הנתבעים. לטענתם אין ממש בטענת התובעת כאילו הבקשה הוגשה על ידי הנתבעים כניסיון להתחמק מתשלום חוב על עסקת ניכיון שיקים שביקש הנתבע 2 מהתובעת.
17. הנתבעים טוענים כי בכוונתם לקבל את כל חומרי החקירה ובכלל זה ביצוע ניכיונות שיקים על ידי דוד ואנונו אצל מספר צ'יינג'ים ובכלל זה אצל התובעת. כן הודיעו כי למיטב ידיעתם מנהלי התובעת זומנו לחקירה במשטרה ומסרו עדות.
18. לאחר מכן הגישו הנתבעים תוספת לתגובתם לתשובה לבקשה ואליה צירפו את כתב האישום שהוגש נגד דוד ואנונו והמתייחס, בין היתר, לשיקים נשוא התובענה. הנתבעים טוענים כי אם היה ממש בטענה של התובעת ובעדות מנהל התובעת כי כביכול הנתבע 2 הלך למשרדי התובעת וביקש והתחנן בפני מנהל התובעת שיבצע ניכיון שיקים לחברת טראנס, לא הייתה הפרקליטות מגישה כתב אישום כה חמור כפי שהוגש.
19. בבקשת הרשות להתגונן, אליה צורף תצהירה של הנתבעת בלבד, העלו הנתבעים שלל טענות נגד התובעת, לרבות הטענה כי התובעת הייתה מודעת לכך שהשיקים הוצאו מהנתבעים במרמה, כי לא ניתנה בגינם תמורה וכי התובעת אינה יכולה להיחשב אוחז כשורה. בתצהיר התומך בבקשה נטען, בין היתר, כי הנתבעים נפלו למעשה עוקץ מצדו של דוד ואנונו וכי לאחר זמן הבינו שהוא פיזר את השיקים שמסרו לו בכל מיני צ'יינג'ים. הנתבעים ביקשו את השיקים מדוד ואנונו, וזה אמר להם ללכת למשרדי התובעת ולבקש לדחות את מועד פירעון השיקים. כשהלכו למשרדי התובעת לבקש ארכה, סיפרו למנהל התובעת כי דוד ואנונו הבטיח להם להסדיר את החוב.
20. לא נטען בשום מקום בבקשת הרשות להתגונן טו בתצהיר התומך בה כי דוד ואנונו או מאן דהו אחר הסדיר את החוב או הגיע להסדר עם התובעת לשם הסדרת החוב. גם בתצהיר של הנתבע, שהגישו הנתבעים ללא רשות יום לפני הדיון בבקשת הרשות להתגונן, לא נזכרת טענה לפיה דוד ואנונו הסדיר מול התובעת חלק מהחוב והגיע איתה להסדר לגבי יתרת החוב.
21. משכך, הטענות שלגביהן מבקשים הנתבעים "להוסיף טיעון" כאמור בבקשה שלפני, מהוות הרחבת חזית אסורה, ודין הבקשה להידחות.
22. בנוסף, בבקשה להוספת טיעון, למעשה התבקש כי התובעת תיתן תצהיר ביחס לטענה לפיה דוד ואנונו הסדיר מול התובעת חלק מהחוב הנתבע בתובענה, והגיע אתה להסדר לגבי יתרת החוב הנתבע. בפועל, תצהיר כזה הוגש על ידי התובעת במסגרת התשובה שהגישה לבקשה (בה ביקשה לדחות את הבקשה). בתצהירו של מנהלה של התובעת, סבסטיאן ונמן, הצהיר מפורשות כי אין שחר לטענה כאילו התובעת קיבלה סכום של 110,000 ₪ או כל סכום אחר על חשבון חובם של הנתבעים נשוא התביעה, וכי אין שחר לטענה כאילו נכרת הסדר בכתב או בעל פה בין דוד ואנונו לבין התובעת לפיו ואנונו נטל אחריות לחובם של הנתבעים. בנוסף הצהיר כי מאז תחילת שנת 2016 לא התראה עם דוד ואנונו, לא שוחח עמו ובוודאי שלא קיבל ממנו כספים ולא הגיע עמו להסדר כלשהו בעניין חובם של הנתבעים.
23. מהאמור לעיל עולה כי רצונם של הנתבעים בדבר מתן הצהרה על ידי התובעת בעניין זה, ניתן להם למעשה.
24. לבסוף, אין זה ברור על איזו ראייה נוספת, שהנתבעים יגישו בעתיד במסגרת ערעור, מדובר. ככל העולה מהבקשה, אין בידי הנתבעים ראייה נוספת, אלא כל שיש בידיהם הוא דברים שאמר, לגרסתם, דוד ואנונו, במסגרת עימות בינו לבין הנתבעים במשטרה. מדובר לכאורה בעדות מפי השמועה. מכתב האישום שהנתבעים צירפו לתגובה הנוספת מטעמם, לא עולה כאילו דוד ואנונו שילם לתובעת סכומים כלשהם על חשבון החוב הנתבע או הגיע עמה להסדר לגבי החוב האמור.
25. אשר על כן, נדחית הבקשה להוספת טיעון.
26. הנתבעים ישלמו לתובעת הוצאות הבקשה, ללא קשר לתוצאות התובענה בסך 2,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, ז' תשרי תשע"ט, 16 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.