1. לפניי בקשה שהגישו הנתבעים, לשחרר לידיהם כספים המופקדים בקופת בית המשפט אשר נגבו במסגרת הליכי הוצל"פ בעקבות פסק דין שניתן בתובענה (להלן: "פסק הדין") אשר בוטל בפסק הדין שניתן בערעור (עא 57955-01-19) .
2. המבקשים טוענים כי במסגרת פסק דין שניתן בערעור בוטל פסק הדין על מנת שבית משפט קמא יעיין בראיות חדשות שבידי הנתבעים.
3. משכך, פסק הדין הקודם שניתן ותיק ההוצל"פ שנפתח על יסודו, במסגרתו נוהלו הליכי גבייה אגרסיביים כנגד המבקשים, נסגר, ואין כל בסיס משפטי המזכה את המשיבה בהפקדת הכספים להבטחת התביעה.
4. כך, ביתר שאת, טוענים המבקשים משבית משפט קמא קבע לאחר פסק הדין בערעור כי המבקשים יגישו כתב הגנה מתוקן (אשר מן הסתם יתייחס גם לעובדות המתייחסות לראיות הנוספות שעל בית המשפט לבחון).
5. כן טוענים המבקשים כי במסגרת פסק הדין שניתן בערעור הורה בית המשפט כי סוגיית ההוצאות שעל המשיבה לשלם תידון במסגרת הבירור המחודש בבית משפט קמא וככל שהמשיבה תעמוד על התנגדותה לשחרור הכספים מבוקש לשקלל גם עניין זה בסופו של ההליך.
6. המשיבה טוענת כי מקורם של הכספים המופקדים בקופת בית המשפט בהליכי גבייה שהמשיבה ניהלה בהוצאה לפועל מכוח פסק הדין שבוטל. כאשר ניתן פסק הדין וביצועו לא עוכב, המבקשים לא צייתו לפסק הדין ולא שילמו את החוב. המשיבה נאלצה לנהל הליכים בהוצאה לפועל ומקורם של הכספים שבקופת בית המשפט באותם הליכים. המשיבה נאלצה לנקוט בהליכים רבים ומגוונים לרבות הליכים נגד צדדי ג' שסייעו למבקשים להתחמק מהתשלום. כתוצאה מכך הכספים שעלה בידי המשיבה לגבות, נגבו במאמץ רב.
7. המשיבה טוענת כי אם יושבו הכספים לידי המבקשים הרי שאם יינתן פסק דין חדש נגד המבקשים צפויה המשיבה לאותה דרך ייסורים נגד המבקשים.
8. עוד טוענת המשיבה כי בניגוד לטענות המבקשים אין עסקינן במקרה זה בפסק דין בערעור שהפך את תוצאת המשפט. כל שהורה בית המשפט המחוזי הוא כי ישמעו ראיות נוספות ובימ"ש קמא יוציא תחת ידו פסק דין חדש המתייחס גם לראיות החדשות. לכן הטענה ש"פסק הדין נפתח מחדש" אינה מבוססת על פסק הדין שניתן בערעור.
9. המשיבה טוענת כי לאחר שהתקבל פסק הדין בערעור הורה בית משפט קמא על הגשת כתב הגנה מתוקן ובכך, הלכה למעשה, אפשר למבקשים לשפץ את גרסתם, דבר שאינו תוצאה של פסק הדין בערעור. לטענת המשיבה מדובר בהחלטה שגויה והיא שומרת על זכותה לערער על החלטה זו אם יהיה צורך בכך.
10. עוד טוענת המשיבה כי לא מדובר בכספים המוחזקים בידה אלא בכספים המצויים בקופת בית המשפט ונמצאים בידיים בטוחות וימסרו לידי בעל הדין שיזכה במשפט.
11. המשיבה טוענת כי בניגוד לטענת המבקשים מתקיימים בענייננו התנאים שהיו מצדיקים הטלת עיקול על הכספים: הן סיכויי התביעה והן יסוד ההכבדה.
12. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ראיתי לנכון לקבל את הבקשה.
13. התובענה הוגשה בסדר דין מקוצר והמבקשים הגישו בקשת רשות להתגונן.
14. כפי שפורט בפסק הדין (שבוטל בערעור), גרסת המבקשים הלכה והתפתחה במהלך ההליכים עד שבמסגרת הסיכומים או בסמוך לכך הביאו עובדות חדשות הנוגעות להליך פלילי שהוגש בעניינו של מי שלא היה צד להליך אך נזכר על ידי המבקשים.
15. התוצאה הייתה שפסק הדין התייחס גם לגרסה של המבקשים שלמעשה חרגה מבקשת הרשות להתגונן, אך לא התייחס, ודומה שלא יכול היה להתייחס, לאותן עובדות חדשות שנטענו בסיכומים מבלי שנבחנו, ואשר גם הם הובאו באופן חלקי.
16. במסגרת הערעור נמצא כי לעובדות חדשות אלו רלוונטיות להליך במידה המצדיקה בחינתן גם בשלב זה, ובית משפט קמא נדרש להתייחס אליהן.
17. לאור פסק דינו של בית המשפט המחוזי, כי יש צורך לבחון אותן עובדות, ומאחר ואין חולק כי עובדות אלו לא נטענו, גם לא בקירוב, בבקשת הרשות להתגונן, ראיתי לנכון להורות על הגשת כתב הגנה מתוקן על מנת שלא ייטען מאוחר יותר כי עובדות אלו וכל הנטען מכוחן, מהווה הרחבת חזית, שכן למעשה דומה כי לא יכול להיות חולק שהדבר יהווה הרחבת חזית. דהיינו ההחלטה שניתנה על ידי בימ"ש זה כי המבקשים יגישו כתב הגנה מתוקן, ניתנה על מנת לקיים את מצוותו של בית המשפט שלערעור לבחון ראיות נוספות, ועל מנת שלא יטען מאוחר יותר כי אותן ראיות והנובע מהן מהווה הרחבת חזית.
18. אשר לענייננו, פסק הדין בוטל, נקבע שיש לבחון ראיות נוספות, ובהתאם להוראת בימ"ש זה הוגש כתב הגנה מתוקן, שונה מזה שהוגש במסגרת בקשת הרשות להתגונן.
19. העובדה שניתן קודם לכן פסק דין שלא בחן את הראיות החדשות (אשר לא הוגשו במסגרת הבאת הראיות ואשר חרגו מכתבי הטענות), פסק דין אשר בוטל, לא יכולה לשמש הצדקה להחזקת כספים של המבקשים, בין בידי המשיבה ובין בבית המשפט. משבוטל פסק הדין, אין עילה להחזקת הכספים המופקדים בבימה"ש. כספים אלו אינם מוחזקים באמצעות עיקול כתוצאה מכתבי הטענות שבין הצדדים אלא כתוצאה מהליכי הוצל"פ שהמשיבה נקטה בהם על יסוד פסק הדין שבוטל.
20. לאור האמור לעיל, מתקבלת הבקשה להשיב את הכספים לידי המבקשים.
21. המשיבה תשלם הוצאות הבקשה ללא קשר לתוצאות התובענה בסך 3,000 ₪ תוך 30 יום.

ניתנה היום, י"ג אדר ב' תשפ"ב, 16 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.