לפני: כב' השופט יוחנן כהן

החלטה

1. לפני בית הדין שתי בקשות: האחת, בקשת התובע להציג שאלות הבהרה למומחה הרפואי, ד"ר עידו ציון (להלן: "המומחה" או "המומחה הרפואי") בקשר לחוות דעתו, ותגובת הנתבע המתנגד לה ותשובת התובע לתגובה. השנייה, בקשה מטעם הנתבע להצגת שאלות הבהרה למומחה בהעדר תגובת התובע.
2. ההלכה הפסוקה קובעת כי יש ליתן רשות לצד להגיש שאלות הבהרה כל עוד הינן רלבנטיות להבהרת חוות הדעת או באות להשלימה, ויש בהן בכדי לתרום לבירור השאלה העומדת לדיון (ר' דב"ע לו/0-4 המוסד לביטוח לאומי - מרדכי מחבובי, פד"ע ז' 368, דב"ע נה/0-1 אסתר שוורצמן - המוסד לביטוח לאומי, מיום 13.4.1995).
3. הפסיקה הבהירה כי בהעדר זימונו של המומחה הרפואי למתן עדות, הרי ששאלות ההבהרה באות תחת החקירה הנגדית של המומחה.
4. לאחר שעיינתי בחוות הדעת של המומחה ושקלתי את הבקשות מטעם הצדדים, מצאתי כי יש מקום להיעתר לבקשת הנתבע ולהציג את שאלות ההבהרה מטעמו למומחה תוך ניסוח מתאים אף בהעדר תגובת התובע, משיש בשאלות אלו כדי להבהיר ולהשלים את חוות הדעת ובכך גם לקדם את ההליך.
5. באשר לבקשת התובע, מצאתי כי יש להעביר את שאלות ההבהרה בחלקן בלבד ותוך ניסוח מתאים. יודגש כי הבקשה ארוכה יתר על המידה ולא ממוקדת. ובכך יש כדי לסרבל ולעכב את בירור ההליך ובחינת יריעת המחלוקת.
6. להלן השאלות אותן מבקש התובע להפנות למומחה הרפואי, ולצדן ההחלטה באם להעבירן למומחה אם לאו והנימוק לכך:
7. בסעיף 1 בקשה ציין התובע כדלהלן:

"

1. כידוע, נפגע התובע בתאונת עבודה, בתאריך 5.8.15, שעה שהעמיס, באמצעות מנוף, מיכל במשקל כ-15 טון לארגז המשאית, תוך שהוא אוחז בידית הפעלת המנוף בידו הימנית באמצעות כבל הזנה ממתכת. התובע החליק ונפל וזרועו הימנית נמתחה בחוזקה והוא נחבט ברצפה תוך שהוא מנסה לבלום את הנפילה באמצעות ברך שמאל ותוך שידו אחוזה בכבל המתכת."

• סעיף זה מתאר מצב עובדתי ואין בו שאלה המופנית למומחה וממילא הפן העובדתי נקבע על פי החלטת בית הדין. על כן אין מקום להעביר תיאור זה למומחה.

1. בסעיפים 2-3 לבקשה מבקש התובע להפנות למומחה את השאלות הבאות:

"

1. האם תסכים כי בעת חבטה כה טראומטית חשים ראשית את האיבר שספג חבטה חזקה ורק כעבור זמן מה מתגבש הנזק ומתחילים לחוש אף כאבים באיברים חבויים, נוספים ואחרים שספגו את החבטה והחבלה?
2. לפיכך, האם תסכים כי לא ניתן לקבוע נחרצות כי התובע לא נפגע ביום התאונה בכל האיברים נשוא חוות דעת זו רק משום שהלין מיד לאחר התאונה על כאבים בברך שמאל עליה נפל ונחבט?"

• לשאלות אלו יש רלוונטיות להליך ויש בהם כדי להבהיר ולהשלים את חוות הדעת, באשר לפער בין מועד הפגיעה ולבין הדיווח עליה וההשלכות בגין כך. על כן, מצאתי כי יש להעבירן למומחה בניסוח מתאים ובמאוחד.

1. בסעיפים 4-11 לבקשה מבקש התובע להפנות שאלות אלו:

"

1. האם תסכים כי התובע הלין כבר למחרת האירוע על נימול בידיו, תופעה ממנה לא סבל קודם לתאונה, ואף לא עלה בדעתו לשייכו לתאונה הואיל ומה שחש וראה זו הפגיעה הראשונית בברך שמאל שאף זבה דם כתוצאה מהחבטה?
2. האם הנך מודע לכך כי קודם למועד התאונה, בתאריך 5.8.15, אין התובע מלין על כאבים בצווארו ו/או בכתפיו וכל התלונות בתיקו הרפואי, עד למועד התאונה ב-8/15, מתמצות בכאבים במרפקי יד ימין ושמאל?
3. האם תסכים שניתן למצוא לראשונה תלונות על נימול בידיים בתאריך 6.8.15, למחרת התאונה?
4. האם תסכים כי כ-3 שבועות לאחר קרות התאונה (ולא קודם לכן), בתאריך 30.8.15, פנה התובע לרופא המשפחה ובבדיקתו נמצאה אצל התובע רגישות בע"ש צווארי לרבות הגבלה בתנועות, תופעה שלא סבל ממנה טרם קרות התאונה ולפיכך נשלח אולטרה סאונד כתפיים?
5. האם תסכים כי התובע המשיך להלין מרות לאחר התאונה, בחודשים 9-10-11/15, על כאבים בכתף ימין, בצוואר ובמרפק ימין?
6. האם תסכים כי בתאריך 17.3.16, נוכח ליוייו, נבדק התובע ע"י נוירולוג (ד"ר סילנטייב) אשר מציין כי: "החולה עם סימני פציעת מתיחה (נפילה על הפנים עם סיבוב ראש לצד וסימנים 6C אחד ויד לצד שני" (ההדגשה שלי א.ק.).
7. האם ראית כי הרופא הנוירולוג כותב בבדיקתו כי "בבדיקה יש סימני חולשה בפיזור שורש פירמידלים קלים דו"צ. ולסיכום: 1) מדובר על חולשה עם פגיעה טראומטית בצוואר (ההדגשה שלי א.ק.). סימני פגיעה שורשית עם חולשה ביד ימין וסימנים פירמידליים דו"צ. 2) לאור פגיעה שורשית זקוק לבדיקת הולכה עצבית בבי"ח קפלן. בבדיקה קודמת חשד ל-7-8C רדיקולופתיה (בדיקה שבוצעה, לפי המסמכים הרפואיים, ביום 30.8.15 – לאחר התאונה – ההערה שלי א.ק.). 3) לאור סימנים פירמידאליים דו"צ חייב בירור תהודה עמ"ש צווארו לשלול חבלה בע"ש צווארי. 4) ... עדיין לא עובד עקב כאבים בעמ"ש צווארי וכאבים ביד ימין, ממשיך מעקב אורתופד ורופא תעסוקתי". (ההדגשות שלי א.ק.).
8. האם תסכים כי בתאריך 17.4.16, כותב רופא המשפחה כי "נבדק ע"י ד"ר סילנטייב (הנוירולוג) החולה עם סימני פגיעה שורשית ביד ימין... בבדיקת תהודה ע"ש צווארי, לחץ על חוט ולחץ פרומינאלי 5-7C, בלט דיסק, קרוב לוודאי, שמסביר תמונה קלינית" (ההדגשה שלי א.ק.)."

• התובע מפנה בשאלות אלו את המומחה למסמכים רפואיים שונים בתיקו הרפואי ודומה כי מוודא הוא שהמומחה התייחס אליהם. יובהר כי לפני המומחה הונח מלוא החומר הרפואי והלה אף סקר אותם במסגרת חוות דעתו והתבסס עליהם. על כן, לא מצאתי מקום להפנות את שאלות ההבהרה אלה.

1. בסעיפים 12-15 לבקשה מבקש התובע להפנות למומחה את השאלות להלן:

"

1. האם תסכים כי עפ"י תיאור התאונה ואף לפי מסקנות הרופאים שבדקו את התובע, פגיעתו היתה במנגנון של צליפת שוט, דהיינו ראשו וצווארו היטלטלו, באופן פתאומי ובלתי צפוי, בכיוון אחד כתוצאה מהמשיכה החזקה בחוט המתכת ומיד לאחר מכן, מהדף המשיכה העצום, נזרקו בכיוון ההפוך?
2. האם תסכים כי באופן התאונה שאירע לתובע, כמתואר, גופו הושלך קדימה בעוד ראשו נותר מאחור כשידו אחוזה ומלופפת בחוט הברזל הקשיח ולפיכך צווארו נמתח יתר על המידה בין גופו לצווארו?
3. האם תסכים כי במקרים רבים של פגיעות מסוג זה יש מידה מסויימת של דחיסת חוליות ודיסקים של הצוואר בשלב הראשון ובשלב השני הצוואר חווה מתיחת יתר וקיפול חזק. יתרה מזו, האם תסכים כי פגיעות מסוג צליפת שוט מורכבות הרבה יותר כאשר הראש מסובב קמעה ימינה או שמאלה, בזמן התאונה, דבר המסבך אף יותר את השפעת הפציעה על הגוף?
4. האם תסכים כי חלק מהסימפטומים של צליפת שוט יכולים לבוא לידי ביטוי בתחושת כאב, הירדמות, נימול ותחושות של דקירות בין השכמות, הזרועות והידיים? "

• שאלות אלו מפורטות יתר על המידה באופן שאין לו מקום כלל, כאשר השאלות במהותן מתמקדות בנושא אחד וניתן לסכמן בתמצית כך: האם בהתאם למתואר בפרק העובדתי ניתן לומר כי מדובר בפגיעה במנגנון של צליפת שוט? כמו כן, האם תסכים כי חלק מהסימפטומים של צליפת שוט יכולים לבוא לידי ביטוי בתחושת כאב, הירדמות, נימול ותחושות של דקירות בין השכמות, הזרועות והידיים?

לפיכך, השאלות המתומצטות בלבד יועברו למומחה בניסוח האמור.

1. בסעיפים 16-21 מבקש התובע להעביר למומחה את השאלות הבאות:

"

1. האם תסכים כי נזקים בצוואר, פציעה בחוליה או בדיסקים בצוואר יכולים לגרום להקרנות של כאב, ליצור לחץ על אחד משורשי העצבים היורדים לכיוון היד, לגרום לחוסר תחושה, או לחולשה בכתפיים, בזרועות, בשורש כף היד או בכף היד, וכן לגרום לשינויים נורולוגיים לאורך היד ובכללם חולשה, הירדמות וירידה ברפלקסים, הואיל שהעצב היוצא מבין חוליות הצוואר, מספק תחושה ומפעיל תנועה באזורים אלו?
2. האם תסכים כי רדיקולופתיה צווארית נגרמת כאשר עצב צווארי נלחץ או מגורה באזור יציאתו מחוט השדרה וגירוי כזה עלול לגרום לתחושת נימול, עקצוץ, כאב ואף חולשה באזור הכתף שיכולה לרדת עד לכף היד?
3. האם תסכים כי פריצת דיסק קורית כאשר לחץ לא מבוקר מופעל על החוליות הצוואריות כגון משיכה חזקה, הרמת משא כבד, סיבוב פתאומי או כיפוף לא מבוקר, בדיוק כפי שקרה לתובע בתאונה שאירעה לו?
4. האם תסכים כי במצב המתואר בסעיף 24 לעיל, הנוזל שבאמצע הדיסק נלחץ לדפנות ולוחץ על האזור החיצוני של הדיסק, כאשר לחץ משמעותי יגרום לבלט של הדיסק ולחץ על העצב הסמוך יגרום לתסמינים לאורך הגפה?
5. כידוע בעולם הרפואה, האם תסכים כי הפציעות הקשות ביותר והשחיקה הרבה ביותר היא בין חוליות 7C-4C וכי שורשי העצבים שעוברים דרך ה- Itervertebral Foramina הנ"ל הן חוליות 7C-6C-5C (אותן חוליות צוואריות שנפגעו אצל התובע)?
6. האם תסכים כי לשרירי הצוואר ולשריר ה- Trapezuis שני תפקידים עיקריים; התפקיד העיקרי הוא לתמוך ולאפשר תנועה של הראש והצוואר, התפקיד המשני; הוא להגן על עמוד השדרה ועל עצבי השדרה כל אימת שנשקפת להם סכנה ולכן ניתן לראות "מתיחה" בצוואר כמנגנון הגנה של הגוף מפני פגיעה אפשרית במבנים אלה?"

• השאלות המנויות בסעיפים אלו הינן שאלות כלליות בנושאים רפואיים, שאין בהם כדי לתרום להבהרת חוות דעתו של המומחה ואינן תורמות לבירור המחלוקת. לפיכך, אין להעבירן למומחה.

1. בסעיף 22-23 לבקשה מבקש התובע כי תועברנה למומחה השאלות להלן:

"

1. האם תסכים כי תסמיני קרע בכתף עלולים להתרחש מיד לאחר טראומה אקוטית, כדוגמת זו שאירעה לתובע, כתוצאה מהרמת הזרוע ומשיכתה בהתנגדות רבה ביותר תוך נפילת הגוף קדימה והשארות הזרוע מתוחה באוויר כשאצבעות כף היד מלופפות ואוחזות בחוזקה בחוט מתכת מסיבי המחובר למנוף הנושא של מס' טונות?
2. האם תסכים כי מפרק הכתף מורכב משלוש עצמות היוצרים ארבעה מפרקים שונים שיחדיו מאפשרים גמישות וחופש תנועה גדול במיוחד ודווקא משום גמישות זו ומורכבותו האנטומית מפרק הכתף הופך להיות פגיע במיוחד, כאשר אחד הגורמים השכיחים לפציעות כתף הנן טראומות ונפילות."

• מצאנו כי השאלה בסעיף 22 רלוונטית היא לבירור התביעה ובכדי להשלים את חוות הדעת של המומחה באשר לדברים האמורים שם בנוגע לכתף ימין. אולם זו תועבר למומחה בניסוח מתאים כדלהלן: האם תסכים כי תסמיני קרע בכתף עלולים להתרחש גם כתוצאה מתאונה כפי שתוארה בפרק העובדתי?

שאלה 23 קשורה וכלולה מהותית בשאלה מספר 22 ודי בשאלה המועברת למומחה.

1. באשר לשאלה בסעיף 24 לבקשה להלן, התובע עצמו חזר בו והסכים שלא להעבירה למומחה, ועל כן זו לא תועבר למומחה.

"

1. האם עולה בדעתך כי התובע לא הבין ביום פציעתו ואפילו למחרת את עוצמת פגיעתו ועדיין לא קישר בין הפצע המדמם בברך לשאר הפגיעות?"
2. בסעיף 25 לבקשה מבוקש להפנות למומחה את השאלה הבאה:

"

1. האם תסכים, כי רק סביר מאוד כי רק לאחר חלוף מס' ימים מיום התאונה התחיל התובע להבין כי הכאבים העזים באיברים שנפגעו וההגבלות בתנועת הצוואר, הכתף וזרוע ימי, ההולכים ומחמירים הם פועל יוצא של התאונה, ולכן הרישומים המופרדים בתיק הרפואי?

• לא מצאתי כי יש מקום שהמומחה יידרש לתת מענה לשאלה אם התובע הבין או לא הבין את עוצמת פגיעתו. ועל כן אין להעבירה למומחה.

1. בסעיף 26 לבקשה מבקש התובע להעביר למומחה את השאלה להלן:.

"

1. האם ניתן להתעלם מכך כי שבועיים לאחר קרות התאונה ביצע התובע בדיקת הולכה עצביתEMG, בשל תלונותיו על כאבים בצוואר ובכתפיים וירידה בתחושה ונימול לאורך זרועותיו, אשר העלתה כי הוא סובל מפגיעה בחוליות הצוואר, בגובה 1T-7C, היכולות לגרום לכאבים, לנימול ולירידה בתחושה כפי שחש?

• השאלה בסעיף זה לא ברורה ודומה כי שוב מפנה התובע את המומחה לבדיקות ומסמכים רפואיים שהונחו לפניו משכבר בעת במתן חוות דעתו. ועל כן נדחית בקשה זו והשאלה לא תועבר למומחה.

1. בסעיף 27 לבקשה מבקש התובע להפנות למומחה את השאלה להלן:

"

1. האם המומחה שם ליבו להבדלים המהותיים שבין בדיקת הדימות לצוואר מיום 8.2.11 לבין זו שבוצעה ביום 9.9.15 וביום 22.3.16 (לאחר התאונה), דהיינו בבדיקה מ-2/11 נמצאה בלבד, עדות להיצרות המרווחים היבן חוליתיים 3-4C, 5-6C, ו-6-7C, ללא עדות לתמט, כאשר הרווחים הבינחוליתיים שמורים, ללא לחץ על השק התקאלי בעוד שבבדיקה מיום 9.9.15 נמצא כי הוא סובל מאוסטאופיט דיסק קומפלקס אחורי בחוליות 3-4C הגורם ללחץ על השק התקאלי והיצרות התעלה הספינאלית, מאוסטאופיט דיסק קומפלקס אחורי בחוליות 4-5C, מאוסטאופיט דיסק קומפלקס אחורי בחוליות 5-6C הגורם ללחץ על השק התקאלי וכן זיזים גרמיים קדמיים וכן מאוסטאופיט דיסק קומפלקס אחורי בחוליות 6-7C הגורם ללחץ על השק התקאלי וכן זיזים גרמיים קדמיים, אשר לא היו קיימים בשנת 2011?"

• בצדק טוען הנתבע כי שאלה זו מסורבלת וארוכה, וזו אינה ממוקדת. על כן השאלה תועבר בתמצות בהסכמת הנתבע ובהתאם להצעתו כדלהלן: האם ישנה הבחנה בין בדיקות ההדמיה בצוואר ממועד 8.2.11 לבין הבדיקות שבוצעו בימים 9.5.15 ו- 22.3.16.

1. בשאלות המופיעות בסעיפים 28-31 לבקשה כמפורט להלן, שוב מפנה התובע את המומחה למסמכים רפואים ומוודא כי המומחה ראה אותם. היות ומלוא התיק הרפואי היה מונח לפני המומחה בעת מתן חוות דעתו והוא אף התייחס למסמכים הרפואים וסקר אותם בחוות דעתו – איני רואה מקום להפנות אליו גם שאלות אלו:

"

1. יתרה מזו, האם המומחה ראה את בדיקת ה-MRI (הוודאית יותר) מיום 22.3.16, אשר העלתה כי בחוליות 4C-3C התובע סובל מבקע דיסק מרכזי אחורי קשיח עם לחץ על השק ולחץ קל על החוט עם היצרות הפורמינה הנוירלית מימין. בחוליות 6C-5C, מבלט דיסק דיפוזי כולל אינטרא פרורמינלי ימני קשיח עם היצרות הפורמינות הנוירליות דו"צ יותר מימין ולחץ על השורש בפורמינה הנוירלית מימין. בחוליות 7C-6C מבלט דיסק דיפוזי קשיח עם לחץ על השק הדורלי והיצרות של הפורמינות הנירליות דו"צ יותר מימין?
2. האם תסכים עמי כי בלטי הדיסק ובקעי הדיסק שהתגלו לאחר התאונה כאשר המשמעותי מביניהם הגובה 3-4C, 5-6C, 6-7C, לא היו קיימים לפני התאונה ולא ניתן לקשרם למצב המתועד לפני התאונה?
3. האם תסכים כי בבדיקות מתאריך 1.9.14 (לפני התאונה) נמצא כי התובע סובל מכאבים במרפק שמאל וכי בדיקת US מיום 29.5.14 העלתה כי סובל מקרע חלקי של 0.2 ס"מ ECR + טנדיניטיס במרפק שמאל ואילו בדיקת US של מרפק ימין מיום 4.9.15 (לאחר התאונה) הדגימה גיד קומון אקסטנסור בלתי אחיד הכולל בתוכו מוקד היפואקואי באורך 0.4 ס"מ היכול להתאים לקרע חלקי, ממצא שלא היה קיים לפני התאונה.
4. האם ניתן להתעלם מהעובדה כי בבדיקת CT שנערכה לתובע ביום 9.9.15, חודש לאחר התאונה, נמצא כי הוא סובל מבקעים ובלטי דיסק בצווארו, מה שלא היה קיים טרום התאונה? "
5. בסעיפים 32-33 מבקש התובע להפנות השאלות הבאות:

"

1. האם תסכים עמי שעל פי רישומים נפרדים בתיק הרפואי, בשל אי הבנת התובע את חומרת פציעתו והשלכותיה, לא ניתן להסיק מסקנות כה חד משמעיות וכה נחרצות לגבי פציעתו ולשלול כליל את פגיעתו הקשה וההגיונית בצווארו, בכתפיו, במרפקו הימני, הם פועל יוצא של התאונה הקשה שאירעה לו?
2. האם תום ליבו של התובע ואופן דיווחיו על פציעתו וכאביו ההולכים, מתפתחים ומחריפים אינם מעידים כעת חיה על תוצאות התאונה, שהחלו צצות להן, כפי שכל בר בי רב יודע כיצד מתגבש נזק?"

• אין מקום כי המומחה יידרש להנחה כזו או אחרת בדבר הבנתו של התובע את חומרת פציעתו והשלכותיה וכן לחוסר תום ליבו בשאלות המופנות אליו. לפיכך, לא מצאנו מקום להעביר את השאלות המופיעות בסעיפים 32-33.

1. התובע מבקש בסעיפים 34-35 להעביר למומחה את השאלות הבאות:

"

1. האם יש בכל המפורט לעיל לגרום למומחה לשקול מחדש את חוות דעתו ולקבוע כי הנזקים בצוואר ובמרפק ימין הינם במלואם פועל יוצא של הנזק התאונתי מיום 8.5.18 מבלי להיגרר לדעה קדומה ומסקנות נחרצות וחד משמעיות, שאינן ממש מבוססות, על אופן רישום זה או אחר ע"י הרופאה בקופת חולים?
2. המומחה הנכבד מתבקש בזאת לעיין בכובד ראש ובמקצועיות רבה בתיאור מנגנון התאונה ובכל המפורט לעיל."

• אין מקום להפנות למומחה את שאלות בסעיף 34-35 כפי שנוסחו על ידי התובע, אולם הן תועברנה במאוחד בנוסח להלן: האם יש בתשובותיך לשאלות הנ"ל כדי לשנות את חוות דעתך? שכן, בשאלה זו יש רלוונטיות להשלמת חוות הדעת ולסיכומה.

1. בסעיף 36 מבקש התובע להעביר למומחה את השאלה להלן:

"

1. היה וחסרות למומחה בדיקות רפואיות כדוגמת בדיקה ה- MRI צוואר, מיום 22.3.16 ובדיקת US של מרפק ימין מיום 4.9.15, מן הראוי להעמידן בפניו ע"מ שיוכל להגיע למסקנות והחלטות הגוזרות את דינו של התובע באופן שישקף נכונה את המציאות."

• שאלה זו אומנם רלוונטית ויש בה להבהיר את חוות הדעת, אולם אין להעבירה באופן שבו נוסחה על ידי התובע. השאלה תועבר למומחה בניסוח הבא (כפי שהציע הנתבע) : האם המסמכים הרפואיים מיום 22.3.16 ( MRI צוואר) ומיום 4.9.15 (US מרפק ימין) הונחו לפניך?

1. המזכירות תמציא למומחה את שאלות ההבהרה כפי שיפורטו במסגרת החלטה נפרדת.

ניתנה היום, י"ח טבת תשע"ט, (26 דצמבר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.