לפני: כב' השופט יוחנן כהן

נציגת ציבור עובדים הגב' בת שבע זיידמן

פסק דין

1. בחודש 8/16, הגיש מר ארקליס נמרוד (להלן: "התובע"), תביעה להכיר בפגימות – בצוואר, כתף ימין, מרפק יד ימין ואצבע יד ימין כפגיעה בעבודה על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995 (להלן:"החוק").

2. כאן המקום לציין כי הנתבע הכיר באירוע מיום 5.8.15 כתאונת עבודה ואף הכיר בפגימה בברך שמאל כקשורה לתאונת העבודה, כעולה מהחלטת פקיד התביעות מיום 21.2.16 (נספח א' לכתב התביעה).

3. היות והצדדים היו חלוקים על מנגנון הנפילה, התנהל הליך הוכחות בתיק ובהחלטה מיום 23.4.18 נמצא כי גירסת התובע לגבי מנגנון הנפילה הייתה מהימנה. בית הדין הורה על מינוי מומחה רפואי, אשר יבחן את הקשר הסיבתי שבין האירוע לבין הפגיעה בצוואר, כתף ימין, מרפק יד ימין ואצבע יד ימין.

4. בהחלטה מיום 6.6.18 מונה ד"ר ציון עידו, כדי שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי – רפואי, בין האירוע מיום 5.8.15 לבין הפגימות המפורטות לעיל.

ואלה העובדות המוסכמות, אשר נקבעו בהחלטת בית הדין מיום 6.6.18:

א. התובע יליד 1954, בתקופה הרלוונטית היה בעלים של חברת "ארקליס מוצרי מתכת בע"מ", חברה העוסקת בעבודות מסגרות, המתמחה בייצור מיכלים, המורכבים על עמודי חשמל, או בסמוך לתחנות כוח, במשקל משתנה בין 100 ק"ג ועד 30 טון.

ב. ביום 5.8.2015, בזמן העמסת מיכל, במשקל של כ- 15 טון, לארגז משאית, החליק ונפגע.

ג. את המיכל שינע משטח הייצור, לארגז המשאית, באמצעות מנוף הגשר, כאשר הוא אוחז בידית הפעלת המנוף בידו הימנית.

ד. בזמן העמסת המיכל, החליק התובע כאשר הוא אוחז בחוזקה ולופת את פקד ההפעלה, זרועו הימנית נמתחה בחוזקה, כאשר הוא נחבט ברצפה ומנסה לבלום את הנפילה באמצעות ברך שמאל. בנוסף, זרוע ימין כאבה לו כתוצאה מהמתיחה בשל האחיזה בשלט והוא הרגיש כאב חד, הן בברך שנפגעה בפצע חיצוני וכמו כן, נפגע בצוואר, בכתף ימין ובמרפק כאשר האצבע שהיתה מלופפת סביב שלט ההפעלה, כאבה והתנפחה.

ה. הנתבע הכיר בתאונה מיום 5.8.2015 כתאונת עבודה וכן בפגימות בברך שמאל, אולם לא הכיר בפגימות ביד ימין ובצוואר.

ו. מצבו הרפואי של התובע , כעולה מהמסמכים הרפואיים.

5. בחוות דעתו מיום 5.8.18 השיב המומחה לשאלות בית הדין, כדלקמן:

"ש. האם קיים קשר סיבתי, לרבות על דרך של החמרה, בין הליקוי ממנו סובל התובע לבין האירוע בעבודה מיום 5.8.15, כמתואר בעובדות המקרה?

ת.על פי העובדות המוסכמות התובע החליק תוך אחיזת פקד הגשר ביד ימין, תוך מתיחת הזרוע ונפילה לכיוון ברך שמאל. מתואר בעובדות שהאצבע המלופפת סביב שלט ההפעלה התנפחה וכאבה. כמו מצוין שנפגע "הצוואר, כתף ימין ומרפק ימין".

על פי הרישום הרפואי לא פנה למוקד/מיון ביום החבלה. בבדיקה למחרת ד"ר לוקיץ 6.8.15 בוצע רישום נפרד פעמיים - רישום תחת תאונת עבודה 5.8.15 המתייחס רק לחבלה ברך שמאל (ולא מזכיר כל תלונות חבלתיות אחרות או סימני חבלה כגון האצבע הנפוחה) ורישום נוסף המתייחס לנימול בידיים במיוחד בשעות הלילה ללא רקע חבלתי. תחת הרישום השני אף הופנה לעל קול וצילום כף יד ימין ולבדיקת הולכה עצבית גפיים עליונות.

ברישום הבא 30.8.15 ד"ר לוקיץ כבר נרשמו כלל הממצאים תחת תאונת עבודה 5.8.15 ללא הפרדה כולל ממצאי על קול כף יד והולכה עצבית ובביקור זה אף נופקה תעודה ראשונה לנפגע עבודה שכללה אבחנות סינדרום שורשי צווארי, אפיקונדליטיס ימין וחבלה ברך ימין.

בדיקת אורתופד ראשונה הינה אצל ד"ר אריאלי 21.9.15 כאשר התלונה היחידה הרשומה הינה כאב יד ימין. אין תיאור לפגיעת מתיחה/ישירה בצוואר או כתף ימין.

רק המצוטט בשם ד"ר סילנטייב נוירולוג (ראה ד"ר לוקיץ 17.3.16) מעלה אפשרות לחבלת מתיחה בצוואר לאור ממצאי בדיקה גופנית, אולם ממצאי תהודה גופנית והולכה עצבית אינם מתאימים לאבחנה זו אלא לדיסקופתיה/רדיקולופתיה בגובה C5-7.

בתיעוד הרפואי עולה כי תלונות וממצאים בעמ"ש צווארי קיימים החל 2.2001 עם ממצאי היצרות מרווח C5-6 בצילום (ד"ר פאן), 2.2011 ד"ר לוקיץ נימול ורדימות ביד שמאל באבחנה ללחץ שורשי צוואר. תלונות וממצאים במרפק ימין החל מתאונת עבודה 8.6.10 עם ממצא קרע חלקי בגיד מיישר (ד"ר לוקיץ, ד"ר אוציטיל).

לאור האמור, יש לקבוע כי במהלך האירוע התאונתי, התובע נחבל בברך שמאל ונגרמה תנועת מתיחה בגפה ימנית עליונה תוך אחזקת השלט.

• לעניין הליקוי בעמ"ש צווארי, הרי שבדיקות ההדמיה והולכה עצבית אינם מתאימים לתסמונת מתיחה אלא לדיסקופתיה מקומית. אין תיאור לממצא פגיעת שורשים מרובים בצד אחד או עדות לתסמונת מקלעת עצבים ברכיאלית בכתף – ממצאים המתאימים לחבלת מתיחה כמתואר. תלונות וממצאים בצוואר מתועדים החל מ- 2001 ותואמים כשינוי ניווני התואם לשכיחות בגיל התובע. לגבי אפשרות להחמרה בצוואר עקב תנועת המתיחה/סיבוב, הרי הרישום יום למחרת התאונה אצל ד"ר לוקיץ המתייחס לנימול בשתי הידיים וללא קשר לאירוע חבלתי יום קודם לכן, שולל קשר בין האירוע להחמרה בליקוי הצווארי, באשר אם ד"ר לוקיץ הייתה סבורה שמדובר באירוע חריף וקשור, לא היתה מבצעת רישומי ביקורים נפרדים לתאונה ולמחלה. יש לקבוע כי הליקוי הצווארי הינו ממצא ניווני וללא החמרה עקב האירוע התאונתי.
• כתף ימין נקבע כאמור שאין ליקוי.
• מרפק ימין יש להכיר בהחמרה עקב האירוע התאונתי 5.8.15. מדובר בהחמרה לאירוע התאונת עבודה 8.6.10 (לא ידוע אם הוכר על ידי בטל"א;ע.צ.).
• ממצא אצבע הדק 4 כף יד ימין בהעדר מחלות רקע או תלונות קודמות לאירוע ולאור התיאור על אחזקת שלט הגשר, יש להכיר בליקוי "אצבע הדק 4 ימין" כנגרם מהאירוע התאונתי".

6. הן התובע והן הנתבע הגישו בקשות להציג שאלות הבהרה למומחה הרפואי. בהחלטת בית הדין מיום 26.12.18 נעתר בית הדין לחלק משאלות ההבהרה, כדלקמן:

6.1 אנא הסבר כיצד מתיישבת הקביעה בדבר קשר סיבתי בין התאונה לבין הנזק במרפק ימין, בשים לב לכך שישנו פער מיום התאונה ב-5.8.15 ועד התיעוד הרפואי במועד 30.8.15, שעה שהתובע ניגש לטיפול רפואי למחרת התאונה.

6.2 אנא השב מה הבסיס לקביעה כי בשל התאונה חלה החמרה במצב מרפק טניס מימין. זאת בשים לב לממצאי הבדיקה הרפואית מיום 10.9.15? בכלל זה, הסבר כיצד ישנה החמרה במרפק ימין, כאשר ביטוי ההחמרה תועד במועד 30.8.15 ובהתחשב בממצאים מיום 10.9.15 כאמור.

6.3 אנא הסבר את הקשר שבין הליקוי הרפואי מסוג אצבע הדק בכף יד ימין לתאונה, בשים לב ובהתייחס למסמך הרפואי מיום 23.5.15.

6.4 האם תסכים כי הסיבות להתפתחות אצבע הדק אינן ברורות ובעיקר קשורות למנגנון מיקרוטראומה או מחלות סיסטמיות וזאת בהתאם לספרות הרפואית?

6.5 האם נוכח תשובותיך לשאלות 1.1-1.4 יש שינוי במסקנות חוות דעתך.

6.6. האם תסכים כי בעת חבטה טראומטית חשים ראשית את האיבר שספג חבטה חזקה ורק כעבור זמן מה מתחילים לחוש אף כאבים באיברים חבויים, נוספים ואחרים שספגו את החבטה והחבלה? בהתאם לכך, האם תסכים כי לא ניתן לקבוע נחרצות שהתובע לא נפגע ביום התאונה בכל האיברים נשוא חוות דעת זו רק משום שהלין מיד לאחר התאונה על כאבים בברך שמאל עליה נפל ונחבט?

6.7 האם בהתאם למתואר בפרק העובדתי ניתן לומר כי מדובר בנסיבות דנן בפגיעה במנגנון של צליפת שוט? כמו כן, האם תסכים כי חלק מהסימפטומים של צליפת שוט יכולים לבוא לידי ביטוי בתחושת כאב, הירדמות, נימול ותחושות של דקירות בין השכמות, הזרועות והידיים?

6.8 האם תסכים כי תסמיני קרע בכתף עלולים להתרחש גם כתוצאה מתאונה כפי שתוארה בפרק העובדתי?

6.9 האם ישנה הבחנה בין בדיקות ההדמיה בצוואר ממועד 8.2.11 לבין הבדיקות שבוצעו בימים 9.5.15 ו- 22.3.16.

6.10 האם המסמכים הרפואיים מיום 22.3.16 (MRI צוואר) ומיום 4.9.15 (US מרפק ימין) הונחו לפניך בעת מתן חוות דעתך?

6.11 האם יש בתשובותיך לשאלות הנ"ל כדי לשנות את חוות דעתך?

7. ביום 11.4.19 התקבלו תשובות המומחה לשאלות ההבהרה.

בנוגע לשאלה המפורטת בסעיף 6.1, השיב המומחה כי על פי התיעוד הרפואי, הפרעה במרפק ימין מתועדת רק בתקופה 25.6.10 ועד 23.11.10. לאחר תקופה זו ועד לאחר האירוע 5.8.15 אין כל רישום להפרעה במרפק ימין. לאחר 6.8.15 לא נבדק אצל רופא עד 30.8.15 עת תועדה ההפרעה במרפק ימין. ד"ר לוקיץ במועד זה תיעד על ליקוי במרפק ימין וקשור ישירות לאירוע התאונתי. העובדה כי יום למחרת האירוע טרם חד בהפרעה במרפק כאשר מדובר במנגנון משיכה כמתואר בעובדות המוסכמות, הינו סביר, בהתחשב בכך שדלקת בגידים המיישרים צפוי שתתפתח ותחמיר בהדרגה.

בנוגע לשאלה המפורטת בסעיף 6.2, השיב המומחה כי בתיעוד הרפואי 10.9.15 ד"ר לוקיץ מצוטט ממצאי על קול מרפקים, שם הודגש כי מצד ימין נמצא המתאים לקרע חלקי. במועד זה כפי שצוין אין בדיקה גופנית חדשה מעבר למתואר ב- 30.8.15, ולפיכך לא ברור מה כוונת השאלה "בשים לב לממצאי הבדיקה הרפואית מיום 10.9.15".

בנוגע לשאלה המפורטת בסעיף 6.3, השיב המומחה כי לא נמצא כל מסמך רפואי 23.5.15 בתיעוד שקיים, לא ברור למה הכוונה בשאלה. מעבר לכך, להדגיש כי אבחנת אצבע הדק 4 ימין, הינה אבחנה באולטרה – סאונד בלבד (קרי דימות ולא קלינית) ללא תלונה או ממצאי בדיקה גופנית אצל רופא המשפחה או האורתופד, כך שלמעשה לאבחנת ליקוי זה, אין משמעות תפקודית.

בנוגע לשאלה המפורטת בסעיף 6.4, השיב המומחה כי הסיבות השכיחות להתפתחות אצבע הדק אכן קשורות לשילוב גורמים הן במנגנון מיקרוטראומה והן על רקע מחלות מטבוליות כגון סוכרת, מחלות פרקים ועוד.

בנוגע לשאלה המפורטת בסעיף 6.5, השיב המומחה לגבי אצבע הדק 4 ימין, מדובר בליקוי שאובחן בדימות אך ללא תלונה או ממצא בבדיקה גופנית ולפיכך חסר משמעות קלינית.

לגבי מרפק ימין אין שינוי בקביעה שמדובר בהחמרת מצב עקב האירוע.

בנוגע לשאלה המפורטת בסעיף 6.6, השיב המומחה כי באירוע חבלתי משמעותי, יתכן ויהיה מיסוך לחלק מהפגיעות עקב הבדל בכאב או במגבלה תפקודית. מיסוך זה צפוי להימשך תקופה מוגבלת של ימים בדרך כלל.

בנוגע לשאלה המפורטת בסעיף 6.7, השיב המומחה כי אירוע "צליפת שוט" לצוואר כרוך באירוע טלטול פתאומי קדימה אחורה וכלל אינו תואם למתואר בעובדות המוסכמות. תסמונת "צליפת שוט" מאופיינת בתלונות כאב צווארי וללא ממצא נוירולוגי כגון הירדמות/נימול/דקירות.

בנוגע לשאלה המפורטת בסעיף 6.8, השיב המומחה כי תסמיני קרע בכתף יכולים להיגרם מתנועת משיכה פתאומית בדומה למתואר בעובדות המוסכמות, אך כאמור נקבע כי אין ליקוי בכתף ימין בדומה לממצאי על קול המתועדים אצל ד"ר לוקיץ 22.10.15.

בנוגע לשאלה המפורטת בסעיף 6.9, השיב המומחה כי צורף תיעוד רפואי הכולל פיענוח בדיקות. לאור העובדה כי מדובר גם בשיטות הדמיה שונות, לא ניתן להשוות בין הבדיקות ולקבוע החמרה.

בנוגע לשאלה המפורטת בסעיף 6.10, השיב המומחה כי כפי שהובהר, הפיענוח המקורי לבדיקות אלו לא צורף לתיעוד ולפיכך נכתב רק הציטוט מד"ר אריאלי וד"ר לוקיץ.

בנוגע לשאלה המפורטת בסעיף 6.11, השיב המומחה כי אין בתשובותיו לשאלות ההבהרה כדי לשנות את חוות דעתו. ממצאי הדימות לעמ"ש צווארי שצורפו מדגישים כי מדובר במחלה ניוונית מפושטת שאינה קשורה לאירוע המוכר.

עוד הוסיף המומחה כי מדובר באבחנה שנקבעה כאבחנה על פי דימות ולא כממצא קליני (בדיקה גופנית). כפי שנקבע, לתובע אין מחלות רקע ורק האירוע התאונתי יכול להסביר הממצא בדימות (בונגע לפגימה באמצבע הדק 4 מימין) לפיכך, כיום לתובע אין נכות קלינית, אולם האירוע התאונתי שעבר מהווה לעתיד גורם סיכון ממשי להסתמנות קלינית ככל שתופיע כזו במועד מוקדם מהמקובל כמחלה או ליקוי.

טענות התובע

8. הרופא המומחה מתייחס בחוות דעתו בעיקר לצורת הרישומים וההפרדה בין התלונות על תאונת העבודה לבין התלונות האחרות כאשר ברור לחלוטין מהשתלשלות התלונות והאירועים, כי מדובר באירוע תאונתי אחד שגרם להם.

9. התובע לא הבין בעת הפציעה כי התופעות מהן החל לסבול, הן פועל יוצא של הפציעה והיה הגון דיו להפריד בין התלונות עד שהתחוור לו כי מדובר בתוצאה עגומה ומכאיבה של התאונה ולראיה גם הרופאים המטפלים קישרו בקשר ישיר את הליקויים בצוואר וההחמרה בכתפיים לתאונה.

10. אכן לא ניתן להתעלם מהעובדה שהתובע הלין על כאבי כתפיים טרם קרות התאונה, אך ברי הדבר כי חלה החמרה ניכרת במצב כתפיו כתוצאה מהתאונה ואופן קרותה.

11. הרופא המומחה מתקבע בעמדתו ומתעלם מהעובדה כי לנזק לוקח זמן להתגבש, לא כל שכן, כשמדובר בנזק אורטופדי ונוירולוגי, אף שהוא מודע לכך ואף מזכיר זאת בתשובתו לשאלת ההבהרה מספר 1.

12. המומחה מתעלם כליל מתוצאות ה- CT וה- MRI שבוצעו לאחר התאונה והדגימו ממצאים של פריצות דיסק ובלטי דיסק שכלל לא היו קיימים קודם לכן ובוודאי קשורים לפציעה ולא לשינויים ניווניים המתרחשים, לדבריו עם הגיל.

בבדיקה מיום 8.2.11, 4 שנים טרם התאונה, לא היה כל לחץ על השק התקלי ולא זיזים גרמיים, בעוד שלאחר התאונה נמצא לחץ על השק התקלי בחוליות C3-7 – דבר המסביר את הכאבים הקשים והתלונות המתמשכות של התובע.

13. גם השכל הישר של כל אדם הדיוט, שאינו רופא, מביא למסקנה כי הדף המשיכה של כבל מתכת המחובר למנוף הנושא מטען של 15 טון ונפילת הגוף קדימה כשהיד מושכת לצד ימין, תוך שהיא מלופפת בכבל, תגרום לנזק עצום כפי שאירע לתובע.

14. על כן, יש לקבוע כי הליקויים בצוואר ובכתפיים של התובע הינם פועל יוצא של התאונה אותה עבר בתאריך 5.8.15, ואשר הוכרה על ידי הנתבע.

טענות הנתבע

15. המומחה השיב בצורה מנומקת ומפורטת לשאלות בית הדין ולשאלות ההבהרה. הנתבע הפנה לקביעות המומחה הרפואי אשר מונה בתיק. הנתבע הפנה לכך שהמומחה בחוות דעתו מיום 31.7.18 קבע, כי לתובע כאב צוואר עם הקרנה לידיים. ביחס לליקוי זה קבע המומחה כי הממצא הוא ניווני וללא החמרה עקב האירוע התאונתי.

ביחס לתסמונת מרפק טניס, קבע המומחה כי יש להכיר בליקוי כהחמרה, ביחס לאצבע הדק 4 קבע המומחה כי הוא נגרם באירוע, וביחס לכתף ימין, קבע המומחה כי אין ליקוי.

16. ביחס לכתף ולצוואר, המומחה קבע באופן חד משמעי, כי ביחס לכתף ימין אין ליקוי ועל כן גם לא ברורה בקשת התובע להכיר בכך כפגיעה בעבודה. המומחה הפנה לבדיקה רפואית שתוצאותיה חד משמעיות ועל כן, בעניין זה אין מקום להתערב ו/או לסטות מחוות הדעת.

17. ביחס לצוואר – סקר המומחה היטב את החומר הרפואי, והסביר בצורה מנומקת מדוע עסקינן בממצא ניווני שגם לא הוחמר באירוע.

18. טענות התובע כפי שעולה מסיכומיו ומהבקשות שהוגשו לתיק, הינן טענות במישור הרפואי והן נבחנו היטב על ידי המומחה ודינן להידחות.

דיון והכרעה

19. הלכה פסוקה היא, כי בתי-הדין נוהגים ליתן משקל רב לחוות-דעת המוגשות על-ידי מומחה-יועץ רפואי מטעם בית-הדין, שכן אובייקטיביות המומחה מטעם בית–הדין רבה יותר. חוות-דעתו הרפואית של המומחה היא בבחינת ראיה ויש להתייחס אליה ככזאת. מטבע הדברים, מייחס בית-הדין לחוות-הדעת משקל מיוחד, הגם שאין הוא כבול בה. ברור, כי בשאלות רפואיות, יסמוך בית-הדין את ידיו על חוות-דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן, לעשות כן (ראו: עב"ל 388/05 אליעזר וידר – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 28.2.2006); עב"ל 345/06 המוסד לביטוח לאומי – מרדכי בוארון (ניתן ביום 15.5.2007); עב"ל 243/05 שמעון מסיכה – המוסד לביטוח (ניתן ביום 27.8.2007); עב"ל 648/06 ניסים לוי – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 27.1.2007); עב"ל 243/07 אברהם בן אהרון – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 27.1.2008); עב"ל 310/07 בשארה באסם – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 3.2.2008)).

וברוח דומה:

"לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה.

מטעמים מובנים, במחלוקת בין מומחה מטעם אחד הצדדים למומחה מטעם בית הדין יעדיף בית הדין את המומחה מטעמו על פני מומחה מטעם הצדדים. אפשר שבשאלה מסויימת יהיו לרופאים דעות שונות. במחלוקת בין רופאים שכל כולה משדה הרפואה, לא יכניס בית הדין את ראשו, אלא יקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית הדין, כאמור, ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין" (עב"ל 1035/04 דינה ביקל – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 6.6.2005)).

20. בחוות דעתו ובתשובותיו לשאלות ההבהרה, הסביר המומחה ביחס לצוואר מדוע הן המנגנון והן התוצאות אינם מעידים על פגיעה ו/או החמרה בצוואר בעקבות האירוע. המומחה אף הסביר כי למעשה מדובר בשיטות הדמיה שונות ביחס לבדיקות אליהן הפנה התובע ולכן לא ניתן להשוות בין הבדיקות ולקבוע החמרה כפי שטוען לה התובע.

21. המומחה אף קבע באופן חד משמעי כי ביחס לכתף ימין אין ליקוי ועל כן לא ברורה בקשת התובע להכיר בפגיעה בכתף ימין כפגיעה בעבודה.

22. מעיון בחוות הדעת ובתשובות לשאלות ההבהרה, עולה כי המומחה לא היה מקובע בעמדתו כך למשל ביחס לתסמונת מרפק טניס קבע המומחה כי יש להכיר בליקוי כהחמרה, ואף ביחס לאצבע הדק 4 קבע המומחה כי הוא נגרם באירוע.

23. ביחס לכאב הצוואר עם הקרנה לידיים קבע המומחה כי הממצא הוא ניווני וללא החמרה עקב אירוע תאונתי. עסקינן בחוות דעת מפורטת ומנומקת, המומחה התבסס על מלוא הנתונים שהונחו בפניו, המומחה השיב על כל השאלות שנתבקשו באופן מפורט ומנומק ועל כן מצאנו כי אין מקום להתערב ו/או לסטות מחוות הדעת.

24. באשר לבקשת התובע להורות על מינוי מומחה נוסף בתיק, הרי שבהתאם להנחיות נשיאת בית הדין הארצי בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים, בית הדין רשאי למנות מומחה רפואי כאשר "מצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך, או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, המקלה יותר, או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה, או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו".

25. בחוות הדעת שמסר המומחה הרפואי ניתן מענה לכלל השאלות שנשאלו, חוות הדעת ברורה, ולא מצאתי כי הינה חורגת ומחמירה עם התובע.

26. יש לציין כי בהתאם לקביעת בית הדין הארצי, ניתן להורות על מינוי מומחה נוסף כאשר בית הדין סבור כי הדבר דרוש לצורך בירורה הממצה של הסוגיה הרפואית (ראו עב"ל (ארצי) 12826-06-12 סילביה שמעון – המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו)), אולם אין זה המקרה בתיק זה.

27. במקרה הנוכחי לא ניתן לומר שחוות דעת המומחה אינה מפורטת ומנומקת, או שאין בה מענה לשאלות שהופנו אליו, גם אין בה פגמים ניגלים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה. עוד נבקש לציין כי טענות התובע כפי שעולה מסיכומיו, הינם טענות במישור הרפואי ואלו נבחנו היטב על ידי המומחה, הן במסגרת חוות הדעת והן במסגרת תשובותיו לשאלות ההבהרה. מכאן, שחוות דעת המומחה מקובלת על בית הדין, במיוחד לאור העובדה שהתקיימו סבבים נוספים של תשובות לשאלות ההבהרה שגם בסופם נשאר המומחה איתן בדעתו, תוך שהוא מנמק מסקנותיו בצורה מפורטת ותוך התייחסות לכל המסמכים הרפואיים הנוגעים בדבר.

28. כללו של דבר: מכל המפורט לעיל, התביעה נדחית.

29. משמדובר בהליך שעניינו סוציאלי, אין צו להוצאות.

30. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ג' סיוון תש"פ, (26 מאי 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.