( אישור הסדר פשרה )

התובע הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית, בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006 (להלן: "החוק") בשל העובדה שרכבת ישראל (להלן "הרכבת"), מכרה במקרים רבים כרטיסים כפולים למקומות שמורים (שני כרטיסים לאותו מקום), וכן כרטיסי מקום שמור למושבים שאינם קיימים, כאשר בחלק מאותם מקרים נבצר מן המבקש ומנוסעים אחרים שרכשו כרטיסי מקום שמור לממש את האפשרות לשבת במקום שמור והם נסעו בעמידה ולעיתים קרובות בצפיפות גדולה.

1. על התביעה

1.1 הקבוצה שהוגדרה בבקשת האישור הינה "כל לקוחות רכבת ישראל אשר רכשו כרטיס מקום שמור, ונבצר מהם לממש את השירות בשל מחדלי המשיבה, בשל מכירת מקום שמור שאינו קיים, בשל מכירת מקום שמור לא מסומן, וכן בשל מכירה של מקום שמור ליותר מנוסע אחד, וזאת בשבע השנים שקדמו להגשת הבקשה דנא".

1.2 עילות התביעה שנטענו בבקשת האישור: הפרת חוזה לפי חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973; וכן עשיית עושר ולא במשפט. נטען כי הרכבת הפרה את חובתה החוזית כלפי המבקש ויתר נוסעי הרכבת, כאשר בפועל לא סיפקה להם את התמורה החוזית שהתחייבה לה – קרי נסיעה בקרון מיוחד במקום מסומן בו נהנים הנוסעים משקט. עוד נטען כי הרכבת עשתה עושר ולא במשפט, משקיבלה תשלום בגין כרטיסי המקומות השמורים אך לא סיפקה את המקומות לנוסעים בפועל.

1.3 נטען כי למבקש נגרם נזק ממוני במקרים בהם רכש כרטיס למקום שמור שאינו קיים או שנמכר לאחרים בסך 5 ₪ (קרן), בכל פעם. לצורכי התובענה ביקש התובע השבה בגין שישה כרטיסים בלבד, קרי עלות של 30 ₪. בנוסף, טען המבקש כי נגרמו לו נזקים בלתי ממוניים בשל מעשיה ומחדליה של הרכבת. נזק בלתי ממוני זה בגין עוגמת הנפש שנגרמה למבקש הוערך על ידו בסך של 300 ₪ בכל פעם שנתקל בתופעה, ובסך הכל 1,800 ₪. לפיכך, סכום הנזק הכולל שנגרם לו הינו 1,830 ₪. המבקש העריך את הנזק בעבור חברי הקבוצה בסך של 7,325,000 ₪.

1.4 הסעדים שהתבקשו בבקשת האישור הינם סעדים כספיים שנועדו לפצות את המבקש ואת חברי הקבוצה בגין הנזקים שנגרמו להם לטענתם, וכן צו עשה קבוע המחייב את הרכבת לתקן את מערך ההנפקה של הכרטיסים השמורים.

1.5 הרכבת כפרה בטענות המבקש וטענה לתקלה נקודתית במערכת הממוחשבת של הרכבת. עוד נטען כי הרכבת מפצה את הנוסעים אשר נבצר מהם לממש את כרטיס המקום השמור ואם המבקש היה פונה אליה היה גם הוא מפוצה. עוד נטען כי הבקשה איננה עומדת בתנאי ס' 8 לחוק.

1.6 ביום 3.9.19 הוגשה טיוטת הסדר פשרה לעיוני ומצאתי לנכון להעיר מספר הערות לטיוטה. חלק מההערות שולב, ונוסח הפשרה שמצאו לנכון הצדדים להגיש כנוסח סופי הוא זה מיום 4.2.20 (להלן "הסדר הפשרה")

2. הסדר הפשרה ועקרונותיו

2.1 הקבוצה שהוגדרה בהסדר הפשרה הינה: "כל הנוסעים בקווי הנוסעים של רכבת ישראל, אשר רכשו כרטיס מקום שמור מיום 15.4.2010 ועד למועד מתן תוקף של פס"ד להסכם פשרה זה, אשר נמנע מהם לנצל את האפשרות לשבת במושב מסומן בקרון השמור, מסיבה כלשהי התלויה ברכבת ישראל".

2.2 הרכבת תיישם (לכאורה בתוך 6 חודשים) סל שיפורים אשר נועד לשפר מהותית את שירות המקום השמור לטובת כלל הנוסעים שיעשו בו שימוש בעתיד, במסגרתו יוטמעו פיתוחים חדשים שאינם קיימים במערכת הנוכחית, כדלקמן:

1. הוספת אפשרות לבחירת מושב בקרון המקומות השמורים בהזמנה באינטרנט. הצדדים הבהירו כי יתכן שלאחר השיפור המוצג לא יהיה ניתן לאפשר בחירה מראש של כל אחד מן המקומות שבקרון מטעמים טכניים.
2. יצירת מנגנון פשוט לפיצוי/ זיכוי הנוסע בגין תשלום עבור מקום שמור במקרים בהם לא ניתן לו השירות עקב ביטול הרכבת.
3. הוספת אפשרות רכישה אינטרנטית של כרטיסי נסיעה וכרטיסי מקום שמור עבור הנסיעה באותו הליך מכירה, וכן אפשרות רכישת מספר פריטים בפעולת רכישה בודדות, באופן שתתאפשר הזמנה ובחירה מראש של מספר מקומות שמורים סמוכים.
4. מתן אפשרות לקבלת כרטיס מקום שמור באמצעות מסרון ישירות לטלפון הנייד ללא צורך בהדפסת כרטיס מקום שמור.
5. טעינת כרטיס מקום שמור על גבי כרטיס רב קו, כולל של חיילים, ללא צורך בהדפסת הכרטיס בתחנות הרכבת.
6. התראה ללקוח למסכי הרכישה במכונות הרכישה שבתחנה, בדבר מקטע המסילה שבו ניתן בפועל שירות המקום השמור.
7. הזמנת מקום שמור באמצעות אפליקציה חדשה.
8. רכישת מקום שמור על הרכבת, מן הפקח, באמצעות מסופון הפקח וזאת ללא תלות במיקומו הפיזי. הצדדים הבהירו כי יתכן ששדרוג זה יהפוך להיות בלתי ישים ולכן יוצע שדרוג או שיפור חלופי שעלותו לרכבת תהיה לכל הפחות זהה. (בתצהיר צוין כי הנהלת חטיבת הנוסעים מתנגדת למכירה כזו).
9. הטמעת השירותים תעשה בתוך חצי שנה ממועד אישור הסכם הפשרה על ידי בית המשפט, וזאת בכפוף לכך שהמערכות יהיו זמינות לשם ביצוע הפרויקט, בשים לב לחובת הרכבת לספק בראש ובראשונה את שירותי הנסיעה לציבור, וכן לחובתה לפעול בהתאם להנחיות משרד התחבורה לעניין ביצוע פרויקטים שונים במערכות הליבה. הרכבת תדווח בתוך 4 חודשים ממועד מתן פסק דין על קצב התקדמות יישום השיפורים, וכן על השלמתם לא יאוחר מ- 6 חודשים מאישור ההסכם.
10. הרכבת העריכה (הערכה על ידי איש פנימי) את עלויות הפיתוח וההטמעה של סל השירותים כאמור בסכום של 433,000 ₪.

2.3 כחלק מההסדר, תפרסם הרכבת באתר האינטרנט שלה את כללי הפיצוי הנוהגים אצלה במקרים של אי מימוש שירות מקום שמור (נספח א' להסדר הפשרה), כאשר הוסכם כי חברי הקבוצה לא יהיו זכאים לפיצוי נוסף באופן אישי. להלן נוסח הפרסום באתר:

2.4 הובהר כי אין בהסדר משום התחייבות כלשהי של הרכבת להפעיל את שירות המקום השמור באיזה מן הקווים אותם היא מפעילה כיום או תפעיל בעתיד; וכי ככל שיחול שינוי בהוראות החוק או שמשרד התחבורה יפרסם נוהל/ הנחיה/ תקנות המסדירים את שירות המקום השמור באופן שונה מהמפורט בהסדר הפשרה, תפעל הרכבת בהתאם לאותן ההוראות, על אף המוסכם בהסדר.

2.5 בנוסף להשקעה בסל השיפורים, הצדדים מעריכים כי עצם פרסום של הזכות לפיצוי/ השבה באתר האינטרנט תביא למימוש גדול יותר של זכות זו, ויש בכך תועלת לציבור שהם מעריכים אותה בסכום של 1,260,000 ₪ לחמש השנים הקרובות. נוכח הערות בית המשפט ציינו הצדדים כי גם אם אין לייחס את מלוא התועלת ככזה הנובע מהסדר הפשרה לפחות יש לייחס בין 625,000 ₪ ל-945,000 ₪ לתועלת הנובעת מקביעת המנגנון לפיצוי והפרסום באתר.

2.6 הצדדים המליצו על תשלום גמול למבקש בסכום של 25,000 ₪ בתוספת מע"מ, תשלום הוצאות בסך של 10,500 ₪ ושכ"ט בסך 125,000 ₪ בתוספת מע"מ.

2.7 אישור הסדר הפשרה על ידי בית המשפט יהווה מעשה בית דין כלפי המבקש וכלפי כל חברי הקבוצה כהגדרתה, ואלו יהיו מנועים מהגשת תביעה בגין כל עילה הנובעת מכתבי הטענות בבקשת האישור, למעט כאלו שנתנו הודעת הסתלקות. צוין כי אם תוגשנה בקשות ליציאה מן הקבוצה של למעלה מ- 100 מחברי הקבוצה, יהיה רשאי כל צד לבטל את הסדר הפשרה בהודעה לבית המשפט.

2.8 הצדדים טוענים כי סיום ההליך בהסדר הפשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה בחלוקות בנסיבות העניין, בהתחשב בסיכונים ובסיכויים שבהמשך ניהול התובענה אל מול היתרונות והחסרונות שבכך. ההסדר נותן מענה מלא לקשיים שהוצפו במסגרת בקשת האישור במבט צופה פני עתיד, וכולל הטבה משמעותית ביותר לחברי הקבוצה.

2.9 בנוסף, עמדו הצדדים על העדר הצורך במינוי בודק. מדובר לטענתם בהסדר פשרה פשוט, והבנת משמעויותיו אינה דורשת מומחיות כלכלית. מה גם שלהסדר הפשרה צורף תצהיר המפרט את האופן בו חושבה עלות שדרוג מערכות המשיבה. בנוסף, נטען כי קיים גם ספק אם מינוי בודק יביא תועלת ממשית, שכן הטעמים המרכזיים אשר עומדים בבסיס אישור הסדר הפשרה הינם משפטיים. עוד צוין כי מינוי הבודק יגרור גם באופן ודאי הוצאות כספיות משמעותיות.

2.10 בהחלטתי מיום 13.2.20 ניתנו הערות להסדר הפשרה שהוגש. עמדתי בין היתר על העדר הביסוס לסכומים הנקובים בהסדר הפשרה, ובכלל זה אלו הנוגעים לעלות השיפורים אשר הרכבת מתעתדת לבצע; להערכת התועלת שתהיה לנוסעים; ולהצגת שיפור שאינו ישים. עוד ציינתי כי לאור הערות אלה יש להפחית את הגמול ושכ"ט המבוקש.

2.11 הצדדים בקשו להצדיק בתצהיר את עלות סל השיפורים באמצעות הליך של השלמת קבלת הצעות מחיר. כמו כן ביחס להצגת שדרוג שאינו ישים, הסכימו הצדדים להמירו בשדרוג חלופי לפיו יומלץ לנוסעים לרכוש כרטיס שמור לרכבות אשר מסומנות באתר ובאפליקציה כרכבות עם מדד עומס גבוה. באשר לשכ"ט והגמול המבוקש, סברו הצדדים כי בשים לב להסדר הפשרה ולתצהיר המשלים שהוגש, הרי שמדובר בסכומים סבירים שהולמים את ההלכה הפסוקה.

2.12 פורסמה הודעה על הבקשה לאישור הסדר הפשרה בשני עיתונים יומיים הנפוצים ביותר בתפוצה ארצית, בנוסח המתוקן. כמו כן הועבר ליועץ המשפטי לממשלה (באמצעות פרקליטות מחוז חיפה), ולממונה על הגנת הצרכן ולמנהל בתי המשפט, נוסח הסדר הפשרה, כתבי הטענות והחלטות בתיק כדי לקבל את התייחסותו של היועץ המשפטי להסדר הפשרה המבוקש.

3 אישור הסדר הפשרה

3.1 לאחר פרסום המודעה בעיתונות אודות הגשת הבקשה לאישור הסדר הפשרה, לא התקבלו התנגדויות מטעם הציבור להסדר הפשרה. היועמ"ש הודיע כי איננו מוצא לנכון להביע עמדתו ביחס להסדר הפשרה, לחיוב או לשלילה.

3.2 בכל הנוגע להערכה שבוצעה על ידי הרכבת בקשר לעלויות הפיתוח וההטמעה של סל השירותים (כ-430,000 ₪) מושא הסדר הפשרה, הערכה זו בוססה בתצהיר מטעם הרכבת אליו צורפו הצעות מחיר שקיבלה הרכבת לצורך הטמעת השיפורים.

3.3 הצדדים העריכו רכיב נוסף של "תועלת לציבור" או "רווחה לציבור" לתקופת 5 השנים הקרובות. בתחילה טענו כי ההטבה הכוללת לציבור עומדת על סך כולל של כ- 1,000,000 ₪ בשנה הראשונה שלאחר חתימת ההסכם, (סכום הכולל עלות השיפורים) וכן סכומים של מאות אלפי ₪ בשנים שלאחר מכן. הם טענו כי הערכה זו מבוססת על היתרונות שגלומים בשדרוג המערכת המהווים הטבה משמעותית לציבור , וכן בשל הגדלת מספר הנוסעים שיוכלו לממש את זכותם לקבל החזר כספי עקב שכלול אמצעי הזיכוי ופרסום כללי הפיצוי.

בדיון שהתקיים הודעתי לצדדים כי אם בכוונתם ליתן גודל מספרי לרווחת הציבור (מעבר לעלות של ביצוע השיפורים) יש מקום למנות בודק על מנת לבדוק את המודל של העלות הכלכלית, אך ניתן להסתפק באמירה כללית שיש בשיפורים משום תועלת ורווחה לציבור, כך גם בפרסום של אפשרות הזיכוי.

3.4 בנוסח פשרה מתוקן טענו הצדדים כי ההסדר יביא רווחה ותועלת לנוסעי הרכבת והפעם העריכו את התועלת לתקופת חמש השנים בסך של 1,260,000 ₪, לשיטתם, (זאת בנוסף על ההשקעות בשיפורים ) בחישוב המתבסס על הזכאות לפיצוי המוערכת לכלל הנוסעים , בגין אי היכולת לנצל כרטיס מקום שמור מסיבה הנעוצה ברכבת. אך כבר בכתב התשובה טענה הרכבת כי היא נותנת את הפיצוי של החזר של 5 ₪ וכן כרטיס נסיעה חינם במקרה שלא מומשה הנסיעה במקום השמור מסיבה הנובעת מהרכבת . הפיצוי לנוסע היה באותו היקף גם קודם להגשת הבקשה לאישור, מה גם שהמשיבה טענה כי לקוחות רבים פנו אליה לצורך קבלת הפיצוי, עוד קודם להגשת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית. מכאן שאין המודל החישובי משקף את התועלת האמיתית. הצדדים בקשו שוב לשכנע כי גם אם אין לייחס את מלוא סכום התועלת ככזה הנובע מהסדר הפשרה, הרי שניתן לייחס בהערכה זהירה את "התועלת לציבור" בין 625,000 ₪ ל- 945,000 ₪ להסדר הפשרה.

3.5 בהעדר מודל חישובי משכנע, ונוכח הסכמת הצדדים כי מיותר להפנות את רכיב "רווחת הציבור" לבודק שימונה לצורך זה, אני מוכנה לראות באופן כללי ברמה העקרונית כי אכן תהיה תועלת לציבור כלשהי מהעובדה שייושם סל שיפורים והאפשרות לזיכוי תפורסם באתר, הגם שאין להצמיד לרכיב זה סכום נקוב, מסדר גודל הסכומים שהצדדים בקשו לעגן בהסכם. בהעדר ביסוס ממשי להערכה כללית זו, ובשים לב לכך שהסדר הפשרה לא עתיד לתן פיצוי או החזר שלא ניתן היה לקבלו קודם לכן אין להצמיד את הערך המבוקש על ידי הצדדים להנאת הציבור .

3.6 בכפוף להערותי אלו, מצאתי כי ההסדר ראוי הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה והתובענה הייצוגית אשר הוגשה עומדת לכאורה בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בס' 3, 4 ו-8 (א) לחוק. סיום ההליך בהסדר פשרה כאמור הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.

3.7 בנסיבותיו הפרטניות של התיק, ולנוכח התצהיר המשלים שהוגש המלמד בין היתר על הערכת עלות הטמעת השיפורים המוצעים בהסדר הפשרה, ובהתחשב בכך שלא קבלתי את הערך המספרי שהצמידו הצדדים ל"תועלת הציבור", לא מצאתי כי נחוץ מינוי בודק למתן חוות דעת בנושא הסדר הפשרה, ועלויות אלה מיותרות.

3.8 פסק הדין מהווה מעשה בית דין כלפי כל חברי הקבוצה, כפי שהוגדרה בהסדר הפשרה.

3.9 על המשיבה למסור בתוך שישה חודשים מהיום דיווח המגובה בתצהיר מטעמה על כך שהסדר הפשרה יושם במלואו, ובכלל זה תבהיר האם כלל השיפורים הכלולים בו יושמו על ידה.

3.10 המשיבה תשלם למבקש גמול בסך של 15,000 ₪, וכן הוצאות בסך של 10,500 ₪. כן תישא המשיבה בשכ"ט ב"כ המבקש בסך של 75,000 ₪. מצאתי לנכון להתערב בגובה הסכום שהומלץ על ידי הצדדים , וזאת בגין העובדה שהרכיב שהוכח הוא השקעה בסל שיפורים בסכום של כ-430,000 ₪. לא קבלתי את הטענה שיש לכמת את ה"תועלת לציבור" בערכים שנטענו. מחצית מהגמול ומשכ"ט שנפסק ישולם בתוך 30 יום מהיום, ואילו היתרה תשולם לאחר יישום מלוא השיפורים מושא הסדר הפשרה.

4. לסיכום

4.1 אני מאשרת את הסכם הפשרה.

4.2 בתוך 10 ימים מהיום יפרסמו ב"כ הצדדים במימון המשיבה מודעות על אישור הסדר הפשרה (בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק). המודעות יפורסמו באותם העיתונים בהם פורסמה המודעה הקודמת. על המודעות להיות קריאות הן מבחינת גודל האותיות (גופן 10) והן מבחינת המרווחים בין השורות (רווח שורה לפחות). יש להתאים את נוסח המודעה לקביעות פסק דין זה, לרבות בנושא הגמול ושכ"ט.

4.3 עותק מהמודעות שפורסמו יימסר לבית המשפט בתוך 14 ימים מהיום.

4.4 המזכירות תודיע לצדדים על פסק הדין וכן תשלח העתק פסק הדין ליועץ המשפטי לממשלה ולמנהל בית המשפט על מנת שיעדכן את לוח התובענות הייצוגיות.

4.5 התיק אלי למעקב ביום 23.6.20 לצורך קבלת העתק מהמודעות שפורסמו; וביום 9.12.20 לצורך קבלת דיווחי המשיבה לעניין יישום הסדר הפשרה.

ניתנה היום, י"ז סיוון תש"פ, 09 יוני 2020, בהעדר הצדדים.