בפני בקשת המבקשת לביטול פסקי דין שניתנו נגדה לטובת המשיב ביום 19.3.19 ו- 28.4.19, וזאת מחובת הצדק.

לטענת המבקשת, ההמצאה למבקשת, שאין חולק שנעשתה למשרדי הרשות הממשלתית למים וביוב, נעשתה שלא כדין, שכן לשיטתה ההמצאה היתה אמורה להעשות למשרדי פרקליטות המחוז, כבכל מקרה של המצאה למדינה, על פי תקנה 485 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"). לפיכך סבורה המבקשת כי אין עסקינן בבקשת ביטול מחמת שיקול דעתו של בית המשפט, ואינה צריכה לעמוד בתנאים הנדרשים לבקשת ביטול מעין זו.

דין הבקשה להידחות בלא צורך בתשובה.

הרשות הממשלתית למים וביוב, הינה תאגיד עצמאי על פי חוק, שהוקם מכוח סעיף 124יא לחוק המים, התשי"ט-1959. ככזה, תקנה 485 לתקנות סדר הדין האזרחי אינה חלה עליו כלל אלא תקנה 484, הקובעת כי לגבי תאגיד שהוקם בחוק, המצאה כדין אליו תהא בהנחת הכתב במשרדו של מנהל התאגיד. משכך, בענייננו ההמצאה הינה כדין ואין מקום לביטול מחובת הצדק.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

אין בהחלטה זו כדי למנוע מהמבקשת, ככל שהינה סבורה שקיימת לה עילה לצורך כך, להגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין.

ניתנה היום, ט"ו תמוז תשע"ט, 18 יולי 2019, בהעדר הצדדים.