ת"א 51415-06-17 חליל נ' מי הגליל - תאגיד המים והביוב האזורי בע"מ ואח'

בפני כב' השופט שלמה מיכאל ארדמן

העתק החלטת בית משפט מיום 24 פברואר 2021

אינני רואה לנכון להעתר לבקשה. החלטת בית המשפט המחייבת מתן תשובה לטענות הנתבעים, ניתנה עוד ביום 2.7.20. מאז אותו מועד לא עשה התובע דבר, על אף הזמן הרב שחלף ומספר ארכות שניתנו לו, וגם לבקשה הנוכחית לא צירף את תגובתו לטענות הנתבעים, מה גם שלא הזדרז להגיש את בקשתו אלא לאחר 22 יום ממתן החלטת המחיקה בה צפה ביום הינתנה. זאת ועוד, על אף שמדובר בתביעה שהוגשה עוד בשנת 2017, לא התקדמו הצדדים כלל משלב הפתיחה; במשך זמן רב ניהלו הליכי מו"מ ביניהם, קודם לכן התנהל הליך ארוך לצורך צירופה של אחת הנתבעות, שהיה מקום לצירופה מלכתחילה, ובתחילה התנהל הליך ארוך לצורך קיום הליך בוררות, שבסופו של דבר כלל לא התקיים. התוצאה הינה שחלפו קרוב ל-4 שנים מהגשת התובענה, מבלי שהתובענה עברה את שלב הפתיחה, כאשר התובע אינו פועל לקדמה. התנהלות שכזו, אינה מתיישבת עם ניהול הליך ראוי ויעיל, שהינו חובתו של בית משפט זה, ועם זכות הגישה לערכאות שאף היא מחייבת ניהול הליך משפטי זריז ויעיל בלשון הידועה: justice delayed is justice denied. זאת הן לפי התקנות הישנות ומקל וחומר נוכח רוח התקנות החדשות, כאשר מעיכוב הדיון נפגעים מתדיינים בתיקים אחרים הממתינים לתורם.
על כן, הבקשה נדחית. התובע רשאי כמובן להגיש תביעתו בתיק חדש. לפנים משורת הדין, אני רואה בבקשה כבקשה למחיקה עצמית, ולפיכך, המזכירות תשיב את האגרה ששולמה לתובע, באמצעות בא כוחו, בניכוי סכום המינימום הקבוע בתקנות.