ניתנה ביום 07 יוני 2020

לפני: השופטת לאה גליקסמן, השופטת סיגל דוידוב – מוטולה, השופט רועי פוליאק

נציגת ציבור (עובדים) גב' חיה שחר, נציגת ציבור (מעסיקים) גב' יודפת הראל בוכריס

השופטת לאה גליקסמן:

פתח דבר

1. הליך זה עניינו – הצהרה כי כלל עובדי ההוראה המלמדים בחינוך העל יסודי (כיתות ז' עד יב') מהווים יחידת מיקוח אחת, וכי המבקש (להלן – ארגון המורים) הוא הארגון היציג ביחידת המיקוח האמורה, על כל המשתמע מכך.
2. המחלוקת העיקרית בין הצדדים בהליך זה סבה על זהות ארגון העובדים המייצג את עובדי ההוראה בחטיבות הביניים, אשר ככלל מועסקים על ידי המדינה. נציין, כי בין הצדדים היו ויש מחלוקות נוספות בעניין יציגות עובדי הוראה, אולם לצורך החלטה זו אין צורך לפרטן. עוד נציין, כי הליך זה אינו ההליך הראשון שהוגש בעניין הארגון היציג של עובדי הוראה בחטיבת הביניים, ובין הצדדים התנהל הליך קודם (סב"א 29108-09-12) באותו עניין, שלפרטיו הרלוונטיים להחלטה זו נידרש בהמשך. כמו כן, התעוררה שאלה זו בהליכים רבים בין הצדדים, וגם הם יפורטו בהמשך.
3. המשיבה 1 (להלן – הסתדרות המורים) העלתה במסגרת תגובתה לבקשה טענות מקדמיות רבות, שמכוחן לשיטתה יש לסלק על הסף את בקשת ארגון המורים או חלקים ממנה.
4. וזה יהיה סדר הדיון: תחילה נפרט את הרקע העובדתי והליכים קודמים הרלוונטיים להכרעה בהליך זה, נוכח העובדה שחלק משמעותי מטענות הסתדרות המורים מבוסס על פסיקתו של בית דין זה בהליכים קודמים. לאחר מכן, נדון בטענות הסתדרות המורים.

רקע עובדתי

1. עובדי ההוראה במערכת החינוך מיוצגים מזה שנים על ידי שני ארגוני עובדים – ארגון המורים והסתדרות המורים. הסתדרות המורים היא ארגון העובדים היציג של מורים בבתי הספר היסודיים (כיתות א' עד ו') וכן הגננות, וארגון המורים הוא ארגון העובדים היציג של המורים בחטיבות העליונות (כיתות י' עד י"ב)^[1]. למותר לציין, כי חלוקה זו היא במימד הקיבוצי של זכות ההתארגנות. במימד האישי, כל מורה, בין אם הוא מועסק בחינוך היסודי, בין אם הוא מועסק בחטיבות הביניים ובין אם הוא מועסק בחטיבות העליונות, רשאי לבחור אם להצטרף לארגון עובדים ואם כן לאיזה ארגון עובדים הוא מצטרף כחבר – הסתדרות המורים או ארגון המורים. חלק מעובדי ההוראה בחטיבות הביניים חברים בהסתדרות המורים וחלקם חברים בארגון המורים.
2. ככלל, מעסיקתם של עובדי הוראה בחטיבות הביניים היא המדינה – משרד החינוך, ומעסיקיהם של עובדי הוראה בחטיבות העליונות הם הרשויות המקומיות והבעלויות (כגון - רשת אורט, רשת עמל). לכלל זה קיימים חריגים, ויש מורים בחטיבה העליונה שהם עובדי מדינה, כגון בחינוך ההתיישבותי. עוד יש לציין כי קיים הסדר בנוגע לעובדי הוראה העובדים בבתי ספר שש שנתיים, המלמדים גם בחטיבת הביניים וגם בחטיבה העליונה. על פי הסדר זה, הסכם שאילה והשאלת עובדי הוראה בבתי ספר שש שנתיים, עובד ההוראה מועסק על ידי אחד המעסיקים – המדינה או הבעלות – ומושאל לעבודה אצל המעסיק האחר, וזאת על פי ההסדרים שנקבעו באותו הסכם (נספח מב/11 לבקשת הארגון).
3. עד להנהגת רפורמת אופק חדש על פי ההסכם הקיבוצי שבין המדינה לבין הסתדרות המורים, ההסכמים שנחתמו בין המעסיקים לבין הסתדרות המורים וההסכמים שנחתמו בין המעסיקים לבין ארגון המורים היו דומים או זהים. תנאי עבודתם של עובדי הוראה בחטיבות הביניים נקבעו הן בהסכמים קיבוציים שנחתמו בין המדינה לבין הסתדרות המורים והן בהסכמים קיבוציים שנחתמו בין המדינה לבין ארגון המורים.

ראו:

נספחים א', ב' ו- ג' לתגובת הסתדרות המורים.

עס"ק (ארצי) 1539-08-10 מדינת ישראל – ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים (23.8.2010);

עס"ק (ארצי) 69/09; עס"ק 72/09 מדינת ישראל והסתדרות המורים בישראל – ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים וג'נבייב פנרסס ואח' (9.1.2011);

סק"כ (ארצי) 28269-04-16 ארגון המורים העל יסודיים, בסמינרים ובמכללות – מדינת ישראל ואח' (29.9.2017) סעיף 9.2 לפסק הדין].

נוכח האמור, עד לחתימת ההסכמים הקיבוציים בעניין רפורמת אופק חדש וישומם, שאלת היציגות של עובדי הוראה בחטיבות הביניים או שאלת יישומם של ההסכמים הקיבוציים על עובדי הוראה בחטיבות הביניים כמעט לא התעוררה, לא נדונה ולא הוכרעה.

יתר על כן. שני הארגונים אף שיתפו פעולה בהליכים משפטיים מול המדינה והמעסיקים וכן במאבק ברפורמת דברת.

ראו:

ס"ק 1001/02, 1002/02 ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים, בסמינרים ובמכללות והסתדרות המורים בישראל – מדינת ישראל ואח' (31.7.2002) – בעניין בקשה לביטול פסק בורר שניתן על ידי מר שמואל סלבין, בעניין השחיקה בשכר עובדי הוראה ביחס לשכר המהנדסים בשנים 1996 עד 1998.

אמנה בין הסתדרות המורים לבין ארגון המורים בעניין המאבק ברפורמת דברת – נספח ט' לתגובת הסתדרות המורים.

ס"ק 54/05 הסתדרות המורים בישראל וארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות – מדינת ישראל ומרכז השלטון המקומי (24.8.2005) – בעניין פיטורי מורים על רקע יישומו של דו"ח דברת.

ס"ק 14/07, 15/07 הסתדרות המורים בישראל וארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות – מדינת ישראל ואח' (18.10.2007) – בעניין פסק בוררות שניתן על ידי הבוררים פרופ' מוטי מירוני, מר שלום גרניט ומר מוטי מרוז בעניין שחיקת השכר לתקופה 1.1.1999 עד 31.12.2001.

1. בחודש דצמבר 2006 הכריזו הסתדרות המורים וארגון המורים על סכסוך עבודה. מראשית שנת 2007 התנהל משא ומתן בין ארגון המורים והסתדרות המורים לבין המדינה והמעסיקים לכריתת הסכם שכר חדש וליישום רפורמה במערכת החינוך. בתחילת הדרך, פעלו ארגון המורים והסתדרות המורים בתיאום ביניהם, לרבות בנקיטת צעדים ארגוניים.

ראו למשל:

ס"ק 6/07 מדינת ישראל – ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות והסתדרות המורים (21.1.2007).

אולם, בהמשך, נפרדו דרכיהם של ארגוני המורים. המשא ומתן בין המדינה לבין הסתדרות המורים הבשיל לרפורמת אופק חדש, שעוגנה תחילה ב"מתווה עקרונות לרפורמה" (נספח מב/22 לבקשת הארגון), ובהמשך ב"הסכם קיבוצי לתחילת יישום הרפורמה במערכת החינוך" מיום 10.9.2007 (נספח מב/23 לבקשת הארגון) ובהסכמים קיבוציים נוספים שנחתמו בשנים שלאחר מכן (נספח הסכמי אופק חדש לתגובת הסתדרות המורים).

המדינה וארגון המורים לא הגיעו להסכמה, ואף התקיימה בשנת 2007 שביתה ממושכת בת 48 יום. בהחלטה מיום 4.12.2007 קיבל בית הדין הארצי את בקשת המדינה ומרכז השלטון המקומי למתן צו מניעה כנגד השביתה.

ראו:

ס"ק (ארצי) 20/07 מדינת ישראל נ' ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות (4.12.2007).

אחר זאת, ביום 13.12.2007 נחתם מזכר הבנות בין המדינה לבין ארגון המורים, ובו נקבע כי "הצדדים יכנסו מיד למו"מ על רפורמה כוללת בחינוך העל יסודי שתגובש בתוך 4 חודשים ..." (סעיף 2.1 למזכר ההבנות), וכן נקבע כי "מורה קיים לא יחויב להצטרף לרפורמה אשר אינה מוסכמת על ארגון המורים"; "מורה חדש במערכת יצטרף לרפורמה הנהוגה בבית הספר אליו הוא מיועד להשתבץ" (סעיף 5 למזכר ההבנות).

ביום 24.1.2008 נחתם הסכם קיבוצי בין המדינה, מרכז השלטון המקומי ושלוש הערים הגדולות לבין ארגון המורים, במסגרתו הוסכם על תנאי שכר ועבודה לתקופה שעד יום 31.12.2009 (להלן – הסכם 2008; נספח מב/25 לבקשת ארגון המורים). בסעיף 6(א) להסכם 2008 נקבע כי הצדדים יכנסו באופן מיידי למשא ומתן על רפורמה מוסכמת בחינוך העל יסודי ובדבר השלכותיה. בסעיף 6(ד) להסכם 2008 נקבע כי "מורה קיים לא יחויב להצטרף לרפורמה אשר אינה מוסכמת על ארגון המורים".

1. ביום 14.8.2011 נחתם בין מרכז השלטון המקומי ושלוש הערים הגדולות לבין ארגון המורים הסכם קיבוצי כללי ליישום רפורמת "עוז לתמורה" בחטיבות העליונות (להלן – הסכם עוז לתמורה; נספח מב/26 לבקשת ארגון המורים). להסכם עוז לתמורה ניתן אישור הממונה על השכר, בהתאם לסעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה – 1985. לענייננו יש לציין כי בסעיף 60(א) להסכם עוז לתמורה נקבע כך:

"מובהר, כי אין בהסכם זה ובפרט בסעיף התחולה הכתוב בו ובכך שנעשה בקשר לחטיבות העליונות כדי להוות הסכמה משום סוג ביחס להגדרות מחייבות כלשהן בקשר ליחידת מיקוח נפרדת בתוך החינוך העל יסודי (ז' עד יד') ואין בהוראות הסכם זה, כולן או חלקן, כדי להוות ויתור על טענה כלשהי בקשר ליציגותו של ארגון המורים בחינוך העל יסודי".

הליכים קודמים

1. בהליכים קודמים בבית דין זה התעוררה, במישרין או בעקיפין, השאלה מיהו הארגון היציג של עובדי הוראה המועסקים בחטיבות הביניים. שאלה זו התעוררה אגב יישום הסכמי רפורמת אופק חדש בחטיבות הביניים או אגב דיון בשאלה אם ארגון המורים מוסמך להכריז על סכסוך עבודה או שביתה של עובדי הוראה בחטיבות הביניים.

נפרט להלן בתמצית את ההליכים העיקריים ואת הנפסק בהם לענייננו – בקשה לסילוק על הסף של בקשת ארגון המורים.

1. עס"ק (ארצי) 62/09, עס"ק 63/09, הסתדרות המורים בישראל ומדינת ישראל – ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות (28.6.2009): בהליך זה טען ארגון המורים כי החלת רפורמת אופק חדש על מורים בחטיבות ביניים חברי ארגון המורים מהווה הפרה של סעיף 6(ד) להסכם 2008. טענה זו נדחתה ונפסק כי המדינה רשאית לחייב את כלל מורי חטיבות הביניים אשר ייכללו ברפורמת אופק חדש, לרבות המורים החברים בארגון המורים, לעבוד בהתאם לרפורמת אופק חדש; ארגון המורים אינו רשאי בבקשת צד בסכסוך קיבוצי לבקש למעשה לבטל את ההסכם הקיבוצי שחתמה הסתדרות המורים עם המדינה לגבי יישום אופק חדש, וזאת שנתיים לאחר תחילת יישום הרפורמה, בעקבות ההסכמים הקיבוציים שנחתמו עם הסתדרות המורים; ככל שארגון המורים טוען ליציגות בחטיבות הביניים, הרי הוא רשאי להגיש תביעה מתאימה לבית דין זה.

עתירה לבג"צ שהוגשה על פסק הדין [בג"צ 7226/09 ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים נ' בית הדין הארצי לעבודה (18.11.2009)] נדחתה, עת הודגש כי אין מקום להתערבות בג"צ "מקום שבית הדין הארצי עצמו בפסק דינו הותיר את השער פתוח בפני העותר להגיש אליו תביעה בשאלת היציגות. את השאלה מיהו הארגון היציג לגבי מורי חטיבות הביניים המועסקים על ידי המדינה ניתן איפוא לברר בתוך מערכת בתי הדין לעבודה".

1. סק"כ (ארצי) 1539-08-10 מדינת ישראל משרד החינוך – ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות (23.8.2010): בהליך זה נדונה בקשת צד שהגישה המדינה במסגרתה עתרה למתן סעדים כנגד צעדים ארגוניים בהם נוקטים חברי ארגון המורים בקשר ליישום רפורמת אופק חדש בחטיבות הביניים. בתמצית, נפסק כי יש להחיל את הקביעות בהליך עס"ק 62/09 גם בהליך זה; נוכח ההסטוריה של קביעת תנאי עבודה של מורי חטיבות הביניים, בין היתר, בהסכמים קיבוציים של המדינה עם הסתדרות המורים, חזקת הכשרות של הסכם אופק חדש עומדת באמות מידה של סבירות; ברי, כי משמדובר בחזקה, ארגון המורים רשאי לסתור אותה בהליך מתאים, כפי שנאמר אף בפסק הדין בעס"ק 62/09; תקיפת הסכם אופק חדש יכולה להיעשות על ידי ארגון המורים רק בדרך של הוכחת יציגות אחרת לעובדי ההוראה בחטיבות הביניים, בהתאם לסעיף 6 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז – 1957, וזאת ארגון המורים לא עשה; כל עוד לא הוגש הליך מתאים בסוגיית היציגות בחטיבות הביניים, הסכם אופק חדש עומד בתוקפו והמדינה רשאית ליישמו ולחייב את כלל מורי חטיבות הביניים אשר יכללו ברפורמה לעבוד בהתאם לרפורמה אופק חדש; ארגון המורים אינו רשאי להורות לחבריו שלא להצטרף לרפורמת אופק חדש, לפגוע ביישומה של הרפורמה בחטיבות הביניים, או לנקוט בצעדים ארגוניים בשל החלת רפורמת אופק חדש בחטיבות הביניים. במסגרת הליך זה נדונה גם פרשנות הוראות הסכם 2008, ולכך נתייחס בהמשך (ראו סעיפים 20.1 ו- 23 להלן).
2. סק"כ (ארצי) 55491-08-10 מדינת ישראל ואח' – ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים ואח' (1.9.2010): בהליך זה נדונה בקשתם של המדינה, מרכז השלטון המקומי ושלוש העיריות הגדולות למתן צו מניעה נגד כוונת ארגון המורים להשבית את הלימודים ביום 1.9.2010, בהתאם להכרזתו על שביתת אזהרה בת יום אחד בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות.. בכל הנוגע לשביתה בחטיבות הביניים הפנה בית הדין לפסיקתו בסק"כ 1539-08-10, והבהיר כי במסגרת הסכם אופק חדש והסכמים קיבוציים מיוחדים שנחתמו בעקבותיו בין הסתדרות המורים לבין המדינה הוסדרו תנאי השכר ותנאי העבודה של כלל עובדי ההוראה בשירות המדינה, לרבות מורי חטיבות הביניים. כפועל יוצא מכך, כיוון שתנאי עבודתם של מורי חטיבות הביניים אינם יכולים להיקבע בהסכם קיבוצי בין המדינה לבין ארגון המורים, כל עוד הארגון לא הוכיח את יציגותו בחטיבות הביניים, ממילא לא קמה לארגון המורים זכות לנקוט בשביתה בחטיבות הביניים. אשר לטענתו של ארגון המורים כי הוא מייצג את כל המורים בחינוך העל יסודי וכי לשיטתו אין לקיים משא ומתן נפרד לגבי המורים בחטיבות העליונות ובחטיבות הביניים נפסק כי "בהתייחס לטענה זו חזרו בית דין זה ובית המשפט העליון ופסקו כי 'ככל שארגון המורים טוען ליציגות בחטיבות הביניים הרי הוא רשאי להגיש תביעה מתאימה לבית דין זה'. [עס"ק 62/09; בג"צ 7226/09; סק"כ 1539-08-10]".
3. סב"א 29108-09-12 ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים ובמכללות – הסתדרות המורים בישראל ומדינת ישראל: ביום 11.9.2012 הגיש ארגון המורים לבית דין זה בקשת צד בסכסוך בין ארגוני כנגד הסתדרות המורים [סב"א 29108-09-12; להלן – ההליך הבין ארגוני], שבה נתבקש בית הדין להצהיר כי כלל עובדי ההוראה המלמדים בחינוך העל יסודי (כיתות ז' עד יב') מהווים יחידת מיקוח אחת וארגון המורים הוא ארגון העובדים היציג ביחידת מיקוח זו.

במסגרת ההליך הבין ארגוני התנהל בין הצדדים הליך גישור, ובסופו נחתם בין ארגון המורים לבין הסתדרות המורים "הסכם שיתוף פעולה", במסגרתו הסכימו, בין היתר, "שלא לפעול נגד הסכמי הרפורמה או הסכמים אחרים שנחתמו או ייחתמו על ידי כל ארגון, ולא לפעול כאמור האחד נגד השני, כל אחד בקרב חבריו, או בציבור או בתקשורת .."; כי "בכפוף למוסכם בהסכם שיתוף הפעולה ובמסגרתו בלבד, הצדדים לא יעלו טענות בדבר מעמדו הקיבוצי הארגוני של מי מהארגונים, או ביחס לחבריו ו/או כלפי צדדים שלישיים לגבי עובדות ועובדי ההוראה בחטיבות הביניים ו/או בחטיבות העליונות". כמו כן הוסכם על הקמת ועדה מגשרת קבועה ומנגנון גישור נוסף בכל הנוגע לחטיבות הביניים ולחטיבות העליונות; הקמת ועדת תיאום פדגוגית לחטיבות הביניים ולחטיבות העליונות, שתעסוק בפתרון בעיות פדגוגיות וטכניות הנובעות מיישום שתי הרפורמות והתיאום ביניהן; בכל הנוגע ל"ייצוג ומשא ומתן - חטיבות ביניים וחטיבות עליונות" הוסכם כי ברמה הפרטנית כל ארגון מוסמך לייצג את חבריו מול המעסיקים, והארגונים יקיימו הליך היוועצות במטרה להגיע להסכמה בכל מקרה של כוונה לשלוח הודעה על סכסוך עבודה, שביתה או כוונה לנקוט באמצעים ארגוניים. על הסכם שיתוף פעולה חתמו מר יוסי וסרמן, מזכ"ל הסתדרות המורים דאז ומר רן ארז, יו"ר הנהלת ארגון המורים, והוא אושר על ידי המגשרים. לאחר חתימות ארגון המורים, הסתדרות המורים והמגשרים מופיעות הצהרתו של שר החינוך דאז, הרב שי פירון, "אני מברך את ראשי הארגונים ואת המגשרים על המאמץ המשותף ועל כינון הסכם שיתוף פעולה זה" וחתימתו.

בסעיף 22 להסכם שיתוף הפעולה נקבע כי הצדדים יגישו לבית הדין הודעה משותפת בכתב בנוסח שיוסכם בין הצדדים בצירוף הסכם שיתוף הפעולה, ויבקשו לדווח לבית הדין בשנית, בתוך 90 יום ממועד הודעתם, "וזאת תוך שמירה על זכויות וטענות הצדדים ומבלי לפגוע בהן".

בהודעה ובקשה מיום 11.3.2015 עתר ארגון המורים להאריך את המועד להגשת הודעה ביחס להמשך ניהול ההליך, נוכח העובדה שבהליכים אחרים המדינה העלתה טענות בדבר היות ארגון המורים בלתי יציג, באופן החותר תחת רצונם וכוונתם של הצדדים ליישב את הסכסוך הבין ארגוני שביניהם בדרך של שיתוף פעולה; ארגון המורים פנה להסתדרות המורים בעניינים אלה, אולם בשלב זה טרם מוצה מנגנון שיתוף הפעולה שבאמנה הבין ארגונית באופן שמאפשר את פתרון בעית היציגות מחוץ לכתלי בית הדין, ולכן בשלב זה לא ניתן לייתר את הצורך בבירור ההליך.

בפסק דין מיום 19.3.2015 נדחתה בקשתו של ארגון המורים, ונקבע כי מן הראוי למחוק את הבקשה, שכן נוכח חתימת הצדדים על האמנה הבין ארגונית הליך זה בא לכדי סיומו; אין מקום שבית הדין ישמש כמפקח על אופן יישומה של האמנה הבין ארגונית, ויקיים דיון במסגרת הליך זה, שכבר מוצה, בכל עת שתעלה טענה בדבר יציגותו של מי מהארגונים במסגרת הליכים אחרים; ככל שלארגון המורים טענות בתגובה לטענת המדינה בדבר יציגותו בהליך האחר, הרי שדינה של טענה זו להתברר במסגרת ההליך האחר.

1. סק"כ (ארצי) 28269-04-16 ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות – מדינת ישראל ואח' (29.9.2016): בהליך זה נדונה טענת ארגון המורים כי מורי השל"ח המועסקים בחינוך העל יסודי (כיתות ז' עד י"ב) הם בגדר יחידת מיקוח נפרדת, וארגון המורים הוא ארגון העובדים היציג ביחידת מיקוח זו. מהנימוקים שפורטו בפסק הדין, שאינם רלוונטיים לענייננו, נקבע כי אין לראות במורי השל"ח המועסקים בחינוך העל יסודי יחידת מיקוח אחת ונפרדת, וכפועל יוצא מכך נדחתה גם הבקשה לקבוע כי ארגון המורים הוא ארגון העובדים היציג ביחידת מיקוח זו. בפסק הדין הובהר כי משלא נתבקש כל סעד בעניין התנהלות המדינה והסתדרות המורים, בית הדין אינו מתייחס לטענות ארגון המורים כי המדינה והסתדרות המורים פעלו בחוסר תום לב ומשיקולים זרים. כן הובהר, כי אין בפסק הדין התייחסות לטענות הצדדים בעניין יחידת המיקוח אליה משתייכים עובדי ההוראה בחטיבות הביניים (או עובדי הוראה המועסקים גם בחטיבת הביניים וגם בחטיבה העליונה) והודגש כי "אין באי התייחסות משום הבעת עמדה זו או אחרת בנוגע לטענות הצדדים".
2. סק"כ (ארצי) 64175-09-14 ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות – מדינת ישראל ואח' (20.7.2017): בפסק דין זה נקבע כי בהתאם לפסיקתו של בית דין זה, כל עוד לא הוכרה יציגותו של ארגון המורים בחטיבות הביניים אין להכיר בו כארגון היציג לגבי עובדי ההוראה בחטיבת הביניים אשר המדינה היא מעסיקתם, וכפועל יוצא מכך הוא אינו יכול לבקש סעד כ"ארגון עובדים יציג" לגבי תוספת "עוז לתמורה" כתוספת לשכר הקובע לעובדי ההוראה המועסקים על ידי המדינה וזכאים לפנסיה תקציבית. בפסק הדין הודגש כי האמור הינו "כמובן כל עוד לא הוחלט אחרת בבקשה נפרדת שתוגש על ידי ארגון המורים להכרה בה כארגון עובדים יציג בחטיבת הביניים, ככל שתוגש בקשה שכזו".
3. סק"כ (ארצי) 12922-11-16 מדינת ישראל – ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות ואח' (2.8.2017): בהליך זה, שתחילתו בבקשת המדינה למתן צו מניעה כנגד עיצומים, בסופו של יום הדיון התמקד בשתי שאלות: האחת – האם יש מקום במסגרת הליך זה להכריע בשאלה אם ארגון המורים מוסמך להכריז על סכסוך עבודה/שביתה של עובדי הוראה בחטיבות הביניים? השני – ככל שהתשובה לשאלה הראשונה חיובית – האם לאור פסיקה שניתנה בעבר על ידי בית דין זה ארגון המורים מוסמך להכריז על סכסוך עבודה/שביתה של עובדי הוראה בחטיבות הביניים? בפסק הדין הודגש כי –

"... ההכרעה בהליך זה עניינה בשתי השאלות ...לעיל בלבד, ... בגדר הליך זה איננו מכריעים בשאלה כבדת המשקל השנויה במחלוקת שטרם הוכרעה, נוכח מחיקת ההליך הבין ארגוני – יחידות המיקוח במערכת החינוך ויחידת המיקוח אליה משתייכים עובדי הוראה בחטיבות הביניים (א' – ט' או ז' עד יב' או יחידת מיקוח העומדת בפני עצמה) ושאלת היציגות של מורי חטיבות הביניים שעשויה להיגזר ממנה. בעניין זה לא נשמעו בפנינו ראיות ועדויות, ועליו להיות מוכרע בהליך המתאים, ככל שארגון המורים יבחר, בהתאם למכלול פסקי הדין שפורטו לעיל, להביאו להכרעה שיפוטית".

אשר לשתי השאלות שהועמדו לדיון נפסק כי מן הראוי להכריע בשאלת סמכותו של ארגון המורים להכריז על סכסוך עבודה/שביתה בהתייחס לעובדי הוראה בחטיבות הביניים; על פי פסקי הדין בהליכים קודמים, לעת הזו, וכל עוד לא נקבע בהליך אחר כי ארגון המורים הוא ארגון העובדים היציג של המורים המועסקים בחטיבות הביניים, ארגון המורים אינו מוסמך להכריז על סכסוך עבודה/שביתה של עובדי הוראה בחטיבות הביניים. בהקשר זה נדחתה טענת ארגון המורים כי הפסיקה בהליכים קודמים הייתה מוגבלת לשאלת סמכותו של ארגון המורים להכריז על סכסוך עבודה ולנקוט צעדים ארגוניים בקשר ליישום רפורמת "אופק חדש" בלבד; על מנת שתוכר יציגותו של ארגון המורים בחטיבות הביניים על ארגון המורים להגיש תביעה להכרה ביציגותו, וכל עוד לא עשה כן עומדת בעינה הקביעה בהליכים קודמים בדבר חזקת היציגות של הסתדרות המורים ביחס למורי חטיבות הביניים אשר המדינה היא מעסיקתם. בסופו של פסק הדין הובהר, למען הסר ספק, כי "אין באמור משום הבעת עמדה זו או אחרת בסוגיית יחידות המיקוח במערכת החינוך בכלל, ויחידת המיקוח אליה משתייכים עובדי הוראה המועסקים בחטיבת הביניים (או עובדי הוראה המועסקים גם בחטיבת הביניים וגם בחטיבה העליונה) שהם עובדי מדינה בפרט, ובשאלת היציגות שעשויה להיגזר מכך".

הבקשה לסילוק על הסף

1. כאמור – בהליך זה עתר ארגון המורים לכך שבית הדין יצהיר כי –

"... כלל עובדי ההוראה המלמדים בחינוך העל יסודי (כיתות ז' עד יב') מהווים יחידת מיקוח אחת וכי ארגון המורים הוא הארגון היציג ביחידת המיקוח האמורה, על כל המשתמע מכך".

1. בתשובתה, טענה הסתדרות המורים כי יש לסלק על הסף את בקשת ארגון המורים, "מחמת שורה של פגמים מצטברים .. חלקם טעמים ישירים לסילוק על הסף וחלקם טעמים שבמהותם הינם טעמים כאלה". ארגון המורים הגיש תגובה לטענות המקדמיות, והצדדים גם השלימו טיעון בעל פה בעת הדיון המקדמי בבקשה.

להלן, נבחן את הטענות המקדמיות שהועלו על ידי הסתדרות המורים בתגובתה.

השתק פלוגתא בנוגע לחלק מטענות ארגון המורים:

1. לטענת הסתדרות המורים, בהליכים קודמים נקבעו ממצאים עובדתיים סופיים ומסקנות משפטיות חלוטות, שלא הוגשה עליהם עתירה לבג"צ, המהווים מעשה בית דין מסוג השתק פלוגתא, ושוללים את הבסיס לבקשת ארגון המורים.
   1. טענות ארגון המורים המבוססות על הסכם 2008: בהליך 1539-08-10 ניתנה פרשנות לסעיף 6 להסכם 2008, השוללת את טענתו של הארגון להסכמה בינו לבין המדינה שלא תופעל רפורמה על מורי חטיבות הביניים החברים בארגון המורים, אם זו לא תהיה מוסכמת על הארגון, וכן שוללת את הטענה להסכמתה של המדינה לקיים עם הארגון משא ומתן על רפורמה בחטיבות הביניים. נוכח האמור, ארגון המורים מנוע מלטעון כי הסכם 2008 מקנה לו זכות כלשהי לנהל משא ומתן לגבי עובדי הוראה בחטיבות הביניים, או לכל הסכמה אחרת הסותרת את הסכם "אופק חדש". מעבר לכך, נקבע כי ככל שניתנה התחייבות כזו לארגון המורים היא אינה תקפה בהיותה בלתי חוקית.
   2. טענות ארגון המורים כי הייתה קיימת יחידת מיקוח "מחוברת" לכיתות ז' עד יב': בעוד שארגון המורים טוען כאילו לא היה חולק על קיומה כביכול של יחידת מיקוח אחת כוללת ומחוברת המורכבת מהמורים בכיתות ז' עד יב' הרי בהליך 1539-08-10 נפסק שלא הייתה קיימת יחידת מיקוח כזו, אלא שהייתה קיימת מחלוקת לגבי היציגות בחטיבות הביניים, שהתעוררה בקשר להסכם אופק חדש בשנת 2007. גם בהליך סק"כ 12922-11-16 אין קביעה שהייתה יחידת מיקוח מחוברת כנטען על ידי ארגון המורים. נוכח האמור, מושתק הארגון מלטעון אחרת, ובכלל זאת לטעון כי "אין חולק כי עד לחתימת המשיבים על הסכם 'אופק חדש' וגם לאחר מכן, איש לא ערער על יציגות הארגון בחינוך העל יסודי (בכיתות ז' עד ט')".
   3. טענות ארגון המורים כי "הודר" או "גורש" מזירת יחסי העבודה לגבי חטיבות הביניים: אבן יסוד נוספת בטיעונו של ארגון המורים, כאילו הארגון "הודר" או "גורש" מזירת יחסי העבודה לגבי חטיבות הביניים נדחתה בפסק הדין ס"ק 20/07, שם הובהר כי המדינה ניהלה משא ומתן וחתמה על הסכם עם הסתדרות המורים "המייצגת את עובדי ההוראה בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים" על רפורמה בבתי הספר היסודיים ואילו ארגון המורים העמיד תנאים מוקדמים לניהול משא ומתן על רפורמה בחינוך העל יסודי.
2. ארגון המורים טען כי טענת הסתדרות המורים משוללת כל בסיס, שכן באף הליך מההליכים הקודמים לא הייתה הכרעה בדבר יחידת המיקוח, אלא שבסוגיית היציגות נפסק במפורש כי לא ניתנה הכרעה, וכי הארגון רשאי לפנות לבית הדין ולבחון את סוגיית היציגות. לא ניתן להכריע בשאלת היציגות ללא הכרעה בשאלת יחידת המיקוח, שהיא תנאי מקדים לקביעת היציגות. מעבר לכך, זכות הגישה לערכאות היא זכות יסוד, והעלאת טענת מעשה בית הדין מצד ליחסי עבודה החב בחובת ההגינות במישור היחסים הבין ארגוני היא בלתי ראויה.
3. המדינה טענה כי בנוגע לטענות המתייחסות להסכם 2008, לעצם התנהלות הצדדים וגם להתנערות מהסכמות כביכול קם השתק פלוגתא מכוח פסק הדין שהכריע בעניין פרשנות הסכם 2008.
4. לאחר בחינת טענות הצדדים ובחינת פסקי הדין בהליכים הקודמים, ובמיוחד ס"ק 20/07 ועס"ק 1539-08-10, אנו קובעים כי יש השתק פלוגתא בנושא אחד בלבד – פרשנות סעיף 6(ד) להסכם 2008. בכל הנוגע לסעיף 6(ד) להסכם 2008 אכן נפסק כי סעיף זה אינו מקנה לארגון המורים זכות להורות למורים חברי הארגון שלא לשתף פעולה עם יישומה של רפורמת "אופק חדש" בחטיבות הביניים, אלא מעניק למורים חברי הארגון זכות אישית שלא להצטרף לרפורמה שאינה מוסכמת על ארגון המורים. פרשנות זו אכן יצרה השתק פלוגתא, וארגון המורים אינו רשאי לטעון לפרשנות שונה לסעיף 6(ד) להסכם 2008. עם זאת, איננו סבורים כי יש להרחיב את תחולת השתק הפלוגתא על נושאים שלא הוכרעו במפורש בהליך, ועל כן קם השתק פלוגתא מוגבל לפרשנות סעיף 6(ד) להסכם 2008 כמפורט לעיל.
5. אשר לטענה כי קיים השתק פלוגתא שלפיו לא הייתה קיימת יחידת מיקוח "מחוברת" של כיתות ז' עד יב': כעולה מסקירת ההליכים הקודמים לעיל, בכל ההליכים טרם נדון לגופו הסכסוך הבין הארגוני בין ארגון המורים לבין הסתדרות המורים בעניין זהות הארגון היציג של עובדי הוראה בחטיבות הביניים, שבו כרוכה שאלה נוספת – הגדרת יחידות המיקוח של עובדי הוראה. כך, בסק"כ 1539-08-10 הובהר כי פסיקתו של בית דין זה בעניין חלות הסכם "אופק חדש" על עובדי הוראה בחטיבות הביניים, דהיינו הקביעה כי הם חלק מיחידת המיקוח של עובדי הוראה בשירות המדינה בכיתות א' עד ט' מבוססת על "חזקת כשרות", בין היתר בנוגע לכשירותם של הצדדים לחתום עליו, ונקבע במפורש כי "ברי, כי משמדובר בחזקה, ארגון המורים רשאי לסתור אותה בהליך מתאים, כפי שנאמר אף בפסק הדין הקודם". נוכח האמור, אנו דוחים את טענת הסתדרות המורים כי נוצר בהליך הקודם השתק פלוגתא לעניין הטענה כי לא התקיימה בעבר יחידת מיקוח של עובדי הוראה בכיתות ז' עד יב', שכן עניין זה לא נדון במפורש באף הליך מההליכים הקודמים. הקביעה כי נכון למועד מתן פסק הדין בסק"כ 1539-08-10 יש מחלוקת בעניין זה, אין בה כדי להשליך על מצב הדברים בעבר.
6. טענות ארגון המורים כי "הודר" או "גורש" מזירת יחסי העבודה לגבי חטיבות הביניים: עיון בסעיפים 26 עד 30 לבקשת ארגון המורים מעלה כי טענתו של ארגון המורים היא שניהול המשא ומתן בין המדינה לבין הסתדרות המורים על החלת רפורמת "אופק חדש" על עובדי הוראה בחטיבות הביניים ללא שיתופו של ארגון המורים עומדת בניגוד להתנהלות הצדדים בעבר, עת במשך שנים הסדירו את מערכת יחסי העבודה של עובדי ההוראה בכיתות ז' עד ט' "על דרך של פלורליזם ארגוני, אשר שירת את את הצדדים למערכת יחסי העבודה". לטענת ארגון המורים, בחירת ארגון המורים והסתדרות המורים עובר לרפורמת "אופק חדש" להימנע מהצהרות משפטיות ולפעול בשיתוף במערכת יחסי העבודה בחטיבות הביניים, יצרה מחויבויות משותפות של כלל השותפים למערכת יחסי העבודה, והתנערות הסתדרות המורים והמדינה ממחויבות זו, בניהול מו"מ וחתימה על הסכם להנהגת רפורמה בחטיבות הביניים ללא שיתופו של ארגון המורים, מהוה התנהלות בחוסר תום לב משווע ופגיעה בזכות ההתארגנות. משזו טענת ארגון המורים, השאלה אם ארגון המורים "פרש" מהמשא ומתן או "גורש" אינה רלוונטית, שכן טענת ארגון המורים היא שבכל הנוגע לעובדי הוראה בחטיבות הביניים הסתדרות המורים והמדינה לא היו רשאיות לנהל משא ומתן ולהגיע להסכמות מחייבות לבדן ללא שיתופו של ארגון המורים, גם אם היו חילוקי דעות בין הסתדרות המורים לבין ארגון המורים בעניין הרפורמה. לפיכך, אין לסלק על הסף את טענת ארגון המורים כי "הודר" או "גורש" מזירת יחסי העבודה לגבי חטיבות הביניים.

הימנעות ארגון העובדים מפנייה לבית הדין תוך 10 ימים בשלב המשא ומתן לכריתת הסכמי אופק חדש – יוצרת מניעות מתקיפת כשרותם ויציגותה של הסתדרות המורים:

1. לטענת הסתדרות המורים, בפסיקה נקבע לוח זמנים קצר מאד להגשת תובענה של ארגון עובדים, אחד כנגד משנהו, בנושא של יציגות, בטרם נחתם הסכם קיבוצי בין אחד הארגונים לבין המעסיק [סב"א 9685-07-12 ארגון כוח לעובדים ואח' – הסתדרות העובדים הכללית החדשה (15.7.2012)]; ארגון המורים ידע, בזמן אמת, עוד בטרם נחתם הסכם "אופק חדש" בין המדינה לבין הסתדרות המורים כי מתנהל משא ומתן בין המדינה להסתדרות המורים על כריתתו של הסכם זה, החל גם על עובדי הוראה בחטיבות הביניים; למרות האמור, מסיבות שונות, ארגון המורים לא פתח בהליך משפטי אז, לא פנה לממונה הראשי על יחסי עבודה וגם לא נתן הודעה כדין למדינה שהוא ארגון עובדים יציג של עובדי הוראה בחטיבות הביניים.
2. אין בידינו לקבל טענה זו. יש להבחין בין שאלת תקיפת כשרות הסכמי "אופק חדש" לבין תביעה להכרה ביציגות ארגון המורים ביחס לעובדי ההוראה בחטיבות הביניים.
3. אשר לתביעה להכרה ביציגות ארגון המורים ביחס לעובדי ההוראה בחטיבות הביניים: כעולה מסקירת ההליכים הקודמים, במספר פסקי דין נקבע כי ככל שארגון המורים טוען ליציגות עובדי ההוראה בחטיבות הביניים, הוא רשאי להגיש בקשה מתאימה, וכי הקביעה כי הסתדרות המורים היא הארגון היציג של עובדי ההוראה של חטיבות הביניים היא לעת הזו, וכל עוד לא הוחלט אחרת בבקשה שתוגש על ידי ארגון המורים להכרה בה כארגון עובדים יציג ביחס לעובדי הוראה בחטיבות הביניים, ככל שתוגש בקשה שכזו [עס"ק (ארצי) 62/09; סק"כ (ארצי) 64175-09-14; סק"כ (ארצי) 12911-11-16]. נוכח קביעה זו במספר פסקי דין, ארגון המורים רשאי להגיש בקשה להכרה בו כארגון העובדים היציג של עובדי ההוראה בחטיבות הביניים. מובן, כי במסגרת הדיון בבקשה המשיבות יוכלו להעלות את טענותיהן בעניין השלכות חלוף הזמן על הבקשה להכרה ביציגות, לרבות יצירת מניעות להעלאת טענה זו, בין בכלל ובין בהתייחס לתקופה מסוימת, ובמקביל ארגון המורים יוכל להעלות את טענותיו באשר להשתלשלות האירועים, לרבות טענותיו בקשר להפרת הסכם שיתוף הפעולה שנחתם במסגרת הסכסוך הבין ארגוני והתנהלות המדינה והסתדרות המורים. אולם, אין בחלוף הזמן כשלעצמו כדי להביא לדחייה על הסף של בקשת ארגון המורים להכרה בהיותו הארגון היציג של עובדי הוראה בחטיבות הביניים, ועניין זה יישקל במסגרת כלל השיקולים בהכרעה בבקשת ארגון המורים.
4. אשר לכשרות הסכמי "אופק חדש": ככל שתתקבל בקשתו של ארגון המורים וייקבע כי הוא הארגון היציג של עובדי הוראה בחטיבת הביניים, יהיה צורך לקבוע מהי נפקות הקביעה, ובכלל זאת מועד תחולתה והשלכותיה על הסכמי "אופק חדש" שהוחלו ויושמו על עובדי ההוראה בחטיבות הביניים במשך שנים רבות. אנו סבורים, כי אין להכריע בעניין זה במסגרת החלטה בבקשה לסילוק על הסף, וככל שיידרש – עניין זה יוכרע בפסק הדין הסופי בהליך.

נקיטה בהליך הלא נכון – ניסיון לדלג מעל סמכותו החוקית של הממונה הראשי על יחסי עבודה ופניה ישירה באיחור רב היוצרים מניעות נוספת:

1. לטענת הסתדרות המורים, גם אם הארגון היה פועל בזמן – והוא לא פעל בזמן – היה עליו לפנות תחילה, לפי הדין, לממונה הראשי על יחסי עבודה, מייד לאחר ההגשה לרישום ופרסום הסכמי "אופק חדש". הארגון לא פנה, כאמור, לא במועד החוקי ולא באיחור לממונה הראשי על יחסי עבודה, ותחת זאת פנה לבית הדין הארצי באיחור רב שנים, היוצר מניעות. לפיכך, יש לדחות את תובענת הארגון גם בשל כך ולא ליתן יד לניסיון מלאכותי לגלגל לאחור מחדלים של עשר שנים.
2. האמור בסעיפים 27 – 29 לעיל יפה גם לעניין טענה זו.

הימנעות מנקיטה בהליכים לפי סעיף 6 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז – 1957 ולפי תקנות הסכמים קיבוציים (רישום) תשי"ז – 1957 לאחר שנחתמו הסכמי אופק חדש - מניעות נוספת חוסמת תקיפת כשרות ו/או תקיפת יציגות:

1. לטענת הסתדרות המורים, הסכמי "אופק חדש" מהווים חבילה של הסכמים והסכמות, שעשרות מתוכם עוגנו בהסכמים קיבוציים שנחתמו בין המדינה לבין הסתדרות המורים בלבד, כארגון היציג של כלל עובדי ההוראה בשירות המדינה, לרבות ובמפורש בחטיבות הביניים; למעט פניה אחת בעניין מורי השל"ח, שנזנחה, ארגון המורים לא פעל בהתאם לסעיף 6 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז – 1957 (להלן – חוק הסכמים קיבוציים) ותקנה 2ב לתקנות הסכמים קיבוציים (רישום), תשי"ז – 1957, ועל כן קמה לארגון המורים מניעות מהעלאת טענות בדבר פגם בכשרות ההסכם הקיבוצי בשל העדר יציגותו של הארגון החתום על ההסכם במועד חתימתו ביחידת המיקוח המוסכמת בהסכם הקיבוצי, וההסכם הקיבוצי עומד בתוקפו. נוכח האמור, ארגון המורים "אחר את הרכבת" משלא פנה בסמוך לאחר חתימתם של עשרות הסכמים קיבוציים בעניין יישום רפורמת "אופק חדש". מניעות זו של ארגון המורים אינה ניתנת לריפוי, במיוחד כאשר ארגון המורים אינו טוען ליציגות בקרב עובדי ההוראה בשירות המדינה בחטיבות הביניים כשלעצמן.
2. האמור בסעיפים 27 – 29 לעיל יפה גם לעניין טענה זו.

מחיקה על הסף בשל העדר עילה:

1. לטענת הסתדרות המורים, לא קיימת עילה מוכרת בחוק הסכמים קיבוציים להכרה כופה ביחידת מיקוח חוצת מעסיקים, המחברת עובדי הוראה בחטיבות הביניים בשירות המדינה ביחד עם עובדי הוראה בחטיבות העליונות, העובדים בשירות מעסיקים אחרים; על פי חוק הסכמים קיבוציים, יחידת מיקוח חוצת מעסיקים אפשרית רק במקרה של הסכם קיבוצי כללי, בין ארגון עובדים לבין ארגון מעסיקים, אולם בהסכם קיבוצי מיוחד לא קיימת חלופה של יחידת מיקוח אחת בה קיימים מספר מעסיקים; אכן, לעתים נחתם הסכם קיבוצי פלורלי, אולם אין מדובר בזן חדש של הסכם קיבוצי וכללי היציגות וכללי יחידת המיקוח נותרים על מכונם; עובדי הוראה בחטיבות הביניים אינם מהווים "סוג" של עובדים בכלל, ולמצער אין הצדקה לפצלם מיחידת המיקוח המקצועית של כלל עובדי ההוראה בשירות המדינה; גם עובדי הוראה בחטיבות העליונות אינם יחידת מיקוח אחת אלא "פסיפס של מאות יחידות מיקוח אצל מאות מעסיקים"; כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה במיוחד לגבי עובדי ההוראה בחטיבות הביניים העצמאיות או שבהם עובדי ההוראה בכל שלבי החינוך (לרבות החטיבה העליונה) הם עובדי מדינה.
2. ארגון המורים טען בתשובתו, בתמצית, כי הדין בישראל מכיר ביחידת מיקוח חוצת מעסיקים, וכדוגמא – מקצוע הרפואה במערכת הבריאות מאורגן ביחידת מיקוח מקצועית חוצת מעסיקים במסגרת ההסתדרות הרפואית בישראל.
3. הטענות שהעלתה הסתדרות המורים כמו גם הטענות במענה להן שהעלה ארגון המורים הן טענות כבדות משקל, הדורשות בחינה וליבון במסגרת ההליך העיקרי ואין מקום להכריע בהן במסגרת החלטה בבקשה לסילוק על הסף.

התיישנות, שיהוי והימנעות מהגשת תובענה כדין במשך תקופה ארוכה:

1. לטענת הסתדרות המורים חלה התיישנות סטטוטורית ספציפית וקצרה מכוח סעיף 6 לחוק הסכמים קיבוציים, ובקשת ארגון המורים התיישנה לכל הפחות לגבי עשרות הסכמי "אופק חדש" אשר נחתמו בין השנים 2007 ועד 2010, וחל שיהוי חמור הן לגבי הסכמי "אופק חדש" שנכרתו מאז והן לגבי יחידת המיקוח; לפחות משנת 2007 לא קיימת יחידת מיקוח של עובדי הוראה בכיתות ז' עד יב'; חל שיהוי קיצוני כללי וספציפי, סובייקטיבי ואובייקטיבי, ודינו ויתור והסכמה; הימנעות בלתי סבירה מהגשת תובענה דינה כהסכמה של הארגון ליחידת המיקוח המפעלית שלגביה נחתמו הסכמי אופק חדש בין הסתדרות המורים והמדינה.
2. אנו סבורים, כי אין לדחות על הסף את הבקשה בשל התיישנות או שיהוי. אכן, מאז חתימת הסכם "אופק חדש" כמו גם מאז מועד מתן פסק הדין בחלק הארי של ההליכים הקודמים ועד מועד הגשת הליך זה חלף פרק זמן משמעותי, אולם אין בכך כדי להביא לדחייה על הסף של הבקשה. כמובהר לעיל, יש לברר את נפקות והשלכות חלוף הזמן במסגרת בירור ההליך העיקרי, תוך בחינת מכלול טענות הצדדים, לרבות טענות ארגון המורים על הטעמים לאי נקיטת הליך משפטי והתנהלות הסתדרות המורים והמדינה במהלך השנים.

חתימת ארגון המורים על הסכם "עוז לתמורה" בשנת 2011 מהווה ויתור מצידו היוצר מניעות מלטעון כנגד הסכם אופק חדש, כנגד יחידת המיקוח שבו וכנגד הטענה כי שתי הרפורמות אינן יכולות לדור בכפיפה אחת;

1. דין טענה זו להידחות, נוכח הוראת סעיף 60 להסכם "עוז לתמורה" שבו נקבע כך:

"מובהר, כי אין בהסכם זה ובפרט בסעיף התחולה הכתוב בו ובכך שנעשה בקשר לחטיבות העליונות כדי להוות הסכמה משום סוג ביחס להגדרות מחייבות כלשהן בקשר ליחידת מיקוח נפרדת בתוך החינוך העל יסודי (ז' עד יד') ואין בהוראות הסכם זה, כולן או חלקן, כדי להוות ויתור על טענה כלשהי בקשר ליציגותו של ארגון המורים בחינוך העל יסודי.

מטעמי זהירות – חריגה מהפתח הצר שהותירו בית הדין ובג"צ לארגון

1. לטענת הסתדרות המורים, בהליכים הקודמים בבית דין זה ובבג"צ נדחתה טענת ארגון המורים לגבי יחידת המיקוח המחוברת (כיתות ז' עד יב'), וכל שהותירו ההליכים הקודמים לארגון הוא "פתח צר" לטעון ליציגות בחטיבות הביניים כיחידת מיקוח נפרדת, וזאת מבלי לגרוע מהוראת סעיף 6 לחוק הסכמים קיבוציים.
2. אין בידינו לקבל טענה זו. מטבע הדברים, נוכח העובדה שהמחלוקת בהליכים הקודמים הייתה על יציגות עובדי ההוראה בחטיבות הביניים, התייחסו ההליכים הקודמים לכך שעל ארגון המורים לנקוט הליך להוכחת היותו הארגון היציג של עובדי הוראה בחטיבות הביניים. אולם, לא נקבע בהליכים הקודמים כי ארגון המורים מוגבל לטיעון כי הוא ארגון עובדים יציג בחטיבות הביניים "כיחידת מיקוח נפרדת", ובמפורש נקבע כי הוא רשאי להגיש הליך מתאים בהתייחס לטענתו כי הוא מייצג את כל המורים בחינוך העל יסודי ואין לקיים משא ומתן נפרד לגבי המורים בחטיבות העליונות ובחטיבות הביניים (סק"כ (ארצי) 55491-08-10, סעיף 13 לעיל). יתר על כן, טענת הסתדרות המורים מבוססת על ההנחה שחטיבות הביניים הן יחידת מיקוח נפרדת, אולם משלא התקיים דיון בשאלת יחידות המיקוח במערכת החינוך אין בשלב זה בסיס להנחה זו. זאת ועוד. בסעיף 6 לפסק הדין בהליך סק"כ
   1539-08-10 מתייחס בית דין זה במפורש לחלופות השונות של יחידות מיקוח במערכת החינוך – א' עד ט' וי' עד י"ב , כטענת הסתדרות המורים, או א' – ו' ו ז' עד י"ב כטענת ארגון המורים, וכן מצביע על אפשרות קיומה של חלופה שלישית – יחידת מיקוח שלישית ונפרדת למורי חטיבות הביניים, כיתות ז' עד ט'. הנה כי כן, בכל ההליכים הקודמים היה ברור וידוע כי ארגון המורים טוען כי עובדי הוראה בחטיבות הביניים ועובדי הוראה בחטיבות העליונות הם יחידת מיקוח אחת, עובדי הוראה בחינוך העל יסודי כיתות ז' עד י"ב, וכי לטענתו אין מקום לנהל משא ומתן נפרד לגבי המורים בחטיבות הביניים או בחטיבות העליונות [סק"כ (ארצי) 55491-08-10]. נוכח האמור, יש לדחות את טענת הסתדרות המורים כי בטענותיו בהליך זה חורג ארגון המורים מקביעות מחייבות בהליכים קודמים.

מטעמי זהירות – סילוק על הסף בלא בקשה לפיצול סעדים:

1. לטענת הסתדרות המורים, היה על ארגון המורים לכלול את טענתו ליחידת מיקוח אחת של עובדי החטיבות העליונות בתובענה שהגיש בעניין מורי השל"ח שבה עתר להכיר בהם כיחידת מיקוח נפרדת (סק"כ 28269-04-16), ומשלא הגיש בקשה לפיצול סעדים על פי תקנה 26 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 (להלן – תקנות סדר הדין) דין התובענה להימחק על הסף.
2. דין הטענה להידחות. ראשית, מבלי לקבוע מסמרות לעניין סדר הדין החל על בקשה בסכסוך בין ארגוני, ספק אם חלות כל ההוראות שבתקנות סדר הדין על הליך כזה, לרבות תקנה 26 לתקנות סדר הדין. ככל שחלות תקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי) התשכ"ט – 1969, הרי שלא מצויה בהן תקנה דומה לתקנה 26 לתקנות סדר הדין. שנית, לטעמנו אין מדובר בסעדים שונים הנובעים מאותה עילה, אלא בעילות תביעה שונות לחלוטין, המבוססות על תשתית עובדתית שונה.
3. סוף דבר – על יסוד כל האמור, טענותיה המקדמיות של הסתדרות המורים נדחות, למעט הטענה כי בעניין פרשנותו של סעיף 6(ד) להסכם 2008 חל השתק פלוגתא על פי הנפסק בסק"כ 1539-08-10. שאר הטענות אינן מצדיקות לטעמנו סילוק על הסף, ומשמעותן והשלכותיהן תיבחנה במסגרת ההליך עצמו.
4. אשר לאופן המשך ניהול ההליך:

בדיון המקדמי הודיע ארגון המורים כי הוא מבקש להגיש תצהירים על הפלוגתאות בהליך, וכי הוא מבקש להגיש חמישה תצהירים. הסתדרות המורים והמדינה התנגדו לכך. לטענת הסתדרות המורים, ארגון המורים הגיש בקשת צד, שיש כללים ברורים לגביה, ואין מקום להגיש תצהירים נוספים. מכל מקום, ככל שיותר לארגון המורים להגיש תצהירים נוספים, גם הסתדרות המורים תידרש להגיש תצהירים נוספים. לטענת המדינה הגשת תצהירים נוספים היא בבחינת הרחבת חזית. כמו כן טענה המדינה כי תשובתה לבקשת ארגון המורים הוגשה בהסתמך על בקשת הצד כפי שהוגשה שנתמכה בתצהיר אחד בלבד, וכי תעמוד על פסיקת הוצאות ככל שבקשתו של ארגון המורים תתקבל.

נוכח המחלוקת בין הצדדים, ב"כ ארגון המורים תגיש בתוך 15 יום בקשה מפורטת ומנומקת להגשת תצהירים נוספים, במסגרתה יובהר מדוע התצהירים לא הוגשו ביחד עם בקשת הצד ותנומק נחיצותם להכרעה בהליך. ב"כ הסתדרות המורים והמדינה יגיבו לבקשה בתוך 15 יום.

לעיון בהתאם.

נקבע לדיון ביום 19.7.2020 שעה 14:30.

ניתנה היום, ט"ו סיון תש"ף (7 ביוני 2020) בהעדר הצדדים.

1. נציין, כי בהליכים אחרים הועלתה טענה כי הסתדרות המורים היא הארגון היציג של מורים המועסקים בחטיבה העליונה שהם עובדי מדינה, אולם אין צורך להידרש לטענה זו בשלב זה של ההליך. ↑