לפני:

כב' השופטת רויטל טרנר

החלטה

1. בבית הדין נתקבלה חוות דעתו של מר אלכס טקצ'מן, שמונה כגהותן על מנת לקבוע האם התובע נחשף לחומרים מסוימים במסגרת עבודתו. המומחה קיבל לידיו דו"חות ניטור וקיים סיור במקום העבודה, וקבע כי עבודתו של התובע היוותה בסבירות גבוהה פוטנציאל לחשיפה למתכות כרום, ניקל ומנגן.
2. המומחה מתבקש להשיב לשאלות ההבהרה הבאות:
3. בסעיף 4.1 אתה מציין כי במסגרייה היה אוורור טבעי כללי. במחלקת מסגרות העבודה בוצעה גם בתוך טנק וגם באולם שהיו בו 10-15 טנקים כאשר לאולם היו דלתות הזזה. לא מצוין בהחלטה שהועבר אליך קיומם של חלונות.

האם ידוע לך מה היה מצב הדלתות בזמן עבודת התובע במחלקה – פתוחות או סגורות ולמשך כמה זמן?

מה כוונתך עת ציינת בחוות הדעת כי במסגרייה היה "אוורור טבעי"?

כיצד מתקיים "אוורור טבעי" כאשר העבודה מתבצעת בתוך הטנק?

מהו לדעתך המקצועית אוורור אפקטיבי ודרוש במסגרייה בה מבוצעות עבודות ריתוך והשחזה של חלקי מתכת וכן מוצבים 10-15 טנקים?

1. בסעיף 4.1 (ו, ז) לחוו"ד אתה מציין כי "לא נמצאו ניטורים סביבתיים בתקופת העבודה של התובע במסגרייה. בחלק מהדוחות שבוצעו במסגרייה בשנות השמונים נתגלו חריגות של מתכות באוויר הגבוהים מהרמה המרבית המותרת לתקן... ונרשמה חשיפה למתכות הללו לרתכים. יחד עם זאת, באף דוח לא נרשמה חשיפה למסגרים או לעוזרי הרתכים.... הזיהומים חודרים ישירות לדרכי הנשימה של העובד...", " ...הרתך במהלך העבודה נמצא עם הפנים בענן נדפי מתכות וגזים, שמתפזרים מנקודת הריתוך... הזיהומים חודרים ישירות לדרכי הנשימה של העובד...". על פי התשתית העובדתית, התובע ביצע עבודות ריתוך והשחזה בעצמו, אף אם הוגדר כעוזר רתך. בשים לב לכך, האם אתה מסכים כי התובע כשאר הרתכים יכול לסבול מחשיפה למתכות ומהימצאות חלקיקי מתכת בדרכי הנשימה?
2. בסעיף 4.2 (ה) אתה מציין כי לתובע לא היה מגע יום יומי עם שמנים, מדללי צבע וחומר בשם "טריכלור" במפעל התחמושת. עוד אתה מציין כי נעשה שימוש בעבר בחומר זה במחלקת מרעום באתר הראשי של המפעל. על פי התשתית העובדתית שנקבעה בבית הדין, התובע עבד בשנים 1975-1980 במחלקות מרעום ופנאומטיקה. האם יש בעובדה זו כדי לשנות מחוות דעתך ומקביעתך כי התובע לא היה במגע עם שמנים, מדללים וטריכלור?
3. בסעיף 5.1 (ב) לחוות דעתך אתה מציין חשיפה זניחה לחלקיקי אלומיניום בעת ניקוי כמוסות באמצעות לחץ אוויר. אילו נתונים הובאו בפניך במסגרת הסיור בנוגע לאופן מילוי כוסיות באבש"ש? האם המילוי נעשה באופן ידני? כמה חתיכות ניקה התובע ביום? האם הוצג לך במסגרת הביקור במפעל המגש עליו הניח התובע את הכוסיות ואת מספרן?

האם ניתן לומר כי התובע מילא 1500-2000 כוסיות באבש"ש? אם תשובתך בחיוב, האם ניקוי הכוסיות בעזרת אויר דחוס היא כמות זניחה לדעתך?

עוד אתה מציין כי "מרבית מהחלקיקים הגדולים אינם בעלי יכולת חדירה למערכת נשימה... ", מה לגבי התנהגות חלקיקים אחרים/קטנים?

1. בסעיף 5.1 (ג) אתה מציין כי ציפוי בלכה מתבצע פעם במשמרת במשך של עד 60 דקות כאשר כמות הלכה קטנה ובקבוק הלכה הוא בנפח של 20 סמ"ק. האם במסגרת הממצאים שעולים מהחומר ומהסיור במפעל ניתן לקבוע כי התובע נדרש לבצע פעולות ערבוב ומילוי כאשר המיכל פתוח תחת פניו (פעולה חוזרת ונשנית)? ככל שתשובתך בחיוב, האם יש בכך כדי לשנות את טענתך לגבי כמות הלכה אליה נחשף התובע והאפשרות להיווצרות אווירסול טיפתי?
2. בסעיף 5.1 (ד) אתה מציין כי התובע ביצע ייבוש אבקת אבש"ש בתנור (מכניס ומוציא מגשים לתנור) וכי זה לא עלול לגרום לחשיפה של התובע לחומר כלשהו. האם ניתן לקבוע מה כמות האבש"ש אותה נדרש התובע למלא מדי יום? האם נכון לומר כי התובע נדרש לבצע מילוי ידני של אבש"ש לתוך כוסיות אבש"ש תוך שהוא רוכן מעל השק והכוסיות? בהנחה כי מדובר בכמות גדולה של אבש"ש ומילוי ידני כשפניו של התובע מעל השק והכוסיות – האם יש בנתון זה כדי לשנות דעתך לעניין שיעור החשיפה של התובע לאבש"ש?
3. בסעיף 5.1 (ה) אתה מציין צפיפות קטנה של עובדים במחלקות ואוורור מועיל ובסעיף ד אתה מציין כי התובע עבד בחדר קטן 7 מ"ר ללא חלונות. כמו כן, נקבע בתשתית העובדתית כי במחלקת תח"ל הדלתות והחלונות נותרו סגורים במהלך העבודה ובמחלקה היה מזגן.

א. מהו אותו אוורור מועיל שמצאת וציינת בחוות דעתך?

ב. נקבע בתשתית העובדתית כי התובע עבד במחלקת תח"ל לסירוגין משנת 2000, ומשנת 2006 עבד מרבית הזמן במחלקה זו. האם לדעתך אין בתנאים אלו ובמשך זמן זה כדי להביא לחשיפה מזיקה?

1. האם נכון לומר כי לא התקבלו מהמעסיק מלוא הנתונים שהתבקשו? אם כן, נא פרט איזה מידע דרוש לא עמד בפניך וכיצד היה בכך כדי להשפיע על חוות הדעת.
2. המומחה מתבקש להשיב על שאלות ההבהרה מוקדם ככל שניתן, ובמידת האפשר תוך 21 יום מקבלת החלטה זו.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשפ"א, (30 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.