לפני:

כב' השופטת רויטל טרנר

החלטה

1. בבית הדין נתקבלה חוות דעתו של מר אלכס טקצ'מן, שמונה כגהותן על מנת לקבוע האם התובע נחשף לחומרים מסוימים במסגרת עבודתו. המומחה קיבל לידיו דו"חות ניטור וקיים סיור במקום העבודה, וקבע כי עבודתו של התובע היוותה בסבירות גבוהה פוטנציאל לחשיפה למתכות כרום, ניקל ומנגן.
2. לאחר דיון שהתקיים ביום 23.6.21 בעניין טענות התובע בנוגע לחסרים וטעויות בחוות הדעת, התקבלה בבית הדין בקשה מטעם התובע להפנות למומחה שאלות הבהרה, וזאת מאחר ולטענתו המומחה לא נתן דעתו למכלול העובדות הרלוונטיות לרבות העובדה כי התובע ביצע עבודות ריתוך, כי עבד עם חומר בשם טריכולור, וכי המחלקה בה עבד התובע לפני שנים ארוכות עברה שינויים רבים. הנתבע מתנגד להפניית השאלות שכן הן מבוססות בחלקן על עובדות שלא נכללו בתשתית שנקבעה על ידי בית הדין או מאחר והשאלות מנוסחות בצורה כללית ולא מדויקת.
3. ההלכה הפסוקה קבעה מדיניות ליברלית בכל הנוגע להצגת שאלות הבהרה למומחה (בר"ע 7210-02-16 צוק - המוסד לביטוח לאומי, 18.4.16; עב"ל 60775-12-12 קושניר - המוסד לביטוח לאומי, 17.9.13). על פי הדין, שאלות הבהרה מחליפות את החקירה הנגדית, ומסיבה זו, ככלל יש לאפשר לצדדים להציג למומחה שאלות הבהרה, מאחר שזו הדרך היחידה העומדת לצדדים להפריך את האמור בחוות הדעת (בר"ע 19575-03-11 בן חמו - המוסד לביטוח לאומי, 2.6.11). בהתאם לכך ולאחר שעיינתי בחוות דעתו של המומחה, בבקשה ובתגובה, הגעתי למסקנה כי בכדי שבידי בית הדין יהיו הכלים להכריע בתביעה, יש מקום להפנות אל המומחה חלק משאלות ההבהרה, גם אם לא בהכרח בנוסחן המקורי. אתייחס להלן לשאלות המבוקשות, לעמדתו של הנתבע ולנוסח אשר יועבר למומחה.
4. השאלה המבוקשת על ידי התובע: "בסעיף 3ב לחוות דעתך אתה מציין כי התובע עבד כעוזר רתך במחלקת מסגרות בשנים 1969-1972 וכן אתה מציין כי המחלקה עברה מקום ושינויים פנימיים. האם נכון כי כלל לא ביצעת ביקור במחלקה הנ"ל?". הנתבע טוען כי תכלית השאלה אינה ברורה שכן ברור כי המומחה לא יכול היה לערוך סיור במחלקה כפי שהייתה בשנים אלו.

מעיון בחוות הדעת עולה כי קיימת מחלקת מסגרייה במפעל (בניגוד למחלקות אחרות בהן עבד התובע ואשר כלל אינן קיימות) והמומחה מציין "מסגריית המפעל לא נמצאת באותו המקום ועברה שינויים רבים מבניים וארגוניים, הקשורים גם למערכות בקרת זיהומי האוויר: היניקה המקומית והאוורור הכללי. בהתאם לכך, ובהסכמתם של כל המשתתפים בסקר, תהליכים ותנאי העבודה במסגרייה נרשמים מדבריו של התובע". מאמירה זו עולה התשובה לשאלת ההבהרה, כי המומחה אכן לא ביקר במסגרייה הנוכחית במפעל שכן תנאי העבודה בה שונים מאלו שהיו רלוונטיים לתובע בזמנו. לכן השאלה אינה תורמת להבנת חוות הדעת.

1. השאלה המבוקשת על ידי התובע: "בסעיף 4.1 (מסגריה) אתה מציין כי במסגרייה היה אוורור טבעי כללי. במחלקת מסגרות העבודה בוצעה גם בתוך טנק וגם באולם שהיו בו 10-15 טנקים כאשר לאולם היו דלתות הזזה. לא מצוין בהחלטה שהועבר אליך קיומם של חלונות.
2. האם ידוע לך מה היה מצב הדלתות בזמן עבודת התובע במחלקה – פתוחות או סגורות ולמשך כמה זמן?
3. מה כוונתך עת ציינת בחוות הדעת כי במסגרייה היה "אוורור טבעי"?
4. כיצד מתקיים "אוורור טבעי" כאשר העבודה מתבצעת בתוך הטנק?
5. מהו לדעתך המקצועית אוורור אפקטיבי ודרוש במסגרייה בה מבוצעות עבודות ריתוך והשחזה של חלקי מתכת וכן מוצבים 10-15 טנקים?
6. בחוות דעתך אתה מציין כי המחלקה עברה שינוי – מהו אותו שינוי שבוצע (בין מועד העבודה של התובע במחלקה לאחריו)".

הנתבע מתנגד לסעיף (ד) מאחר ומדובר בשאלה תאורטית אשר אינה מבהירה את חוות הדעת. אולם, מאחר והמומחה מנתח את פוטנציאל החשיפה למתכות בהתחשב בין היתר גם באופי העבודה בחללים סגורים, שאלה זו יכולה להבהיר את ההשוואה בין מצב בו קיים אוורור אפקטיבי ותקין לבין המצב שהיה קיים בתקופת עבודתו של התובע.

הנתבע מתנגד לסעיף (ה) וטוען כי עולה מחוות הדעת כי המומחה אסף מידע לגבי תנאי עבודתו של התובע במסגרייה. לא מצאתי כי השאלה נחוצה להבנת חוות הדעת, שכן אין רלוונטיות לתנאי העבודה שחלו במחלקה לאחר שעברה שינוי ככל שהתובע לא עבד בה לאחר אותם שינויים, והמומחה מתייחס בחוות הדעת לתנאי העבודה שהיו רלוונטיים לתקופתו של התובע.

השאלות שיועברו למומחה הינן:

בסעיף 4.1 אתה מציין כי במסגרייה היה אוורור טבעי כללי. במחלקת מסגרות העבודה בוצעה גם בתוך טנק וגם באולם שהיו בו 10-15 טנקים כאשר לאולם היו דלתות הזזה. לא מצוין בהחלטה שהועבר אליך קיומם של חלונות.

האם ידוע לך מה היה מצב הדלתות בזמן עבודת התובע במחלקה – פתוחות או סגורות ולמשך כמה זמן?

מה כוונתך עת ציינת בחוות הדעת כי במסגרייה היה "אוורור טבעי"?

כיצד מתקיים "אוורור טבעי" כאשר העבודה מתבצעת בתוך הטנק?

מהו לדעתך המקצועית אוורור אפקטיבי ודרוש במסגרייה בה מבוצעות עבודות ריתוך והשחזה של חלקי מתכת וכן מוצבים 10-15 טנקים?

1. השאלה המבוקשת על ידי התובע: "בסעיף 4.1 (מסגרייה) ו, ז לחוו"ד אתה מציין כי "לא נמצאו ניטורים סביבתיים בתקופת העבודה של התובע במסגרייה. בחלק מהדוחות שבוצעו במסגרייה בשנות השמונים נתגלו חריגות של מתכות באוויר הגבוהים מהרמה המרבית המותרת לתקן... ונרשמה חשיפה למתכות הללו לרתכים. יחד עם זאת, באף דוח לא נרשמה חשיפה למסגרים או לעוזרי הרתכים.... הזיהומים חודרים ישירות לדרכי הנשימה של העובד...", " ...הרתך במהלך העבודה נמצא עם הפנים בענן נדפי מתכות וגזים, שמתפזרים מנקודת הריתוך... הזיהומים חודרים ישירות לדרכי הנשימה של העובד...". ידוע כי התובע ביצע עבודות ריתוך, השחזה וחיתוך של חלקי מתכת וכי התובע עבד גם כמסגר וגם כרתך ולא רק עוזר רתך (מה גם שאף עוזר הרתך מצוי בקרבה רבה לרתך עצמו). בשים לב לעובדה כי התובע עבד כרתך וביצע עבודות ריתוך, האם אתה מסכים כי התובע, כשאר הרתכים המצוינים בחוות דעתך, יכול לסבול מחשיפה למתכות ומהימצאות חלקיקי מתכת בדרכי הנשימה?".

הנתבע מתנגד לשאלה שכן לא נקבע בעובדות המוסכמות כי התובע באותה תקופה היה גם מסגר וגם רתך, וכי בתצהירו טען התובע כי היה חניך עוזר וגם בחקירה בפני בית הדין עלה כי היה חניך ועוזר.

אכן, בתשתית העובדתית לא נקבע כי התובע שימש כרתך בתקופת עבודתו במסגרייה. גם בחקירה הנגדית ציין התובע כי "אני הייתי חניך והייתי עוזר, הייתי בן 16". עם זאת, התובע המשיך והסביר בחקירה כי "הייתי עוזר לאחראי והיה אומר לי איפה לרתך, איפה להשחיז, ובכל טנק היה לו עוזר והיה מישהו שעושה את העבודה". מדברים אלו עולה כי גם אם התובע הוגדר כעוזר רתך, הוא ביצע בפועל את עבודת הריתוך ולכן גם נרשם בעובדות כי התובע ביצע באותה תקופה עבודת ריתוך. על כן, מצאתי כי יש להפנות את השאלה למומחה באופן הבא:

בסעיף 4.1 (ו, ז) לחוו"ד אתה מציין כי "לא נמצאו ניטורים סביבתיים בתקופת העבודה של התובע במסגרייה. בחלק מהדוחות שבוצעו במסגרייה בשנות השמונים נתגלו חריגות של מתכות באוויר הגבוהים מהרמה המרבית המותרת לתקן... ונרשמה חשיפה למתכות הללו לרתכים. יחד עם זאת, באף דוח לא נרשמה חשיפה למסגרים או לעוזרי הרתכים.... הזיהומים חודרים ישירות לדרכי הנשימה של העובד...", " ...הרתך במהלך העבודה נמצא עם הפנים בענן נדפי מתכות וגזים, שמתפזרים מנקודת הריתוך... הזיהומים חודרים ישירות לדרכי הנשימה של העובד...". על פי התשתית העובדתית, התובע ביצע עבודות ריתוך והשחזה בעצמו, אף אם הוגדר כעוזר רתך. בשים לב לכך, האם אתה מסכים כי התובע כשאר הרתכים יכול לסבול מחשיפה למתכות ומהימצאות חלקיקי מתכת בדרכי הנשימה?

1. השאלה המבוקשת על ידי התובע: "בסעיף 4.2 ה (עבודה במפעל תחמושת), אתה מציין כי לתובע לא היה מגע יום יומי עם שמנים, מדללי צבע וחומר בשם "טריכלור" במפעל התחמושת. עוד אתה מציין כי המפעל מודה כי נעשה שימוש בעבר בחומר הזה במחלקת מרעום. ידוע כי התובע עבד במשך שנים יום-יום במחלקת מרעום והן במחלקת פנאומטיקה, מחלקות בהן בוצעה עבודת ניקוי ושטיפה של חומרים עם "טריכלור". האם יש בעובדה זו כדי לשנות מחוות דעתך ומקביעתך כי התובע לא היה במגע עם שמנים, מדללים וטריכלור?".

הנתבע מתנגד לשאלה וטוען כי לא ברור על סמך מה נקבע כי הן במרעום והן בפנאומטיקה בוצעה עבודה עם טריכלור כאשר ממצאי המומחה היו אחרים.

אולם, מקריאת התשתית העובדתית וחוות הדעת עולה תמונה אחרת: אין מחלוקת כי התובע בשנים 1975-1980 עבד במחלקות פנאומטיקה, מרעום ושכפול. כך נקבע בתשתית העובדתית וכך גם מציין המומחה תחילת חוות הדעת. המומחה בסעיף 4.2 מתייחסים למפעל תחמושת בשנים 1975-2016, כלומר תקופה הכוללת גם את עבודתו של התובע במרעום ופנאומטיקה, ומציין ביחס לתקופה זו כי נמסר לו על ידי המפעל כי בעבר נעשה שימוש בחומר טריכלור במחלקת מרעום באתר הראשי של המפעל אולם התובע לא עבד שם. מידע זה שנמסר למומחה על ידי המפעל, כמתואר על ידי המומחה בחוות הדעת, סותר את שנקבע בתשתית העובדתית. המומחה גם מציין כי בדוחות הניטורים שבוצעו במחלקת מרעום באתר ראשי של המפעל קיים חומר טריכלורואתילן. על כן, יש להפנות שאלת הבהרה למומחה בנוסח הבא:

בסעיף 4.2 (ה) אתה מציין כי לתובע לא היה מגע יום יומי עם שמנים, מדללי צבע וחומר בשם "טריכלור" במפעל התחמושת. עוד אתה מציין כי נעשה שימוש בעבר בחומר זה במחלקת מרעום באתר הראשי של המפעל. על פי התשתית העובדתית שנקבעה בבית הדין, התובע עבד בשנים 1975-1980 במחלקות מרעום ופנאומטיקה. האם יש בעובדה זו כדי לשנות מחוות דעתך ומקביעתך כי התובע לא היה במגע עם שמנים, מדללים וטריכלור?

1. השאלה המבוקשת על ידי התובע: "בסעיף 5.1 (אפיון תהליכי עבודה וחשיפה במחלקת מילוי והרכבה במפעל תחמושת) ב - לחוות דעתך אתה מציין חשיפה זניחה לחלקיקי אלומיניום בעת ניקוי כמוסות באמצעות לחץ אוויר. התובע תיאר בפנייך ובפני ביה"ד כי הוא ממלא כוסיות באבש"ש באופן ידני, בפעולת הערגול הסופי היו יוצאים שבבים ממכת המכבש ואח"כ היה מנקה בלחץ אוויר את אותן כ- 1500 חתיכות ביום, זאת לאורך שנים.

א. במסגרת הביקור במפעל הציג לך התובע את המגש עליו הניח את הכוסיות ואת מספרן (כ-2000) ותיאר כיצד מבצע זאת מדי יום. מדוע לא ציינת נתונים אלו בחוות דעתך?

ב. האם מילוי 1500-2000 כוסיות באבש"ש וניקוי הכוסיות בעזרת אויר דחוס (דבר המעיף את האבקה) היא כמות זניחה לדעתך?

ג. עוד אתה מציין כי "מרבית מהחלקיקים הגדולים אינם בעלי יכולת חדירה למערכת נשימה... ", מה לגבי התנהגות חלקיקים אחרים/קטנים?"

הנתבע מתנגד לשאלה כפי שהיא מנוסחת שכן העובדות נקבעו על ידי בית הדין, ולכל היותר ניתן לשאול את המומחה מה הוצג לו על ידי התובע והאם אסף נתונים לגבי משך השימוש בלחץ אויר, וביחס לנתונים אלו יופנו שאלות מתאימות.

מאחר ואכן הנתונים המתוארים בשאלה לא נקבעו בתשתית העובדתית, הרי שיש לברר אילו נתונים בפועל נמסרו למומחה בזמן הסיור, ולכן השאלה תוצג בנוסח הבא:

בסעיף 5.1 (ב) לחוות דעתך אתה מציין חשיפה זניחה לחלקיקי אלומיניום בעת ניקוי כמוסות באמצעות לחץ אוויר. אילו נתונים הובאו בפניך במסגרת הסיור בנוגע לאופן מילוי כוסיות באבש"ש? האם המילוי נעשה באופן ידני? כמה חתיכות ניקה התובע ביום? האם הוצג לך במסגרת הביקור במפעל המגש עליו הניח התובע את הכוסיות ואת מספרן?

האם ניתן לומר כי התובע מילא 1500-2000 כוסיות באבש"ש? אם תשובתך בחיוב, האם ניקוי הכוסיות בעזרת אויר דחוס היא כמות זניחה לדעתך?

עוד אתה מציין כי "מרבית מהחלקיקים הגדולים אינם בעלי יכולת חדירה למערכת נשימה... ", מה לגבי התנהגות חלקיקים אחרים/קטנים?

1. השאלה המבוקשת על ידי התובע: "בסעיף 5.1 (אפיון תהליכי עבודה וחשיפה במחלקת מילוי והרכבה במפעל תחמושת) ג - אתה מציין כי ציפוי בלכה מתבצע פעם במשמרת במשך של עד 60 דקות כאשר כמות הלכה קטנה ובקבוק הלכה הוא בנפח של 20 סמ"ק. בשים לב לעובדה כי את הבקבוק הקטן ממלא התובע בעצמו מתוך מיכל גדול של לכה ונדרש לבצע פעולות ערבוב ומילוי כאשר המיכל פתוח תחת פניו (פעולה חוזרת ונשנית) - האם יש בכך כדי לשנות את טענתך לגבי כמות הלכה אליה נחשף התובע והאפשרות להיווצרות אווירסול טיפתי?"

הנתבע מתנגד לשאלה וטוען כי מדובר בעובדות שלא נקבעו על ידי בית הדין, לא מופיעות בתצהירו של התובע ועומדות בסתירה להודעה מטעם המעסיק, וגם לא נמצאו על ידי הגהותן. מעיון במסמכים בתיק, עולה כי אין תימוכין לטענותיו העובדתיות של התובע כפי שהן מופיעות בגוף השאלה המבוקשת. יחד עם זאת, ניתן להפנות שאלה למומחה במסגרתה יבהיר האם הנתונים המוצגים על ידי התובע מקובלים גם עליו, לאחר סיורו במפעל, בנוסח הבא:

בסעיף 5.1 (ג) אתה מציין כי ציפוי בלכה מתבצע פעם במשמרת במשך של עד 60 דקות כאשר כמות הלכה קטנה ובקבוק הלכה הוא בנפח של 20 סמ"ק. האם במסגרת הממצאים שעולים מהחומר ומהסיור במפעל ניתן לקבוע כי התובע נדרש לבצע פעולות ערבוב ומילוי כאשר המיכל פתוח תחת פניו (פעולה חוזרת ונשנית)? ככל שתשובתך בחיוב, האם יש בכך כדי לשנות את טענתך לגבי כמות הלכה אליה נחשף התובע והאפשרות להיווצרות אווירסול טיפתי?

1. השאלה המבוקשת על ידי התובע: "בסעיף 5.1 (אפיון תהליכי עבודה וחשיפה מחלקת מילוי והרכבה במפעל תחמושת) ד - אתה מציין כי התובע ביצע ייבוש אבקת אבש"ש בתנור (מכניס ומוציא מגשים לתנור) וכי זה לא עלול לגרום לחשיפה של התובע לחומר כלשהו. בנוסף למתואר על ידך, ציין התובע בפניך כי במסגרת עבודתו הוא מקבל לידיו שקי אבש"ש 5-10 ק"ג, מתוכם לוקח 4 ק"ג ובאופן ידני ממלא אבש"ש לתוך כוסיות אבש"ש, כך מכין מגשים שלמים. עבודה עם שקים, קילוגרמים של חומר, ומילוי ידני כוסית-כוסית על מגש לאורך זמן כשפניו של התובע מעל השק והכוסיות – האם יש בנתון זה כדי לשנות דעתך לעניין שיעור החשיפה של התובע לאבש"ש?"

הנתבע טוען כי אין לקבל את נוסח השאלה שכן היא כוללת עובדות שלא נקבעו על ידי בית הדין, ולכל היותר ניתן להפנות למומחה שאלה המבהירה איזה נתונים אסף לגבי מילוי אבקת שריפה. בהתאם לכך, יש לנסח את השאלה כך:

בסעיף 5.1 (ד) - אתה מציין כי התובע ביצע ייבוש אבקת אבש"ש בתנור (מכניס ומוציא מגשים לתנור) וכי זה לא עלול לגרום לחשיפה של התובע לחומר כלשהו. האם ניתן לקבוע מה כמות האבש"ש אותה נדרש התובע למלא מדי יום? האם נכון לומר כי התובע נדרש לבצע מילוי ידני של אבש"ש לתוך כוסיות אבש"ש תוך שהוא רוכן מעל השק והכוסיות? בהנחה כי מדובר בכמות גדולה של אבש"ש ומילוי ידני כשפניו של התובע מעל השק והכוסיות – האם יש בנתון זה כדי לשנות דעתך לעניין שיעור החשיפה של התובע לאבש"ש?

1. השאלה המבוקשת על ידי התובע: "בסעיף 5.1 (אפיון תהליכי עבודה וחשיפה במחלקת מילוי והרכבה במפעל תחמושת) ה- אתה מציין צפיפות קטנה של עובדים במחלקות ואוורור מועיל ובסעיף ד אתה מציין כי התובע עבד בחדר קטן 7 מ"ר ללא חלונות. כמו כן, ידוע כי במחלקת תח"ל דלתות וחלונות נותרו סגורים במהלך העבודה ולא היה אוורור.

א. נא הבהרתך – מהו אותו אוורור מועיל שמצאת וציינת בחוות דעתך ?

ב. ידוע כי התובע עבד בתנאים אלו של חשיפה לחומרים בחדר ללא אוורור במשך 10 שנים – האם לדעתך אין בתנאים אלו ובמשך זמן זה כדי להביא לחשיפה מזיקה?"

הנתבע מתנגד לשאלה שכן תיאור החלל של מחלקת תח"ל נקבע בתשתית העובדתית על ידי בית הדין ולא באופן בו הוא מנוסח על ידי התובע כעת.

לאחר עיון בתשתית העובדתית, יש להתאים את נוסח השאלה לעובדות שנקבעו על ידי בית הדין, באופן הבא:

בסעיף 5.1 (ה) אתה מציין צפיפות קטנה של עובדים במחלקות ואוורור מועיל ובסעיף ד אתה מציין כי התובע עבד בחדר קטן 7 מ"ר ללא חלונות. כמו כן, נקבע בתשתית העובדתית כי במחלקת תח"ל דלתות וחלונות נותרו סגורים במהלך העבודה ובמחלקה היה מזגן.

א. נא הבהרתך – מהו אותו אוורור מועיל שמצאת וציינת בחוות דעתך ?

ב. נקבע בתשתית העובדתית כי התובע עבד במחלקת תח"ל לסירוגין משנת 2000, ומשנת 2006 עבד מרבית הזמן במחלקה זו. האם לדעתך אין בתנאים אלו ובמשך זמן זה כדי להביא לחשיפה מזיקה?

1. השאלה המבוקשת על ידי התובע: "האם אתה מאשר שהנתונים אשר נתקבלו מאלביט חלקם הינם מהשנים האחרונות ואינם מתייחסים לתקופות העבודה והחשיפה הרלוונטיות לתובע וכי לא הצלחת לקבל מאלביט את מלוא הנתונים שביקשת?"

הנתבע טוען כי אין להעביר שאלה זו שכן מדובר בשאלה כללית שלא נועדה להבהיר דבר בחוות הדעת. עם זאת, על מנת לאמוד את תקפות קביעותיו של המומחה והאם חסר מידע נחוץ אשר מותיר ספקות, מצאתי כי יש להעביר את השאלה הבאה:

האם נכון לומר כי לא התקבלו מהמעסיק מלוא הנתונים שהתבקשו? אם כן, נא פרט איזה מידע דרוש לא עמד בפניך וכיצד היה בכך כדי להשפיע על חוות הדעת.

1. השאלה המבוקשת על ידי התובע: "בהתייחס לביקורך במפעל אלביט: נא הבהרתך מי הגורם באלביט אליו פנית וממנו ביקשת ליווי בעת הביקור במפעל? נא לציין תוכן הפניה, האם בוצעה בכתב/בע"פ ולצרף העתק הפניה. נא לציין מועד ביצוע הפניה לאלביט בבקשה לליווי בעת ביקור במפעל."

הנתבע מתנגד לשאלה שכן היא אינה נועדה להבהיר את חוות הדעת אלא רק כדי לפסול את חוות הדעת כולה בטענה להעדר תקינות בהתנהלות המומחה. בנוגע לשאלה זו, לא מצאתי כי היא דרושה לצורך הבהרת חוות הדעת או לצורך הכרעה בתיק. במסגרת ההחלטה על מינוי המומחה נקבע כי הוא רשאי לפעול לביצוע סיור במפעל, כי הוא יתאם מראש את הסיור עם המפעל וכי הצדדים ובאי כוחם רשאים להצטרף לסיור. ככל שהתובע מבצע להתנגד לנתונים כלשהם שהוצגו בפני המומחה על ידי גורם מטעם המפעל, עליו להביא את הסתייגותו במסגרת שאלות הבהרה.

1. המומחה מתבקש להשיב על שאלות ההבהרה מוקדם ככל שניתן, ובמידת האפשר תוך 21 יום מקבלת החלטה זו.
2. החלטה על העברת שאלות ההבהרה למומחה תינתן בנפרד.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשפ"א, (30 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.