לפני:

כב' השופטת רויטל טרנר

החלטה

1. תיק זה עניינו בטענה כי המנוח נחשף לחומרים מזיקים בעבודתו בחברת סולתם בע"מ, אשר נרכשה על ידי חברת אלביט בע"מ, וכי חשיפה זו גרמה למחלת ריאות.
2. אני ממנה את ד"ר מריו סקולסקי כמומחה מטעם בית הדין בתחום הרפואה התעסוקתית (להלן: המומחה), על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי ממנו סבל המנוח לבין תנאי עבודתו, כמפורט בשאלות הבאות:

א. מהו הליקוי ממנו סבל המנוח?

ב. האם ניתן לקבוע בסבירות מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת המנוח ללקוי ממנו הוא סובל?

גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:

האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של המנוח עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו – האם לעבודת המנוח השפעה משמעותית על ליקויו של המנוח? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

1. שכר טרחתו של המומחה ישולם מקופת בית הדין, כמקובל.
2. המומחה מתבקש להסתמך על התשתית העובדתית הבאה:
3. המנוח יליד 1953.
4. בשנת 1969 החל המנוח לעבוד בסולתם, אשר שינתה את שמה לאלביט מערכות (להלן: המפעל).
5. בשנים 1969-1972 עבד המנוח במחלקת מסגרות, שם ביצע עבודה של ריתוך והשחזה של חלקי מתכת. בתקופה זו העבודה התבצעה בתוך טנק וגם מחוץ לטנק. העבודה התבצעה באולם שבו היו 10-15 טנקים, כאשר לאולם היו דלתות הזזה.
6. על פי חוות דעת גהותן, במסגרייה המנוח עסק בהשחזה וריתוך והיה חשוף באופן ממשי למתכות כרום, ניקל, ברזל ומנגן בעת עבודתו בחללים סגורים, באופן יומיומי, אף שהגהותן אינו יכול להגדיר את רמת החשיפה באופן כמותי. בתהליך ההשחזה נחשף המנוח לחלקיקים הגדולים מ-20 מיקרון. בריתוך המנוח נחשף לנדפי מתכת בעשן הריתוך הקטנים מ-10 מקרון.
7. בשנים 1972-1975 היה המנוח בשירות צבאי.
8. בשנת 1975 חזר המנוח לעבודה במפעל, למחלקת פנאומטיקה שם ביצע עבודה של הרכבת שסתומים וצילינדרים. מחלקה זו נעשתה באולם שגודלו 40 מ"ר לערך. העבודה התבצעה בישיבה ליד שולחן. על פי חוות דעת גהותן, במחלקה זו המנוח לא נחשף לחומרים מסוכנים.
9. בשנת 1976 עבר המנוח לעבוד במחלקת מרעום – מילוי חומר נפץ. גם מחלקה זו היתה באולם שגודלו 40 מ"ר לערך. על פי חוות דעת גהותן, במחלקה זו המנוח לא נחשף לחומרים מסוכנים.
10. בשנים 1977-1980 עבד המנוח במחלקת שכפול בהרכבה של מכונות שכפול וכן בהרכבה של צילינדרים ושסתומים. העבודה התבצעה בהאנגר/מוסך עם דלתות הזזה גדולות. על פי חוות דעת גהותן, במחלקה זו המנוח לא נחשף לחומרים מסוכנים.
11. בשנים 1981-2000 עבד המנוח לסירוגין במחלקת פנאומטיקה המוזכרת בסעיף ה' לעיל, וכן במחלקת הידראוליקה, שם ביצע המנוח עבודה על פגושים של טנקים (מילוי הפגוש בשמן). מחלקת הידראוליקה היתה בחלל גדול בו בוצעה עבודה של הרכבות והשחזות. על פי חוות דעת גהותן, במחלקה זו המנוח לא נחשף לחומרים מסוכנים.
12. משנת 2000 עבד המנוח לסירוגין בשלוש מחלקות – מחלקת מילוי, מחלקת מרעום ומחלקת תח"ל, כאשר משנת 2006 עבד המנוח מרבית הזמן במחלקת תח"ל.
13. במחלקת המילוי, עבד המנוח בעמדת שרלק (מילוי חומר נפץ) וכן בעמדה שנקראה 'עמדת תוספות' ועמדת 'גמר1' בו בוצעה הלחמה. כמו כן, במחלקת מילוי היתה עמדת מרעום בגודל 40 מ"ר.
14. מחלקת תח"ל היתה בגודל 80 מ"ר לערך, כאשר הדלתות והחלונות נותרו סגורים במהלך העבודה. במחלקה היה מזגן. במחלקה זו עבד המנוח בעמדות שונות.
15. על פי חוות דעת גהותן, במחלקת תח"ל המנוח עסק בעיבוד מכני וציפוי כמוסות בלכה, תוך חריטה ידנית במהלכה נוצרו שבבי אלומיניום בגודל עד 0.1-2 מילימטרים, וכן ניקוי בעזרת אוויר דחוס באוויר הפתוח למשך מספר דקות תוך חשיפה לחלקיקי אלומיניום בגודל עד 0.1-2 מילימטרים.
16. בסמוך לשנת 2008 קודם המנוח לתפקיד אחראי מחלקה. במסגרת תפקיד זה, היה המנוח נמצא כשעה ביום בחדר נפרד שכונה על ידו 'בונקר אטום', ובשאר הזמן היה במחלק תח"ל בהשגחה על העמדות השונות.
17. בנוסף, עבד המנוח בתחנה של מריחת לקה אקרילית.
18. המנוח סיים את עבודתו בחודש דצמבר 2016.
19. על מצבו הרפואי של המנוח ניתן ללמוד מהמסמכים הבאים:
    1. תיק רפואי כללי ומקצועי, ידני וממוחשב, קופ"ח כללית.
    2. תיק רפואי, מיון אשפוז ומרפאות, מבי"ח רמב"ם.
    3. תיק רפואי מהמכון למדעי החקלאות של האונ' העברית.
    4. תיק רפואי, מיון אשפוז מרפאות, מהמרכז הרפואי כרמל.
20. המומחה מתבקש, במידת האפשר, להעביר את חוות דעתו בתוך 30 ימים.
21. עם קבלת חוות הדעת, היא תועבר לצדדים והם יקבלו ארכה בת 14 ימים לבקש להפנות למומחה שאלות הבהרה ביחס אליה. במידה ותוגש בקשה להפנות שאלות הבהרה, תינתן לצד השני ארכה בת 14 ימים, להגיב לה. ככל שלא תוגשנה בקשות להפנות למומחה שאלות הבהרה, יקבלו הצדדים ארכה נוספת בת 14 ימים להגיש סיכומיהם, אחרת ייחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות דעתו של המומחה ולמתן פסק דין בהתאם.

ניתנה היום, י"ד אייר תשפ"ב, (15 מאי 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.