1. לאחר עיון בבקשה ובתגובות, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.
2. ראשית, כפי שצוין בעמדת הכונס הרשמי, נראה כי החלטתי מיום 21.2.2022 אינה דרושה הבהרה וכי בקשת המבקשים היא למעשה בקשה לעיון חוזר בהחלטה, שכן בין אם הכספים מצויים בקופת הפירוק ובין אם בידיו של המנהל המיוחד, ברי כי אין משמעות הדבר כי אלו יושבו לידי המבקשים. משמע, המבקשים עותרים לסעד נפרד שאינו קשור להבהרת החלטתי מיום 21.2.2022.

מכל מקום, לא מצאתי כי הסעד המבוקש עתה על-ידי המבקשים מצדיק עיון מחדש בהחלטתי. כידוע, על העותר לעיון מחדש להוכיח התקיימותם של טעמים מיוחדים המצדיקים זאת. ככלל הוכרו בפסיקה שתי עילות שבגינן ייעתר בית-המשפט לעיין מחדש בהחלטתו: האחת, שינוי נסיבות מהותי או גילוי עובדות חדשות שאירעו לאחר מתן ההחלטה עליה מבקשים להשיג; השנייה, כאשר מתברר לבית-המשפט כי נתן החלטה מוטעית. יובהר כי אין הכוונה לטעות שבשיקול הדעת כי אם טעות טכנית באופיה (ראו: רע"א 1687/17 קואופ ישראל סופרמרקטים בע"מ נ' ליברטי פרופרטיס בע"מ (7.3.2017)). בעניינו המבקשים לא הראו כי התקיימו נסיבות מהותיות בגינן יש לעיין מחדש בהחלטה או לחלופין החלטתי מיום 21.2.2022 אוחזת בטעות טכנית. במצב דברים זה היה על המבקשים לנקוט בהליך ערעור על ההחלטה כדרך המלך.

1. שנית, לא מצאתי לקבל את טענות המבקשים אף לגופו של עניין. כפי שקבעתי בהחלטתי מיום 21.2.2022 ובהתאם לפסיקת בית-המשפט העליון בע"א 6687/18 בנייני בר אמנה נ' משה עוזרי בניה ופיתוח בע"מ (16.6.21), על כספים שמקורם בשכר טרחת בעל התפקיד להיות משולמים ישירות לקופת הפירוק ולא לידי בעל התפקיד וזאת בהתאם הוראות הדין ונהלי הכונס הרשמי. כפי שעולה מתגובת המנהל המיוחד מיום 11.4.2022 הכספים הועברו בסופו של יום לקופת הפירוק באופן שעולה בקנה אחד עם החלטתי מיום 21.2.2022 כך שיוותרו בקופה.
2. שלישית, בהחלטתי מיום 3.11.2021 (בקשה 48) בבקשת המנהל המיוחד לביטול פסק-דיני מיום 2.11.21 שאישר את הסכמות הצדדים, הוריתי מפורשות כי: "...בהתאם להסכמות הצדדים, המשיבים [המבקשים דנא - א.ל.ע.] יעבירו את סכום הפשרה כפי שנקבע בהסכם ובמועדים הקבועים בו. בד בבד יעתור המנהל המיוחד בבקשה מתאימה לאישור שכר הטרחה המבוקש...". גם על החלטה זו לא ערערו המבקשים מכאן שמדובר בהחלטה חלוטה שעל-פיה פעלו המבקשים ואין מקום לסטות ממנה עתה. ודוקו. אין לקשור בין בקשת שכר הטרחה של המנהל המיוחד וההכרעה בה לבין חובת המבקשים לפעול בהתאם להסכמות הצדדים וההחלטות החלוטות שניתנו בעניין.

בשולי הדברים, יש לדחות את טענות המבקשים בנוגע להחלת דוקטרינת חוזה פסול בהתאם להוראת סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, שכן המבקשים (בבקשתם שאינה נתמכת בתצהיר) אינם עותרים להורות על בטלות הסכמות הצדדים או על אחד מרכיביו.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים ותסגור את הבקשה.

ניתנה היום, י' אייר תשפ"ב, 11 מאי 2022, בהעדר הצדדים.