לפני בקשת נתבע 1 לתיקון כתב ההגנה. בהחלטה נדונה בין היתר תקנה 72(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: התקנות), המגבילה בעל דין מלטעון טענות עובדתיות חלופיות בכתב הטענות.

הרקע לבקשה

1. ברקע לבקשה תביעת לשון הרע שהוגשה על ידי התובעים. על פי הנטען, הנתבעים פרסמו ברשת החברתית "פייסבוק" תמונה בה מצולמים התובעים יחד עם אנשים אחרים (להלן: התמונה הקבוצתית), וציינו לגבי התמונה כיתוב פוגעני שיש בו כדי לקשור את המצולמים בתמונה לארגון הטרור דאע"ש. לגבי נתבע 1 נטען כי ביום 18.8.2017 הוא פרסם בעמוד פייסבוק אותו הוא מנהל תחת השם "קריות אונליין" את הכיתוב הבא מעל התמונה הקבוצתית: "חוליה של דאע"ש נתפסה בתרשיחא, הם תכננו פיגוע בקניון במעלות כולם נעצרו מעצר מנהלי ע"י השב"כ". בכתב התביעה צוין כי התובעים פנו למשטרה והגישו תלונה נגד הנתבעים בגין הפרסומים האמורים. עוד נטען כי התמונה האמורה הינה תמונה שצולמה לרגל השתתפותם בחגיגת הולדת בנו של חברם, וכי הפרסום הוא שקרי ונועד להכפיש את שמם הטוב.
2. בכתב ההגנה טען נתבע 1 כי הוא לא פרסם דבר בקשר לתובעים, וכי הוא לא ניהל את עמוד הפייסבוק הנטען. כמו כן, הגיש נתבע 1 תביעה שכנגד בה נטען כי הוא לא פרסם דבר, כי אין לו קשר לנתבעים, וכי הוגשה נגדו תלונת סרק במשטרה – דבר שמהווה בסיס לתביעת לשון הרע מצדו נגד התובעים.
3. יצוין כי לבקשת התובעים נמחקה התביעה נגד הנתבע 3 ביום 3.7.2018. נתבע 2 לא הגיש כתב הגנה מטעמו, ולאור בקשת התובעים ליתן פסק דין בהיעדר הגנה נגדו, קבעתי ביום 10.7.2018 כי התובעים זכאים לפסק דין בהיעדר הגנה, אך נוכח המשך בירור התובענה נגד הנתבע 1, פסק הדין נגד הנתבע 2 יינתן בתום ההליך.
4. לאחר שנערך קדם משפט הוריתי על הגשת תצהירי עדות ראשית. ישיבת הוכחות וסיכומים בעל פה נקבעה ליום 7.6.2020.

טענות הצדדים

1. כעת מונחת לפניי הבקשה הנוכחית לתיקון כתב ההגנה מטעם נתבע 1. בבקשה נטען כי בעניין מושא התביעה מתנהל הליך נוסף, מקביל, בבית משפט השלום בחיפה, שנפתח עלי ידי אדם אחר שצולם בתמונה הקבוצתית. על פי הנטען, לב"כ הנתבע 1 נודע בימים אלו כי לפחות שני אנשים המצולמים בתמונה הקבוצתית, אשר שמותיהם צוינו בבקשה, הם בעלי רקע בפעילות חבלנית עוינת אשר תועדה בתיקים פליליים או ביטחוניים שהתנהלו בבית המשפט. על כן, טוען נתבע 1 כי יש לאפשר לו לתקן את כתב ההגנה כדי לטעון להגנת "אמת בפרסום".
2. התובעים מתנגדים לבקשה. לטענתם, הן בכתב ההגנה והן בתצהירו, טען נתבע 1 כי אין לו קשר לפרסום, וגם לא לדף הפייסבוק "קריות אונליין", ולטענתם בכך צומצמו הפלוגתות בתיק לשאלה אחת בלבד והיא האם הנתבע ביצע את הפרסום אם לאו. אם כן, נטען כי הבקשה של הנתבע 1 כעת הינה בבחינת טענה עובדתית חלופית, וזאת בניגוד לתקנות. זאת ועוד, נטען כי האמור בבקשה, לפיו לשניים מן המצולמים בתמונה הקבוצתית יש קשר לפעילות חבלנית עוינת, היא טענה חסרת בסיס שלא גובתה בתצהיר, מה גם שבפועל שתי הדמויות האמורות כלל לא מצולמות בתמונה. נטען עוד כי גם אם יוכח כי אכן מצולמים בתמונה אנשים הקשורים לארגון הטרור דאע"ש, עדיין אין בכך הצדקה להציג את יתר האנשים המצולמים בתמונה, ובכללם התובעים, כאנשי דאע"ש. על כן התבקש בית המשפט לדחות את הבקשה משום שהפלוגתא האמיתית אינה נכללת בבקשת התיקון, ולחילופין, במידה והבקשה תתקבל, להשית על הנתבע 1 הוצאות ולאפשר לתובעים לתקן ו/או להשלים את תצהירי העדות הראשית מטעמם.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה שיש לקבל את הבקשה.
2. הבקשה שלפניי היא בקשה לתיקון כתב הגנה אשר מוגשת לפי תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות). גישת בתי המשפט לתיקון כתבי טענות היא ליבראלית, זאת מקום שהתיקון נועד להגיע לגיבוש השאלות האמתיות השנויות במחלוקת (וכלשון תקנה 92 לתקנות: "כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלקת בין בעלי הדין"), ובכך גם לייעל את ההליך המשפטי (ראו: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 349 (מהדורה 11, 2013); רע"א 8129/08 המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול) נ' מדינת ישראל – משרד הביטחון (פורסם בנבו, 6.4.2009); רע"א 1808/16 אמסלם נ' אלון (פורסם בנבו, 28.3.2016); רע"א 8203/15 עובדיה נ' ולנשטיין (פורסם בנבו, 25.1.2016)).
3. בין יתר השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו לדון בבקשה תיקון כתב טענות: זיקתו של התיקון המבוקש למחלוקת שבין הצדדים; התנהגות מבקש התיקון, כגון אם נהג בשיהוי; השלב שבו מוגשת הבקשה; התועלת שבתיקון התביעה (רע"א 5818/12 עזרום מפעלי מתכת בע"מ נ' נטפים בע"מ (פורסם בנבו, 7.8.2012)). כמו כן, בפסיקה נקבע כי על בית המשפט לשקול אם אין בתיקון כדי לפגוע בזכות הקנויה לצד שכנגד שלא ניתן לפצות עליה על ידי פסיקת הוצאות (ע"א 728/79 קירור אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' זייד, פ"ד לד(4) 126, 131 (1980)).
4. לא יכולה להיות מחלוקת לגבי כך שהתיקון המבוקש יאפשר לבית המשפט להכריע במכלול השאלות השנויות במחלוקת ולכך תועלת גם במישור של ייעול ההליך המשפטי. אם כי מן העבר השני יש לשקול את עיתוי הגשת הבקשה, כשבוע לפני הישיבה שנקבעה לשמיעת ראיות.
5. דומה כי מוקד המחלוקת בין הצדדים הוא בטענה כי התיקון המבוקש הוא בגדר העלאת טענות עובדתיות חלופיות בניגוד לתקנה 72(ב) לתקנות. תקנה זו קובעת כדלקמן:

"בכתב טענות אין לטעון כנגד אותו בעל דין טענות עובדתיות חלופיות, אלא אם כן הצהיר הטוען כי העובדות כהוויתן אינן ידועות לו; אין באמור בתקנה זו כדי למנוע טענות משפטיות חלופיות".

תקנה זו מגבילה העלאת טענות עובדתיות חלופיות. עם זאת, היא מתירה העלאת טענות משפטיות חלופיות, ואינה שוללת תביעת סעדים חלופיים או העלאת טענות עובדתיות שאינן מכחישות האחת את השנייה (ראו: רע"א 11490/03 פקיד שומה ירושלים נ' ועקנין, פ''ד ס(3) 577 (2005); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 310 (מהדורה שביעית, 1995) (להלן: זוסמן)). תכליתה של הוראה זו היא "...למנוע פגיעה בטוהר ההליך השיפוטי ובאמון הציבור במערכת המשפט וכן להניא מפני ניצולם לרעה של בתי המשפט..." (רע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ, פ"ד נט(6) 625, 633 (2005)). בהתייחסות לתקנה האמורה צוין אצל זוסמן (שם) כי:

"הדעת נותנת שאין התקנה מגבילה אלא טיעון של טענות עובדתיות המכחישות זו את זו; פלוני עשוי לטעון בכתב הגנתו, לחלופין, שאולץ לחתום על חוזה ההלוואה ושפרע את ההלוואה ושתי הטענות יכול ותהיינה אמת; מה הטעם להגביל את זכותו לעשות כן?... התקנה לא הגבילה את "כוחו" של בעל-דין לטעון בכתב טענותיו "לא אמת" והכלל עדיין נותר שהבירור העובדתי הקונקרטי מתקיים בשעת הדיון במשפט או בשלב הכנתו... ההגבלה חלה רק על "טענות עובדתיות חלופיות"".

לפי פרשנות זו, אין בכח תקנה 72(ב), לעמד חוצץ בפני התיקון. הטענה של הנתבע 1 כי לא פרסם את הפרסום מושא התובענה אינה מכחישה את הטענה כי ככל שאכן פורסם הפרסום, הרי שהוא אמת, ועל כן אין המדובר בטענות עובדתיות חלופיות במובן תקנה 72(ב) לתקנות. זאת ועוד, הדיון בשאלת אמת הפרסום וההצדקות לו אינו צריך להיערך במסגרת בקשה זו, כנטען על ידי התובעים, כי אם במסגרת הליך ההוכחות.

1. לצד שיקולים אלו, אני סבור כי אין בתיקון כדי לפגוע בזכות הקנויה לתובעים שלא ניתן לפצות עליה על ידי פסיקת הוצאות. אכן, המשמעות של קבלת הבקשה היא ביטול ישיבת ההוכחות והצורך בהגשת תצהירים משלימים. אינני מתעלם מתוצאה זו ובמיוחד ביטול ישיבת ההוכחות, אך תרופה לבזבוז המשאבים יכולה להימצא בפסיקת הוצאות. שאלת ההוצאות על מלוא היבטיה תיבחן בסוף ההליך.
2. קצרו של דבר, שאני נעתר לבקשה, ומתיר לנתבע 1 להגיש כתב תביעה מתוקן. כתב הגנה מתוקן יוגש תוך 7 ימים מהיום.
3. כמו כן, ניתנות בזה ההוראות הבאות:

(-) ישיבת ההוכחות הקבועה ליום 7.6.2020 – מבוטלת. על כל צד להודיע לעדיו על ביטול הישיבה.

(-) הצדדים רשאים להגיש תצהירים משלימים: התובעים תוך 30 ימים והנתבע – 30 ימים לאחר מכן. ימי פגרה במניין.

(-) אני קובע קדם משפט ליום 12.10.2020, שעה 9:45.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ח' סיוון תש"פ, 31 מאי 2020, בהעדר הצדדים.