01 דצמבר 2019

בפני: כב' השופטת איריס רש

החלטה

1. מונחת לפניי בקשת התובע למינוי מומחה אחר.

2. לטענת התובע, מחוות הדעת ומתשובות המומחה לשאלות ההבהרה עולה כי המומחה יצאה מנקודת הנחה שהתובע לא הקים תשתית עובדתית מיקרוטראומטית וזאת בהתאם לעמדתו ולפיה הגדרת תנועות חוזרות ונשנות הן תנועות המתרחשות כל מספר שניות. מעבר לכך שהנחת המומחה מנוגדת להחלטת בית הדין בדבר קיומה של תשתית עובדתית מיקרוטראומטית, הדרישה שהתנועה תבוצע באופן חוזר ונשנה כל מספר שניות הינה מנוגדת להלכה הפסוקה ולפיה די בקיומן של עשרות תנועות ביום.

עוד נטען כי המומחה חרג מהמסכת העובדתית כשקבע כי התובע מבצע 48 העמסות ביום –עובדה שאינה נזכרת בתשתית העובדתית שנקבעה על ידי בית הדין.

התובע הוסיף כי קביעת המומחה ולפיה הקרע ב – SSP הוא ממצא ניווני ולא חבלתי כמו גם הקביעה שהשינוי הניווני קשור לגיל הינה אסכולה מחמירה המנוגדת לאסכולה הרווחת.

3. הנתבע מתנגד לבקשה.

לטענתו, המומחה לא חרג מהתשתית העובדתית והוא ניתח אותה מהבחינה הרפואית. קביעת המומחה כי מדובר ב – 6 העמסות בשעה כך שתדירות כל ההעמסה היא פעם ב – 10 דקות מעוגנת בתשתית העובדתית.

התייחסות המומחה לכך שהתנועות שביצע התובע אינן תנועות חוזרות ונשנות שכן הן לא מתרחשות כל מספר שניות היא קביעה רפואית ולא עובדתית.

קביעת המומחה כי קרע זעיר ב – SSP היא בגדר שינוי קל ניווני הקשור לגיל ולא לעבודה היא קביעה רפואית סבירה. לא ניתן להסיק מפסקי הדין שהובאו על ידי התובע בנוגע לקיומה של אסכולה אחרת בהתחשב בנסיבות העובדתיות והרפואיות השונות של התובעים שם.

4. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, בחוות הדעת ובמענה לשאלות ההבהרה לא מצאתי הצדקה למינוי מומחה אחר.

קביעת המומחה כי התדירות של תנועות הצוואר וכתף ימין אינה עולה כדי מיקרוטראומה היא קביעה רפואית ולא עובדתית במובן זה שלדעת המומחה הליקוי בצוואר ובכתף אינו תוצאה של פגיעות זעירות שהצטברותם גרמה לליקוי בהתחשב בתדירות הנמוכה של התנועות ובהיקפן המצומצם.

כך גם לא מצאתי שהוכח כי המומחה נוקט באסכולה מחמירה או באסכולה המנוכדת לאסכולה הרווחת. טענת התובע כי כל קרע ב – SSP הוא ממצא חבלתי ולא ניווני (ללא קשר לגודלו של הקרע) לא הוכחה והיא נטענה ללא כל אסמכתא. כך גם, לא הוכחה טענת התובע כי קביעת המומחה ולפיה בלט הדיסק והקרע הזעיר ב – SSP הם שינויים קלים, ניווניים ושחיקתיים מהווה אסכולה מחמירה או מנוגדת לאסכולה הרווחת לא הוכחה. התובע לא הגיש חוות דעת מטעמו והוא מבסס את טענות על 3 פסק דין של בתי הדין האזוריים שנסיבותיהם שונות לחלוטין מעניינו של התובע הן בהיבט של תנאי העבודה והן בהיבט האישי והרפואי. למותר לציין כי בתיק ב"ל 25201-07-13 דניאל מורינו נ' המל"ל קבע אותו ד"ר רון בשוראי, אותו מומחה רפואי בענייננו כי מחלתו הצווארית של התובע שם הוחמה עקב תנאי עבודתו מכח מנגנון המיקרוטראומה – קביעה המעידה על כך שהמומחה אינו דוגל באסכולה מחמירה או האסכולה השוללת ליקוי בצוואר מכח תורת המיקרוטראומה.

עם זאת, מצאתי כי התייחסות המומחה בנוגע להיקף תנועות ההעמסה הארונות המבוסס על ניתוח התשתית העובדתית ולפיה התובע חילק ארונות תקשורות בכ – 12 נקודות חלוקה ביום, כאשר בכל נקודה הוא נדרש להביא ללקוח בממוצע ארון אחד או שנים, כך שביום ממוצע חולקו עד 24 ארונות, אינה לוקחת בחשבון את הנתון ולפיו העמסת כל ארון כוללת 4 פעולות העמסה כמתואר בס"ק ד לפרק העובדות - מהמחסן לעגלה, מהעגלה למשאית ובפריקה מהמשאית לעגלה ומהעגלה למחסן הלקוח. לכאורה מהתייחסות המומחה ל -48 העמסות עולה כי המומחה לא לקח בחשבון את כי כל העמסה או פריקה כוללת שתי תנועות העמסה על הצוואר. ועל כן יש מקום להפנות למומחה את השאלה הבאה:

במענה לשאלת ההבהרה מיום 11.8.19 התייחסת ל48 העמסות ביום עבודה ומכאן ל – 6 העמסות בשעה, העמסה כל 10 דקות.

על פי התשתית העובדתית, התובע הרים עד 24 ארונות ביום, כאשר כל הרמה כוללת 4 פעולות על הצוואר, העמסה מהמחסן לעגלה, מהעגלה למשאית ובעת הפריקה מהמחסן לעגלה ומהעגלה למחסן הלקוח.

האם יש בנתון זה כדי לשנות את חוות דעתך. נא פרט והסבר.

5. שאלת ההבהרה הנוספת תופנה למומחה בהחלטה נפרדת.

ניתנה היום, ג' כסלו תש"פ, (01 דצמבר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.