30 מרץ 2020

1. מונחת לפנינו תביעה במסגרתה מבקש התובע להכיר בפגימה בכתף ימין ובצוואר כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק) מכח היותה מחלת מקצוע או על פי עקרון המיקרוטראומה.
2. התביעה נדחתה על ידי הנתבע במכתב מיום 27.6.2017 בנימוק כי לא הוכח קיום אירוע תאונתי / אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב העבודה; מבחינה רפואית לא נמצא נזק בכתף ימין ובמפרקים הפצטאלים בצוואר; המחלה בצוואר התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה.
3. על כך הוגשה התביעה שבפנינו.

רקע עובדתי:

4. לאחר דיון הוכחות מיום 19.2.2019 הסכימו הצדדים למינוי מומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו על בסיס התשתית העובדתית הבאה:

א. התובע יליד 1961.

ב. מאז שנת 1997 ועד אמצע שנת 2016 התובע שימש כנהג משאית וחלוקה במפעל קונטק זיווד אלקטרוני בע"מ.

ג. במהלך יום עבודה חילק התובע ארונות תקשורת ללקוחות החברה כ-12 נקודות חלוקה ביום.

ד. התובע העמיס את ארונות התקשורת על המשאית ע"י העמסת הארונות מהמחסן על עגלה, ומהעגלה על המשאית. לצורך העמסה או פריקה נדרש התובע להרים את ארונות התקשורת באמצעות העמסה על גבי כתף ימין, תוך סיוע של יד ימין והצוואר לצורך אחיזת הארון. בעת הגעה לנקודת החלוקה, התובע נדרש שוב להוריד את ארון התקשורת על גבי הכתף אל העגלה - ומהעגלה עד למחסן הלקוח. לעיתים התובע נדרש להתכופף על מנת להיכנס עם הציוד למעלית או למקומות צרים.

ה. משקל ארון תקשורת נע בממוצע בין 100 ל-120 ק"ג ואורכו נע בין 2 מטר עד 2.30 מ'.

ו. בכל נקודת חלוקה, התובע נדרש להביא ללקוח בממוצע בין ארון אחד לשני ארונות, בממוצע.

1. ביום 19.2.2019 מונה ד"ר רון בשוראי, כמומחה מטעם בית הדין וביום 20.3.2019 ניתנה חוות דעת המומחה (להלן – חוות הדעת) וכדלקמן:

"א. לתובע מחלה ניוונית שחיקתית של ע"ש צווארי. מתבטאת בכאבי צוואר וקרינת כאב ליד ימין. ב MRI – בלט דיסק C5-6.

לגבי כתף ימין – לא ברור מהנתונים אם ישנה בעיית כתף ימין וברור שישנם כאבים הקורנים מהצוואר. לא ברור אם תשובת ה US שצוטטה קשורה לכתף. למעט "מגבלת תנועה עקב כאבים" הכתף לא נבדקה כלל. אין מספיק מידע כדי לקבוע שישנה מחלת כתף.

ב. בהצמדת הצוואר לארון המועמס על כתף ימין אין תנועות חוזרניות או מנגנון אחר היכול להוות מיקרוטראומה. השינויים הניווניים המתוארים בבדיקת ה MRI מתאימים לגילו של התובע. אין להערכתי קשר בין בעיית הצוואר ועבודתו. "

1. התובע ביקש להפנות למומחה שאלות הבהרה ולאחר דיון בתגובת הנתבע הופנו למומחה השאלות הבאות:

1. רצ"ב פיענוח בדיקת US מיום 4.6.2017. נא לעיין בתוצאות הבדיקה, האם נכון כי בהתאם לתוצאות הבדיקה קיים ממצא של קרע בגיד סופראספינטוס?

(תוצאות פענוח הבדיקה צורפו להודעת התובע מיום 15.7.2019).

2. נא פרט והסבר את קביעתך כי בהצמדת הצוואר לארון המועמס על כתף ימין, אין תנועות חוזרניות או מנגנון אחר היכול להוות מיקרוטראומה.

3. מחוות דעתך עולה כי לא לקחת בחשבון את העובדות כדלקמן (ראו החלטת העובדות):

"לצורך העמסה או פריקה נדרש התובע להרים את ארונות התקשורת באמצעות העמסה על גבי כתף ימין, תוך סיוע של יד ימין והצוואר לצורך אחיזת הארון. לעיתים התובע נדרש להתכופף על מנת להיכנס עם הציוד למעלית או למקומות צרים".

• מדוע לא התייחסת בחוות דעתך לפעולת ההרמה והכיפוף וההעמסה וכי ציינת רק "הצמדת הצוואר לארון המועמס"?
• האם הרמת ארונות והעמסתם ממקום למקום אחר בהתאם להחלטת העובדות לא יכולה לגרום לבעיות בצוואר, בקע דיסק ולכתף קרע בגיד?
• מחוות דעתך עולה כי לא לקחת בחשבון את פעולת ההרמה של הארון והעמסתו על גבי כתף ימין ומרחק ההליכה תוך כדי הרמת הארון מן ואל המחסן ומן ואל המשאית? מדוע לא התייחסת להחלטת העובדות בעניין זה? האם בהבהרת העובדות כאמור לעיל יש כדי לקבוע קשר סיבתי חיובי ביחס לצוואר ולכתף?

4. האם נכון כי לדעתך מאמץ פיזי כזה שביצע התובע אינו כרוך בהעמסה והרמה וכיפוף?

5. האם לאור ממצאי תוצאות בדיקת אולטרסאונד המראים על קרע בגיד סופרספינטוס ולאחר הבהרת העובדות הכוללת הרמת המשא על גבי הכתף, וכמובן מעל לגובה השכם, והעברתו תוך כדי הורדה והעמסה, האם יש קשר סיבתי חיובי?

קשר סיבתי חיובי משמעו קשר סיבתי העולה על 50%.

6. האם הרמת משקלים כאמור בהחלטת העובדות אין בה כדי לגרום לבקע דיסק בצוואר ו/או שינויים ניווניים?

7. האם העובדה כי המוסד לביטוח לאומי הכיר במחלת הגב של התובע על דרך המיקרוטראומה בעקבות תנאי עבודתו כדי להבהיר את שאלת הקשר הסיבתי לתיק שבנדון?

(מכתב הנתבע המכיר בפגיעה בגב על דרך המיקרוטראומה צורף להודעת התובע מיום 15.7.2019).

1. ביום 11.8.2019 השיב המומחה לשאלות הבהרה כך:

"1. נכון, קיים קרע ב SSP.

2. 48 העמסות ביום עבודה כ- 6 העמסות בשעה, העמסה כל 10 דקות, הכוללת מאמץ של הכתף, עם מנח סטאטי של הצוואר והכתף בעת נשיאת כל ארון. תנועות חוזרניות הן תנועות המתרחשות כל מספר שניות או תדיר יותר.

3. ההרמה והכיפוף של הגב לצורך ההעמסה הוכרו ע"י המל"ל כמיקרוטראומה, לא ראיתי נימוק כך. תנועה מאומצת של הצוואר והזרוע כל 10 דקות אינה מיקרוטראומה. וגם לא מאמץ סטאטי שלהם. בלט הדיסק (לא בקע, מדוע צריך "לקשט את העבודות?"), וקרע זעיר ב SSP הם שינויים קלים, ניווניים שחיקתיים הקשורים לגיל. גם הליכה עם משקל על הכתף אינה תנועה חוזרנית לכתף או לצוואר היכולה להפרש כמיקרוטראומה.

4. כרוך, הבעתי את הערכתי בקשר אליו בתשובות לשאלות הקודמות.

5. לא.

6. לא.

7. לא ראיתי את הנימוקים לפיהם הכיר הנתבע בפגיעה בגב על דרך המיקרוטראומה, אך ברור לי שעיקר המאמץ בעבודתו של התובע, בעבודה ההעמסה וההנחה של הארונות, היה על גבו התחתון".

1. ביום 3.10.2019 הגיש התובע בקשה למינוי מומחה רפואי אחר. לטענת התובע, קביעת המומחה ולפיה התנועות שביצע התובע אינן תנועות חוזרות המלמדות על פגיעה לפי מנגנון המיקרוטראומה מנוגדת להחלטת בית הדין בדבר קיומה של תשתית עובדתית מיקרוטראומטית. עוד נטען כי המומחה חרג מהמסכת העובדתית בקביעה ולפיה התובע ביצע 48 העמסות ביום וכן כי המומחה נוקט באסכולה מחמירה המנוגדת לאסכולה הרווחת.
2. ביום 1.12.2019 ניתנה החלטה שלפיה אין הצדקה למינוי מומחה אחר. עם זאת, מצאנו כי מהתייחסות המומחה בנוגע להיקף תנועות העמסת הארונות המבוסס על ניתוח התשתית העובדתית עולה כי המומחה לא לקח בחשבון כי כל העמסה או פריקה כוללת שתי תנועות העמסה על הצוואר. ועל כן הונתה למומחה את השאלה הבאה:

"במענה לשאלת ההבהרה מיום 11.8.19 התייחסת ל – 48 העמסות ביום עבודה ומכאן ל – 6 העמסות בשעה, העמסה כל 10 דקות.

על פי התשתית העובדתית, התובע הרים עד 24 ארונות ביום, כאשר כל הרמה כוללת 4 פעולות על הצוואר, העמסה מהמחסן לעגלה, מהעגלה למשאית ובעת הפריקה מהמחסן לעגלה ומהעגלה למחסן הלקוח.

האם יש בנתון זה כדי לשנות את חוות דעתך. נא פרט והסבר".

1. ביום 22.12.2019 השיב המומחה כך:

" לפי הפרשנות של שואל השאלה, כל ארון הועמס 4 פעמים על הכתף ולא 2 כפי שאני מבין מהנתונים. לכן, לפי פרשנות זו מדובר בהעמסה כפולה מזו שהערכתי – העמסה כל 5 דקות ולא 10. אני סבור לעומת זאת שלא כל ההעברות שצוינו כללו העמסה על הכתף – למשל ההעמסה מהמחסן לעגלה ומהעגלה למשאית. העמסה ספציפית זו על הכתף כללה להערכתי רק את הקטעים בהם הלך התובע עם העומס על כתפו, אך גם אם נקבל את הנתון, אין בו כדי לשנות את חוות דעתי, ואני חוזר לתשובתי במסמך הקודם:

"תנועה מאומצת של הצוואר והזרוע כל 5 דקות אינה מיקרוטראומה. וגם לא מאמץ סטאטי שלהם. בלט הדיסק, וקרע זעיר ב SSP הם שינויים קלים, ניווניים שחיקתיים הקשורים לגיל. גם הליכה עם משקל על הכתף אינה תנועה חוזרנית לכתף או לצוואר היכולה להתפרש כמיקרוטראומה.

לא ראיתי את הנימוקים לפיהם הכיר הנתבע בפגיעה בגב על דרך המיקרוטראומה, אך ברור לי שעיקר המאמץ בעבודתו של התובע, בעבודתו של התובע, בעבודת ההעמסה וההנחה של הארונות, היה על גבו התחתון".

1. בעקבות המענה לשאלת ההבהרה התבקש התובע להודיע כיצד הוא מבקש להתקדם בהליך, אם בכלל. בהעדר תגובת התובע ובחלוף המועד ביום 26.1.2020 ניתן פסק דין המורה על מחיקת התביעה מחוסר מעש. בהסכמת הנתבע בוטל פסק הדין ביום 1.3.20 והצדדים הגישו סיכומים בכתב.

תמצית טענות הצדדים

1. בסיכומיו חוזר התובע על בקשתו למינוי מומחה אחר או מומחה נוסף. לטענתו, תשובות המומחה לשאלות הבהרה מחזקות את המסקנה כי המומחה חרג מהתשתית העובדתית והסיק מסקנות שאינן עולות ממנה. כך למשל, בקביעתו "אני סבור לעומת זאת שלא כל ההעברות שצוינו כללו העמסה על הכתף" בתשובתו לשאלה שהפנה בית הדין למומחה שכללה הסבר מפורט לעובדות חזר המומחה על קביעותיו, לפיכך סבור התובע כי המומחה התערב בעובדות. לטענתו, המומחה נוקט באסכולה מחמירה לפיה קרע ב SSP אינו ממצא חבלתי אלא שחיקתי ניווני שנגרם בעקבות הגיל.
2. מנגד, לטענת הנתבע, אין הצדקה לסטות מחוות הדעת המנומקת של המומחה ומתשובותיו לשאלות ההבהרה לפיהן נשלל באופן חד משמעי קשר סיבתי כלשהו בין הליקוי הנטען ממנו סובל התובע בכתף ימין ובצוואר לבין תנאי עבודתו, ועל כן יש לדחות את התביעה. באשר לטענת התובע למינוי מומחה נוסף, הרי שלא השתנה דבר לאחר ההחלטה מיום 1.12.2019 והתובע לא העלה נימוק חדש המבסס את הבקשה ולפיכך דין הבקשה למינוי מומחה אחר או נוסף להידחות.

דיון והכרעה

14. הלכה פסוקה היא שלצורך הכרה בליקוי כפגיעה בעבודה, על המבוטח להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הליקוי. לצורך הכרעה בשאלת קיומו של קשר סיבתי, נעזר בית-הדין במומחים-יועצים רפואיים אשר עליהם לבחון את הרקע הרפואי של המבוטח ואת העובדות המתארות את תנאי העבודה אשר, לטענתו, גרמו להתהוות הליקוי.

15. הכלל הוא כי בית הדין מסתמך על חוות הדעת של המומחים מטעמו ורק במקרים חריגים ויוצאי דופן ניתן לפסוק בניגוד לחוות דעתו של המומחה שמונה על ידי בית הדין תוך הנמקה מלאה וכפי שנקבע בפסיקה:

"הלכה פסוקה היא כי בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין.

בית דין זה כבר פסק, כי חוות דעתו של המומחה מטעמו היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו על ידי המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן."^[1]

16. לאחר שנתנו את דעתנו לחוות הדעת ולטענות הצדדים, ובשים לב לתשתית העובדתית, באנו לכדי מסקנה כי דין התביעה להידחות.

מחוות דעת המומחה והמענה לשאלות ההבהרה עולה כי המומחה סבור באופן חד משמעי, כי הליקוי ממנו סובל התובע בצוואר ובכתף ימין לא נגרם בדרך של פגיעות זעירות מכח תורת המיקרוטראומה וזאת בהתחשב בתדירות הנמוכה של התנועות ובהיקפן המצומצם. המומחה הבהיר כי בהצמדת הצוואר לארון המועמס על כתף ימין אין תנועות חוזרניות או מנגנון אחר המתאים לפגיעה על דרך המיקרוטראומה. לפיכך, קבע המומחה כי השינויים הניווניים המתוארים בבדיקת ה – MRU מתאימים לגילו של התובע. כך גם, במענה לשאלות ההבהרה חזר המומחה והבהיר כי התנועות שבוצעו על ידי התובע אינן מתאימות לפגיעה במנגנון של מיקרוטראומה היות והן לא מבוצעות בפרק זמן של מספר שניות. גם במענה לשאלת ההבהרה הנוספת חזר המומחה והבהיר כי

"תנועה מאומצת של הצוואר והזרוע כל 5 דקות אינה מיקרוטראומה. וגם לא מאמץ סטאטי שלהם. בלט הדיסק, וקרע זעיר ב SSP הם שינויים קלים, ניווניים שחיקתיים הקשורים לגיל. גם הליכה עם משקל על הכתף אינה תנועה חוזרנית לכתף או לצוואר היכולה להתפרש כמיקרוטראומה". כפי שקבענו בהחלטה בבקשה למינוי מומחה אחר מיום 1.12.2019 קביעת המומחה כי התדירות של תנועות הצוואר וכתף ימין אינה עולה כדי מיקרוטראומה היא קביעה רפואית ולא עובדתית במובן זה שלדעת המומחה הליקוי בצוואר ובכתף אינו תוצאה של פגיעות זעירות שהצטברותם גרמה לליקוי בהתחשב בתדירות הנמוכה של התנועות ובהיקפן המצומצם. לא נעלם מעינינו כי במענה לשאלת ההבהרה הנוספת המומחה חלק על מספר הפעמים שהארון הועמס על הכתף ואולם החשוב לענייננו הוא שהמומחה הבהיר שגם לפי מספר ההעמסות שנקבעו על ידי בית הדין המדובר בתדירות שאינה מספקת כדי ליצור לגרום לנזק מצטבר לכתף או לצוואר מכח מנגנון המיקרוטראומה. באופן דומה גם ההליכה עם משקל על הכתף אינו גורמת לפגיעה מיקרוטראומטית.

כאמור, בהחלטה מיום 1.12.2019 לא מצאנו שהוכח כי המומחה נוקט באסכולה מחמירה או באסכולה המנוגדת לאסכולה הרווחת. טענת התובע כי כל קרע ב – SSP הוא ממצא חבלתי ולא ניווני (ללא קשר לגודלו של הקרע) לא הוכחה והיא נטענה ללא כל אסמכתא. כך גם, לא הוכחה טענת התובע כי קביעת המומחה ולפיה בלט הדיסק והקרע הזעיר ב – SSP הם שינויים קלים, ניווניים ושחיקתיים מהווה אסכולה מחמירה או מנוגדת לאסכולה הרווחת לא הוכחה. התובע לא הגיש חוות דעת מטעמו והוא ביסס את טענותיו על 3 פסק דין של בתי הדין האזוריים שנסיבותיהם שונות לחלוטין מעניינו של התובע הן בהיבט של תנאי העבודה והן בהיבט האישי והרפואי. למותר לציין כי בתיק ב"ל 25201-07-13 דניאל מורינו נ' המל"ל קבע אותו ד"ר רון בשוראי, אותו מומחה רפואי בענייננו כי מחלתו הצווארית של התובע שם הוחמרה עקב תנאי עבודתו מכח מנגנון המיקרוטראומה – קביעה המעידה על כך שהמומחה אינו דוגל באסכולה מחמירה או האסכולה השוללת ליקוי בצוואר מכח תורת המיקרוטראומה.

בסיכומיו לא העלה התובע נימוק חדש או נוסף לטענתו בדבר היותו של המומחה דוגל באסכולה מחמירה ועל כן אנו דוחים טענה זו.

על יסוד כל האמור לעיל, לא מצאנו הצדקה לסטות מחוות דעת המומחה ו/או לשוב ולהידרש מחדש למינוי מומחה אחר או נוסף לאחר שבקשה זו כבר נדחתה על ידינו בהחלטה מפורטת והתובע לא העלה נימוק חדש או נוסף על מנת לשכנע אותנו אחרת.

16. כמקובל בדיני ביטחון סוציאלי, אין צו להוצאות.

17. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ה' ניסן תש"פ, (30 מרץ 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

1. עב"ל 738/08 המוסד לביטוח לאומי - יוסף אלטיט (ניתן ביום 18.11.2010)(להלן – ענין אלטיט) והאסמכתאות הנוספות המאוזכרות שם. ↑