16 יולי 2020

לפני:

כב' השופטת אירית הרמל

החלטה

1. מר אברהם ביטון (להלן – התובע) הגיש תביעה להכיר בפגיעות שנגרמו לו בצוואר ובגב תחתון כפגיעות בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. בהסכמת הצדדים, מונה מומחה בתחום האורתופדיה, ד"ר דוד אנג'ל.
2. למומחה הועברו העובדות הבאות:

א. התובע יליד 1968, עובד כשכיר במפעל תעשיית אבן וסיד בע"מ החל משנת

1992.

ב. עד לשנת 2018, עבד התובע במפעל בתפקיד מפעיל ציוד מכני והנדסי כנהג שופל במחצבה.

ג. התובע נהג בשופל במשך כ- 8.5 שעות ביום, שלא ברציפות.

ד. התובע היה חשוף לרטט וקפיצות של השופל במהלך שעות הנהיגה והישיבה הממושכת בתא השופל, שנעשתה בדרכי עפר שאינן סלולות בשטח המחצבה.

ה. העבודה על השופל הייתה כרוכה בביצוע פעולות, באמצעות ידיו של התובע, של משיכת ידיות וסטיקים להכוונת תנועות השופל.

ו. מצבו הרפואי של התובע, כמפורט בתיעוד הרפואי שצורף לתיק בית הדין.

1. המומחה נשאל כדלקמן:
2. מהם ליקויו של התובע בעמוד השדרה הצווארי והמותני?
3. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל?

גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

1. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:

האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

1. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).
2. ביום 6.4.2020 הוגשה חוות דעת המומחה מיום 18.3.2020. המומחה קבע כדלקמן:

"א. הליקויים שנמצאו בע"ש מותני היו בלטי דיסק בגבהים מחוליה L2 עד L5, פריצת דיסק ושנויים ניווניים בדיסק L5S1. בצוואר נמצאו שנויים ניווניים בגבהים C1-2 וכן C5-6 עם בליטות עצם ניכרות מלוות בבלט דיסק שמצרות את תעלת השדרה והפורמינות בגובה C5-6.

ב. ניתן לקבוע בסבירות שמעל 50% קשר סיבתי בין עבודתו למחלות אלה. יש כאן ויברציה והעברת זעזועים בעיקר לגב התחתון ובמידה מופחתת לצוואר. הכוחות שעוברים גורמים נזקים בלתי הפיכים גם לקופסיות ורקמת הדיסק וגם למפרקים הקטנים שבין החוליות. נזקים אלה תורמים להתפתחות בלטי דיסק וגם לשנויים ניווניים בין החוליות.

ג. מנגנון התרומה של העבודה הינו בנזקים זעירים, מוגדרים ובלתי הפיכים שתורמים בהדרגה להתפתחות הליקויים הנ"ל. (מיקרוטראומה).

ד. בתשובה לשאלה זו יש להבדיל בין הצוואר לבין הגב התחתון. הזעזועים של הנהיגה במחצבה עוברים מכרית הכסא לישבנו של הנהג, משם לאגן ואחריו לגב התחתון. כל חוליה שאנו עולים וככל שאנו מתרחקים מאזור הכסא, עצמת הרטט יורדת. הגב התחתון רואה רטט ניכר אולם עד הצוואר יש דעיכה רבה מאד של הרטט.

המאמרים המוזכרים בחוות הדעת של רופא המוסד לביטוח לאומי ושל המומחה שנתן חוות דעת מטעם התובע מוכרים לי.

אני מסכים שליקויים כמו שנמצאו כאן ימצאו אצל רוב האוכלוסיה בגילו, וכן שהפקטור הדומיננטי ביותר שמשפיע על הופעת ליקויים אלה הוא הפקטור הגנטי, והעבודה משפיעה הרבה פחות.

עם זאת, עובדות אלה לא מאיינות את התרומה האפשרית של העבודה. כלומר, לא נשלול על הסף אפשרות של תרומה של עבודה לליקוי שקורה בשכיחות גבוהה גם באופן טבעי.

הדיון במיקרוטראומה הינו במידה רבה כמותי.

כשאני שוקל את הנתונים כפי שהצגתי אותם למעלה, דעתי היא כי תרומת העבודה למחלת הגב התחתון הינה משמעותית ועולה על 20%.

תרומת העבודה למחלת הצוואר פחותה להערכתי מ-20% ואיני ממליץ לכן להכיר באחריות העבודה לליקויים בצוואר."

1. הצדדים קיבלו רשות להגיש בקשה להעברת שאלות הבהרה למומחה (החלטה מיום 6.4.2020). הנתבע ביקש להעביר למומחה 20 שאלות הבהרה (בקשה מיום 7.5.2020). התובע ביקש להעביר למומחה 9 שאלות הבהרה (בקשה מיום 12.5.2020). הצדדים הגיבו זה לבקשתו של זה וניתנה להם זכות תשובה. התובע הגיש תשובה לתגובת הנתבע. הנתבע לא הגיש תשובה לתגובת התובע.
2. שאלות הבהרה מטעם הנתבע:

שאלה 1:

האם המומחה יסכים כי בהתאם לספרות הרפואית, לרבות מאמרו של לינטון Linton בו צוין כי ל-31% מהאוכלוסיה כאבים בצוואר, כאשר עישון תורם למחלה וישיבה לא גורמת. עבודה מונוטונית, הרמות, רטט ותנוחות לא נוחות מהווים גורמים אפשריים עם OR משתנה מ-1.0 ל-3.0 בקירוב?

Linton SJ. Risk Factors for Neck and Back Pain in a Working Population in Sweden, published online: htto:/dx/doi.org/10/1080/02678379008256963, 2007.

התובע מתנגד לשאלה זו, כמו גם לשאלות 2 - 16 של הנתבע, מן הטעם כי כבר בחוות דעתו ציין המומחה כי המאמרים המוזכרים בחוות הדעת של רופא הנתבע ואשר מצוטטים בשאלות אלו, מוכרים לו. משכך ברור כי המומחה קבע את החלטתו לאחר עיון במאמרים אלו ואין בשאלותיו אלה של הנתבע כדי להבהיר את חוות דעת המומחה.

ההלכה שנקבעה בפסיקה היא כדלקמן:

"על בית הדין קמא להסתפק ככלל במינוי מומחה רפואי אחד. אחר קבלת חוות דעת המומחה מטעמו, שבה הוא פורש משנתו בתשובותיו לשאלות שנשאל, יש לאפשר לשאול אותו שאלות הבהרה ללא הקפדת יתר על הרלבנטיות הישירה של אותן שאלות, שהרי שאלות ההבהרה מחליפות את החקירה הנגדית של המומחה בבית המשפט.

במקרים המתאימים, בהעדר תשובה מניחת דעת של המומחה לשאלות ההבהרה, יש לאפשר להפנות אליו שאלות הבהרה נוספות; ובכך יש למצות, ככלל, את הליך מינוי המומחה". (עב"ל(ארצי) 421/09 המוסד לביטוח לאומי – בן סימון (8.3.2010)).

משכך, שאלות 1- 16 יופנו למומחה.

שאלה 2:

האם המומחה יסכים כי בהתאם לספרות הרפואית ולרבות: Williams& Sambrook ב-2011 הצביעו על כך שכאבים ונזק דיסקלי קשורים באורח משמעותי מאד לרקע גנטי בתאומים זהים אף שלא שללו קשר גם לגורמי תעסוקה, אף שעצמת הקשר של אלה למחלות עמוד השדרה הצווארי והמותני נתון בספק. כמו כן ציינו כי הגיל גם הוא מהווה גורם תורם?

Williams & Sambrook, Neck and Back Pain and Intervertebral Disc Degeneration: Role of Occupational Factors, Best Practice and Research Clinical Rheumatology 25 pp 69 – 79 2011.

כאמור, השאלה תופנה למומחה.

שאלה 3:

האם המומחה יסכים כי עוד בשנת 1999 הדגימו Sambrook וחב' על 172 תאומים זהים ו-154 תאומים לא זהים כי התורשה תורמת 73% מתחלואת עמוד השדרה הצווארי ולא פחות מ-79% במה שהוגדר כ"מחלה קשה"?

Sambrook, P.N. et al, Genetic Influence of Cervical and Lumbar Disc Degeneration, Arthritis & Rheumatism 42(2) pp 366 – 372, 1999.

השאלה תופנה למומחה.

שאלה 4:

האם המומחה יסכים כי Rehn וחב' ב-2004 שללו תרומת רוטציה לא ניטרלית בצוואר כגורמת לפגיעה? (הדגשה במקור).

Rehn B. et al, Whole Body Vibration Exposure and Non- Neutral Neck Postures During Occupational Use of All-terrain Vehicles, Occupational Hygiene Am. 49(3) pp 267 – 275, 2005.

השאלה תופנה למומחה.

שאלה 5:

האם המומחה יסכים כי רטט נשלל כגורם לתחלואת עמוד השדרה הצווארי, (הדגשה במקור) בסקירתם המקיפה של Bernard וחב' שפורסמה ב-1997 על ידי המחלקה לבריאות ושירות האוכלוסיה של ממשלת ארה"ב?

Bernard B.P. Neck Musculoskeletal Disorders: Evidence for Work-Relatedness Chapter 2 in: Musculoskeletal Disorders and Workplace Factors, published by US department of health and human services, 1997.

השאלה תופנה למומחה.

שאלה 6:

האם המומחה יסכים כי בהתאם לספרות הרפואית, שינויים בעמוד השדרה של התובע הינם בדומה לאוכלוסיה בני גילו, שכיחים ביותר, בלא שנבעו מאירועים חבלתיים ולא משימוש יתר?

Nachemson & Vingard, acahapter 4 in: Nachemson & Jonsson, Neck and Back pain: The Scientific Evidence of Causes, Diagnosis and Treatment. Lippincott & Wilkins, 2000.

Wiesel, A Study of Computer-Assisted Tomography: I. The incidence of Positive CAT Scans in an Asymptomatic Group of Patients Spine 9(6) pp 549 – 551' 1984.

Boden et al, Abnormal magnetic-resonance scans of the lumbar spine in asymptomatic subjects. A prospective investigation. J Bone Joint Surg. 72(3) pp 403 – 408, 1990.

Jensen et. al. Magnetic Resonance Imaging of the Lumbar Spine in People without Back Pain. New England J Med. 331, pp 69 – 73, 1994.

Miller JAA, Lumbar Disc Degeneration: Correlation with Age, Sex and Spine Level in 600 Autopsy Specimens, 13(2) pp 173 – 178 Spine 1988.

השאלה תופנה למומחה.

שאלה 7:

האם המומחה יסכים כי כבר ב-1995 זכו Battie וחב' בפרס וולוו לעבודתם שהצביעה על המרכיב הגנטי הדומיננטי בניוון דיסקלי עם תרומה שולית בלבד של גורמי עבודה ועיסוק בתאומים זהים וזמן קצר אחר כך, ב-1999, בעבודה על תאומים זהים, הגיעו Sambrook וחב' למסקנות דומות המורות על השפעה גנטית האחראית ל-74% השינויים בעמוד השדרה המתני ו-64% השינויים בעמוד השדרה הצווארי? (הדגשה במקור)

Battie et al, Determinants of Lumbar Disc Degeneration, A Study Relating Lifetime Exposure and Magnetic Resonance Imaging in Identical Twins, Spine 20(24) pp 2601 – 2612, 1995.

Sambrook, P.N. et al, Genetic Influence on Cervical and Lumbar Disc Degeneration, Arthritis & Rheumatism 42(2) pp 366 – 372, 1999.

השאלה תופנה למומחה.

שאלה 8:

האם יסכים המומחה כי Willians & Sambrook ב-2011 בסקירה ביקורתית נרחבת של הספרות, הצביעו שוב על הדומיננטיות של המרכיב הגנטי (הדגשה במקור) אף שהצביעו גם על תרומת עיסוקים ופעילויות שונות?

Williams & Sambrook, Neck and Back Pain and intervertebral Disc Degeneration: Role of Occupational Factors, Best Practice and Research Clinical Rheumatology 25 pp 69 – 79, 2011.

השאלה תופנה למומחה.

שאלה 9:

האם המומחה יסכים כי המאמר אשר שינה במידה רבה את מושגינו בנושא היה המאמר של Battie וחב' ב-2004. בעבודה מקיפה עם תאומים זהים הודגמה ההשפעה הדומיננטית ביותר של המרכיב התורשתי בהליכים ניווניים של הדיסקה הבינחוליתית עם תרומה שולית מאד של העיסוק; השפעה מינימלית של פעילות משקולות בחדר כושר, חסר השפעה של נהיגה (הדגשה במקור) והשפעה קלה בלבד (2%) של העישון?

Battie et al, Lumbar Disc Degeneration: Epidemiology and Genetic Influence, Spine 29 (23) pp 2679 – 2690, 2004.

השאלה תופנה למומחה.

שאלה 10:

האם המומחה יסכים כי ב-2006, בפרסום נוסף, הדגימו Battie & Videman שוב את ההבדלים המינימליים שנצפו בגב בתאומים זהים שנחשפו לאורחות חיים שונים?

Battie & Videman, Lumbar Disc Degeneration: Epidemiology and Genetics, The Journal of Bone and Joint Surgery, 2006.

השאלה תופנה למומחה.

שאלה 11:

האם המומחה יסכים כי Kwon וחב' ב-2011 ביצעו Systematic Review על עבודה כגורם כאבים בגב תחתון. עבודתם התבססה על שמונה Systematic Reviews קודמים הכוללים 99 עבודות. המחברים הצביעו על השכיחות הגבוהה של כאבי גב באוכלוסיה prevalence 84% במשך החיים, 49% לכל ששה חודשים, 28% לכל זמן ובמקביל הדגימו כי אף עבודה לא הראתה עדות חזקה (strong evidence) לקשר בין עבודה כלשהי וכאבי גב. עדות ברורה נגד קשר נרשמה לתנוחות לא נוחות, נשיאת משא, עמידה והליכה? (הדגשה במקור).

Kwon et al, Systematic Review: Occupational Physical Activity and Low Back Pain, Occupational Medicine 61 pp 541 - 548, 2011.

השאלה תופנה למומחה.

שאלה 12:

האם המומחה יסכים כי שינויים המאובחנים בעמוד השדרה אצל החולה באמצעות ההדמיות הינם שינויים הצפויים באוכלוסיה ללא קשר לסוג/היקף ומשך עבודה בכל המקצועות ובלא קשר לתמונה הקלינית?

השאלה תופנה למומחה.

שאלה 13:

האם המומחה יסכים כי בהתאם לספרות הרפואית, הרקע הרפואי והתעסוקתי של התובע והמאמרים שפורטו לעיל, מלמדים באופן ברור למדי, כי העבודה לסוגיה מהווה מרכיב מאד משני בגרימת ניוון דיסקלי, שינויים ניווניים וכאבי גב וצוואר, לתחלואה?

השאלה תופנה למומחה.

שאלה 14:

בחוות דעתו סיכם המומחה כי תרומת העבודה המלווה בויברציה לתחלואה בעמוד שדרה צווארי ומותני הינה מעל 50%. האם המומחה יסכים כי סיכון יחסי, לרוב מחושב במחקרים קליניים ובמחקרי מעקב (הדגשה במקור) ובמחקרים אלה, מעקב אחר הפרטים בשתי הקבוצות לתקופת זמן מסוימת מאפשרת לתעד את שלבי המחלה בכל קבוצה ולחשב את התדירות (הדגשה במקור) של המחלה בשתי הקבוצות?

השאלה תופנה למומחה.

שאלה 15:

האם מומחה יסכים כי בספרו של Nachemson בפרק 5 בעמוד 119 שנת 2000 מופיעה טבלה המצטטת את המאמרים של Tola משנת 1988, מאמר של Linton משנת 1990 ומאמרו של Viikari 1994 ומראים OR של 1.3, בין 1 ל 1.8 ו1.1 ומשמעות הדבר כי ה-OR הינו גבולי ביותר לקביעה סטטיסטית בין רטט לתחלואה של עמוד השדרה הצווארי?

השאלה תופנה למומחה.

שאלה 16:

האם המומחה יסכים כי במאמרו של בייבל בעיתון SINE משנת 2012 (כרך 37) עמוד 1348 עד 1355 לא נמצא קשר בין WBV (ויברציות של הגוף) לבין הפתולוגיה של עמוד השדרה לאורכו?

השאלה תופנה למומחה.

שאלה 17:

האם המומחה יסכים כי כאשר מתייחסים ל RR/OR יש לחשב נכונה את ה-AR (attributable risk) לכל גורם וכמו במקרה הנדון היה צורך לחשב מרכיב גנטי, גילו של החולה והשפעת עבודתו לתחלואה של עמוד השדרה צווארי וגבי?

התובע טען כי המומחה התייחס בעמוד 2 לחוות דעתו לשקלול גורם העבודה, גיל וגנטיקה בשאלת השפעת העבודה והתחלואה של התובע ועל כן אין מקום להפנות שאלה זו ושאלה מס' 18 למומחה.

לאור הרלבנטיות של השאלה – השאלה תופנה למומחה.

שאלה 18:

האם תסכים כי חישוב AR (attributable risk) בסטטיסטיקה הרפואית מתבצע לפי נוסחה מתמטית – (RR=relative risk) RR/(RR-1) = Single AR ואצל החולה היה צורך לחשב (גורם 1 – עבודה, גורם 2 גיל, גורם?)

עמדת התובע – כמפורט בשאלה 17.

לאור הרלבנטיות של השאלה – השאלה תופנה למומחה.

שאלה 19:

האם המומחה יכול לבסס את קביעתו בהתייחסות לספרות הרפואית והמדדים הסטטיסטיים המקובלים ברפואה, כי עבודתו של התובע גרמה לתחלואה של עמוד השדרה צווארי וזאת בסבירות מעל 20%?

התובע אינו מתנגד לשאלה זו.

השאלה תופנה למומחה.

שאלה 20:

האם המומחה יסכים כי חישוב AR (attributable risk) סיכון משויך מתבצע לפי נוסחה מתמטית Single AR = (RR-1)/RR(RR=relative risk) (גורם 1-עבודה, 2 גיל, 3תורשה?)

התובע מתנגד לשאלה מהטעם האמור ביחס לשאלה 17.

לאור הרלבנטיות של השאלה – השאלה תופנה למומחה.

1. שאלות הבהרה מטעם התובע:

שאלה 21:

האם המומחה יסכים שאלמלא תנאי עבודתו של התובע, סביר כי התסמינים בגין התחלואה הצווארית היו מופיעים אצל התובע בגיל מאוחר יותר?

הנתבע מתנגד לשאלה מן הטעם כי אינה רלוונטית למחלוקת. התובע מאידך סבור שהשאלה רלוונטית מאחר ובעמוד 2 לחוות הדעת הסכים המומחה שליקויים כמו שנמצאו אצל התובע ימצאו אצל רוב האוכלוסייה בני גילו.

החלטה: המומחה בחוות דעתו הסכים כי הליקויים כמו שנמצאו אצל התובע ימצאו אצל רוב האוכלוסייה בני גילו ועל כן השאלה רלוונטית ותופנה למומחה.

שאלה 22:

בהתאם לסיפא של חוות דעתו, האם המומחה יסכים שתרומת עבודתו של התובע, לכל הפחות, החמירה (הדגשה במקור) את התחלואה הצווארית באופן משמעותי, מעבר לתחלואה השכיחה באוכלוסייה שבגילו?

הנתבע מתנגד לשאלה מן הטעם שכבר בהחלטה הממנה את המומחה (החלטה מיום 6.3.2020) צוין כי גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים. התובע מנגד טוען כי על המומחה להתייחס לאפשרות שחלה החמרה במצבו הרפואי של התובע עקב תנאי עבודתו.

החלטה: אכן בהחלטת המינוי צוין כי החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים, אלא שמעיון בחוות הדעת עולה כי המומחה לא התייחס לכך באופן ברור וחד משמעי ולכן השאלה רלוונטית ותופנה למומחה.

שאלה 23:

ככל שהתשובה לשאלה הקודמת (שאלה 22) חיובית, האם ניתן לקבוע תרומה להחמרה (הדגשה במקור) שכזו בהסתברות של מעל ל-50%?

עמדת הצדדים כמפורט בשאלה 22.

החלטה: השאלה רלוונטית ותופנה למומחה.

שאלה 24:

ככל שהתשובה לשאלה קודמת (שאלה 23) חיובית, האם המומחה יסכים שההחמרה (הדגשה במקור) נגרמה על דרך של פגיעות זעירות, מוגדרות ובלתי הפיכות לפי תורת המיקרוטראומה?

עמדת הצדדים כמפורט בשאלה 22.

החלטה: התובע טען לפגיעה על פי תורת המיקרוטראומה. המומחה התייחס לתורת המיקרוטראומה בסעיפים ג' ובעמ' 2 לחוות דעתו ועל כן השאלה רלוונטית ותופנה למומחה.

שאלה 25:

ככל שהתשובה לשאלה קודמת (שאלה 24) חיובית, האם לעבודת התובע היתה השפעה משמעותי, היינו בשיעור של 20% ומעלה, בהשוואה ליתר הגורמים, על החמרת הליקוי בעמוד השדרה הצווארי?

עמדת הצדדים כמפורט בשאלה 22.

החלטה: בהמשך לשאלה 24 – השאלה רלוונטית ותופנה למומחה.

שאלה 26:

האם המומחה יסכים כי בהתאם למאמר: Neuromusculoskeletal disorders in the neck and upper extremities among drivers of all-terrain vehicles – a case series" אשר פורסם בחודש ינואר 2004 על ידי חוקרים משוודיה, נמצא קשר בין חשיפה לויברציה כל גופית ובין כאבי צוואר?

הנתבע מתנגד לשאלה. לטענתו אין לבקש מהמומחה להתייחס למאמרים שונים אליהם התייחס רופאו של התובע. בסעיף ד' בחוות דעתו ציין המומחה כי המאמרים המוזכרים בחוות הדעת של רופא המוסד ושל המומחה שנתן חוות דעת מטעם התובע, מוכרים לו. משכך, מתייתרת התייחסות המומחים למאמרים אלה.

מנגד טען התובע כי המומחה לא התייחס לתוכן המאמרים שפורטו בחוות דעתו של ד"ר גודקין מטעם התובע, מהם עולה קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה בעמוד השדרה הצווארי לתנאי עבודתו של התובע. משכך, אין להסתפק בהערת המומחה כי הוא מכיר את הספרות.

החלטה: משהופנו למומחה 16 שאלות הבהרה שעניינן מאמרים שאוזכרו בחוות דעתו של רופא הנתבע על אף שהמומחה ציין בחוות דעתו כי הם מוכרים לו – תופנה גם שאלה זו למומחה.

שאלה 27:

האם יסכים המומחה כי בהתאם למאמר: "Symptoms of construction workers exposed to whole body vibration and local vibration", נמצא, באמצעות מחקר מ- 1992 שנערך על ידי חוקרים יפניים, שקיים קשר בין כאבי צוואר, כתפיים וגב לבין עובדים החשופים לויברציה כל גופית?

עמדת הצדדים כמפורט בשאלה 26.

החלטה: מהטעם המפורט בהחלטה הנוגעת לשאלה 26 - השאלה תופנה למומחה.

שאלה 28:

האם יסכים המומחה כי בהתאם למאמר "Vibration and its effects on the body", נמצא קיומן של בעיות כתפיים בשיעור גבוה אצל עובדים החשופים לויברציה כל גופית?

עמדת הצדדים כמפורט בשאלה 26.

החלטה: מאמר זה צוין בחוות דעתו של ד"ר גודקין והוא מוכר למומחה ועל כן שאלה זו תופנה למומחה.

שאלה 29:

בהתייחס לתחלואה הצווארית (הדגשה במקור) – לאור המאמרים המפורטים בשאלות 26 – 28 לעיל וכן בהתייחס למדדים סטטיסטיים ברפואה, האם המומחה יכול לקבוע כי השפעת עבודתו של התובע גרמה להחמרת (הדגשה במקור) התחלואה הצווארית בשיעור של מעל 20%.

עמדת הצדדים כמפורט בשאלה 26.

החלטה: השאלה מתייחסת למסקנה העולה מהמאמרים המוכרים למומחה ועל כן תופנה למומחה.

1. החלטה למומחה תינתן בנפרד.

ניתנה היום, כ"ד תמוז תש"פ, (16 יולי 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.