לפניי בקשת המבקש (הנתבע 3) לחיוב המשיב (התובע) בהפקדת ערובה לתשלום הוצאותיו.

ברקע ההליך תביעה כספית שהוגשה ע"ס של כעשרה מיליון שקל (במקור הועמדה על סך של שלושים ושישה מיליון שקל), במסגרתה עתר התובע לחיוב הנתבעים או מי מהם, בגין אחריותם הנטענת לאובדן השקעתו בפרויקט בנייה בטבריה.

כתב התביעה

1. כתב התביעה הוגש כנגד מספר נתבעים. בהתייחס לנתבע 3 -המבקש, הועלו על ידי המשיב מספר טענות אשר עיקרן יפורט להלן;
2. הנתבע 3 (המבקש), נשכר ע"י התובע (המשיב) לייצג אותו בפרויקט, וזאת מכוח המצגים אשר הוצגו על ידו בדבר הידע והניסיון אותו צבר בתחום של פרוייקטים של בנייה מורכבים, כגון הפרויקט נושא התביעה.

בפועל, המבקש פעל תוך הפרת הדין וברשלנות חמורה.

1. לטענת המשיב, התברר לו בדיעבד כי למבקש אין כל ניסיון בהליכי חדלות פירעון של חברות, ובשל כך הוא אף נאלץ לצרף עורך דין נוסף לטיפול בתיק.

בהינתן אותה אי הבנה בתחום, הוסיף המבקש ופעל על בסיס הנחיותיו של עורך הדין הנוסף, וזאת ללא ביקורת ותוך התעלמות מבקשותיו והנחיותיו של המשיב.

1. הוסיף המשיב וטען להתנהלות לא מקובלת של המבקש אשר לא עדכן את המשיב באופן שוטף, לרבות אי עדכון המשיב בהצעת המפרק להעביר לו זכויות בעשרים ושלוש יחידות דיור וכן יחידת פנטהאוז (הצעה אותה היה המשיב חוטף בשתי ידיים).

כתב ההגנה

1. במסגרת כתב ההגנה טען הנתבע 3 -המבקש כי המדובר בתביעה משוללת בסיס ויסוד, שכן הוא ייצג את המשיב במקצועיות, במסירות ובנאמנות, ומסר לו עדכונים שוטפים אודות הנעשה בעניינו.
2. כן נטען כי הטענות המועלות כנגד המבקש הן טענות כלליות וסתמיות, אשר לא מגובות במסמכים ולא מפנות לתאריכים או לפעולות ספציפיות אשר לטענת המשיב יש בהן משום רשלנות.
3. בנוסף נטען כי טענות המבקש בתביעה, נסתרות ע"י מסמכים אחרים, לרבות פרוטוקול הדיון שהתנהל בין המבקש למשיב בבית משפט השלום בכפ"ס (ת.א. 38198-06-18), ממנו עלה כי לא רק שהמשיב לא העלה כל טענה של רשלנות כלפי המבקש, אלא אף ביקש כי הוא ימשיך לייצג אותו.
4. המבקש הוסיף וטען כי צירופו לתביעה נבע אך ורק נוכח ההליך המשפטי שהתנהל בינו לבין המשיב בכפ"ס, במסגרתו עתר המבקש כי בית המשפט יורה למשיב לשלם לידיו את שכרו.

ביום 10.10.19 ניתן פסק דין חלקי המחייב את המשיב בתשלום שכר טרחת עורך דין, בסכום הקרוב לחצי מיליון שקל, כאשר מחציתו של סכום זה הינה לטובת המבקש.

הגם כי מדובר בפסק דין שהינו חלוט, המשיב לא ישלם עד היום את הסכום הפסוק כמו גם את הוצאות ההליך.

1. המבקש הוסיף וטען כי לא הונחו יסודות עוולת הרשלנות, לרבות התרשלות וקשר סיבתי בין הרשלנות הנטענת לנזק. בנוסף נטען על ידו כי גם אם עבודתו לא הניבה למשיב את התוצאות הרצויות, ואף אם הפעיל שיקול דעת מוטעה, אין בעובדות אלה, כשלעצמן, כדי לבסס רשלנות.

נימוקי הבקשה

1. במסגרת הבקשה חזר המבקש והדגיש כי עד היום טרם שילם התובע את הסכומים שנפסקו לחובתו, במסגרת התביעה אשר הוגשה כנגדו ע"י המשיב בעניין שכר הטרחה, וטען כי יש בעובדה זו, כשלעצמה, כדי לחייב את המשיב בהפקדת ערובה להוצאות.
2. כן טען המבקש כי סיכויי התביעה קלושים, תוך שהוא חוזר על טענותיו במסגרת כתב ההגנה, ובכלל זה:
   1. העובדה כי חלק קטן בלבד מסעיפי התביעה מיוחס לו, כאשר הטענות המועלות בסעיפים אלה נטענו בכלליות ובסתמיות, ללא הפניה לתאריכים ואירועים ספציפיים וללא גיבוי במסמכים;
   2. העובדה כי התביעה הוגשה אך ורק נוכח ההליך הנוסף שהתנהל בין הצדדים בבית משפט השלום בכפר סבא, במסגרתו נתבע המשיב לתשלום שכר טרחת המבקש;
   3. העובדה כי טענות המשיב נסתרו במסמכים אחרים לרבות פרוטוקול הדיון בבית המשפט בכפ"ס;
   4. העובדה כי המשיב חתם על הסכם שכר טרחה כשלוש שנים לאחר תחילת הייצוג, כאשר ברור שלא היה עושה כן לו סבר כי הנתבע 3 התרשל בביצוע עבודתו;
   5. העובדה כי המשיב לא העלה את טענת הרשלנות משך כל תקופת הייצוג, לרבות במסגרת ההליך המשפטי שהתקיים בבית משפט השלום בכפר סבא, במסגרתו נתבע לתשלום שכ"ט המבקש;
3. המבקש הוסיף וטען כי מדובר בתביעה בסכום אסטרונומי, כאשר גם לאחר מחיקת שניים מהנתבעים לא תוקן סכום התביעה.

תשובת המשיב

1. במסגרת התשובה לבקשה טען המשיב כי דבר הרשלנות נודע לו רק בדיעבד, וזו הסיבה לכך שטענות בעניין הרשלנות לא הועלו קודם לכן.
2. כן טען המשיב כי המבקש הציג בפניו מצגי שווא בדבר מומחיותו בתיקי פירוק.
3. לטענת המשיב, מפסיקת בתי המשפט עולה כי נוכח הקושי בהערכת סיכויי התביעה עת מדובר בהליך בערכאה ראשונה, הנטייה תהיה, בדרך כלל, שלא לחייב בהפקדת ערובה.
4. עוד טען המשיב כי אי תשלום פסק הדין שניתן כנגדו, לא מהווה עילה לקבלת הבקשה, וממילא המבקש לא יכול לתבוע את כספי פסק הדין מן המשיב מאחר וכבר פעל לקבלתם במסגרת בקשה שהגיש בתיק הפירוק.

תגובה המבקש לתשובה

1. במסגרת התגובה התשובה הבהיר המבקש כי הוא אינו מבקש לגבות את פסק הדין במקביל בשני הליכים, כנטען ע"י המשיב, אלא מבקש להדגיש כי המשיב לא משלם הוצאות בהן הוא חויב, ולפיכך יש חשש גדול כי במידה והתביעה תידחה והוא יחויב בהוצאת, לא יהיה ממי לגבות הוצאות אלה.
2. לאחר שחזרתי ועיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה, וכן בכתבי הטענות, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי . טעמיי להלן:
3. המסגרת הנורמטיבית במסגרתה נדונה בקשה זו כוללת בחובה את תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") וההלכות שנקבעו על ידי בית המשפט העליון.
4. תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי: "בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של הנתבע".
5. ההלכה קובעת כי לא בנקל יורה בית המשפט על בעל דין להפקיד ערובה לצורך הבטחת תשלום הוצאותיו של בעל דין אחר.

כמו כן על בית המשפט לנהוג משנה זהירות על מנת להבטיח כי עוניו של בעל דין, לא יהווה חסם בפני אפשרותו להתדיין בהליכים בבית המשפט.

ההלכה היוצאת מבית המשפט העליון מלמדת כי כל מקרה נבחן על בסיס עובדותיו הפרטניות, תוך מתן הדעת למגוון שיקולים, לרבות סיכויי התביעה, זהות בעלי הדין, מהותה של התביעה והיקפה. (לעניין זה ראה לדוגמא ע"א 2877/92 סאלח עבד אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר ולבנייה (קרני שומרון) בע"מ ואח' (פורסם; 11.8.1993), בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם; 17.10.2007) רע"א 6353/12 יובל אברהם נ' טל יגרמן (פורסם; 14.11.13)).

1. בהתייחס לסיכויי התביעה אקדים ואומר, כי עסקינן (בדומה לבקשה למתן סעד זמני) בהחלטה המבוססת על התרשמות ראשונית בלבד, מתוך כתבי הטענות והמסמכים המצויים לעת הזו, בפני בית המשפט, ואין בה כדי להכריע בתביעה גופה.
2. בזהירות המתבקשת, נוכח השלב בו מצוי ההליך ומבלי לקבוע מסמרות, אני סבורה כי לעת הזו, סיכויי התביעה אינם נחזים להיות גבוהים.
3. מעיון בכתב התביעה עולה כי הטענות כנגד המבקש, אכן הועלו בכלליות רבה, ללא פירוט כלשהו של תאריכים ואירועים ספציפיים ומבלי שהם נתמכו במסמכים מתאימים.
4. כמו כן, המשיב עצמו מודה, במסגרת תגובתו, כי טענותיו לרשלנות לא נטענו תוך כדי הייצוג המשפטי, ואף לא במסגרת התביעה אשר התנהלה בבית משפט השלום בכפר סבא ובמסגרתה נדונה סוגיית תשלום שכר טרחתו של המבקש.

לעניין זה אציין כי אני ערה לטענות המשיב על פיהן הוא גילה את דבר רשלנותו של המבקש רק בדיעבד.

ואולם, הטענה בדבר גילוי דבר הרשלנות בדיעבד נטענה באופן כללי מאוד ולא מפורט.

חלק מטענות כתב התביעה, כדוגמת סוגיית צירופו של עורך דין נוסף לייצוג, היו לכאורה ידועות במשך זמן רב. עוד יש להוסיף ולתת את הדעת כי המבקש ייצג את המשיב, בהליכים שונים, במשך מספר שנים לא מבוטל, החל משנת 2011, כאשר ההליך בפני בית משפט השלום בכפר סבא החל עוד באמצע שנת 2018 והסתיים בסוף שנת 2019.

1. אוסיף ואפנה את שימת הלב לכך כי המדובר בתביעה בסכום לא מבוטל, אשר לצורך הוכחתה יידרש המשיב להוכיח, לא רק את ההתרשלות הנטענת עצמה, אלא אף את הנזק אשר לטענתו נגרם לו ואת הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לנזק.

לעניין זה של חישוב הנזק שמקורו במבקש, מצאתי את כתב התביעה כדל בפרטים.

1. יש לזכור כי נטל ההוכחה והבאת הראיות מוטל בבסיסו על התובע, בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה", ולכאורה המשוכות אותן יידרש המשיב לעבור בעניינו של המבקש, אינן נמוכות.
2. באשר למצבו הכלכלי של המשיב, נטען על ידו במסגרת הבקשה שהגיש למתן פטור מהפקדת ערובה כי מצבו קשה, וכי נוכח כישלון הפרויקט הוא נותר חסר כל.
3. עוד הוסיף המשיב וטען כי הוא ורעייתו הינם אנשים מבוגרים, המתקיימים מקצבאות של המוסד לביטוח לאומי, מקום בו כל נכסיו מעוקלים ואין לו לרשותו סכומים זמינים. עם זאת, בית המשפט התרשם, כי למשיב רכוש בשווי ניכר וכי הוא לא עשה מאמצים כדי להשיג את סכום האגרה.
4. בעניינה של בקשה זו יש להוסיף ולתת את הדעת לעובדה כי המשיב לא שילם, עד היום, את הסכומים שנפסקו לחובתו על ידי בית משפט השלום בכפר סבא.
5. בין סיכויי התביעה ושאלת חוסנו הכלכלי של בעל דין, קיים מערך איזונים בדומה לזה הקיים בכלים שלובים. ככל שסיכויי התביעה טובים יותר, הרי ששאלת חוסנו הכלכלי של בעל דין מאבדת ממעמדה ולהיפך.
6. משנתתי דעתי למכלול הסוגיות הצריכות לעניין, אני סבורה כי נקודת האיזון בתיק זה שבפני, מצדיקה חיובו של המשיב בהפקדת ערובה, אולם בסכום נמוך יותר מזה שהתבקש.
7. סוף דבר - אני מורה בזאת כי המשיב יפקיד לא יאוחר מיום 20.12.2020, סך של 50,000 ₪, וזאת כתנאי להמשך ניהול ההליכים בתיק זה. לחילופין, יהא המשיב רשאי להגיש ערבות בנקאית אוטונומית ובלתי מותנית, בהתאם להוראות המזכירות, על סך של 50,000 ₪ . כל זאת, לצורך הבטחת תשלום הוצאות המבקש, אם וככל וייפסקו לטובתו הוצאות כאמור.

יופקד הסכום האמור, יימשך ההליך במלואו בפני. לא יופקד הסכום עד למועד האמור יועבר התיק לעיוני לצורך דחיית התביעה, ככל שהיא מתייחסת למבקש.

משימה למתן החלטה ליום 22.12.2020

1המזכירות תתבקש להמציא לצדדים העתק החלטתי זו.

ניתנה היום, ט"ז כסלו תשפ"א, 02 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.