בקשה מס' 41

1. לפניי בקשת המבקשת מיום 10/10/21 למחיקת תביעת המשיב שהוגשה בת"א 5756-12-19 בהיעדר תשלום המחצית השנייה של האגרה.
2. בבקשה נטען כי היות שהמשיב לא שילם את המחצית השנייה של האגרה בסך של 127,752 ₪ על אף שדיון ההוכחות נקבע ליום 14/10/21, יש למחוק את התביעה ולהטיל עיקול על כספי המשיב ששולמו עבור המחצית הראשונה של האגרה.
3. ביום 10/10/21 (בשעה 12:22) ניתנה החלטה המורה למשיב להגיש תשובה בתוך 24 שעות, שכן היה עליו לשלם את המחצית השנייה של האגרה לפני זמן רב והוא לא עשה כן.
4. משלא הוגשה תשובה לבקשה בתוך 24 שעות כפי שנקבע, המבקשת הגישה בקשה נוספת למחיקת התביעה.
5. המשיב הגיש תשובה ביום 11/10/21 שבה טען כי בקשת המבקשת מקוממת, שכן היא הוגשה מבלי לפנות לב"כ המשיב תחילה, ולגופו של עניין, נבצר מהמשיב להפקיד את האגרה בשל עיקולים שמבקשי רעתו הטילו על חשבונו, כגון העיקולים שהטילה המבקשת בהליך זה. לטענתו, בשל כך הוא קידם מכירת נכס שבבעלותו המשותפת עם אחיו, וכספי התמורה יועדו, בין היתר, לתשלום המחצית השנייה של האגרה בתיק. המשיב הוסיף וטען כי מדובר במכר בפיקוח בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, ומפאת החשש שהמבקשת תנסה לסכל גם מכר זה, יוצגו מסמכים על כך לעיון בית המשפט בלבד. על כן התבקש בית המשפט להאריך את המועד לתשלום האגרה ב- 60 יום.
6. בעקבות זאת ניתנה החלטה נוספת מיום 12/10/21 שלפיה עקרונית היה על הצדדים לשלם אגרה לפני דיון ההוכחות, אך על המבקשת להגיש תגובה בהקדם. בהחלטה נוספת נקבע שבהיעדר החלטה אחרת, על המשיב להיערך לתשלום האגרה עד ולפני מועד הדיון.
7. המבקשת הגישה תגובה לתשובת המשיב ולבקשתו הנ"ל, ובה ביקשה לדחות את בקשת המשיב, להורות על מחיקת תביעתו ולעקל את כספי המחצית הראשונה של האגרה ששילם רק לאחר קשיים רבים. המבקשת הזכירה בתגובתה שהמשיב שהגיש בקשה מופרכת לפטור אותו מאגרה בטענה שאין לו מהיכן לשלמה, ולאחר שבית המשפט קיבל את התנגדותם של כל הנתבעים, תיקן המשיב את סכום תביעתו ל-10,000,000 ₪ ושילם סך של 125,000 ₪ בגין המחצית הראשונה של האגרה.

בתגובה נטען כי מאז ועד היום חלפו למעלה מ-22 חודשים שבהם היה על המשיב לדאוג לגיוס המחצית השנייה של האגרה, ואף על פי שיש בידיו כספים הוא מנסה את מזלו שלא לשלם את האגרה גם הפעם, וכל זאת ערב דיון ההוכחות. בהקשר זה נטען כי היה ברור למשיב שהיה עליו לשלם את המחצית השנייה של האגרה עד למועד דיון ההוכחות המקורי שנקבע ליום 14/3/21, ולבטח לאחר הדיון שהתקיים ביום 12/4/21, עת נקבע דיון ההוכחות ליום 14/10/21.

המבקשת מוסיפה וטוענת כי יש לדחות את טענות המשיב שהועלו בסמוך למועד דיון הוכחות ואינן מגובות באסמכתאות או בתצהירים כלשהם. עוד צוין כי המבקשת שילמה את מלוא סכום האגרה שהיה עליה לשלם בתביעה שלה, והיא עומדת כיום בחוסר ידיעה מוחלט אם תיחקר מחרתיים בתביעה מאוחדת או רק בתביעתה.

לבסוף נטען כי יש לדחות את טענת המשיב שלפיה היה על המבקשת לפנות אליו תחילה בבקשה לשלם את המחצית השנייה של האגרה, וכן לדחות את בקשתו חסרת הבסיס לדחיית מועד תשלום האגרה ב-60 ימים וניהול דיון הוכחות בתיק שלו במקביל.

דיון

1. עיון בתיק מעלה כי ביום 16/12/20 הונפק למשיב שובר לתשלום המחצית השנייה של האגרה על סך 125,000 ₪. התאריך האחרון לתשלום נקבע ליום 22/2/21, ונכון להיום החוב צמח לסך של 127,752.32 ₪.
2. מנתוני התיק עולה כי המחצית הראשונה של האגרה על סך 125,000 ₪ שולמה ביום 15/6/20, וזאת רק לאחר שיחה שהתקיימה עם ב"כ המשיב יום קודם לכן, ביוזמת המזכירות.
3. המשיב היה מודע היטב לאורך כל ההליך לכך שעליו להיערך לתשלום אגרות בתי המשפט, אך הוא בחר שלא לשלם את המחצית השנייה של האגרה ולהגיש ימים ספורים בלבד לפני דיון ההוכחות בקשה, ללא אסמכתאות וללא תצהיר, לדחיית המועד לתשלום. מהבקשה עולה כי המשיב עתיר נכסים, אולם הוא אינו מעוניין לשלם את סכום האגרה מכספו, אלא רק מכספי מכר של אחד מנכסיו.
4. לו באמת סברו המשיב ובא כוחו כי אין בידי המשיב את הסכום הנדרש לתשלום המחצית השנייה של האגרה, היה עליהם להגיש בקשה בקשר לכך לפני זמן רב, אך המשיב בחר משיקוליו שלא לעשות זאת, ואף הגיש בקשה עמומה ללא ביסוס.
5. בתקנות בית המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 נקבע בתקנה 2(ג) כי "לא יזקק בית המשפט לכל הליך, אלא אם כן שולמה האגרה החלה או שמביא ההליך פטור מתשלום האגרה" (להלן "תקנות האגרות"). בתקנה 2(ו) לתקנות האגרות נקבע כי אם לא שולמה האגרה בתוך 20 ימים מיום המצאת הדרישה לתשלומה, בית המשפט רשאי למחוק את ההליך, ולא יוחזר כל סכום אגרה ששולם בהליך.
6. עיון בנתוני נט המשפט מעלה כי ביום 16/12/20 נשלחה לב"כ המשיב בדואר רשום דרישה לתשלום המחצית השנייה של האגרה. מאז ועד היום חלפו קרוב לעשרה חודשים.
7. בתקנה 6(א) לתקנות האגרות נקבע כי בתביעה לסכום קצוב תשולם האגרה בשני שיעורים: "(1) המחצית הראשונה – בעת הבאת ההליך; (2) המחצית השנייה – עד עשרים ימים לפני התאריך שנקבע לדיון לראשונה בהליך...".
8. לפיכך, גם אם ב"כ המשיב לא קיבל את דרישת התשלום מיום 16/12/20, הוא ידע או שהיה עליו לדעת לכל המאוחר ביום 12/4/21 שהוא נדרש לשלם את המחצית השנייה האגרה לפני מועד דיון ההוכחות הנדחה שנקבע ליום 14/10/21. למרות זאת, עד היום לא שילם המשיב את המחצית השנייה של האגרה, ורק לאחר שהגישה המבקשת בקשה למחוק את תביעת המשיב, הגיש המשיב ביום 11/10/21, ימים ספורים לפני מועד דיון ההוכחות שנקבע ליום 14/10/21, בקשה לא מבוססת לדחות את מועד התשלום ב-60 יום. בכך הפר המשיב את חובתו לפי תקנה 3(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית וכן הפר את חובתו בתקנה 4 לתקנות סדר הדין הנ"ל שלא לעשות שימוש לרעה בהליכי משפט.
9. לאור כל האמור לעיל, ומשלא הציג המשיב טעם כלשהו להגשת הבקשה ערב דיון ההוכחות ואף לא הציג נימוקים מבוססים בתצהיר ובאסמכתאות לדחיית מועד תשלום האגרה, אני דוחה את בקשת המשיב וקובע כי עליו לשלם את המחצית השנייה של האגרה לפני הדיון מחר.
10. אם לא ישלם המשיב את המחצית השנייה של האגרה כנדרש, אזי בדיון שיתקיים מחר תידון תביעתה של המבקשת בלבד, תביעת המשיב לא תישמע ותינתן החלטה סופית בבקשה למחיקת תביעתו. יובהר כי גם אם תביעת המשיב לא תימחק, אשקול לחייב אותו להפקיד בקופת בית המשפט ערובה להבטחת הוצאות המבקשת, והוא אף יחויב לשלם למבקשת הוצאות בגין כל נזק שנגרם לה עקב התנהלותו של המשיב.

המזכירות מתבקשת להעביר העתק של החלטה זו לצדדים וכן לוודא טלפונית בהקדם האפשרי מסירה של ההחלטה לב"כ המשיב, עו"ד עמית מזור.

ניתנה היום, ‏ז' חשון תשפ"ב, 13 באוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.