1. לפני שלוש בקשות: הבקשה הראשונה הנה בקשת הנתבעות לדחות את התביעה על הסף; הבקשה השניה היא בקשת הנתבעות לחייב התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהן בהליך; ועניינה של הבקשה השלישית היא להוספת תובע בהליך.

2. בתביעה נשוא הבקשות מבקש מר דני רועי אדוג (להלן - "דני אדוג") כי יינתן בידו פסק דין הצהרתי שלפיו, לא קיים כלל חוב של חב' א.מ.מ. הובלות אשדוד בע"מ (להלן – "החברה"), לנתבעות 2 - 3, ועל כן אין לממש את שטר המשכון, אשר עליו חתמה הגב' ארלט אלקבס ז"ל (להלן – "המנוחה"), להבטחת חובותיה של החברה א.מ.מ. הובלות אשדוד בע"מ (להלן – "המשכון").

3. כחלק מן המסד העובדתי המפורט בכתב התביעה נטען, כי דני אדוג יחד עם אחיותיו קיבלו את הדירה במתנה מן המנוחה ביום 3.1.20/2 עוד בטרם נחתם שטר המשכון בחודש 8/2012.

4. יצויין, כי החברה, היתה בבעלות מר מאיר אדוג אביו של התובע, חתנה של המנוחה, וכיום היא נמצאת בפירוק.

בקשה לדחייה על הסף

5. לטענת הנתבעים, אין יריבות בין דני אדוג לבינם, היות שמר אדוג אינו צד בסכסוך, ותביעתו מבוססת על "עדות שמועה" ששמע מאביו על כי לכאורה, אין חוב של החברה.

6. עוד טוענים הנתבעים, אין מדובר בהליך הראשון שבו דני אדוג ואחיו, מנסים לסכל גביית חוב חלוט, שבו החייבים כלל אינם בעלי דין בהליך.

7. הנתבעים מפרטים מסכת עובדתית ארוכה, אשר מראה, לשיטתם, כי הועלו, בהזדמנויות שונות ובערכאות שונות, טענות באשר לתקפותו של המשכון.

כך למשל, בה"פ 23819-05-14, בו ביקשה המנוחה כי יבוטל המשכון וכי ייסגר תיק ההוצל"פ שנפתח מכח המשכון ולצורך מימוש הדירה. בפסק הדין שניתן ביום 11.2.2016, נדחתה הבקשה.

ערעור על פסק דין זה הובא גם לפתחו של בית המשפט העליון (ע"א 2754/16 ארלט נ' כתר שירותים ושינוע ואח' (1.3.2018)), שם נקבע כי:

"לאחר שהחברה לא פרעה את חובה למשיבה 1 וזו ביקשה לממש את המשכון, טענה המנוחה כי לא הבינה את מהות המסמכים עליהם חתמה...

על כך נסוב הערעור שבפנינו, בו העלתה המנוחה, או ליתר דיוק המשיבים שנכנסו בנעליה, טענות שונות הנוגעות לתקפו של המשכון. לא למותר לציין כי באופן מפתיע הוצג מסמך שהוגש על ידי המנוחה בתיק ההוצאה לפועל, ולפיו כביכול ניתנה את הדירה במתנה לנכדיה (ילדיהם של המשיבים) עוד לפני החתימה על שטר המשכון. הסכם המתנה כולל הוראות לא שגרתיות המאפשרות למשיבים להתגורר בדירה עד אחרית ימיהם, ועל פניו מתעורר ספק לגבי האותנטיות של המסמך ולמצער, לגבי מועד חתימתו. זאת, באשר עורך הדין שאישר כי ילדיה ונכדיה של המנוחה חתמו בפניו, נמנע מלציין מתי חותמי המסמך התייצבו וחתמו בפניו."

8. עוד נטען, כי דני אדוג ואחיו הגישו תובענה לבית המשפט לענייני משפחה (תמ"ש 58168-02-18), ובה בקשה לאישור הסכם המתנה. תובענה זו נמחקה ביום 16.12.2018, לאור העובדה כי אחד מבעלי הדין הלך לעולמו. הוחלט, כי ככל שהנסיבות יוצרות מצב שיש לאשרו לצורך קבלת סעד אל מול צד ג' שאינו בן משפחה, אזי יש לפעול בפני הטריבונל הנכון ולהגדיר נתבעים נכונים.

9. צויין, כי ביום 11.4.2018 נמחקה תובענה זהה שהוגשה על ידי דני אדוג ואחיו (ת"א 30768-12-18).

10. הנתבעים טוענים עוד, שהטענה כי המחאת הזכות לא תקפה שגויה, ועלתה כבר במסגרת ההליך המשפטי שהכריע בסוגיית תקפות המשכון (ה"פ 23819-05-14 שנזכר בסעיף 7 לעיל).

11. בנוסף נטען, כי הטענה שאין חוב היא שגויה, היות שהחוב מוכח וקיימת הודיית החייבים בחוב. עוד נטען, כי מאחר שתיק המשכון נפתח אזי היה זה אך טבעי שבמסגרת המרצת הפתיחה שנדונה בבית המשפט המחוזי, היו מעלים את נושא הכפירה בחוב, כמו גם את הסכם המתנה.

12. דני אדוג מתנגד לבקשה. לטענתו, מדובר בשאלה משפטית ועובדתית אחת – האם יש חוב. עוד טוען דני אדוג, כי ככל שאכן קיים חוב לטובת הנתבעות, הרי שבוודאי קימת בידיהן ההוכחה לקיומו של חוב זה.

בנוסף נטען, כי בית משפט מעולם לא דן בשאלת מהות החוב, וכי בית המשפט המחוזי בהליך שנזכר בסעיף 6 לעיל, כלל לא דן בשאלת קיומו של החוב.

בכל הקשור לטענת המתנה, נטען כי ההליך הזהה שהוגש ונמחק, נעשה כן בשל העובדה כי בית המשפט קיבל את טענות הנתבעות כי לא ניתן לקיים דיון עד שלא יוצא צו ירושה או ימונה מנהל עזבון, כך שהשאלה אותה מעלה כתב התביעה, שאלת קיום החוב, כלל לא נדונה.

13. בתשובתם, שבים הנתבעים על הטענה כי מר אדוג כלל אינו צד בעניין, ואין לו כל זכות עמידה בעניין החוב והמשכון.

14. בדיון שהתקיים ביום 4.2.2021, חל שינוי מהותי בטיעוניו של מר דני אדוג, והוא הסית את כל כובד המשקל לטענה, כי תביעתו מבוססת על טענתו, כי קיבל את הטען ב"כ של דני אדוג כי הקניית הזכויות בדירה היא מכח הסכם המתנה (ראו פרוט' הדיון עמ' 2 ש' 19-18). עוד נטען, כי ככל שיושבו כספים ממכירת הדירה, הרי שיועברו לדני אדוג מכח הסכם המתנה (פרוט' הדיון עמ' 3 ש' 35-34).

15. דין הבקשה להידחות.

כלל ידוע הוא, כי בית המשפט לא יעשה שימוש בסמכותו לסלק על הסף תביעה מסוימת, אלא אם מדובר במקרה קיצוני ויוצא דופן (ראו ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרוייקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ ( 4.6.2007)).

עוד נפסק בעניין זה, כי על בית המשפט לנהוג בזהירות רבה ולעשות שימוש באמצעי זה רק באותם מקרים שבהם ברור כי סיכויי התביעה הינם אפסיים, כך שאין התובע יכול לקבל את הסעד שהוא מבקש בהתאם לאמור בכתב התביעה שלו (ראו רע"א 1708/02 ניר בנים מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' ראובן נוימן, 29.10.2002; ע"א 693/89 שמש נ' רשם המקרקעין תל-אביב-יפו, פ"ד מא (4) 16; ע"א 14/61 עזבון מ. אברבנאל נ' "מבטחים" בע"מ, פ"ד טו 1840).

16. א' גורן , בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי" ( מהדורה עשירית, סיגא הוצאה לאור בע"מ, 2009) כתב כך:

"מושכלות ראשונים הם כי אין להכריע בגורל תביעה בעודה באיבה, אלא אם כן ברור על פניו כי אין לה כל סיכוי להתקבל".

17. המקרה שלפני אינו נופל בגדר המקרים האמורים, שכן הגם שלגישתי סיכויי טענות של מר דני אדוג בכל הקשור להסכם המתנה אינם גבוהים, הרי שטענות אלה דורשות בירור, ולא ניתן לומר כי די בעיון בבקשה שהגישו הנתבעות, כמו גם בכתב הטענות מטעמן, שאין כל סיכוי שטענת דני אדוג בעניין זה תתקבל.

18. ככל שאכן קיים הסכם המתנה הנטען, הרי שהדבר עשוי להקנות עילת תביעה, ועל כן לא ניתן לדחות את התביעה על הסף.

19. בנסיבות העניין, כאשר הטענה בעניין זה התחדדה בעיקר בדיון, אין צו להוצאות.

בקשה להפקדת עירבון

20. הנתבעות 3-2 מבקשות כי אפעיל סמכותי בהתאם להוראות תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, אשר עמדו בתקפן בעת הגשת הבקשה, ואורה לדני אדוג להפקיד בקופת בית המשפט סכום של 30,000 ₪ להבטחת הוצאותיהן בהליך, כתנאי להמשך ניהול התביעה.

לטענת הנתבעות, דני אדוג ומשפחתו גוררים את הנתבעות להליכים משפטיים מיותרים במשך שנים. עוד נטען, כי הבעלים של הנתבעות, מר רון קטר, מתגורר בחו"ל ועליו לשאת בעלויות רבות לצורך הגעה לארץ.

21. עוד טוענות הנתבעות, כי סיכויי התביעה קלושים, וכי מצבו הכלכלי של דני אדוג ושל הוריו (אשר שניהם הוכרזו כפושטי רגל), הינו רעוע.

22. הנתבעות מציינות, כי בהליך קודם שהתקיים בבית משפט השלום באשדוד (ראה סעיף 9 לעיל), לא שילם דני אדוג הוצאות שנפסקו לחובתו.

23. דני אדוג לא הגיב לבקשה, אולם בדיון שנערך ביום 4.2.2021, אישר ב"כ כי ההוצאות שנפסקו לחובתו בהליכים הקודמים לא שולמו (ראו עמ' 1 לפרוט' ש' 19-18).

24. בהתאם להוראות סעיף 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, רשאי בית המשפט להורות לתובע להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיו של הנתבע.

25. לאור העובדה כי דני אדוג ניהל מספר הליכים כנגד הנתבעות, ולא שילם ההוצאות שנפסקו לחובתו, הרי שדי בכל לגישתי כדי לחייבו בהפקדת ערובה, ובפרט כך לאור העובדה שנראה ,כי סיכויי התביעה אינם גבוהים בהתאם למפורט לעיל.

26. לפיכך, אני קובע שעל מר דני אדוג להפקיד ערובה בסכום של 30,000 ₪ להבטחת הוצאותיהן של הנתבעות 3-2. הסכום האמור יופקד עד ליום 31.5.2021. ככל שלא יופקד סכום זה, אורה על מחיקת התובענה.

27. בנסיבות אין צו להוצאות בגין בקשה זו.

בקשה להוספת תובע

28. ביום 1.2.2021 הגיש דני אדוג בקשה לצירוף אביו, מר מאיר אדוג (להלן - "המבקש"), כבעל דין נוסף בתובענה.

29. לטענת המבקש, צירופו לתובענה נדרש בשל טענת הנתבעות להיעדר יריבות משפטית. המבקש מציין, כי היה עד לאחרונה, פושט רגל ולא יכול היה להגיש את התביעה. ועתה, משפוזר תיק פשיטת הרגל, יכול הוא להיות בעל דין.

30. עוד נטען, כי התביעה מושתתת על עדותו של המבקש, כך שהדבר הנכון ביותר לבירור האמת הינו צירופו להליך.

31. הנתבעים מתנגדים לבקשה. לטענתם, הליכי פשיטת הרגל של המבקש בוטלו בשל ניצול לרעה, וכי מדובר בעזות מצח להגיש בקשה שכזו בנסיבות אלה.

עוד טוענים הנתבעים, כי יש לבחון בבקשה לצירוף בעל דין את עילת התביעה, שהרי אין טעם לצרף תובע שדין תביעתו להידחות על הסף מחמת היעדר עילה. בנוסף, נטען כי יש לשקול את שיקול היעילות הדיונית, בהתייחס למועד בו הוגשה הבקשה והשלב אליו הגיע ההליך.

32. דין הבקשה להידחות.

33. למבקש אין כל יריבות עם הנתבעים בעניין החוב של החברה, והעובדה כי החברה שהיתה בבעלותו הינה בעלת החוב שבגינו ניתן שטר המשכון, אינה מקנה לו עילה שכזו.

גם העובדה כי התביעה מושתתת על עדותו של המבקש (כטענת המבקש), אין בה בכדי להוות תחליף לעילת תביעה של המבקש כנגד הנתבעות.

34. היות שכך, הבקשה נדחית. המבקש ישלם לנתבעות 2 – 3 שכ"א עו"ד בסכום של 2,000 ₪ בגין בקשה זו.

הוראות להמשך ההליך

35. אני קובע לקדם משפט ליום 2.12.2021 לקדם המשפט יתייצבו בעלי הדין בעצמם.

36. בעלי הדין ישלימו ביניהם ההליכים המקדמיים לרבות גילוי מסמכים הדדי ועיון בהם, תשובות לשאלונים ככל שיוחלפו ופרטים נוספים ככל שידרשו. הליכים אלה ינוהלו בין הצדדים כמפורט להלן:

א. בקשות לגילוי מסמכים ולמתן תשובות לשאלונים ופרטים נוספים יישלחו לצד שכנגד, בתוך 30 יום מהיום.

ב. תשובות לדרישות לגילוי מסמכים ותצהירי תשובות לשאלונים ופרטים נוספים יימסרו לצד המבקש בתוך 30 יום ממועד קבלת הדרישה.

ג. הצדדים ינהלו את ההליכים המקדמיים בעניין גילוי מסמכים, שאלונים ופרטים נוספים, לא יאוחר מ-75 יום מהיום.

37. הצדדים יקפידו להגיש תגובות לבקשות במסגרת הבקשה הנכונה, ולציין בכותרת התגובה את מספר הבקשה שבגדרה היא נמסרה. תגובה שלא הוגשה בהתאם לאמור תחשב ככזו שלא הוגשה כלל, וביהמ"ש יתעלם ממנה.

38. בעלי הדין יגישו תצהירי עדות ראשית ותיק מוצגים, עם העתק ישירות לצד שכנגד, כדלקמן:

התובע - עד ליום 24.6.2021;

הנתבעים - עד ליום 1.11.2021.

התצהירים לא יכללו עדות שמיעה או עדויות בלתי קבילות אחרות עפ"י דין.

39. בד בבד עם הגשת תצהירי העדויות יגישו הצדדים תיקי מוצגים, אשר בהם יכללו כל המסמכים עליהם מתכוון מגיש תיק המוצגים להסתמך במהלך המשפט. כל עמודי המוצגים יסומנו במספרים (במספור רץ, כל עמוד בנפרד), וההפניה למוצגים תהא לפי מספר העמוד בתיק המוצגים. להסרת ספק, כל המוצגים יצורפו לתיק המוצגים ואין לצרף מוצגים לתצהירים.

תיק המוצגים יוגש גם באופן ידני למזכירות ביהמ"ש, עם הנספחים ממוספרים ומסומנים ב"דגלונים", לצורך תיוקו בתיק הנייר. צד אשר לא יעשה כן, ייחשב כמי שלא הגיש תצהיריו.

40. לא תורשה השמעת עדות שלא הוגשה בתצהיר או הגשת מוצג שלא נכלל בתיק המוצגים, אלא ברשות ביהמ"ש. צד המבקש להזמין עד שאינו בשליטתו, יגיש במועד הקבוע להגשת התצהירים מטעמו בקשה לזימון העד, בה יפורטו פרטי העד, מדוע לא ניתן לקבל ממנו תצהיר ותמצית עדותו.

41. המזכירות תודיע לצדדים, תעדכן את יומן בית המשפט ותקבע תז"פ ליום 25.6.2021 לקבלת תצהיר התובע.

ניתנה היום, י"א אייר תשפ"א, 23 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.