1. לפני בקשה, אשר מוכתרת בכותרת "הודעת עדכון", במסגרתה איגד התובע שלוש בקשות שונות. בבקשה הראשונה, מבוקש עיון מחדש בהחלטה בעניין גילוי מסמכים; בבקשה השניה מתבקש אישור הגשת תצהיר עדות חדש ותיק מוצגים מעודכן, ובבקשה השלישית מבוקש כי ינתנו הוראות בעניין תשלום ההוצאות.

טרם חתימת החלטה זו הגיש התובע בקשה נוספת, והיא לדחיית מועד הדיון.

בנוסף, במסגרת החלטה זו אדון גם בבקשת הנתבעים לחיוב התובע פעם נוספת בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאותיהם, ככל שייפסקו כאלה, וזאת לאחר שהערובה שהפקיד התובע בעקבות החלטה קודמת חולטה במלואה, בשל כך שהתובע לא שילם הוצאות שנפסקו לחובתו.

להלן אדון בבקשות כסדרן.

בקשה לעיון מחדש בהחלטה בעניין גילוי המסמכים

2. בבקשה לעיון מחדש בהחלטת בית המשפט מיום 14.12.2021 במסגרתה התבקש בית המשפט להורות לנתבעים לגלות מסמכים הנוגעים לבעלות הנתבעת 3 ברכבים שונים, ובפרט משאיות. נטען, כי ביום 30.1.2022, בשיחה אקראית שניהל ב"כ התובע עם עו"ד אחיקם שינדלר (להלן - "עו"ד שינדלר"), נגלה לב"כ התובע כי במסגרת כתב הגנה שהוגש בתביעה שנוהלה כנגד מר רון קטר, הבעלים של הנתבעות 1 - 2, הודה זה כי הועברו לידיו משאיות וכי שולם לו החוב, שהוא נשוא התביעה.

3. עוד נטען, כי עובדה חדשה זו שופכת אור ומראה כי לא קיים חוב, וכי די בגילוי זה כדי שבית המשפט יעיין מחדש בבקשה לגילוי מסמכים.

4. לבקשה צורף תצהיר ב"כ הנתבע, שלפיו היתה לו שיחה עם עו"ד שינדלר, אשר בסופה הועברו אליו כתב ההגנה בהליך שנוהל וכן אישור העברת בעלות של אחת מהמשאיות.

עוד צויין בתצהיר, כי באותו הערב עודכן ב"כ התובע, כי משפחת התובע הגישה תביעה למתן פסק דין הצהרתי, שבה התובע דכאן הוא המשיב, שלפיו הדירה שייכת לתובע ולכן כל הזכויות והחובות שבגינה הינן שלו.

5. הנתבעים מתנגדים לבקשה. לטענתן, מדובר בנסיון הטעיה, כאשר מדובר באירועים מלפני כ-9 שנים, אשר היו ידועים הן לתובע והן לבא כוחו עוד טרם הגשת התובענה בהליך זה.

6. עוד נטען, כי הטענות בדבר המשאיות אינן רלוונטיות, שכן הן אינן קשורות כלל ליתרת החוב שבגינו מנוהל הליך זה.

7. דין הבקשה להידחות.

8. לעניין עיון מחדש בהחלטה שניתנה, יפים הדברים שנקבעו ברע"א (י-ם) 28880-03-21 אייזנטל נ' כ.ז. משכנות - יצחק בע"מ (פורסם במאגרים משפטיים 18.4.2021):

"אלא, שלבקשה לעיון מחדש –אין יסוד. הליך העיון מחדש במשפט האזרחי הוסדר בחקיקת המשנה ביחס לסעדים זמניים (ר' תקנה 98 לתקנות החדשות ותקנה 368 לתקנות הקודמות). גבולותיו של הליך ה'עיון מחדש' הורחבו עם הזמן גם להליכי ביניים נוספים במשפט האזרחי, לרבות הליך גילוי ועיון במסמכים. בתוך כך נקבע כי, הערכאה המבררת עשויה להידרש להחלטותיה הדיוניות פעם נוספת ככל שחל שינוי נסיבות מהותי לאחר קבלת ההחלטה המקורית, המצדיק בחינת ההחלטה המקורית פעם נוספת; ולחילופין, במקרים שבהם הערכאה המבררת טעתה טעות טכנית מובהקת בהחלטתה המקורית, תוך שהעמדת בית המשפט על טעותו הטכנית, תביא אותו לשנות ולתקן את החלטתו המקורית (ר' רע"א 1687/17 קואופ ישראל סופרמרקטים בע"מ נ' ליברטי פרופרטיס בע"מ, [פורסם בנבו] פיסקה י' (7.3.2017)).

מטבע הדברים, השימוש בסמכות זו ייעשה במשורה, ויימנע מצב שבו בעלי דין יבקשו עיון מחדש בהחלטה כ'מקצה שיפורים' או כמכשיר לשינוי החלטות דיוניות שאינן לרוחם. מדיניות משפטית המתירה שימוש נרחב בהליך העיון מחדש תכביד שלא לצורך על בית המשפט, ותיפגע הן בבעלי הדין והן בטיב השירות שייתן בית המשפט לכלל בעלי הדין בכל ההליכים השונים שלפניו (ר' רע"א 5168/01 עליזה ראובני נ' יעקב בן הרוש מוסך שיא פוינט בע"מ [פורסם בנבו] (28.10.2001)). משכך, שימוש בהליך ה'עיון מחדש' שלא לצורך, שמתבטא בהגשת בקשות תכופות לעיון חוזר בסוגיות שונות בפני אותו מותב, עולה לכדי שימוש לרעה בהליכי משפט, ומשמש טעם טוב כשלעצמו לדחיית הבקשה לעיון מחדש בהליכי ביניים במשפט האזרחי (ר' חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 426-428 (2012))."

10. מן האמור עולה, כי אין בנמצא בתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט-2018, הליך של עיון מחדש בהחלטת בית המשפט. בפרט כאשר אין שינוי נסיבות מהותי לאחר שניתנה ההחלטה.

11. מן הבקשה ומתצהיר ב"כ התובע לא עולה מה הוא הרקע לשיחה שבוצעה עם עו"ד שינדלר, ומדוע בוצעה דווקא במועד זה. כן, לא צויין דבר בעניין הידע הקודם של התובע או בא כוחו בעניין התביעה שעליה נעשתה השיחה.

יתרה מכך, לא הוגש תצהיר מטעמו של עו"ד שינדלר, ובאשר לתצהירו של עו"ד מלכה יש לומר, כי על התובע להחליט באם הוא מבקש שעו"ד מלכה ימשיך לייצגו, היות שסעיף 36(א) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986 קובע, כי "לא ייצג עורך דין אדם בהליכים משפטיים, לרבות ערעור, אם הוא עומד להעיד מטעם אותו אדם באחד משלבי ההליכים האמורים; נקרא עורך הדין להעיד מטעמו של אדם אחרי שהחל לייצגו – יחדל מן הייצוג."

היות שכך, גם אם ניתן היה לטעון ל"שינוי נסיבות", הרי שאין בפני תשתית עובדתית שעל יסודה ניתן לדון בבקשה.

12. מעבר לכך, יש לומר, כי בהחלטה שניתנה ביום 20.12.2021, שבגינה מוגשת כעת בקשה זו, נכתב כך (ראו סעיפים 23 - 24 להחלטה):

"לא יכולה להיות מחלוקת, שלמסמכים המבוקשים אין כל קשר, ולו רחוק, לטענת התובע כי קיבל זכויות בדירה מכח מתנה שהעניקה לו סבתו.

לא יכולה להיות גם מחלוקת, ואין כל טענה שכזו, כי התובע היה צד למערכת היחסים בינו לבין הנתבעות 2 ו- 3, וכי הוא עצמו היה בעל החוב ולו בעקיפין או שפרע אותו.

זאת ועוד, כאמור לעיל, התובע עצמו בתצהירי העדות הראשית שלו, איננו מזכיר כלל את המסמכים המבוקשים, את האופן בו פרע לכאורה אביו את החוב הנטען, את כלי הרכב שהוחלפו או שאמורים היו להיות מוחלפים בין הצדדים. גם עובדי הנתבעות 2 ו- 3 אינם נזכרים בתצהירים."

13. כלומר, גם לו נגלה מידע חדש לב"כ התובע, ואיני קובע כי כך הדבר, אינני מוצא כי יש במידע האמור בכדי להוות מידע מהותי שבגינו יש מקום לשנות את החלטתי בנוגע לגילוי המסמכים שנדרש מהנתבעים. איני מוצא כלל רלוונטיות לסוגיית קיומן או העדרן של משאיות כלשהן לצורך הכרעה בהליך, כאשר התובע בעצמו כלל לא ציין בתצהירי העדות הראשית שהוגשו מטעמו, מהו האופן בו פרע אביו את החוב הנטען.

14. כאמור, הבקשה נדחית.

התובע ישלם לנתבעים הוצאות ושכר טרחה בגין בקשה זו סכום של 1,000 ₪.

בקשה להגשת תצהיר עדות נוסף ותיק מוצגים מעודכן

15. בבקשה נטען, כי התובע הגיש תצהיר עדות ראשית ותיק מוצגים עוד טרם הוכרעה הבקשה לגילוי המסמכים, ועוד טרם הוגשה תביעת המשפחה כנגד התובע.

עוד נטען, כי התצהיר ותיק המוצגים לא כוללים את הגילויים החדשים ואת אלה שעוד יתגלו ככל שאעתר לבקשה.

16. הנתבעים מתנגדים לכל שינוי חזית או קבלת ראיות שאינן קבילות.

17. גם בעניין זה דינה של הבקשה להידחות.

18. כלל היסוד הוא, כי בעל דין יגיש ראיותיו ב"חבילה אחת" ולא בתפזורת, על מנת לשמור על הסדר הדיוני ועל ההגינות הדיונית (ראו ע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון, פ"ד מו(3) 738, 742 (1992); רע"א 1297/01 מיכאלוביץ' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(4) 577, 579 (2001)).

19. עם זאת נפסק, כי בית המשפט רשאי להיעתר לבקשתו של בעל דין להוספת ראיות, תוך שימת לב שמדובר בסטייה מסדרי הדין הרגילים, ועל כן הנטל להצדיק סטייה זו מוטל על המבקש להגיש ראיות נוספות (ראו רע"א 2137/02 ממן נ' פז חברת נפט בע"מ (פורסם במאגרים משפטיים 30.7.2002)).

20. בעניין זה טוען התובע באופן סתמי, כי הוא מבקש להגיש תצהיר עדות חדש ותיק מוצגים חדש, וזאת אודות אירועים שהתרחשו לפני כעשור. התובע איננו מפרט מהן הראיות החדשות שהתגלו לו, ומדוע לא איתר ממצאים חדשים אלה בשקידה ראויה קודם לכן.

בהקשר זה אוסיף, כי ככל שהבקשה סבה על שיחתו של ב"כ התובע עם עו"ד שינדלר, אזי הנימוקים המפורטים לעיל יפים גם לעניין זה.

21. לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

התובע ישלם לנתבעים הוצאות ושכר טרחה בגין בקשה זו סכום של 1,000 ₪.

הבקשה בעניין תשלום ההוצאות שנפסקו

22. הבקשה הוגשה ביום 1.2.2022, במסגרתה נטען כי בהחלטה מיום 18.1.2022 נקבע, כי את ההוצאות שנפסקו יש לשלם עד ליום 31.1.2022, ולא, יועברו לידי הנתבעים כספי הפקדון אותו הפקיד התובע.

23. עוד נטען, כי בהחלטה נקבע שיש לשלם את סכומי הקרן שנפסקו, כך שנדרשת הבהרה לגבי סכום ההוצאות אותו יש לשלם.

התובע מציין, כי בבקשה זו מבוקש עיון מחדש בבקשה לגילוי ממכים, שככל שתתקבל יש להשהות החיוב בהוצאות בסך 1,500 ₪ שהוטלו בבקשה המקורית לגילוי מסמכים, שכן קיימת סבירות גבוה שאלה יבוטלו ככל שייעתר בית המשפט לבקשה.

24. התובע מבקש, לחילופין, כי ההוצאות ישולמו בתשלומים של 1,000 ₪ לחודש, מאחר שהוא במצב כלכלי קשה, עקב כך שמתנהלים כנגדו תיקי הוצאה לפועל (ראו הטענה בתצהירו).

25. בקשה זו הפכה תיאורטית, לאחר שביום 1.2.2022 הוריתי להעביר את הערובה הכספית שהפקיד התובע בקופת בית המשפט לידי הנתבעים.

26. היות שהבקשה הפכה תיאורטית אינני עושה צו להוצאות בגין בקשה זו.

הבקשה להפקדת ערובה

27. לטענת הנתבעים, ביום 1.2.2022 הועברה לנתבעים מלוא הערובה הכספית שהופקדה על ידי התובע בקופת בית המשפט, וזאת לצורך כיסוי חובותיו בגין הוצאות שנפסקו ושאותן לא שילם. נטען, כי בשל כך, כיום לא מופקד כל סכום שישמש ערובה להוצאות עתידיות שיכול ויפסקו לטובת הנתבעים.

28. הנתבעים טוענים, כי התובע הוא זה שגרם ל"ריקון הקופה", וכי אותו הרציונאל הקיים בהחלטה מיום 23.4.2021, במסגרתה נקבע כי על התובע להפקיד ערובה בסכום של 30,000 ₪ להבטחת הוצאותיהם, קיים גם עתה, וביתר שאת, לאור התנהלות התובע בהליך.

29. הנתבעים מוסיפים, כי אורה לתובע להפקיד ערובה, שכן התובע גורם להם להוצאות רבות, כאשר ניתן להיווכח שאינו משלם ההוצאות שנפסקות לחובתו.

30. הנתבעים מציינים, כי התובע עצמו מעיד על חוסר יכולת כלכלית, ומפנים לתצהיר שהוגש מטעמו בתמיכה לבקשה לפריסת ההוצאות.

31. התובע אמנם הגיש תגובה לבקשה ביום 27.2.2022, אולם עיון מעמיק בתגובה שהוגשה מגלה, כי הוא כלל אינו מתייחס לבקשה לגופו של עניין, אלא שב ושוטח טענותיו באשר לראיות נוספות, אשר לשיטתו, יש בהן כדי לשנות את הקביעה שסיכויי התביעה אינם גבוהים.

התובע כלל אינו מתייחס לטענות הנוגעות למצבו הכלכלי או לעובדה כי לא שילם הוצאות שנפסקו לחובתו עד כה.

32. כאמור בסעיף 24 לעיל, התובע טוען כי הינו במצב כלכלי קשה. העובדה כי עד כה בהליך פסקתי כי ישלם לנתבעים הוצאות, מספר פעמים, והוא לא עשה כן, עד כי היה צורך להורות שתשלום ההוצאות ישולם מהפקדון שהופקד, די בה כדי לחייבו בהפקדת ערבון נוספת, להבטחת הוצאות הנתבעים בהליך, ככל שייפסקו כאלה.

לאור המועד הקבוע לדיון, עד ליום 20.3.2022 בשעה 10:00, התובע יפקיד בקופת בית המשפט סכום של 50,000 ₪ בקופת בית המשפט. החלטתי להגדיל את הסכום המופקד נובעת מן העובדה, שהתובע הוכיח, כי אינו משלם הוצאות שנפסקו לחובתו, וכאשר קבעתי שסיכויי התביעה אינם גבוהים, אזי יש בכך כדי להצדיק את הגדלת הערובה.

בענייני סיכויי התביעה יש לומר, את שכבר שיקפתי לתובע בקדם המשפט, כי בפיו טענות עובדתיות סותרות. מחד, כי הוא הבעלים של הדירה שכבר נמכרה, ומאידך שכל שהזכויות בה הן של הגב' ארלט אלקבס ז"ל, אזי המשכון שנתבע פקע, היות שהחוב בגינו ניתן המשכון נפרע במלואו.

ככל שלא יופקד הסכום, אבטל את הדיון הקבוע, ואורה מחיקת כתב התביעה.

אינני עושה צו להוצאות בגין בקשה זו.

דחיית מועד הדיון

33. טרם סיום, יש לדון בבקשה התובע לדחיית מועד הדיון. נטען, כי לבא כוחו דיונים בהליכים אחרים בבית משפט השלום בתל-אביב, בשעה שנקבע לדיון בהליך זה. לא נטען בבקשה, מתי נקבעו דיונים אלה, וככל שהיו ידועים במועד קביעת הדיון, מדוע לא הוגשה בקשת דחייה על אתר. במאמר מוסגר אציין, כי ההזמנות לדיונים שנטען שצורפו, לא צורפו.

היות שיומן בית המשפט איננו מאפשר שינוי מועד הדיון לאחת מן האפשרויות שנמסרו על-ידי התובע, והלכה למעשה היעתרות לבקשה היא דחיית הדיון עד לאחר חגי תשרי, אזי בנסיבות אלה אני דוחה את הבקשה.

משלא התבקשה תגובה, היות שנרשם בבקשה כי הנתבעים מתנגדים לה, אזי אינני פוסק הוצאות בגינה.

סיכום

34. ארבעת הבקשות אותן הגיש התובע נדחות.

כמפורט לעיל, התובע ישלם לנתבעים שכ"ט עו"ד בסכום של 2,000 ₪. ההוצאות ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, וללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי.

35. בקשה הנתבעים לחיוב התובע בהפקדת ערובה מתקבלת.

עד ליום 20.3.2022 בשעה 10:00 התובע יפקיד בקופת בית המשפט סכום של 50,000 ₪.

36. המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, ו' אדר ב' תשפ"ב, 09 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.