1. לפני בקשה לחיוב הנתבעות 2 - 3 (להלן - "הנתבעות") לגילוי מסמכים מלא ולעיון בהם. בבקשה נטען, כי על-אף החלטה מיום 24.4.2021, הנתבעות 2 - 3 העבירו באיחור תצהיר גילוי מסמכים לידי ב"כ התובע, כאשר התצהיר שהוגש אינו מגלה את המסמכים המבוקשים והמפורטים בבקשה.

2. לטענת התובע, ביקש מהנתבעות מסמכים בשלושה נושאים: דפי חשבון בנק בשנים הרלוונטיות 2012 – 2013, מסמכים המעידים על כלי רכב שהיו בבעלות הנתבעות, וכן מצבת העובדים והנהגים שהועסקו על ידן.

יש לציין, כי התובע מציין באופן סתמי בסעיף 17 לבקשתו כי מבוקשת "הקלטה", וכי הנתבעות העבירו לידיו רק את התמלול, על אף שנדרשה גם ההקלטה עצמה.

בבקשה אין כל פירוט לאיזו הקלטה מתייחס התובע, ומדוע נדרשת ההקלטה עצמה.

3. לחילופין, מבקש התובע כי יינתנו צווים לגופים הרלוונטיים לצורך מתן המידע המבוקש: לבנקים בהם לנתבעות חשבון בנק לצורך קבלת דפי חשבון העו"ש; למשרד התחבורה לצורך קבלת רשימת הרכבים אשר היו בבעלות הנתבעות; ולביטוח לאומי לצורך קבלת רשימת העובדים.

4. לחילופי חילופין, מבקש התובע, כי ככל שלא יומצאו לידיו המסמכים האמורים, אשר לשיטתו יש בהם כדי להראות שלא קיים כלל החוב שבגינו בוצע מימוש המשכון על דירת המגורים נשוא הליך זה, אזי יש להעביר את נטל ההוכחה על עצם קיומו של החוב לכתפיהן של הנתבעות.

5. לטענת התובע, חלק מן המסמכים מהווים רשומות מוסדיות, כהגדרתן בפקודת הראיות [נובח חדש], תשל"א-1971, ועל אף האמור הנתבעות מסרבות להמציא בטענה כי חלפו מעל ל-7 שנים מאז האירועים שבגינם מבוקשים המסמכים, והמסמכים אינם מצויים בידן. התובע טוען, כי מדובר בהתחמקות, וכי למרות טענת הנתבעות כי הנתבעת 2 סגורה ואינה פעילה עוד, וכי אין בנמצא חומר הקשור להנהלת חשבונותיה לשנים 2012 – 2013, הרי שהיה עליה לשמור כל האמור לפחות 6 שנים מיום הגשת דוחות מס ההכנסה השנתיים, ולכן לא הגיוני שהנתבעות לא ישמרו על המסמכים המעידים על קיומו של החוב. לאור זאת, לגישתו, מדובר בנסיון התחמקות או בהשמדת ראיות תוך שיבוש הליכי משפט.

6. לטענת הנתבעות, התובע כבר הגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו, וכעת מדובר ב"מקצה שיפורים", ועל כן יש לדחות את הבקשה.

7. הנתבעות מציינות, כי התובע כלל אינו צד לשאלת קיומו של חוב שבגינו התבקש מימוש הדירה, ועל אף זאת, הוא מנסה כעת לחייב הנתבעות להציג מסמכים שאינם מצויים ברשותן, או להעביר את נטל ההוכחה עליהן בניגוד לדין. נטען, כי לא מתקיימת בענייננו עילה להיפוך נטל הראיה.

8. לעניין המסמכים המבוקשים, הנתבעות טוענות שאין בידיהן דפי חשבון עו"ש ישנים, וכי הן עומדות בדרישות הדין הרלוונטיות לשמירת ספרי העסק.

באשר למשאיות נטען, כי בעל החוב לא העביר הבעלות בשתי משאיות, אך נגרר נמכר על חשבון החוב, והתמורה ששולמה בגינו הופחתה מסך החוב.

לגבי הדרישה לקבל רשימת עובדים ונהגים נטען, כי אין לעניין זה כל קשר לתביעה וכי מדובר בדרישה קנטרנית חסרת כל אחיזה ומשמעות, באשר רשימת עובדים אין בה כדי להועיל לביסוס חוב. הנתבעות עוד טועות כי אין בידיהן כל רשימה שכזו, ולא ניתן לחייבה להציג מה שאין.

9. בתשובתו לתגובת הנתבעות, טוען התובע כי בתגובתן, מודות הנתבעות שאכן היתה העברת בעלות בגין הנגרר, ולכן יש לברר את מספר הכלים שהועברו ואת הסכום אותו היה צריך לקזז, וכי רק גילוי המסמכים שהתבקש יוכל להוכיח את המספרים בפועל.

10. התובע מוסיף, כי הנתבע 1 טרם הגיש תצהיר גילוי מסמכים, ולכן יש למחוק את כתב ההגנה מטעמו ולייתן כנגדו פסק דין.

11. התובע עוד טוען, כי במועד בו הוגשו ראיותיו ביקש אישור להוסיף לתצהירו ראיות נוספות, ולכן לא ניתן לקבל את טענת הנתבעות שמדובר ב"מקצה שיפורים" לראיותיו.

12. התובע שב וטוען, כי כל המסמכים מצויים בידי הנתבעות, וכי ככל שהן טוענות אחרת, עליהן לפעול בפעולות סבירות ופשוטות לצורך המצאתם. לעניין זה, מפנה התובע להוראת תקנה 60 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן - "התקנות החדשות").

13. בעניין רשימת העובדים המבוקשת טוען התובע כי על הנתבעות החובה לספק המסמכים שנדרשים, ולא לדון בחשיבותם. עוד טען, כי יש צורך ברשימת העובדים כדי לזמנם לעדות.

דיון והכרעה

14. כתב התביעה בהליך זה הוגש במהלך חודש ינואר שנת 2020, וכתב ההגנה שבו הוגש ביום 3.3.2020. תקפן של התקנות החדשות החל ביום 1.1.2021, כאשר בהוראות המעבר המופיעות בהן בסעיף 180 נקבע, כי פרק ט' יחול על הליכים שנפתחו ערב יום התחילה ועל הליכים שטרם הוגש בהם כתב תשובה וטרם חלף המועד להגשתו. משמע, תקנה 60 אליה מפנה התובע אינה חלה בהליך זה, והדין המתאים הוא הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן - "התקנות הישנות").

15. סעיף 112 לתקנות הישנות קובע:

"בית המשפט או הרשם רשאי, לפי בקשת בעל דין, ליתן צו לפי טופס 10, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר ערוך לפי טופס 11, מה הם המסמכים הנוגעים לענין הנדון המצויים, או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה; בית המשפט או הרשם רשאי לסרב לבקשה או לדחותה לזמן אחר, או ליתן כל צו אחר שייראה לו מתאים, בין דרך כלל ובין לסוגים של מסמכים."

16. כידוע, מטרתם של הליכי גילוי המסמכים הוא להביא לכך שההליך המשפטי ינוהל "בקלפים גלויים" (ראו רע"א 7114/05 מדינת ישראל נ' חנה חיזי (פורסם במאגרים משפטיים 11.12.2007)). עם זאת, הפסיקה הכירה בשני שיקולים עיקריים שאותם יש לבחון בשאלת גילוי מסמך: מידת הרלוונטיות של המידע המבוקש לביסוס טענות המבקש, וכן מידת ההכבדה שיש במתן צו גילוי המסמכים על הצד שממנו נדרש הגילוי, כאשר נקבע, שבין שני שיקולים אלה יש יחס גומלין (ראו רע"א 8019/06 ידיעות אחרונות בע"מ נ' מירב לוין (פורסם במאגרים משפטיים 13.10.2009)).

17. לפיכך, יש לבחון את בקשת התובע לאור השיקולים האמורים.

18. באשר לעניין ההקלטה, מאחר שמדובר בבקשה סתמית, כאשר לא מצויין לאיזו הקלטה מתכוון התובע, מה מידת הרלוונטיות שלה להליך, ומדוע אין ביכולתו להסתמך על תמליל שנטען כי נמסר לו, הבקשה נדחית.

בצד זאת יש לומר, כי ככל שהנתבעים מסתמכים על הקלטה כלשהיא, יש להעבירה צרובה על גבי מדיה אלקטרונית לתובע.

19. לגופו של עניין ביחס למסמכים המבוקשים, יש להקדים ולציין כי בתביעה מבקש התובע שינתן בידיו פסק דין הצהרתי, ולפיו לא קיים כלל חוב של חברת א.מ.מ. הובלות אשדוד בע"מ (להלן - "החברה") לנתבעות 2 - 3, ועל כן אין לממש את שטר המשכון, אשר עליו חתמה הגב' ארלט אלקבס ז"ל (להלן - "המנוחה"), להבטחת חובותיה של החברה האמורה. משכון זה הוטל על דירה שהיתה בבעלותה של המנוחה (להלן - "הדירה").

כחלק מן המסד העובדתי המפורט בכתב התביעה נטען, כי התובע, יחד עם אחיותיו, קיבלו את הדירה במתנה מן המנוחה ביום 3.1.2012, עוד בטרם נחתם שטר המשכון בחודש אוגוסט 2012.

עוד יצויין, כי החברה שעל-פי הנטען היתה חייבת לנתבעות 2ו- 3, היתה בבעלות אביו של התובע, חתנה של המנוחה, וכיום היא נמצאת בפירוק.

20. עוד יש להפנות לכך, שתצהירי העדות הראשית מטעם התובע הם דלים ביותר. כך לא נזכרים בתצהירים אלה רכבים כלשהם, ובפרט לא משאיות. אין בהם כל טענה או הסבר כיצד נפרע החוב, ובפרט אין בהם כל עדות ביחס לביצוע תשלומים כלשהם לנתבעות 2 ו- 3 בין באמצעות המחאות, בין באמצעות העברות בנקאיות או תשלום במזומן. כך, אף לא נזכרת כל טענה ביחס לעובדי הנתבעות 3.

21. בדיון שהתקיים ביום 4.2.2021, עוד קודם להגשת התצהירים, חל שינוי מהותי בטיעוניו של התובע, והוא הסית את כל כובד המשקל לטענה, כי תביעתו מבוססת על כך שהזכויות בדירה הן בין היתר שלו, מכח הסכם מתנה (ראו פרוט' הדיון עמ' 2 ש' 18 - 19). עוד נטען, כי ככל שיושבו כספים ממכירת הדירה, הרי שהם יועברו לתובע מכח הסכם המתנה.

22. כאמור, בקשת התובע היא לגילוי ועיון בשלושה סוגי מסמכים – פירוט התנועות בחשבונות הבנק של הנתבעות, פירוט כלי הרכב שהיו בבעלותן וכן רשימת העובדים שעבדו בהן.

לגישתי מדובר במסע דייג מובהק, והתובע לא הציג בסיס לרלוונטיות של המסמכים המבוקשים להליך הנדון בפני.

23. לא יכולה להיות מחלוקת, שלמסמכים המבוקשים אין כל קשר, ולו רחוק, לטענת התובע כי קיבל זכויות בדירה מכח מתנה שהעניקה לו סבתו.

לא יכולה להיות גם מחלוקת, ואין כל טענה שכזו, כי התובע היה צד למערכת היחסים בינו לבין הנתבעות 2 ו- 3, וכי הוא עצמו היה בעל החוב ולו בעקיפין או שפרע אותו.

24. זאת ועוד, כאמור לעיל, התובע עצמו בתצהירי העדות הראשית שלו, איננו מזכיר כלל את המסמכים המבוקשים, את האופן בו פרע לכאורה אביו את החוב הנטען, את כלי הרכב שהוחלפו או שאמורים היו להיות מוחלפים בין הצדדים. גם עובדי הנתבעות 2 ו- 3 אינם נזכרים בתצהירים.

לאור זאת קבעתי, כי מדובר במסע דייג מובהק, מתוך הבנה של התובע ככל הנשראה שאין ביכולתו לבסס בעצמו על בסיס ראיות שחובה היה עליו להחזיק, ולפיהן לא קיים חוב לנתבעות 2 ו- 3.

25. היות שקבעתי כי המסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים, איני מוצא גם מקום לייתן צו המופנה לגופים שלישיים, ואשר יכביד על הנתבעות ועל הצדדים השלישיים.

26. בעניין הנתבע 1, כפי שצוין בסעיף 10 לעיל, בתשובתו לתגובת הנתבעות טען התובע כי הנתבע 1 לא הגיש תצהיר גילוי מסמכים, ולכן יש למחוק את כתב ההגנה מטעמו. מקומה של טענה מסוג זה אינה בתשובה לתגובה. ככל שעומד התובע על בקשה זו, יש להגישה בהתאם לתקנות, כאשר החלטה בה תינתן לאחר שתינתן לנתבע 1 זכות תגובה.

27. בעניין הבקשה להיפוך נטל הראיה בעניין הוכחת קיומו של החוב, יש לומר, כי נטל הראיה מוטל על התובע מהחל ועד כלה, אם כי יכול שנטל הבאת הראיות יעבור בשלב מסויים את הנתבעות, ככל שיעלה בידי התובע להניח ראיות מספקות לביסוס טענותיו. לעת הזו, בטרם נשמעו ראיות, אין מקום להידרש לכך, והתובע יהיה רשאי לטעון בעניין זה בסיכומיו.

28. לאור האמור, הבקשה, על כל חלקיה, נדחית.

התובע ישלם לנתבעות 2 - 3 שכ"ט עו"ד בגין בקשה זו בסכום של 1,500 ₪. סכום זה ישולם בתוך 14 יום מהיום.

ניתנה היום, י' טבת תשפ"ב, 14 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.