בפני בקשה מטעם הנתבע בתביעה העיקרית להורות על ביטול צו עיקול זמני שניתן במעמד צד אחד, לצורך הבטחת קיומו של פסק דין, ככל שיינתן, בתביעה כספית שהוגשה כנגדו על סך של 500,000 ש"ח. לטענת התובע, הנתבע התנער ממידע שתרם במסגרת עסקת יזמות, ואז הנתבע הציג כלפיו מצגי שווא והכל במטרה לשלול ממנו את התמורה המגיעה לו. ביום 13.7.20 ניתנה החלטה על ידי כבוד הרשמת אורית אביגיל יהלומי ליתן צו עיקול זמני בתיק. הנתבע הגיש בקשה לביטול העיקול והבקשה נידונה בפני.

א. עיקרי העובדות וטענות הצדדים בתביעה העיקרית

1. בהתאם לנטען על ידי התובע, הרי שהייתה לו היכרות מוקדמת עם נציגי הנתבעת 2 והובא לידיעתו כי הנתבעת 2 מעוניינת למכור זכויות במקרקעין המצויים בסמוך לקיבוץ רמת רחל.

2. לפי גרסתו של התובע, סוכם בינו לבין הנתבעת שהתובע יפעל לאיתור רוכש למקרקעין. התובע פנה אל הנתבע באמצעות צד שלישי על מנת לאתר רוכש פוטנציאלי למקרקעין.

3. התובע טוען כי נכרת הסכם בינו לבין הנתבע, לפיו הצדדים יחלקו בחלקים שווים כל תמורה שתתקבל מהמקרקעין.

4. התובע טוען, כי המקרקעין נמכרו לצד שלישי, אך הוא לא קיבל את התמורה המובטחת. התברר לו שהנתבע הסתיר עובדה זו ממנו וסירב לחלוק עם התובע את התמורה שקיבל.

5. הנתבע הכחיש קיומו של הסכם בינו לבין התובע. בנוסף טען הנתבע, כי התובע אינו מתווך ועל כן אינו זכאי לשכר תיווך.

6. כמו כן טען הנתבע, כי התובע הינו עובד מדינה ועל כן אסור היה לו לעסוק בעסקה מעין זו.

ב. בקשת העיקול הזמני ע"י התובע והבקשה לביטול העיקול הזמני

1. בבקשת העיקול ביקש התובע, כי יוטל עיקול זמני ברישום על מלוא הזכויות של הנתבע בנכס מקרקעין של הנתבע בתל אביב.

2. לפי טענת התובע, ההתכחשות לעסקת המקרקעין מצד הנתבע כרוכה בתרמית והונאה.

3. כך למשל, טענת הנתבע לפיה איננו מכיר את התובע, או כי, הבטיח לו דבר מה נסתרת באמצעות התכתבויות בזמן אמת בין הצדדים.

4. הטענות כגון שעסקנן בעסקת תיווך פסולה או בחוזה הנוגד את תקנת הציבור כמו גם בהיות התובע עובד מדינה דינן להידחות, וזאת בוודאי במישור היחסים בין התובע לנתבע.

5. הנתבע הגיש את הבקשה שבפני לביטול הצו לעיקול זמני. לטענתו אין ממש בתביעה.

6. לפי הטענה, התביעה נעדרת בסיס עובדתי. נטען כי צד שלישי עו"ד גולדשטיין אמר לנתבע כי יש לו מכר, הוא התובע, ממנו נודע לו, כי הקיבוץ מבקש לאתר רוכשים עבור מקרקעין הנמצאים בבעלותו. מכאן, העסקה נקשרה באמצעות תיווכו של עו"ד גולדשטיין ולא של התובע.

7. לפי טענת הנתבע, ההתכתבות מהן מצטט התובע הן סלקטיביות ולא מתארות את כל התמונה. ההתכתבויות המצוטטות על ידי הנתבע הן שמראות התמונה האמתית.

8. כן נטען על ידי הנתבע שהתובע הוא עובד מדינה ועל כן, אינו רשאי לעסוק בעסקאות מעין אלה.

9. כמו כן נטען שהתובע אינו זכאי לגבות דמי תיווך כיוון שאינו מתווך.

דיון והכרעה

ג. תקנות סדר הדין האזרחי

1. תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת שלושה שיקולים שיש לשקול בהחלטה על מתן סעד זמני: הראשון הוא קיומה של עילת תביעה, והשני הוא מאזן הנוחות שבין הצדדים. במסגרת בחינת מאזן הנוחות נבחנת מידת הנזק שצפוי להיגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת מידת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, כמו גם מידת הנזק שעלול להיגרם לצדדים שלישיים. בין השיקול בדבר קיומה של עילת התביעה וסיכוייה, ובין השיקול של מאזן הנוחות, מתקיים האיזון הידוע כ'מקבילית כוחות', כך שככל שיגבר משקלו של אחד מהם, יפחת המשקל שיינתן למשנהו. שיקול שלישי למתן סעד זמני הוא שיקול שביושר, וכלשון תקנה 362(ב): "אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש" .

ד. נטל השכנוע

1. במסגרת הדיון בבקשה לביטול צו עיקול זמני, נטל השכנוע מוטל על מגיש הבקשה למתן הצו. לפי המלומד אורי גורן לאחר חקיקתו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו החליט בית המשפט העליון להעמיד את העיקול הזמני על בסיס משותף יחד עם שאר הסעדים הזמניים. כך שלעניין כל הצווים הזמניים רובץ עתה נטל השכנוע על המבקש המקורי וסדרי הדין בבקשת הביטול הם כסדרי הדין בבקשה המקורית כאילו הוזמן המשיב מלכתחילה לדיון בבקשה.

(אורי גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי, מהדורה אחד עשר, הוצאת סיגא, בעמוד 987 ).

מכאן- אני קובע שנטל השכנוע מוטל התובע.

ה. האם יש עילה לתובענה

1. כאשר בית המשפט שוקל, האם יש מקום יש מקום להותיר את צו העיקול הזמני על כנו או שמא יש להורות על ביטולו, השאלה הראשונה שעל בית המשפט לבחון היא האם מבקש הסעד לעיקול זמני מוכיח "על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של־ עילת התובענה" (תקנה 362 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי). דהיינו, מדובר בקיומה של זכות לכאורה, היינו סיכוי של ממש לזכות בתביעה.

2. באשר לשאלה זו אני סבור, כי בשלב זה ניתן להעריך ומבלי לקבוע מסמרות, כי סיכוייו של התובע לזכות בתביעתו או בחלק הימנה הינם סבירים. מידע שנמסר על ידי התובע, בין אם לנתבע ישירות ובין אם באמצעות מתווך, אפשר שהביא לכאורה לביצוע עסקה שהניבה ממון רב לנתבע.

3. הנתבע ביקש להסתמך על ההתכתבות המלאה בינו לבין התובע. ההתכתבות המלאה אינה סותרת את גרסת התובע אלא מעצימה אותה והיא מלמדת לכאורה כי הנתבע והתובע נדברו ביניהם לפני ההתכתבות וזאת בנושא עסקת המקרקעין. התובע פנה לנתבע בעניין "הקיבוץ" בנושא העסקה. ביום 10.7.17 התובע שאל את הנתבע "יש חדש" ותשובה היא: "לא. עדיין העסקה טרם יצאה אל הפועל". ביום 18.8.17 פונה התובע שוב לנתבע ואומר "אני שמח שהעסקה מתקיימת". וכן "מה מגיע לי?". והתשובה: "תרגיע אני דואג לכל". ביום 20.8.17 מעביר הנתבע לתובע את המסר הבא:

"אני יכול שאתה תקבל את כל הסכם ותתנו לי רק את השכט שלי מקובל"

4. זוהי דוגמה אחת מני רבות שבה מתברר הקשר בין הנתבע לתובע כאשר בלבה של ההתקשרות בין הצדדים עומדת עסקת המקרקעין.

5. הכחשתו של הנתבע לתרומתו של התובע ליצירת העסקה, המוחלטת, בכתב ההגנה נזקפת לחובתו. שכן הדעת נותנת שהנתבע לא היה טורח להשיב כלל לתובע באם לתובע לא היה כל קשר לעסקה.

6. טענות ההגנה של הנתבע כגון כי התובע עובד מדינה וכי נבצר ממנו לעסוק בתיווך אין בהם לדעתי, ומבלי לקבוע מסמרות, לחסום את הגשת התביעה ואין בהם כדי לקעקע את עילת התביעה.

7. יחד עם זאת, לא מן מותר לציין את האמור בדברי ההחלטה של כב' הרשמת אביגיל יהלומי:

"אציין עם כל הזהירות הראויה הנדרשת להליך מקדמי זה, ומבלי לקבוע כל מסמרות, כי בכל הנוגע לסיכויי ההליך, תלוי ועומד הליך שבו נקט הקיבוץ לסילוק התביעה על הסף שם נטענו באופן כללי אותן טענות מקדמיות של המבקש בנוגע להיותו של התובע עובד רשות המיסים (עובד מדינה) וחוסר יכולתו לעסוק בעיסוק נוסף, וכן על היותו נעדר רישיון תיווך (סעיף 15) - ככל שטענות אלה יתקבלו, ייתכן שהתביעה תמחק על הסף, או לכל הפחות, ניתן יהיה לשוב ולעתור באופן מיידי לביטול העיקול תוך הסתמכות על מסקנות בית המשפט בעניין סיכויי ההליך כאמור".

לעת עתה לא התקבלה החלטה בעניין זה ואין לי אלא להישען על הממצאים שבפני.

ו. מאזן הנוחות

1. בבוא בית המשפט לבחון את מאזן הנוחות בין הצדדים עליו לשקול "האם בהערכת מכלול הסיכויים והסיכונים הנילווים לתביעה העיקרית עלול אי מתן הצו להסב נזק גדול יותר למבקש מכפי הנזק העלול להיגרם ממתן הצו למשיב המתנגד לו". בחינת מאזן הנוחות הינו בעיקרו "מעשה של איזון אינטרסים ובענין זה נתון שיקול דעת רחב לערכאה הדיונית לשקול ולהחליט..." (רע"א 5288/07 דוד נפטי עזבון בנימין ושולמית נפטי נ' באר טוביה מושב עובדים; פורסם בנבו).

2. לעניין זה נקבע בהלכה הפסוקה כי לצורך מתן הסעד הזמני יש לשקול את יחסי הגומלין בין סיכויי הצלחת התביעה, על פני הדברים, אל מול מאזן הנוחות, וככל שבית המשפט מתרשם לגבי סיכויי הצלחת התביעה כך ניתן להקל בדרישות לגבי מאזן הנוחות:

"תובע המבקש לקבל סעד זמני במסגרת תביעה עיקרית נדרש לעמוד בראש ובראשונה בשני תנאים מצטברים. תנאי ראשון הוא קיומה של זכות לכאורה, היינו סיכוי של ממש לזכות בתביעה. תנאי שני הוא כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. היינו, שנזקו, אם לא יינתן הסעד הזמני והוא יזכה בבוא היום בתביעה, יהיה גדול יותר מהנזק שייגרם לבעל הדין שכנגד אם יינתן הסעד הזמני והתביעה תידחה בסופו של דבר. שני התנאים אינם נבחנים במנותק, אלא נשקלים תוך שימת לב לזיקת הגומלין ביניהם, על בסיס מה שמכונה לעתים - מקבילית כוחות. ככל שבית המשפט יתרשם כי סיכויי מבקש הסעד לזכות בתביעתו גבוהים, כך יקל עימו בדרישת מאזן הנוחות. וכן גם להיפך, ככל שיעלה בידי מבקש הסעד להצביע על כך שמאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן חד, כך יקפיד פחות בית המשפט על עוצמת הזכות לכאורה עליה הוא נדרש להצביע (ראו, רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט נ' אמר, פ"ד נו(1)529; רע"א 10066/04 נ.ר. ספאנטק תעשיות בע"מ נ' ד.ס.פ. ספיר אנטרפרייז בע"מ (לא פורסם) [פורסם בנבו])."

3. הסוגיה של מאזן הנוחות היא סוגיה העשוי להטות את הכף בענייננו. בעניין זה שוב אצטט את ההחלטה של כב' הרשמת יהלומי:

"לכל המצב העובדתי הנ"ל שמתקיים נכון להיום, אוסיף את סוגיית מאזן הנוחות, כאשר אין חולק כי מדובר בעיקול על זכויותיו של המבקש בבית מגוריו, ומלבד טענה כוללנית לפגיעה בשמו הטוב, לא מצאתי כל טענה לגבי נזק שנגרם לו כתוצאה ממתן צו העיקול הזמני, כאשר טענות לגבי מצב כלכלי איתן וטוב והעדר חשש להכבדה, צריכות להיות מגובות בראיות מצד המבקש בהיותו הצד בעל הגישה הטובה ביותר (ואף היחיד) לראיות בנוגע למצבו הכלכלי". באם אנקוט בגישה זהירה לא אעיר דבר באשר לשמו הטוב של הנתבע.

ז. יסוד ההכבדה

1. על בית המשפט לבחון האם יש ממש בטענת התובע כי תיגרם לו הכבדה לגבות את הסכום שייקבע בפסק הדין ככל שייקבע.

2. הפסיקה בעניין ההכבדה קובעת כדלקמן:

"ראוי להדגיש, בעניין זה, בי בעל הדין מבקש העיקול אינו צריך לשכנע את בית המשפט כי אין סיכוי לכן שפסק הדין יבוצע. די בכך שישכנע את בית המשפט כי אי הענות לבקשה תכביד על ביצוע פסק הדין, כגון שיהיה צורך בנקיטת הליכי הוצאה לפועל כדי לגבות את סכום פסק הדין, או לעשות פעולות לאיתור רכוש כדי להיפרע ממנו את סכום פסק הדין, וכיוצא בזה. הא ותו לא".

3. בעניין רע"א 7076/17 פלוני נ' פלוני נאמר כך:

"בעניין זה אף נפסק כי לצורך הוכחת "יסוד ההכבדה" אין צורך להוכיח כוונה ברורה להברחת נכסים, ולעתים גובה סכום התביעה כשלעצמו עשוי להיות אות לקיומה (וראו: רע"א 7513/06 גב ארי פיתוח והשקעות בע"מ נ' גייר [פורסם בנבו] (29.1.2007)).

בענייננו התביעה בגובה 500,000 ₪ ודי בגובה התביעה כדי להוכיח את יסוד ההכבדה.

4. יצוין כי התובע הצביע על שורה של אותות אשר צריכות להראות כי יסוד ההכבדה מתקיים במקרה שלפני. כך לדוגמה, עולה שהנתבע פועל באמצעות חברת עורכי דין שאינה יכולה להיות חברה בעירבון מוגבל וכי חשבונה של החברה הוגבל עקב חילול שיקים רבים; כן עולה שהנתבע הורשע בבית המשפט המחוזי בסדרת עבירות הונאה ומרמה חמורות ואין זה מעלה או מוריד אם הוגשה בקשה לביטול כתב האישום; כמו כן כנגד הנתבע עומדות תביעות בסכומים מצטברים גבוהים מאד; כן הועלתה טענה כי הנתבע מבוקש על ידי האינטרפול.

5. במענה לטענות החמורות שהוצגו כלפי הנתבע בעניין ההכבדה השיב הנתבע כך; אין בפי התובע כל טענה להברחת נכסים, שנית העד עו"ד גולדשטיין העיד שהנתבע הוא אדם אמיד העל רכוש עם משכנתא של 1.5 מיליון ש"ח וכן כי הוא שילם את שכרו בסך של 180,000 ש"ח. ואדגיש, כי לא ראיתי בדברי הסיכום של הנתבע הזמה של הטענות החמורות שהופנו כלפי הנתבע לרבות ההליכים המשפטיים החמורים אשר התנהלו ומתנהלים כנגדו.

אני סבור שההליכים המתנהלים כנגד הנתבע הינם בבחינת אותות של הכבדה ונוצר חשש כבד, שמא אילולא העיקול, הנתבע לא יפרע את סכומי פסק הדין שעלול להתקבל כנגדו.

2ט

התוצאה

1. מכל המקובץ דין הבקשה לביטול העיקול להידחות. לא מצאתי בטענת השיהוי כל ממש וזאת מקום שהנתבע הורשע בפברואר 20 ונדרש זמן לחשיפת החומר ממשפט זה כך שהמסמכים התקבלו במהלך חודש יוני 2020 והבקשה הוגשה במהלך יולי 2020.

5129371

546783132. בשים לב לתוצאה אני מוצא לנכון לחייב את הנתבע בהוצאות משפט בסך של 8,000 ש"ח. סכום ההוצאות ישולם תוך 20 יום מהיום.