לפני:

כב' השופטת לובנא תלחמי סוידאן

נציג ציבור (עובדים): מר סאלם חסן

נציג ציבור (מעסיקים): מר אריה להב

החלטה

1. בהחלטותיו מיום 30/7/19 ומיום 5/2/20, דחה הנתבע את תביעות התובע להכיר בליקויים נטענים בכתפיו ובברכיו כפגיעות בעבודה, על דרך המיקרוטראומה.

כנגד שני מכתבי הדחייה הנ"ל, הוגשו התובענות אשר לפנינו.

2. מהלך הדיון – ביום 4/6/20, ניתנה החלטה על איחוד הדיון בשתי התובענות. מטעם התובע הוגשו שני תצהירי עדות ראשית, וביום 15/9/20 התקיימה לפנינו ישיבת הוכחות במסגרתה נחקר התובע על תצהיריו. העד מטעם הנתבע, מר מוטקה רביבו לא התייצב לישיבה. ב"כ התובע הודיע כי אין לו חקירה נגדית לעד ואין לו התנגדות כי הודעתו לחוקר וכן הודעתו לחוקר של מר מיכאל אלבז, אשר הוגשו על ידי הנתבע, יהוו חלק ממארג הראיות בתיק.

3. בתום ישיבת ההוכחות, הנתבע ביקש שהות על מנת לשקול את עמדתו ביחס לשאלת מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין. ביום 1/10/20, הודיע הנתבע על הסכמתו למינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין, בתחום האורטופדי, על מנת שייתן את חוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הליקוי הנטען בכתפיו בלבד. ביחס לליקוי הנטען בברכיים – הנתבע הודיע כי עמדתו, לפיה לא מתקיימת תשתית עובדתית למיקרוטראומה, בעינה עומדת. מכאן, ביום 4/10/20, ניתנה החלטה על הגשת סיכומי הצדדים בעניין המחלוקת שנותרה ביניהם – האם מתקיימת תשתית עובדתית למיקרוטראומה ביחס לליקוי הנטען בברכיים?

4. העובדות הרלוונטיות, כפי שעולות מהעדויות ומחומר הראיות אשר הונח לפנינו –

א. התובע, יליד 1955, עבד בחברת החשמל מיום 15/10/1979 עד ליום 30/11/2018 – המועד בו פרש.

ב. בשנתיים הראשונות לעבודתו התובע עבד בחיבור חשמל לבתים. לאחר מכן, החל לעבוד במחלקת קבוצת רשת, בהקמת עמודי חשמל ובניית רשת.

ג. התובע עבד 5 ימים בשבוע, 10-12 שעות ביום. לעיתים עבד בימי שישי – כ- 4.5 שעות ביום.

ד. במסגרת עבודתו בחיבור חשמל לבתים: התובע נהג לטפס על 4-5 עמודי חשמל ביום שימוש במטפסים המותקנים על נעליו, חגורת בטחון וחבל.

תנועת הטיפוס על עמוד החשמל היתה תוך כיפוף הברכיים והצלבת הרגליים והידיים על העמוד וטיפוס מעלה ומטה. טיפוס על עמוד "נקי" אשר אין עליו רשת ו/או אבזור כלשהו, ארך כ- 5-7 דקות.

כשהתובע נמצא על העמוד, היה מושך בשתי ידיו חבל אליו נקשר סל שבתוכו נמצא הציוד הדרוש לצורך העבודה על העמוד.

בזמן שהיה על העמוד, התובע היה גם מושך אליו את כבל החשמל עם החבל לכיוונו, עם שתי ידיו, וזאת על מנת למתוח את הכבל עם מכשיר המתיחה – רצ'ר, מחבר את הכבל לעמוד ולרשת החשמל ולאחר מכן יורד מהעמוד.

ה. במסגרת עבודתו במחלקת רשת: התובע נדרש לטפס על עמודי חשמל באמצעות מטפסים המותקנים על נעליו או באמצעות סולמות שחילים, תוך נשיאת ציוד ומכשור עזר במשקל שנע בין 6-8 ק"ג. פעולת הטיפוס נעשתה תוך כיפוף הברכיים והפעלת כוח עליהם.

ו. בממוצע, התובע נדרש לעלות ולרדת 5-6 עמודי חשמל ביום, למעט בימי חורף ושרב בהם עולה מספר התקלות, אז הוא נדרש לעלות ולרדת על 10-15 עמודי חשמל ביום.

ז. הגובה הממוצע של עמוד חשמל הוא 8-16 מ'. משך הטיפוס על עמוד חשמל הוא כ- 5 דקות, וכך גם משך הירידה מהעמוד. ככל ומדובר בעמודי מתח גבוה, מדובר על עליה/ירידה במשך 10-15 דקות.

ח. בנוסף, במסגרת עבודתו בהקמת עמודי חשמל, התובע נדרש להניח כבלים (טיילים) תוך מתיחתם ומשיכתם ידנית תוך כדי הליכה. מדובר בכבלים העשויים מאלומניום הקשה למשיכה והם באורך של כמה מאות מטרים.

הכבלים מגולגלים בתוף אשר מונח על הגובה ושוקל כ- 500 ק"ג. לצורך משיכת הכבלים מהתוף ופרישתם, נדרשים שלושה עובדים על מנת לבצע את פעולת המשיכה כאשר מדובר במשיכה בגובה השכם וכל עובד מושך ומעביר לעובד שמאחוריו.

ט. הקמת עמוד חשמל אורכת כשעה, כשבין עמוד לעמוד המרחק הוא 40 מ', כאשר התובע נדרש למתוח את הכבלים למרחק שבין העמודים ולחברם מעמוד לעמוד. בממוצע, התובע משך כבלים של 10 עמודים ביום, כשבכל עמוד 5 כבלים. מתיחת הכבלים היא תנועת משיכה הדומה לתנועת משיכת חבל, כשהידיים בגובה הכתפיים, דבר אשר דרש מהתובע הפעלת כוח רב של הידיים והכתפיים.

י. תנועת מתיחת ומשיכת הכבלים בוצעה על ידי התובע גם תוך כדי שהיה עובד על עמוד החשמל.

י"א. בממוצע, התובע ביצע תנועת משיכת כבלים במשך שעתיים ביום, וכן ביצע פעולת משיכת סלים של כלי עבודה שמשקלם כ- 15 ק"ג, ולעיתים יותר, לסירוגין במשך שעה וחצי בממוצע ביום.

5. עיקר טענות התובע – בסיכומיו טען התובע, בין היתר, כי הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת קיומה של תשתית עובדתית מספקת למיקרוטראומה, עדותו הייתה מהימנה ותואמת בכללותה לדברים שנמסרו לחוקר על ידו ועל ידי מר מוטקה רביבו, כשהנתבע לא הצליח להפריך את טענותיו ובעיקר אלו לגבי פעולה חוזרת ונשנית של כיפוף הברכיים ולפחות לגבי עבודתו אשר הצריכה עליה וירידה מעמודי חשמל. לטענתו, בעליה וירידה מעמודי חשמל, כמו גם העבודה על עמוד החשמל עצמו, יש תנועתיות של הברך המקימה תשתית עובדתית למיקרוטראומה. התובע הפנה לפסק הדין בעב"ל 4193-05-17 המל"ל – נועם בריימוק (מיום 8/8/18, להלן: "עניין בריימוק") וטען כי הקביעה בו יפה גם לעניינו, שכן גרסתו העובדתית באשר לפעולת הטיפוס על עמודי החשמל, לרבות תדירותה ורציפותה, לא הופרכה, כך שעל בית הדין לבודד את התנועה הברכית המתרחשת בעלייה וירידה מעמודי החשמל, ואשר מתבצעת עשר פעמים ביום בממוצע, ולקבוע כי כל פעולה כזו נמשכה ברציפות בין 5-10 דקות בכל פעם, להוסיף על כך שהתובע נשא עמו תוך כדי טיפוס, ציוד במשקל של 6-8 ק"ג והכל במשך 39 שנים, כשיש בכך כדי להצדיק מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין.

6. עיקר טענות הנתבע – בסיכומיו טען הנתבע, בין היתר, כי מחומר הראיות עולה תמונה לפיה הפעולות שביצע התובע במהלך יום עבודתו היו שונות ומגוונות, כשלא עלה בידיו להוכיח קיומה של תשתית עובדתית מספקת לפי עילת המיקרוטראומה הברכית, כהגדרתה בפסיקה, באופן המצדיק מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין. לטענת הנתבע, גם אם תתקבל הטענה לפיה התובע עסק בעבודה הכרוכה לעיתים בעמידה או התכופפות ולפעמים נעזר בברך אחת או שתיים, לא מדובר בפגיעות זעירות חוזרות ונשנות. עיסוקו של התובע הצריך הפעלת מאמצים שונים וביצוע עבודות שונות ומגוונות ולא כריעה ממושכת על הברכיים. לטענת הנתבע, מתצהיר התובע ומעדותו עולה כי מדובר בעבודה מגוונת וככל וגרסתו תתקבל כזו שמקימה תשתית עובדתית למיקרוטראומה, משמעות הדבר הרחבת תורת המיקרוטראומה עד אין גבול והחלתה, למעשה, על כל עבודה ועבודה באשר היא. עבודת התובע בטיפוס על עמודים הינה פעולה שולית כשהוא נדרש לטפס על 5-6 עמודים לכל היותר ביום כשמשך העבודה על כל עמוד היתה ל- 5 דקות.

7. המסגרת הנורמטיבית – סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") מגדיר "פגיעה בעבודה" כ "תאונת עבודה או מחלת מקצוע". אולם, "פגיעה בעבודה" יכולה גם להתרחש על דרך המיקרוטראומה, שהינה פגיעה בעבודה יציר הפסיקה שלגביה נפסק: "תורת המיקרוטראומה באה למלא חלל ריק שהותיר המחוקק, כאשר לא כלל ברשימת "מחלות המקצוע", מחלות שונות שהתפתחו לאורך זמן עקב תנאי העבודה, ובכך הותיר את רשימת המחלות " סגורה". מדובר בפיקציה משפטית ... על מנת לבסס את עילת המיקרוטראומה יש להוכיח שולשה יסודות : הראשון, תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונישנות: השני קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; השלישי, קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני. רק משהוכחה התשתית העובדתית יועבר עניינו של המבוטח למומחה- יועץ - רפואי לבחינת הקשר הסיבתי ( היסוד השני) ומנגנון הפגיעה ( היסוד השלישי)" (ר' עב"ל 57714-11-12 המל"ל - אסתר נוח, מיום 22/12/14).

8. אם כך, בהתאם להלכה הפסוקה, על מנת להוכיח תביעה לפי תורת המיקרוטראומה יש להוכיח קיומן של תנועות חוזרות ונשנות, זהות או דומות במהותן הפועלות על מקום מוגדר בגוף ועל קיומו של רצף בביצוע התנועות המשתרע על פני פרק זמן או פרקי זמן משמעותיים (ר' עב"ל 313/97 המל"ל – אשר יניב, מיום 2/11/99). עוד נקבע כי יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה. מכאן, שפעולות החוזרות על עצמן במהלך יום העבודה, אך מורכבות מתנועות מגוונות המבוצעות על פי סדר משתנה אינן מהוות רצף של תנועות חוזרות ונשנות הדומות זו לזו המבוצעות במהלך יום העבודה (עב"ל 1012/00 אלי שבח - המל"ל, מיום 28/7/02; עב"ל 293/09 ראובן יעקב - המל"ל, מיום 27/1/10).

9. בעב"ל 30418-10-18 אורן יצחקי – המל"ל (מיום 29/3/20), חזר בית הדין הארצי על העקרונות אשר נקבעו בהלכה הפסוקה והנוגעים ליישום תורת המיקרוטראומה. בין היתר, שב בית הדין הארצי והפנה לתנאי של "קיומו של רצף בביצוע התנועות המשתרע על פני פרק זמן או פרקי זמן משמעותיים במהלך שגרת העבודה...", תוך הפנייה לעב"ל 90/06 אמנון כובש – המל"ל (מיום 17/8/06) בו נקבע כי במקרה של עבודה מגוונת שבה ניתן לאבחן ולבודד תנועת גוף של מבוטח, המבוצעת ברצף על פני פרק או פרקי זמן משמעותיים מתקיימת תשתית עובדתית למיקרוטראומה.

בנוגע לתדירות התנועות החוזרות, נקבע כי תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת המבוטח וכי הפעולות החוזרות ונשנות אינן חייבות להיעשות ברציפות, ללא הפסקות ביניהן, אלא ניתן לבודד פעולות אלו אצל העובד ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו.

10. דיון והכרעה – לאחר שמיעת עדות התובע ובחינת ושקילת כלל הראיות אשר הובאו לפנינו, הגענו למסקנה לפיה עלה בידי התובע להוכיח גם את קיומה של תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה בנוגע לליקוי הנטען בברכיו, כך שיש למנות מומחה רפואי מטעם בית הדין לבחינת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו לבין הליקוי הנטען בברכיו, וזאת מן הנימוקים אשר יפורטו להלן.

11. כאמור, אין מחלוקת בין הצדדים לגבי קיומה של תשתית עובדתית למיקרוטראומה בכל הנוגע לתנועת משיכת הכבלים לה טוען התובע, וזאת בכל הנוגע לליקוי הנטען בכתפיו, כך שהנתבע הסכים להעביר את עניינו של התובע, בעניין ליקוי זה, למומחה רפואי מטעם בית הדין על מנת שיתן את חוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו, כפי שפורטו לעיל, לבין הליקוי הנטען בכתפיים.

12. בכל הנוגע לליקוי הנטען בברכיים, וכאמור, בין הצדדים מחלוקת משפטית בשאלה האם יש בתשתית העובדתית אשר הונחה לפנינו כדי להקים תשתית עובדתית למיקרוטראומה. היינו, האם קיימות תנועות חוזרות ונשנות, זהות או דומות במהותן, הפועלות על ברכי התובע ועל קיומו של רצף בביצוע תנועות אלו, המשתרע על פני פרק זמן משמעותי ומספק בהתאם להלכה הפסוקה?

13. עדות התובע לפנינו היתה אמינה ומהימנה, ונראה כי הנתבע בעצמו אינו חולק על כך משהסכים כי יש בעדות וכלל הראיות אשר מונחות לפנינו כדי להקים תשתית עובדתית למיקרוטראומה בכל הנוגע לליקוי הנטען בכתפיים. עדות התובע לא נסתרה כלל ותאמה בכללותה לעולה מהודעתו לחוקר וכן לעולה מהודעותיהם לחוקר של שני עובדי חברת החשמל אותן הגיש הנתבע, זאת על אף שהשניים לא נחקרו על ידי החוקר באופן ספציפי וישיר באשר לתשתית העובדתית לה טוען התובע בנוגע לברכיו והמתמקדת, בעיקר, בתנועות הברכיים בזמן פעולת טיפוס על עמודי חשמל וירידה מהם תוך נשיאת משקל הציוד.

14. התובע הפנה לפסק דינו של בית הדין הארצי בעניין בריימוק, בו נדון עניינו של עובד חברת החשמל אשר טען לתשתית עובדתית דומה מאד לתשתית הנטענת לפנינו. גם שם, לפי קביעת בית הדין האזורי (בל 63583-12/15, כב' השופט טל גולן), אותו עובד עלה וירד מעמודי חשמל, תוך כיפוף הברכיים ונשיאת ציוד במשקל דומה, כשמדובר ב- 5 עמודי חשמל ביום, זמן טיפוס/ירידה של 5 דקות. שם נקבע כי טיפוס וירידה על עמוד חשמל כוללת תנועתיות של הברך המקימה תשתית עובדתית למיקרוטראומה. בהתייחסו לקביעה זו של בית הדין האזורי, בית הדין הארצי קבע כי מקובלת עליו קביעת בית הדין קמא לפיה ניתן "לבודד את התנועה הברכית המתרחשת בעלייה וירידה מעמודי החשמל. בהתאם לקביעת בית הדין האזורי פעולת העלייה והירידה מתבצעת עשר פעמים ביום בממוצע, כאשר כל פעולה נמשכת ברציפות בין חמש לעשר דקות בכל פעם. על כך יש להוסיף כי בהתאם להחלטת בית הדין פעולת הטיפוס נעשתה תוך הפעלת כוח רב על הברכיים וכאשר המשיב נושא עימו ציוד במשקל של 6-8ק"ג. מכאן שכל פעולה של עליה וירידה כוללת בתוכה מספר רב של פגיעות זעירות בברכיים. לאור האמור ולאחר ששקלנו בדבר מצאנו כי הגם שמדובר במקרה גבולי מבחינת תדירות ורציפות הפעולה, די במשך בשנים בהן בוצעו הפעולות כדי להקים תשתית עובדתית למיקרוטראומה.".

15. מעניין בריימוק עולה כי הקושי אשר עלה בכל הנוגע לתדירות, רצף והיקף התנועות החוזרות ונשנות של הברכיים בזמן טיפוס וירידה מעמודי חשמל - קושי שנוכח גם בעניינו של התובע ואליו מפנה הנתבע, לא בהכרח מוביל למסקנה לפיה יש לקבוע כי לא מתקיימת תשתית עובדתית למיקרוטראומה, אלא בית הדין הארצי ניתח כל פעולה של טיפוס וירידה מהסולם, וקבע כי היא כוללת בתוכה מספר רב של פגיעות זעירות בברכיים, ובהתחשב במשך השנים הרב בהן בוצעה הפעולה, די בכך על מנת לקבוע קיומה של תשתית עובדתית למיקרוטרואמה, הגם שמדובר במקרה גבולי מבחינת התדירות והרציפות של התנועה.

16. יישום האמור בעניין בריימוק על עניינו של התובע מביא אותנו למסקנה לפיה גם פעולת הטיפוס והירידה מ- 5-6 עמודי חשמל בממוצע ליום, תוך נשיאת משקל, כוללת מספר רב של פגיעות זעירות בברכיים. מה עוד שלפי עדות התובע לעיתים הוא עלה וירד על 10-15 עמודי חשמל ביום וזאת בימי תקלות שיא, והכל תוך שהתובע ביצע את פעולת הטיפוס במשך למעלה מ- 39 שנים בעבודתו בחברת החשמל. מכאן, וברוח הפסיקה של בית הדין הארצי בעניין בריימוק, יש לקבוע כי מתקיימת תשתית עובדתית למיקרוטראומה בכל הנוגע לליקוי הנטען בברכיים משניתן לבודד את פעולת הטיפוס/הירידה ואת התנועות הרבות של כיפוף הברכיים אשר כל פעולה כללה.

17. יש לציין כי איננו מקבלים את טענת התובע בסיכומיו לקיומה של תשתית עובדתית למיקרוטראומה גם באשר לפעולת העבודה על עמוד החשמל עצמו – ראשית, מדובר בטענה שיש בה משום הרחבת חזית הואיל ובכתב התביעה ובתצהיר מטעמו, התובע התמקד בתשתית עובדתית הנוגעת אך ורק לפעולת הטיפוס על עמודי החשמל. שנית, ממילא התובע לא הניח לפנינו תשתית עובדתית אשר יש בה ולו ראשית ראיה לתנועות חוזרות ונשנות של הברכיים תוך כדי עבודה על עמוד החשמל. לטעמנו, העובדה לפיה התובע הזיז את רגליו/ברכיו מעת לעת תוך כדי עבודה על עמוד החשמל, ועל כך העיד כי לא מדובר במנח סטטי, אין בה כדי להקים תשתית עובדתית לקיומן של אין ספור תנועות חוזרות ונשנות, הדומות במהותן, ואשר פועלות על הברכיים תוך כדי ביצוע העבודה על העמוד. מעבר לנדרש, נראה כי יש בעצם העלאת טענה זו משום חוסר הגיון פנימי משלא ברור כיצד ניתן לבצע עבודת חיבור לרשת החשמל, תוך שהתובע נמצא בגובה על העמוד עצמו, ותוך כדי כך לבצע אין ספור תנועות חוזרות ונשנות של הברכיים.

18. עמדת הנתבע לפיה יש בקביעה לפיה מתקיימת תשתית עובדתית למיקרוטרואמה בעניינו של התובע, כדי להביא להרחבת תורה המיקרוטראומה "עד אין גבול" והחלתה על כל עבודה באשר היא, אינה מקובלת עלינו ואינה מתכתבת עם התשתית העובדתית אשר הונחה לפנינו ופורטה לעיל, ולפיה ניתן לבודד באופן ברור ומובהק את התנועות אשר פעלו על הברכיים בזמן פעולת הטיפוס/ירידה מעמודי חשמל במהלך יום עבודה לאורך שנים כל כך רבות, באופן אשר מקים תשתית כאמור בהלכה הפסוקה.

19. לאור כל המפורט לעיל, אנו קובעים כי התובע הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת קיומה של תשתית עובדתית למיקרוטראומה, גם בנוגע לליקוי הנטען בברכיים.

20. החלטה בדבר מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין, לעניין הליקוי בכתפיים ובברכיים, תינתן בהעדר ותשלח לצדדים כמקובל.

ניתנה היום, ח' שבט תשפ"א, (21 ינואר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

_________________ ___________________ ____________________

מר סאלם חסן לובנא תלחמי סוידאן מר אריה להב

נציג ציבור עובדים שופטת נציג ציבור מעסיקים