1. לפנינו תביעה כנגד החלטות הנתבע מיום 30/07/2019 ומיום 05/02/2020, לדחות את תביעות התובע להכיר בליקויים נטענים בכתפיו ובברכיו כפגיעות בעבודה, על דרך המיקרוטראומה.
2. ביום 15/09/2020, התקיימה לפנינו ישיבת הוכחות במסגרתה נחקר התובע על תצהירי העדות הראשית מטעמו. בתום ישיבת ההוכחות, הנתבע ביקש שהות על מנת לשקול את עמדתו ביחס לשאלת מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין. ביום 01/10/2020, הודיע הנתבע על הסכמתו למינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין, בתחום האורתופדי, על מנת שייתן את חוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הליקוי הנטען בכתפיו בלבד. ביחס לליקוי הנטען בברכיים – הנתבע הודיע כי עמדתו, לפיה לא מתקיימת תשתית עובדתית למיקרוטראומה, בעינה עומדת. מכאן, ביום 04/10/2020, ניתנה החלטה על הגשת סיכומי הצדדים בשאלה שנותרה במחלוקת: האם מתקיימת תשתית עובדתית למיקרוטראומה ביחס לליקוי הנטען בברכיים?
3. לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים כאמור, ניתנה ההחלטה מיום 21/01/2021, במסגרתה נקבע כי מתקיימת תשתית עובדתית למיקרוטראומה בתנאי עבודתו של התובע, גם ביחס לליקוי הנטען בברכיים.
4. בהחלטה נוספת מיום 21/01/2021, מונה ד"ר אברהם ששון, כמומחה רפואי מטעם בית הדין (להלן: "המומחה"), על מנת שייתן את חוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע, לבין הליקויים להם הוא טוען בכתפיו ובברכיו.
5. העובדות אשר הונחו לפני המומחה:

א. התובע, יליד 1955, עבד בחברת החשמל מיום 15/10/1979 עד ליום 30/11/2018 – המועד בו פרש.

ב. בשנתיים הראשונות לעבודתו התובע עבד בחיבור חשמל לבתים. לאחר מכן, החל לעבוד במחלקת קבוצת רשת, בהקמת עמודי חשמל ובניית רשת.

ג. התובע עבד 5 ימים בשבוע, 10-12 שעות ביום. לעיתים עבד בימי שישי – כ- 4.5 שעות ביום.

ד. במסגרת עבודתו בחיבור חשמל לבתים: התובע נהג לטפס על 4-5 עמודי חשמל ביום שימוש במטפסים המותקנים על נעליו, חגורת בטחון וחבל.

תנועת הטיפוס על עמוד החשמל היתה תוך כיפוף הברכיים והצלבת הרגליים והידיים על העמוד וטיפוס מעלה ומטה. טיפוס על עמוד "נקי" אשר אין עליו רשת ו/או אבזור כלשהו, ארך כ- 5-7 דקות.

כשהתובע נמצא על העמוד, היה מושך בשתי ידיו חבל אליו נקשר סל שבתוכו נמצא הציוד הדרוש לצורך העבודה על העמוד.

בזמן שהיה על העמוד, התובע היה גם מושך אליו את כבל החשמל עם החבל לכיוונו, עם שתי ידיו, וזאת על מנת למתוח את הכבל עם מכשיר המתיחה – רצ'ר, מחבר את הכבל לעמוד ולרשת החשמל ולאחר מכן יורד מהעמוד.

ה. במסגרת עבודתו במחלקת רשת: התובע נדרש לטפס על עמודי חשמל באמצעות מטפסים המותקנים על נעליו או באמצעות סולמות שחילים, תוך נשיאת ציוד ומכשור עזר במשקל שנע בין 6-8 ק"ג. פעולת הטיפוס נעשתה תוך כיפוף הברכיים והפעלת כוח עליהם.

ו. בממוצע, התובע נדרש לעלות ולרדת 5-6 עמודי חשמל ביום, למעט בימי חורף ושרב בהם עולה מספר התקלות, אז הוא נדרש לעלות ולרדת על 10-15 עמודי חשמל ביום.

ז. הגובה הממוצע של עמוד חשמל הוא 8-16 מ'. משך הטיפוס על עמוד חשמל הוא כ- 5 דקות, וכך גם משך הירידה מהעמוד. ככל ומדובר בעמודי מתח גבוה, מדובר על עליה/ירידה במשך 10-15 דקות.

ח. בנוסף, במסגרת עבודתו בהקמת עמודי חשמל, התובע נדרש להניח כבלים (טיילים) תוך מתיחתם ומשיכתם ידנית תוך כדי הליכה. מדובר בכבלים העשויים מאלומניום הקשה למשיכה והם באורך של כמה מאות מטרים.

הכבלים מגולגלים בתוף אשר מונח על הגובה ושוקל כ- 500 ק"ג. לצורך משיכת הכבלים מהתוף ופרישתם, נדרשים שלושה עובדים על מנת לבצע את פעולת המשיכה כאשר מדובר במשיכה בגובה השכם וכל עובד מושך ומעביר לעובד שמאחוריו.

ט. הקמת עמוד חשמל אורכת כשעה, כשבין עמוד לעמוד המרחק הוא 40 מ', כאשר התובע נדרש למתוח את הכבלים למרחק שבין העמודים ולחברם מעמוד לעמוד. בממוצע, התובע משך כבלים של 10 עמודים ביום, כשבכל עמוד 5 כבלים. מתיחת הכבלים היא תנועת משיכה הדומה לתנועת משיכת חבל, כשהידיים בגובה הכתפיים, דבר אשר דרש מהתובע הפעלת כוח רב של הידיים והכתפיים.

י. תנועת מתיחת ומשיכת הכבלים בוצעה על ידי התובע גם תוך כדי שהיה עובד על עמוד החשמל.

י"א.בממוצע, התובע ביצע תנועת משיכת כבלים במשך שעתיים ביום, וכן ביצע פעולת משיכת סלים של כלי עבודה שמשקלם כ- 15 ק"ג, ולעיתים יותר, לסירוגין במשך שעה וחצי בממוצע ביום.

1. למומחה הופנו השאלות אשר פורטו בהחלטה מיום 21/1/21, וחוות דעתו נתקבלה ביום 10/02/2021. להלן השאלות והתשובות להן, בהתאמה:
2. מהו הליקוי ממנו סובל התובע בכתפיו? ומהו הליקוי ממנו סובל התובע בברכיו­?

"החולה סובל מ:

1. נזק בלברום (SLAP) בשתי כתפיו.

2. שינוי ניווני בכל המדורים של שתי הברכיים."

1. האם ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל בכתפיים?

האם ניתן לקבוע כך ביחס לליקוי בברכיים?

שימת ליבו של המומחה לכך שגם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

"אינני יכול לראות אף קשר של גרימה ולא של החמרה בין הפגימות שתוארו בברכיים ובכתפיים של מר שוסטר למהות וסוג עבודתו אפילו שלמשך שנים.

1. הפיזיופתולוגיה המוכרת לגרימת נזק בכתפיים היא בoverhead work היינו עבודה מעל גובה הכתפיים. הדבר לא היה במקרה שדנים בו מאחר ותואר "... שמשך כבלים בגובה הכתפיים...". עניין בלברום תואר בספרות אצל אנשים ובעיקר ספורטאים אשר "זורקים חפצים"..." throwing. שוב, זה לא המצב שתואר בעבודתו של התובע כאן.

2. בעניין השינוי התלת לשכתי הניווני בברכיים לא מצביע ולא מסמן פגיעה סחוסית ספציפית אלא שינוי שחיקתי ניווני התואם לגיל החולה. יש לזכור שלתובע נזק קונסטיטוציונלי נרכש לבבי גם בגיל יחסית צעיר (ב 1998 בהיותו בעשור הרביעי לחייו) ושינוי שחיקתי בצוואר נתגלה גם ב 2003.

בתשובה לחוות דעתו של ד"ר עמיתי עאוני, אשר הדגיש שהגורם לנזק הוא כיפוף ויישור ברכיים, אני אסכים שהפתולוגיה שהייתה אמורה להיגרם היא שחיקה במדור הקדמי פטלו- פומרלי.

אולם, כאן בתיק זה, יש הסכמה שהשינוי הוא בשלושת הלשכות (קדמית לטרלית ומדיאלית) ובשתי הברכיים.

בסיכום:

המלצתי לכבוד ההרכב בבית הדין היא לא לקבל את טענת התובע על קשר, לא של גרימה ולא של החמרה, בין עבודתו בחברת החשמל ל 2 הפגימות שבכתפיו ובברכיו. מדובר בתהליך תחלואתי ובלבד.

מתנצל, לא יכול לקבל מסקנות המומחה שמטעמו של התובע מאחר ואינן מבוססות על ראיות שמוכיחות קשר סיבתי.

מדובר רק בנזק תחלואתי ששכח להזכיר ולציין בחוות דעתו.".

1. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לבין הליקוי בכתפיים ובברכיים, האם בעיקרו של דבר ניתן לומר ביחס לכל אחד מהליקויים, כי הוא נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקוי (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
2. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית, המומחה מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על כל אחד מהליקויים ביחס לגורמים האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על כל אחד מהליקויים? (השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

הואיל והמומחה השיב בשלילה על השאלה השנייה שהופנתה אליו, כמובן שלא היה מקום שישיב לשאלות ג. ו- ד. שלעיל.

1. בהחלטה מיום 08/04/2021, נתקבלה בקשת התובע להפניית שאלות הבהרה, ותשובות המומחה להן נתקבלו ביום 22/04/2021 . להלן שאלות ההבהרה והתשובות להן, בהתאמה:

א. האם תסכים כי על פי צילום ברכיים מתאריך 23/10/19, נמצאו אצל התובע שינויים ארטריטיים בשתי הברכיים, באזור SPINE אינטרקונדילרי ומפרק פטלופמורלי?

"נכון בצילומי ברכיים היה, כפי שכתבתי (בתשובתי ב'2) שינוי ניווני שחיקתי תלת לשכתי היינו בכל שטחי הברך.".

ב. האם תסכים כי על פי בדיקתו של ד"ר עאוני, כעולה מחוות דעת מיום 20/11/19, ניתן לראות שהתובע סובל מנזק וחיכוך פטלו-פימורלי בברכיים ומבחן "טחינה" חיובי?

"נכון שד"ר עאוני אבחן בתסמין ארטרוטי כולל (תלת לשכתי) כאשר קיים גם המרכיב הקדמי PFJ.".

ג. האם תסכים כי התובע סובל מתסמין ארטרוטי בלשכה קדמית P.F.J של הברכיים?

"בין היתר ועם כל השינויים השחיקתיים קיים המרכיב PFJ בלשכה הקדמית.".

ד. האם יש בפרטי בדיקתו אלה של ד"ר עאוני בחוות דעתו לעיל מיום 20/11/18, כדי להעיד כי התובע אכן סובל מפגיעה ארטרוטית בברכיים כתוצאה מה- OVERUSE?

נא נמק תשובתך.

"כן קיים שינוי ארטרוטי (O.A) בברכיים וחבל מאוד שהשואל מבקש ממני לנמק מה שהמומחה מטעמו לא טרח להציג ולהוכיח. ד"ר עאוני הסתפק לכתוב שלדעתו כל השינוי הניווני הוא תוצאה מהעבודה!

איפה משקל התחלואה בעשור השישי של החיים אצל התובע מול מחלה שהתפתחה בעת עבודתו בחברת החשמל? וכאשר התלונות אצל מר שוסטר הופיעו ונרשמו רק קרוב לתאריך פרישתו מהעבודה.".

ה. ציינת בחוות דעתך כי "הפיזיולוגיה המוכרת לגרימת נזק בכתפיים היא ב- Overhead work". האם לדעתך יש השפעה לפעולת המשיכה בגובה הכתפיים כאשר עסקינן בכבלים העשויים מאלומיניום הקשה למשיכה והם באורך של כמה מאות מטרים, על הופעת הליקוי בכתפיו של התובע? נא לנמק תשובתך.

"לא קיימת ספרות מקצועית שמקשרת קרע בלברום עם פעולת משיכת הכבלים כמתואר במקרה הנדון כאן. לכן לקשר בין הליקוי שבכתפו של התובע ועבודתו אין סימוכין בספרות.".

ו. האם תסכים כי בנוסף לנזק בלברום (SLAP) נמצאו אצל התובע שינויים ניווניים וטנדיניטס מסוידת בגיד הביצפס והסופרה ספינטוס עם קרע חלקי מעל ה- GT?

"כן מסכים וציינתי את הדבר. אבקש מהשואל לא להרתם ולא להתמקד רק על מרכיב אחד פתולוגי שבכתפו של החולה. הMRI הדגים מספר פגמים שבסיכום הם פגמים ניווניים כולל במפרק ACJ שבגג מפרק הכתף. על כן מדובר בתהליך ניווני כולל ולא רק בנזק ספציפי אחד שיש לקשרו למיקרוטראומה.".

ז. האם יש באמור לעיל כדי לשנות קביעתך/מסקנתך באשר לשאלת הקשר הסיבתי באשר לברכיו או לכתפיו? אם לא, מדוע? נא לפרט.

"אחרי עיון ושיקול דעת מעמיק שוב ושוב בתיק ובשאלות שהופנו, אינני רואה מקום לשנות את קביעותיי שמיום 02/02/2021 מאחר ולא הובהר לי ולא הוצגו לי ראיות שיכוונו לנזק של פגיעות חוזרות ונשנות אשר הן שגרמו לתהליך הניווני אם בברכו ואם בכתפו של התובע.

משקל התחלואה הטבעית גובר על כל אפשרות של הצטברות נזקים ספציפיים אט אט במהלך שנותיו עם טיפוס על עמודי חשמל.".

1. בהחלטה מיום 02/07/2021, נדחתה בקשת התובע מיום 19/05/2021 לפסילת חוות דעתו של המומחה ו/או למינוי מומחה נוסף, מהנימוקים אשר פורטו שם.
2. עיקר טענות התובע – במסגרת סיכומיו חזר התובע, בעיקר, על הטענות אותן העלה במסגרת בקשתו למינוי מומחה רפואי אחר ו/או נוסף, וטען כי קביעותיו של המומחה אינן עולות בקנה אחד עם חוות דעת אחרות שניתנו בעניין ליקויים בכתפיים ו/או בברכיים אצל עובדי חברת החשמל.

בין היתר, התובע שב והפנה לתיק בל 63583-12-15 (בריימוק נועם – המל"ל) וטען כי התקיימו בו אותם תנאי עבודה הזהים לתנאי עבודתו של התובע ביחס לליקוי בברכיים, ושם המומחה (היינו, ד"ר ששון) קבע כי מתקיים קשר סיבתי בשל Overuse על הברכיים. לטענת התובע, גם בעניין המבוטח בתיק הנ"ל נמצאו בברכיים שינויים ניווניים בכל המדורים של שתי הברכיים, ומכאן לא ברור מדוע המומחה הגיע למסקנות שונות בשני התיקים, כאשר ההבדל היחיד ביניהם הוא גיל התובעים. מכאן, סבור התובע כי יש מקום לשקול לשמוע השקפה רפואית נוספת בעניינו. עוד טען התובע כי לא ברור מחוות דעתו של המומחה האם הוא שולל לחלוטין קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הליקויים מהם הוא סובל, ללא זיקה לנסיבותיו האישיות או לגורמי סיכון תחלואתיים אחרים, או שמא על רקע נסיבותיו האישיות וגורמי הסיכון נשלל קיומו של קשר סיבתי כאמור. לטענת התובע, ככל ועמדתו של המומחה היא לפי האפשרות הראשונה לעיל, הרי יש לקבוע בוודאות כי הינו דוגל באסכולה שאינה עולה בקנה אחד עם חוות דעת אחרות אותן נתן בעניין ליקויים בכתפיים ו/או בברכיים של עובדי חברת החשמל. וככל ועמדתו של המומחה היא לפי האפשרות השנייה, היה על המומחה לדון בשאלת תרומת העבודה ביחס לגילו של התובע והאם הליקוי בברך התפתח כתוצאה מתנאי העבודה או שאת חלקו בלבד יש ליחס לגיל, וכן לדון בשאלת מידת ההשפעה. לטענת התובע, בעניינו לא ברור מהי מידת השפעת תנאי עבודתו על הליקויים בכתפיים ובברכיים ביחס להשפעת גורמים אחרים, כגון גיל, ובעניין זה אין ספק כי חוות הדעת אינה ברורה ואינה מנומקת דיה, כאשר היה על בית הדין להיעתר לבקשה למינוי מומחה רפואי אחר ו/או נוסף. לבסוף, התובע ביקש לדחות את האמור בחוות דעתו של המומחה, תוך ששב והפנה גם לטיעונים אותם העלה בבקשתו למינוי מומחה רפואי אחר ו/או נוסף, ו/או ביקש להורות, ולו מחמת הספק, על מינוי מומחה רפואי נוסף ו/או לקבל את התביעה.

1. עיקר טענות הנתבע – בסיכומיו טען הנתבע, בין היתר, כי המומחה השיב בפירוט רב ובצורה מנומקת ומפורטת וכן התייחס לחוות הדעת מטעם התובע לעומק. המומחה הסביר מדוע לא ניתן לקבוע קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לליקויים בעניינו של התובע, כאשר כל מקרה נבחן לגופו גם עת מדובר בתנאי עבודה זהים של מבוטחים. המומחה הסביר היטב, על יסוד תיקו הרפואי של התובע, מדוע לא קיים קשר סיבתי, כאשר חוות הדעת אליה הפנה התובע בתיק בל 63583-12-15, מחזקת את טענת הנתבע לפיה מדובר בתובעים שונים, בגילאים שונים ומצב תחלואתי שונה. לטענת הנתבע, לפי הפסיקה כל מקרה נבחן לפי התשתית העובדתית שהוכחה לגבי אותו מבוטח, כך שלא די בהפניה לפסיקה שניתנה במקרים אחרים. בעניינו של התובע אין הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לסטייה מחוות הדעת של המומחה, ולאור המפורט בחוות דעתו ותשובותיו לשאלות ההבהרה, יש להורות על דחיית התביעה.
2. המסגרת הנורמטיבית – בכל הקשור להלכה הנהוגה באשר למשקלה של חוות דעת של מומחה מטעם בית הדין, נפסק: "חוות דעתו של המומחה מטעמו היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן" (דב"ע נו/0-244 המל"ל - יצחק פרבר, מיום 26/2/97).

בעב"ל 1035/04 דינה ביקל – המל"ל (מיום 6/6/05) נפסק: "המומחה הרפואי המתמנה על ידי בית הדין מחזיק בידיו את הכלים והמומחיות לקבוע מהו הליקוי שממנו סובל המבוטח והאם יש קשר סיבתי בין ליקוי זה לבין עבודתו. בשל כך אם לא נמצאו בחוות הדעת פגמים גלויים לעין והיא אינה בלתי סבירה על פניה, אין כל בסיס לפסילתה ויש לקבלה".

ועוד נקבע כי: "בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין". (דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס - המל"ל, מיום 2/11/99 וכן עב"ל 341/96 מליחי - המל"ל, מיום 23/9/99).

1. דיון והכרעה – לאחר בחינת מלוא החומר המונח לפנינו, לרבות סיכומי הצדדים, הגענו למסקנה לפיה דין התביעה להידחות, וזאת מן הנימוקים אשר יפורטו להלן.
2. ראשית, אין לנו אלא לחזור על האמור בהחלטה מיום 02/07/2021, במסגרתה כאמור נדחו טענות התובע למינוי מומחה רפואי אחר ו/או נוסף. אך נשוב ונדגיש את הכלל לפיו כל מקרה נבחן על פי נסיבותיו – דהיינו, על בסיס התשתית העובדתית של אותו מקרה ונתוניו האישיים של המבוטח, לרבות גילו והרקע הרפואי. מכאן, העובדה לפיה הוכר קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין ליקוי רפואי בעניינו של מבוטח אחר שביצע עבודה דומה או זהה, אינה מצדיקה, כשלעצמה, מינוי מומחה רפואי נוסף, כאשר עניינו של התובע אינו נמנה על אותם מקרים מיוחדים המצדיקים סטייה מהכלל האמור (ר' עב"ל 33889-06-20 רדמי – המל"ל, מיום 30/5/21).
3. מעיון בחוות הדעת ובתשובות המומחה לשאלות ההבהרה עולה התמונה הבאה: ביחס לליקוי בברכיים – אצל התובע קיים שינוי ניווני בכל המדורים של שתי הברכיים, אין פגיעה סחוסית ספציפית כתוצאה מתנאי עבודתו והתנועות אותן ביצע בברכיו, אלא מדובר בממצא אשר מצביע על שינוי שחיקתי התואם לגילו של התובע. המומחה פירט את עמדתו וקבע כי ככל ולתנאי העבודה היתה השפעה על הנזק שנמצא בברכיים, הנזק היה אמור להתבטא בשחיקה במדור קדמי פטלו-פורמלי, דבר אשר אינו בנמצא אצל התובע. בנוסף, המומחה הפנה לכך שתלונות התובע, יליד 1955, בנוגע לברכיו, עלו בסמוך לפרישתו דבר אשר תומך במסקנה לפיה מדובר בהליך תחלואתי הקשור לגיל. ביחס ללקוי בכתפיים – לתובע נזק בלברום (SLAP) בשתי הכתפיים, כאשר הפיזיולוגיה המוכרת לגרימת נזק זה היא overhead work, מצב עובדתי אשר אינו מתקיים בעניינו של התובע, אשר עבד במשיכת ומתיחת כבלים בגובה הכתפיים ולא מעל הראש. המומחה הפנה לכך שלא קיימת ספרות מקצועית שקושרת בין הנזק שנמצא בכתפיים לבין העבודה אותה ביצע התובע, תוך שקבע שגם לפי בדיקת ה- MRI של שתי הכתפיים, מדובר בממצאים ניווניים.
4. יש לדחות את הטענה לפיה לא ברור אם המומחה שולל לחלוטין קיומו של קשר סיבתי – הן בחוות הדעת והן בתשובותיו לשאלות ההבהרה, המומחה אכן שלל באופן מפורש ושאינו משתמע לשתי פנים, קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הליקויים בכתפיים ובברכיים, תוך שפירט כי אין קשר סיבתי "לא של גרימה ולא של החמרה". מכאן, ברור כי בהעדר קיומו של קשר סיבתי כאמור, אין מקום כלל לדון בשאלת השפעת תנאי העבודה ומשקל גורמי הסיכון, ככל וקיימים, והדבר עולה מפורשות מניסוח השאלות אשר הופנו למומחה בהחלטה מיום 21/01/2021 .
5. כפי שכבר צוין בהחלטה מיום 02/07/2021, עמדתו של המומחה לפיה אין קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הליקויים בכתפיים ובברכיים, התבססה על העובדות אשר הונחו לפניו, על נתוניו האישיים של התובע וכן על הרקע הרפואי שלו כפי שעלה מהמסמכים הרפואיים אשר הונחו לפניו. העובדה לפיה התובע בעצמו הפנה לתיק אחר בו אותו מומחה קבע קיומו של קשר סיבתי, כשמדובר לטענתו בתנאי עבודה זהים או דומים, מכרסמת בטענתו לפיה המומחה דוגל באסכולה שאינה עולה בקנה אחד עם חוות דעת אחרות אותן נתן. לפי השקפה זו של התובע, הרי בכל תיק בו יתבקש המומחה אשר לפנינו לתת חוות דעת, כאשר מדובר בעובדות דומות או זהות, עליו לתת את אותה חוות דעת שנתן בתיק בל 63583-12-15, היינו: חוות דעת חיובית באשר לקיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לליקוי בברכיים – ולא כך הוא.

כפי שכבר הפנינו לעיל, חוות דעת ניתנת בהתבסס על עובדות המקרה אך לא רק, אלא בהתבסס גם על כלל נתוניו האישיים והרפואיים של המבוטח, ומכאן אין לקבוע כי המומחה אשר לפנינו דוגל ב- "אסכולה" כלשהי, מה עוד שהטענה הועלתה באופן כללי ביותר ומבלי שנתמכה בראיה כלשהי. ועוד, לא עולה כלל שהמומחה שולל קטיגורית קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודה מסוימים לבין ליקוי רפואי (ובענייננו, עבודתם של עובדי חברת החשמל וליקוי בברכיים) – עובדה היא שהתובע בעצמו הפנה לחוות דעת אותה נתן המומחה בעניינו של מבוטח אחר, אשר אישרה קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודה זהים או דומים לליקוי בברכיים. מכאן, ברור כי אין לפנינו מומחה אשר אינו מכיר בקשר סיבתי "מושגי" בין תנאי העבודה מושא התביעה דנן לבין הליקוי הרפואי בברכיים, בעוד שמומחים אחרים מכירים בו (ר' עניין רדמי שלעיל).

1. כמפורט לעיל, הלכה פסוקה היא כי בית הדין סומך את ידו על חוות הדעת של המומחה הרפואי שמונה על ידו ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן. לאור כל המפורט לעיל, וכן לאור המפורט בהחלטה מיום 02/07/2021, שוכנענו כי יש לאמץ את עמדתו של המומחה וכי אין כל נימוק המצדיק סטייה ממנה. עמדת המומחה משקפת קביעה רפואית-מקצועית המבוססת כאמור על העובדות הרלוונטיות, החומר הרפואי הנוגע לתובע ונתוניו האישיים, ונובעת משיקול דעתו הרפואי-מקצועי, אשר פורט ונומק, ולפיו אין קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הליקויים בברכיו ובכתפיו.
2. לאור כל המפורט לעיל, התביעה נדחית.

הואיל ומדובר בהליך בתחום הבטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות.

1. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה, עליו להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, וזאת בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"א אלול תשפ"א, (29 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

_________________ ___________________ ____________________

מר סאלם חסן לובנא תלחמי סוידאן מר אריה להב

נציג ציבור עובדים שופטת נציג ציבור מעסיקים