לפני כב' השופטת לובנא תלחמי סוידאן

החלטה

1. לפניי בקשת התובע מיום 19/5/21, "לפסילת חו"ד מומחה ו/או למינוי מומחה נוסף" (להלן: "הבקשה").

רקע

2. בהחלטה מיום 21/1/2021, מונה ד"ר אברהם ששון, כמומחה רפואי מטעם בית הדין (להלן: "המומחה"), על מנת שייתן את חוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע, לבין הליקויים להם הוא טוען בכתפיים ובברכיים.

3. העובדות המוסכמות אשר הועברו למומחה היו כדלקמן:

א. התובע, יליד 1955, עבד בחברת החשמל מיום 15/10/1979 עד ליום 30/11/2018 – המועד בו פרש.

ב. בשנתיים הראשונות לעבודתו התובע עבד בחיבור חשמל לבתים. לאחר מכן, החל לעבוד במחלקת קבוצת רשת, בהקמת עמודי חשמל ובניית רשת.

ג. התובע עבד 5 ימים בשבוע, 10-12 שעות ביום. לעיתים עבד בימי שישי – כ- 4.5 שעות ביום.

ד. במסגרת עבודתו בחיבור חשמל לבתים: התובע נהג לטפס על 4-5 עמודי חשמל ביום שימוש במטפסים המותקנים על נעליו, חגורת בטחון וחבל.

תנועת הטיפוס על עמוד החשמל היתה תוך כיפוף הברכיים והצלבת הרגליים והידיים על העמוד וטיפוס מעלה ומטה. טיפוס על עמוד "נקי" אשר אין עליו רשת ו/או אבזור כלשהו, ארך כ- 5-7 דקות.

כשהתובע נמצא על העמוד, היה מושך בשתי ידיו חבל אליו נקשר סל שבתוכו נמצא הציוד הדרוש לצורך העבודה על העמוד.

בזמן שהיה על העמוד, התובע היה גם מושך אליו את כבל החשמל עם החבל לכיוונו, עם שתי ידיו, וזאת על מנת למתוח את הכבל עם מכשיר המתיחה – רצ'ר, מחבר את הכבל לעמוד ולרשת החשמל ולאחר מכן יורד מהעמוד.

ה. במסגרת עבודתו במחלקת רשת: התובע נדרש לטפס על עמודי חשמל באמצעות מטפסים המותקנים על נעליו או באמצעות סולמות שחילים, תוך נשיאת ציוד ומכשור עזר במשקל שנע בין 6-8 ק"ג. פעולת הטיפוס נעשתה תוך כיפוף הברכיים והפעלת כוח עליהם.

ו. בממוצע, התובע נדרש לעלות ולרדת 5-6 עמודי חשמל ביום, למעט בימי חורף ושרב בהם עולה מספר התקלות, אז הוא נדרש לעלות ולרדת על 10-15 עמודי חשמל ביום.

ז. הגובה הממוצע של עמוד חשמל הוא 8-16 מ'. משך הטיפוס על עמוד חשמל הוא כ- 5 דקות, וכך גם משך הירידה מהעמוד. ככל ומדובר בעמודי מתח גבוה, מדובר על עליה/ירידה במשך 10-15 דקות.

ח. בנוסף, במסגרת עבודתו בהקמת עמודי חשמל, התובע נדרש להניח כבלים (טיילים) תוך מתיחתם ומשיכתם ידנית תוך כדי הליכה. מדובר בכבלים העשויים מאלומניום הקשה למשיכה והם באורך של כמה מאות מטרים.

הכבלים מגולגלים בתוף אשר מונח על הגובה ושוקל כ- 500 ק"ג. לצורך משיכת הכבלים מהתוף ופרישתם, נדרשים שלושה עובדים על מנת לבצע את פעולת המשיכה כאשר מדובר במשיכה בגובה השכם וכל עובד מושך ומעביר לעובד שמאחוריו.

ט. הקמת עמוד חשמל אורכת כשעה, כשבין עמוד לעמוד המרחק הוא 40 מ', כאשר התובע נדרש למתוח את הכבלים למרחק שבין העמודים ולחברם מעמוד לעמוד. בממוצע, התובע משך כבלים של 10 עמודים ביום, כשבכל עמוד 5 כבלים. מתיחת הכבלים היא תנועת משיכה הדומה לתנועת משיכת חבל, כשהידיים בגובה הכתפיים, דבר אשר דרש מהתובע הפעלת כוח רב של הידיים והכתפיים.

י. תנועת מתיחת ומשיכת הכבלים בוצעה על ידי התובע גם תוך כדי שהיה עובד על עמוד החשמל.

י"א. בממוצע, התובע ביצע תנועת משיכת כבלים במשך שעתיים ביום, וכן ביצע פעולת משיכת סלים של כלי עבודה שמשקלם כ- 15 ק"ג, ולעיתים יותר, לסירוגין במשך שעה וחצי בממוצע ביום.

4. למומחה הופנו השאלות אשר פורטו בהחלטה מיום 21/1/21 וחוות דעתו נתקבלה ביום 10/2/21. להלן השאלות והתשובות להן, בהתאמה:

1. מהו הליקוי ממנו סובל התובע בכתפיו? ומהו הליקוי ממנו סובל התובע בברכיו­?

תשובת המומחה:

"החולה סובל מ:

1. נזק בלברום (SLAP) בשתי כתפיו.

2. שינוי ניווני בכל המדורים של שתי הברכיים."

1. האם ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל בכתפיים?

האם ניתן לקבוע כך ביחס לליקוי בברכיים?

שימת ליבו של המומחה לכך שגם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

תשובת המומחה:

"אינני יכול לראות אף קשר של גרימה ולא של החמרה בין הפגימות שתוארו בברכיים ובכתפיים של מר שוסטר למהות וסוג עבודתו אפילו שלמשך שנים.

1. הפיזיופתולוגיה המוכרת לגרימת נזק בכתפיים היא בoverhead work היינו עבודה מעל גובה הכתפיים. הדבר לא היה במקרה שדנים בו מאחר ותואר "... שמשך כבלים בגובה הכתפיים...". עניין בלברום תואר בספרות אצל אנשים ובעיקר ספורטאים אשר "זורקים חפצים"..." throwing. שוב, זה לא המצב שתואר בעבודתו של התובע כאן.

2. בעניין השינוי התלת לשכתי הניווני בברכיים לא מצביע ולא מסמן פגיעה סחוסית ספציפית אלא שינוי שחיקתי ניווני התואם לגיל החולה. יש לזכור שלתובע נזק קונסטיטוציונלי נרכש לבבי גם בגיל יחסית צעיר (ב 1998 בהיותו בעשור הרביעי לחייו) ושינוי שחיקתי בצוואר נתגלה גם ב 2003.

בתשובה לחוות דעתו של ד"ר עמיחי עאוני, אשר הדגיש שהגורם לנזק הוא כיפוף ויישור ברכיים, אני אסכים שהפתלוגיה שהייתה אמורה להיגרם היא שחיקה במדור הקדמי פטלו- פומרלי.

אולם, כאן בתיק זה, יש הסכמה שהשינוי הוא בשלושת הלשכות (קדמית לטרלית ומדיאלית) ובשתי הברכיים.

בסיכום:

המלצתי לכבוד ההרכב בבית הדין היא לא לקבל את טענת התובע על קשר, לא של גרימה ולא של החמרה, בין עבודתו בחברת החשמל ל 2 הפגימות שבכתפיו ובברכיו. מדובר בתהליך תחלואתי ובלבד.

מתנצל, לא יכול לקבל מסקנות המומחה שמטעמו של התובע מאחר ואינן מבוססות על ראיות שמוכיחות קשר סיבתי.

מדובר רק בנזק תחלואתי ששכח להזכיר ולציין בחוות דעתו.".

1. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לבין הליקוי בכתפיים ובברכיים, האם בעיקרו של דבר ניתן לומר ביחס לכל אחד מהליקויים, כי הוא נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקוי (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
2. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית, המומחה מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על כל אחד מהליקויים ביחס לגורמים האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על כל אחד מהליקויים? (השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

הואיל והמומחה השיב בשלילה על השאלה השניה שהופנתה עליו, כמובן שלא היה מקום שיתייחס לשאלות ג. ו- ד. שלעיל.

5. בהחלטה מיום 8/4/21, נתקבלה בקשת התובע להפניית שאלות הבהרה למומחה. תשובות המומחה לשאלות ההבהרה נתקבלו ביום 22/4/21 . להלן שאלות ההבהרה שהופנו והתשובות להן, בהתאמה:

א. האם תסכים כי על פי צילום ברכיים מתאריך 23/10/19, נמצאו אצל התובע שינויים ארטריטיים בשתי הברכיים, באזור SPINE אינטרקונדילרי ומפרק פטלופמורלי?

תשובת המומחה:

"נכון בצילומי ברכיים היה, כפי שכתבתי (בתשובתי ב'2) שינוי ניווני שחיקתי תלת לשכתי היינו בכל שטחי הברך.".

ב. האם תסכים כי על פי בדיקתו של ד"ר עאוני, כעולה מחוות דעת מיום 20/11/19, ניתן לראות שהתובע סובל מנזק וחיכוך פטלו-פימורלי בברכיים ומבחן "טחינה" חיובי?

תשובת המומחה:

"נכון שד"ר עאוני אבחן בתסמין ארטרוטי כולל (תלת לשכתי) כאשר קיים גם המרכיב הקדמי PFJ.".

ג. האם תסכים כי התובע סובל מתסמין ארטרוטי בלשכה קדמית P.F.J של הברכיים?

תשובת המומחה:

"בין היתר ועם כל השינויים השחיקתיים קיים המרכיב PFJ בלשכה הקדמית.".

ד. האם יש בפרטי בדיקתו אלה של ד"ר עאוני בחוות דעתו לעיל מיום 20/11/18, כדי להעיד כי התובע אכן סובל מפגיעה ארטרוטית בברכיים כתוצאה מה- OVERUSE?

נא נמק תשובתך.

תשובת המומחה:

"כן קיים שינוי ארטרוטי (O.A) בברכיים וחבל מאוד שהשואל מבקש ממני לנמק מה שהמומחה מטעמו לא טרח להציג ולהוכיח. ד"ר עאוני הסתפק לכתוב שלדעתו כל השינוי הניווני הוא תוצאה מהעבודה!

איפה משקל התחלואה בעשור השישי של החיים אצל התובע מול מחלה שהתפתחה בעת עבודתו בחברת החשמל? וכאשר התלונות אצל מר שוסטר הופיעו ונרשמו רק קרוב לתאריך פרישתו מהעבודה.".

ה. ציינת בחוות דעתך כי "הפיזיולוגיה המוכרת לגרימת נזק בכתפיים היא ב- Overhead work". האם לדעתך יש השפעה לפעולת המשיכה בגובה הכתפיים כאשר עסקינן בכבלים העשויים מאלומיניום הקשה למשיכה והם באורך של כמה מאות מטרים, על הופעת הליקוי בכתפיו של התובע? נא לנמק תשובתך.

תשובת המומחה:

"לא קיימת ספרות מקצועית שמקשרת קרע בלברום עם פעולת משיכת הכבלים כמתואר במקרה הנדון כאן. לכן לקשר בין הליקוי שבכתפו של התובע ועבודתו אין סימוכין בספרות.".

ו. האם תסכים כי בנוסף לנזק בלברום (SLAP) נמצאו אצל התובע שינויים ניווניים וטנדיניטס מסוידת בגיד הביצפס והסופרה ספינטוס עם קרע חלקי מעל ה- GT?

תשובת המומחה:

"כן מסכים וציינתי את הדבר. אבקש מהשואל לא להרתם ולא להתמקד רק על מרכיב אחד פתולוגי שבכתפו של החולה. הMRI הדגים מספר פגמים שבסיכום הם פגמים ניווניים כולל במפרק ACJ שבגג מפרק הכתף. על כן מדובר בתהליך ניווני כולל ולא רק בנזק ספציפי אחד שיש לקשרו למיקרוטראומה.".

ז. האם יש באמור לעיל כדי לשנות קביעתך/מסקנתך באשר לשאלת הקשר הסיבתי באשר לברכיו או לכתפיו? אם לא, מדוע? נא לפרט.

תשובת המומחה:

"אחרי עיון ושיקול דעת מעמיק שוב ושוב בתיק ובשאלות שהופנו, אינני רואה מקום לשנות את קביעותיי שמיום 02/02/2021 מאחר ולא הובהר לי ולא הוצגו לי ראיות שיכוונו לנזק של פגיעות חוזרות ונשנות אשר הן שגרמו לתהליך הניווני אם בברכו ואם בכתפו של התובע.

משקל התחלואה הטבעית גובר על כל אפשרות של הצטברות נזקים ספציפיים אט אט במהלך שנותיו עם טיפוס על עמודי חשמל.".

עיקר טענות הצדדים ביחס לבקשה

6. בבקשה התובע טוען, בין היתר, כי קביעותיו של המומחה אינן עולות בקנה אחד עם חוות דעת אחרות, שניתנו בעניין הקשר בין ליקויים בכתפיים ו/או בברכיים אצל עובדי חברת החשמל. לטענתו, בתיק דומה מבחינה עובדתית (בל 63583-12-15), המומחה נתן חוות דעת חיובית באשר לקיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הליקוי בברכיים. התובע הפנה לתיק אחר בו ניתנה לטענתו חוות דעת של מומחה אחר מטעם בית הדין המאשרת קיומו של קשר סיבתי (בל 11279-06-14).

לטענת התובע, המומחה ייחס את הפגימה בברכיו לגילו ללא הנמקה/פירוט וללא התייחסות להשפעת תנאי העבודה על הופעת הליקוי בברכיים, ומבלי לתת את הדעת לכך שבעת פעולת הטיפוס על סולם, נושא התובע ציוד ומכשור במשקל 6-8 ק"ג, וכי פעולת הטיפוס נעשתה תוך כיפוף הברכיים והפעלת כוח עליהם. מתשובת המומחה ניתן להסיק כי המחלה בברכיו של התובע התפתחה במסגרת עבודתו, כך שלא ברור מדוע שלל קיומו של קשר סיבתי.

באשר לליקוי בכתפיים – התובע טען, בין היתר, כי לא ברור מדוע העובדות אשר נפרשו לפני המומחה אינן תואמות את הפיזיולוגיה המוכרת לגרימת נזק בכתפיים של Overhead work, כפי שציין המומחה. המומחה בחר לא לפרט ו/או להתייחס בחוות דעתו להשפעת תנאי העבודה על הליקוי בכתפיים תוך ששלל לחלוטין קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הליקוי.

לטענת התובע, מכלול תשובות המומחה הן מגמתיות ובלתי מוסברות דיין, ועל כן בנסיבות אלה ראוי למנות מומחה רפואי נוסף ו/או אחר, בהתאם להנחיות נשאית בית הדין הארצי לעבודה, וכן צודק ונכון שבית הדין ישמע השקפה רפואית אחרת.

7. בתגובתו לבקשה, טען הנתבע, בין היתר, כי הבקשה היא בבחינת "מקצה שיפורים", שכן חוות דעתו של המומחה היא ברורה ומנומקת. המומחה לא קבע קביעות סותרות בתיקים אחרים, שכן הסביר היטב מדוע בעניינו של התובע לא ניתן לקבוע קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לליקויים, כאשר כל מקרה נבחן לגופו גם אם מדובר במקרים בהם תנאי העבודה זהים, כאשר בתיק אליו הפנה התובע (בל 63583-12-15) מדובר בחוות דעת המחזקת את טענת הנתבע לפיה מדובר במבוטחים שונים.

המומחה נתן מענה מקיף ומלא בחוות דעתו, עמד על כל החומר הרפואי, העובדות המוסכמות והייעוץ האורטופדי, כך שהמומחה לא התעלם מתנאי עבודתו של התובע והתייחס להשפעתם עת קבע שאין קשר של גרימה או של החמרה וכי מדובר בתהליך תחלואתי בלבד.

עוד טען הנתבע - העובדה לפיה המומחה נתן חוות דעת שאינה לטובת התובע אינה סיבה המצדיקה מינוי מומחה נוסף, כאשר התובע קיבל את יומו ומינוי מומחה נוסף או אחר הוא חריג שבחריגים. חוות דעתו של המומחה היא בהירה וחד משמעית, על פניה אינה מושתת על הנחה משפטית או עובדתית מוטעית ואין כל סיבה לא לאמצה. מכאן, הנתבע ביקש לדחות את הבקשה ואת התביעה.

המסגרת הנורמטיבית

8. במסגרת הנחיות נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, כב' השופטת ורדה וירט-ליבנה, בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים (מיום 10/9/19), הותוו כללים להנחיית בתי הדין והצדדים בהליכים שבהם מתמנים מומחים רפואיים. במסגרת ההנחיות נקבעו הכללים הבאים בנוגע למינוי מומחה נוסף או אחר:

"16. ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים שבהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה, או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, במקרה שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה.

17. בית הדין רשאי בהחלטה מנומקת למנות מומחה נוסף אם מצא כי יש בדבר צורך.

18. בית הדין רשאי, בהחלטה מנומקת ובמקרים חריגים, להורות על מינוי מומחה אחר. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה הראשון שמונה וכי בית הדין לא יזדקק לחוות דעתו של המומחה הראשון.".

9. במאמרו של נשיא בית הדין הארצי לעבודה כב' השופט (בדימוס) סטיב אדלר (ס' אדלר, מומחים יועצים רפואיים בבית הדין לעבודה, המשפט ב' 199), נאמר כי פסילת מומחה הנה צעד חריג שבית הדין נוקט בו בנסיבות נדירות, אשר רק בהתקיימן רשאי בית הדין להיעתר לבקשה כאמור "ואין הדבר בבחינת מעשה שבכל יום". סיבות אפשריות לפסילת חוות דעת: כאשר חוות הדעת של המומחה מבוססת על עובדות שלא נקבעו על ידי בית הדין, כאשר מתברר שהמומחה נוהג לתת חוות דעת לנתבע, כאשר חוות הדעת מבוססת על הנחה משפטית לא נכונה או כאשר המומחה אינו מוכן להשיב על שאלות הבהרה או אינו מסוגל להשיב עליהן. באשר למצב בו בית הדין מחליט להיוועץ במומחה רפואי נוסף, למרות שלא מצא טעם לפסול את המומחה הרפואי שמונה, נמנו במאמר האמור, מספר סיבות וביניהן כאשר "בית הדין רואה לנכון לשמוע השקפה רפואית אחרת בנושא השנוי במחלוקת במדע הרפואה".

10. ברע"א 337/02 מזרחי – כלל חברה לביטוח בע"מ (מיום 13/3/2002), התייחס בית המשפט העליון לסוגיית מינוי מומחה רפואי ופסק כך: "המומחה הרפואי משמש זרועו הארוכה של בית-המשפט לעניינים שברפואה. בתום המשפט נדרש השופט היושב לדין להכריע בתביעה בהסתמך על חוות-דעתו של המומחה הרפואי שמינה. על-כן בכל אותם מקרים שבהם חש השופט, לאחר שעיין בחוות-הדעת של המומחה הרפואי ובתשובותיו לשאלות ההבהרה ובמהלך החקירה הנגדית, כי נותרו בו ספקות, וכי הוא נזקק לחוות-דעת נוספת כדי שיוכל להגיע להחלטה מושכלת בשאלות הרפואיות המונחות לפתחו, רשאי הוא למנות מומחה רפואי נוסף. ודוק, מינוי שכזה לא ייעשה כדבר שבשיגרה, אלא רק באותם המקרים שבהם תחושתו של השופט היושב לדין היא כי לא יהא בידו, או לא יהיה זה ראוי, להכריע במחלוקת שבהליך שבפניו בהסתמך על חוות-הדעת של המומחה הרפואי אשר מונה על-ידיו.

....

פסילתו של מומחה רפואי שמונה על-ידי בית-המשפט נעשית במקרים נדירים מאוד שבהם עלול להיגרם לאחד הצדדים עיוות דין, או במקרים שבהם פעל המומחה בחוסר תום-לב (ראו גם א' ריבלין תאונת הדרכים – סדרי דין וחישוב הפיצויים [3], בעמ' 583-577). לעומת זאת מינוי מומחה נוסף יכול שייעשה, כאמור, גם בכל אותם מקרים שבהם מתעוררים בלב השופט ספקות באשר ליכולתו להכריע בתיק על סמך חוות-הדעת של המומחה הרפואי אשר מונה על-ידיו. כשתתקבל חוות-דעתו של המומחה הנוסף, תעמודנה שתי חוות-הדעת – הישנה והחדשה – זו בצד זו, ועל השופט יהא להכריע בעת כתיבת פסק-הדין בדבר המשקל שהוא נותן לכל אחת מהן".

11. בעב"ל 12826-06-12 שמעון – המל"ל (מיום 15/5/2014), סוכמה על ידי בית הדין הארצי לעבודה ההלכה הפסוקה ביחס למינוי מומחה רפואי נוסף, כך: "הכלל ביחס למינוי מומחים רפואיים הוא כי על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. מינוי מומחה נוסף הוא בבחינת יוצא מן הכלל, וייעשה לפיכך במקרים חריגים בלבד. בהתאם להנחיות הנשיאה (בדימוס) נילי ארד בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים, מיום 13.4.10, בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף כאשר 'מצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו'.".

12. ביחס לכלל 17 להנחיות נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, אשר עניינו כאמור מינוי מומחה רפואי נוסף, נפסק: "ראשית יש לציין כי ביום 10.9.19 נכנסו לתוקפן הנחיות חדשות בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים. על פי ההנחיות החדשות (סעיף 17), "בית הדין רשאי בהחלטה מנומקת למנות מומחה נוסף אם ראה בכך צורך". בפסיקה הובהר כי "על פי ההנחיות החדשות, מוקנה לבית הדין שיקול דעת רחב ביותר בהחלטה על מינוי מומחה רפואי נוסף, וזאת בשונה מההנחיות הקודמות שבהן נקבעו נסיבות קונקרטיות המצדיקות מינוי מומחה רפואי נוסף (המומחה לא נתן מענה לכל השאלות שהוצגו; המומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; דרוש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; טעמים מיוחדים אחרים)" (בר"ע (ארצי) 22859-05-19 שלמה חיומי - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (7.1.20)). לכך יש להוסיף כי בנסיבות דוגמת המקרה שלפנינו, בהן המחלוקת נוגעת למחלה קשה אשר נובעת לפי הנטען מחשיפה לחומרים מסוכנים, הייתה גמישות יחסית גם טרם לכן במינוי מומחה נוסף במקרים המתאימים (ראו למשל את עב"ל (ארצי) 12826-06-12 סילביה שמעון - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (15.5.14))" – ר' עב"ל 4358-09-18 יהודה גוזלין – המל"ל (מיום 11/2/20).

דיון והכרעה

13. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, שבתי ועיינתי בחוות דעתו של המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה, ובכלל החומר אשר בתיק, הגעתי למסקנה לפיה דין הבקשה להידחות, וזאת מהנימוקים אשר יפורטו להלן.

14. מעיון בחוות דעתו של המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה, בכל הנוגע לליקוי בברכיו של התובע – עולה כי אצל התובע קיים שינוי ניווני בכל המדורים של שתי הברכיים, כאשר ממצא זה, אשר מבטא שינוי תלת לשכתי, אינו מצביע על פגיעה סחוסית ספציפית כתוצאה מתנאי עבודתו של התובע והתנועות אשר ביצע בברכיו, אלא מצביע על שינוי שחיקתי התואם לגילו. לעמדת המומחה, ככל ולתנאי עבודתו של התובע היתה השפעה על הנזק בברכיים, הנזק היה אמור להתבטא בשחיקה במדור הקדמי פטלו-פומרלי – דבר אשר אינו מתקיים בעניינו של התובע, הואיל והנזק בשתי ברכיו הוא בשלושת הלשכות: קדמית, לטרלית ומדיאלית. בנוסף, המומחה הפנה לכך שתלונות התובע, יליד 1955, בנוגע לברכיים, עלו בסמוך לתאריך פרישתו, דבר אשר תומך בקביעה לפיה מדובר בהליך תחלואתי הקשור לגיל.

15. אין לקבל את טענת התובע לפיה אותו מומחה אשר מונה בהליך זה נתן חוות דעת המאשרת קיומו של קשר סיבתי בעניינו של מבוטח אחר, דבר אשר מצדיק את פסילתו או מינוי מומחה נוסף. מעיון בפסק הדין אליו הפנה התובע בעניין זה, עולה כי התובע באותו הליך צעיר מהתובע ב- 14 שנים, כשברור כי סוגיית הקשר הסיבתי נקבעת על בסיס כלל נתוניו של כל מבוטח ואין מקום לגזירת מסקנות מעניינו של מבוטח אחר, בעל נתונים אישיים ורפואיים אחרים, גם אם התשתית העובדתית זהה או דומה. התובע הפנה לפסק דין נוסף בו נתן מומחה אחר מטעם בית הדין חוות דעת חיובית באשר לקיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע באותו הליך לבין הליקוי בברכיים - מעיון בפסק דין זה עולה כי הנזק אשר אובחן אצל אותו תובע היה שחיקה סחוסית בלבד, ומכאן הגיע אותו מומחה למסקנות אליהן הגיע. בענייננו – המומחה ביסס את מסקנותיו לעניין הליקוי בברכיים על אופי והיקף הנזק אשר נמצא, כשלטעמו נזק זה אינו יכול להצביע על קשר כלשהו עם תנאי העבודה, וכן על העובדה לפיה התובע, יליד 1955, החל להעלות תלונות בעניין ברכיו רק בסמוך למועד פרישתו בשנת 2018. מדובר במסקנות רפואיות-מקצועיות, המבוססות על העובדות אשר הונחו לפני המומחה והתיעוד הרפואי בעניינו של התובע הספציפי אשר לפנינו.

16. בנוסף, יש לדחות את טענות התובע לפיה המומחה לא נתן את הדעת לפעולת הטיפוס על סולם תוך נשיאת ציוד ומכשור – מדובר בטענה אשר אין לה במה להיאחז. עוד, התובע טוען בבקשה כי מתשובת המומחה ניתן להסיק כי המחלה בברכיו התפתחה במסגרת עבודתו, כך שלא ברור מדוע נשלל הקשר הסיבתי – גם טענה זו אין לה במה להיאחז. ברור כי לא כל מחלה/ליקוי אשר מתפתח במסגרת הזמן בו מבוטח עובד ("תוך כדי") הוא כתוצאה מתנאי עבודתו ("עקב"), ולשם כך ממנים בתי הדין לעבודה מומחים רפואיים אשר תפקידם לקבוע האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של מבוטח לבין ליקוי לו הוא טוען, גם אם ליקוי זו התפתח ואובחן בזמן שהמבוטח עדיין עבד וגם אם לאו.

17. באשר לליקוי בכתפיו של התובע – מעיון בחוות דעתו של המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה עולה כי לתובע נזק בלברום (SLAP) בשתי כתפיו, כשלעמדתו של המומחה הפיזיופתלוגיה המוכרת לגרימת נזק בכתפיים היא overhead work – תנאי עובדתי אשר אינו מתקיים בעניינו של התובע, אשר בהתאם לעובדות אשר הונחו לפני המומחה, משך ומתח כבלים בגובה הכתפיים ולא בגובה שהוא מעל הראש (לעניין זה ר' העובדות אשר פורטו בסעיפים 2.ח, 2.ט להחלטת המינוי מיום 21/1/21).

18. בחוות דעתו ובתשובותיו לשאלות ההבהרה, המומחה הפנה לכך שלא קיימת ספרות מקצועית שמקשרת את הנזק בכתפיו של התובע עם פעולת משיכת הכבלים, כפי שהונח לפניו בעובדות המוסכמות, וכן התייחס לבדיקת ה- MRI של שתי הכתפיים, תוך שקבע כי ממצאיה הם ניווניים.

19. כאמור, הכלל הוא מינוי מומחה אחד לפגימה אחת ואין זה המקרה המתאים לסטייה מהכלל. אין הצדקה לפסילת המומחה, משהוא לא סטה מהעובדות אשר הונחו לפניו והשיב על כל השאלות בפירוט ובהנמקה. בנוסף, לא מדובר במקרה חריג ו/או נדיר אשר בו ייטה בית הדין לקבל בקשת פסלות. ועוד, המקרה אינו מעלה "צורך" במינוי מומחה רפואי נוסף כאמור בהנחיה מס' 17 להנחיות כב' נשיאת בית הדין הארצי, וכן לא מדובר במקרה בו בית הדין סבור כי נכון יהיה לשמוע השקפה רפואית נוספת ו/או אחרת בנושא השנוי במחלוקת במדע הרפואה. קביעות המומחה התבססו על העובדות אשר הונחו לפניו, ועל נתוניו האישיים של התובע כפי שעלו מהתיעוד הרפואי, תוך שהשיב על כל השאלות אשר הופנו אליו, באופן ברור ומנומק.

20. לסיכום, אין בבקשה טעם ממשי המצדיק מינוי מומחה רפואי אחר או נוסף, בהתאם להנחיות כב' נשיאת בית הדין הארצי וההלכה הפסוקה בעניין זה. ומכאן, הבקשה נדחית.

21. הצדדים רשאים להגיש את סיכומיהם, וזאת תוך 21 יום מהיום.

עם הגשת סיכומי הצדדים או ככל ולא יוגשו במועד האמור לעיל, התיק יועבר למתן פסק דין.

ניתנה היום, כ"ב תמוז תשפ"א, (02 יולי 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.