לפני כב' השופטת הבכירה אורית יעקבס

1.        לפניי בקשת התובע מיום 19/2/21, (להלן - הבקשה) להפניית שאלות הבהרה למומחה אשר מונה על ידי ביה"ד, הוא ד"ר אברהם ששון (להלן - המומחה).

2.        בתאריך 23/2/21, הגיש הנתבע את תגובתו לבקשה (להלן - התגובה), במסגרתה הבהיר מדוע הוא מתנגד לה.

3.        בתאריך 25/2/21 פעל התובע בהתאם להחלטת ביה"ד מיום 23/2/21 עת התייחס לתגובת הנתבע (להלן - ההתייחסות).

4.         רקע

א. בבסיס הבקשה עומדת תביעתו של התובע להכרה בליקוי/כאב ממנו הוא סובל בצווארו, כפגיעה בעבודה על רקע תנאי עבודתו - תביעה שנדחתה, על ידי הנתבע, במסגרת מכתב דחיה מיוםֹ 25/3/20.

ב. במהלך הדיון שהתקיים ביום 14/11/20 הגיעו הצדדים להסכמה אשר למינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין, בהתאם להסכמה זו גובשו העובדות המוסכמות ולאחר שהתברר כי עדיין לא התקבל מלוא החומר הרפואי של התובע, הועבר העניין להמשך מעקב המזכירות.

ג. לאחר שבתאריך 24/12/20 הודיעה מזכירות בית הדין כי מלוא החומר הרפואי של התובע התקבל, מינה בית הדין, ביום 27/12/20 את המומחה על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע בצווארו לבין תנאי עבודתו, כפי שאלו פורטו בסעיף ה"עובדות המוסכמות" וכפי שהם באים לידי ביטוי בסרטון ההדגמה שצילם התובע וכן בשני הסרטונים שצילם חוקר הנתבע.

ד.        בתאריך 21/1/21 התקבלה חוות דעתו של המומחה והיא הועברה לצדדים.

ה.       בתאריך 19/2/21 הגיש התובע את הבקשה.

5.         להלן העובדות המוסכמות, אשר הועברו למומחה:

א. התובע יליד 1971.

ב. מאז 2009 עבד התובע בתור שכיר בחברה שבבעלותו אשר ניהלה מסעדת "קפה קפה" בקניון בעפולה.

ג. התובע שימש גם כטבח במסעדה יחד עם טבחים נוספים והכין עימם ארוחות שהמסעדה מגישה, ארוחות בוקר, צהריים וערב.

ד. התובע עבד 7 ימים בשבוע לפי החלוקה הבאה: יום א', ג' ו-ה' עובד מפוצל מהשעה 8:00 עד שעה 16:00 ומשעה 19:00 עד 23:00. בימי ב', ד' עובד משעה 8:00 עד 16:00. ביום ו' מ- 8:00 עד 15:00 ובמוצ"ש משעה 18:00 עד השעה 23:00.

ה. התובע עובד כמנהל המסעדה וצוות העובדים.

ו. במסגרת תפקידו מבצע התובע את הפעולות הבאות:

1. התובע מכין ארוחות בוקר, צהריים וערב כאשר במסגרת עבודתו התובע מבשל מס' סירים בו זמנית וכן מכין מגשים ליציאה מהפס אל הלקוחות.

2. לגבי אופי עבודתו, ניתן ללמוד משלושת הסרטונים (שני סרטונים על דיסק אחד, כשהכוונה לשני סרטונים שחוקר הנתבע צילם ואשר מוגשים על דיסק אחד וסרטון נוסף שצולם על ידי התובע בזמן שהמסעדה לא פעלה בשל הקורונה, המוגש על דיסק שני).

3. נבהיר, התובע הינו האיש הגבוה אשר עומד ומסביר לחוקר הנתבע את אופי וצורת הפעולה במטבח.

4. התובע הגיש תביעה להכיר בליקוי בצוואר כתוצאה מאופי ותנאי עבודתו.

6.        הבקשה

           להלן השאלות שמבקש ב"כ התובע להפנות אל המומחה:

א. בתשובותיך רשמת "... לא יכלתי לאתר מרכיב אחד שיכול להסביר או להצדיק הופעת מחלה והפגיעה בעקבות פעילות חוזרת ונשנית עם צווארו".

כב' המומחה מופנה לסרטון מטעם התובע בו הוא תיאר תנועות חוזרות ונשנות עם הצוואר, עת נדרש לעיין כל הזמן באופן חוזר ונשנה כלפי מעלה ומטה אל עמדת הבונים/ההזמנות, כן כב' המומחה מופנה לתנועות הצוואר שמאלה וימינה מפס חם לכיוון שולחן העבודה או לכיוון חלון המלצרים - תוך כדי עבודה אינטנסיבית במטבח.

האם יש בתנועות המתוארות לעיל כדי להצדיק הופעת המחלה או הפגימה ממנה סובל התובע בצווארו? נא לנמק.

ב. האם ניתן לקבוע כי תנועות הצוואר המתוארות לעיל גרמו להופעת או להחמרת הליקוי ממנו סובל התובע בצווארו, לרבות הפגיעה השורשית, נא לנמק.

ג. האם נכון לקבוע כי אחד הסימנים המובהקים ביותר המעידים על כך שכאבי צוואר נובעים כתוצאה ממחלת דיסק ניוונית הוא חוסר שינוי במבנה הדיסק והעדר לחץ על שורשי עצב בחוט השדרה בנוכחות הפרעה במבנה הפנימי של הדיסק הניתנת לאבחון בבדיקת CT?

ד. האם נכון שבמקרה שלפנינו קיים שינוי במבנה הדיסק וקיים אף לחץ שורשי, וישנה עדות לפגיעה שורשית?

ה. האם נכון כי מקום שקיים שינוי במבנה הדיסק יחד עם לחץ על השק הדורלי או עדות לפגיעה שורשית, יש בכך כדי להוכיח כי הליקוי ממנו סובל התובע נגרם עקב טראומה של עמוד שדרה הצווארי, ולאו דווקא עקב מחלת דיסק ניוונית?

7.        התגובה

להלן נימוקי ב"כ הנתבע, המצדיקים, לדעתו, את דחיית הבקשה:

א. למומחה מטעם בית הדין הוצגו תקליטורים שבהם מודגמת העבודה של התובע.

ב. המומחה ציין בחוות דעתו כי הוא למד את פרטי העיסוק של התובע והגיע למסקנה כי הפעילות שלו כפי שהיא מודגמת בסרטונים היתה רגילה טבעית וסבירה וכי לא היו השפעות של רטט ולא פעילות פיזית מיוחדת של הרמת משאות כבדים בתדירות ותוך פיתול/ראש/צוואר.

ג. טענת התובע ולפיה המדובר בתנועות חוזרות ונשנות עם הצוואר כלפי מעלה ומטה חורגת מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין ונוגדת את קביעת המומחה שהמדובר בתנועה טבעית וסבירה ואין בה פיתול של צוואר, ולכן הנתבע מתנגד להפניית שאלת הבהרה שחורגת מהעובדות המוסכמות.

ד. לעובדות המוסכמות הועברו למומחה הסרטונים שהוו חלק מהעובדות. המומחה צפה במו עיניו והתרשם באופן מוחשי מצורת העבודה של התובע. בית הדין הארצי קבע בסוגיה דומה כי צפייה בסרטון מיטיבה להמחיש את צורת העבודה של המבוטח, מאשר ניסוח כזה או אחר (לענין זה ראה את אשר נפסק בעב"ל 45106-12-19 סעיף 10א' לפסק הדין).

8.        ההתייחסות

להלן התייחסות ב"כ התובע לתגובה:

א. על אף שהוצגו למומחה תקליטורים בהם מודגמת עבודת התובע, ציין המומחה כי "... לא יכולתי לאתר מרכיב אחד שיכול להסביר או להצדיק הופעת מחלה והפגימה בעקבות פעילות חוזרת ונשנית עם צווארו", והדבר מותיר רושם כאילו המומחה לא ידע להתייחס לאילו תנועות מדובר בתיק דנא.

ב. כן מחוות דעת המומחה ניתן להבין בקלות כי הוא הסיק שהתובע עוסק "בניהול מסעדה ועבודה במטבח" ולא באמת ירד לסף דעת הצדדים באשר לאותה תשתית עובדתית למיקרוטראומה צווארית.

ג. מתשובות המומחה מתקבל הרושם כי לא היה די הצגת התקליטורים בפניו שכן נראה כי לא היה די בסרטונים כדי להציג לו את התמונה במלואה ובצורה המיטבית ביותר, בכל הנוגע לתיאור והצגת התשתית העובדתית המתאימה ולכן מן הדין ומן הצדק לתאר בפני המומחה תיאור עובדתי "מילולי" לצד הצגת התקליטורים, ביחס לאותן תנועות חוזרות ונשנות אשר מקימות תשתית עובדתית מספקת למיקרוטראומה, ואשר הביאה בסופו של יום למינוי.

9.        הכרעה

ההלכה הפסוקה קבעה מדיניות ליברלית בכל הנוגע להצגת שאלות הבהרה למומחה (בר"ע 7210-02-16 צוק - המוסד לביטוח לאומי, 18.4.16; עב"ל 60775-12-12 קושניר - המוסד לביטוח לאומי, 17.9.13). 

על פי הדין, שאלות הבהרה מחליפות את החקירה הנגדית, ומסיבה זו, ככלל יש לאפשר לצדדים להציג למומחה שאלות הבהרה, מאחר שזו הדרך היחידה העומדת לצדדים להפריך את האמור בחוות הדעת (בר"ע (ארצי) 19575-03-11 בן חמו - המוסד לביטוח לאומי, 2.6.11).

במקרה שלפניי, חרף המדיניות הליברלית שנקבעה בפסיקה, בנוגע להפניית שאלות הבהרה למומחה, לא מצאתי שיש מקום להפנות אל המומחה את שאלות ההבהרה שביקש התובע וזאת בשים לב לחוות דעתו הברורה של המומחה אשר ניתנה לאחר שהוא צפה בסרטונים שהועברו אליו, עיין בהחלטת בית הדין וכן עיין במסמכיו הרפואיים של התובע ולאחר שסקר את הבדיקות שנערכו לתובע ואת ממצאיהן, אשר ביחס לצוואר הדגימו:"שינויים ניווניים בצוואר כאשר בגובה C-6 היה בקע מרכזי עם אוסטאופיט לוחץ על מוצא השורש בנקב ימין" (כך לפי בדיקת CT מיום 16/9/19) וכן בדיקת ה – MRI מיום 22/12/19 אשר חידדה "ממצאים שחיקתיים..בין חוליות 7- 5 C וגם דיסק בולט העיקר בין 6 -3 C מימין ובצורה פחותה דיסק 7- 6 C לוחץ משמאל"

וכך השיב המומחה:

לנוכח כל אלו סיכם המומחה וכתב כי הוא ממליץ לא לראות קשר לא שלגרימה ולא של החמרה בין מהות העובדה של התובע לבין הליקוי שבצווארו.

אשר לעובדה שהתובע ביסס את בקשתו גם על העובדה שהמומחה כתב בתשובותיו: "... לא יכלתי לאתר מרכיב אחד שיכול להסביר או להצדיק הופעת מחלה והפגיעה בעקבות פעילות חוזרת ונשנית עם צווארו", יובהר כי אין בהיגד זה כאשר קוראים אותו, כפי שצריכים לקרוא אותו, קרי - שלא במנותק מחוות הדעת המלאה, כדי להצביע על כך שהמומחה אינו בטוח שהנכון הוא שאין קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הליקוי בצווארו, שכן אין זה המצב.

עוד יצויין כי אין מקום לקבל את טענות התובע אשר לסרטונים כאשר בענין זה יפים הדברים שנקבעו בעב"ל 45106-12-19 חאתם עודה - המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 23/6/20):"בנוסף לעובדות המוסכמות שהועברו למומחה, הועבר אליו גם סרטון המתעד את עבודתו של המערער, והמומחה צפה במו עיניו והתרשם באופן מוחשי מצורת עבודתו של המערער, ומשהועבר אליו הסרטון במסגרת ההחלטה על מינויו, אין בקביעותיו לגבי צורת העבודה משום סטייה מהעובדות שנקבעו. למותר לציין שהצפייה בסרטון מיטיבה להמחיש את צורת עבודתו של המערער, מאשר ניסוח כזה או אחר" ואכן גם בעניינו של התובע בנוסף לעובדות המוסכמות התבקש המומחה לצפות גם בסרטונים שבאחד מהם תיעד התובע בעצמו את עבודתו ובשני האחרים תיעד זאת חוקר הנתבע.

הסרטונים, כמו שנקבע בעניינו של חאתם עודה איפשרו למומחה לצפות ולהתרשם במו עיניו ובאופן מוחשי מעבודת התובע ולכן אין מקום כעת, כשהתברר לאחרון שהמומחה לא מצא בסרטונים וביניהם גם בסרטון שהתובע עצמו צילם, עדות לפעולות חוזרות ונשנות שגרמו לשחיקה בצווארו תוך שהוא ציין כי "הפעילות של התובע היתה רגילה טבעית וסבירה בהחלט", כדי להצדיק את שביקש/ ב"כ התובע ב"התייחסות, קרי - לתאר לפני המומחה תיאור עובדתי "מילולי" לצד הצגת התקליטורים, ביחס לאותן תנועות חוזרות ונשנות אשר מקימות תשתית עובדתית מספקת למיקרוטראומה, שכן, המומחה אינו צריך פרשנות לאשר רואות עיניו במסגרת אותם שלושה סרטונים שהועברו אליו ואשר בהם צפה בטרם נתן את חוות דעתו.

עוד יצויין, כי אינני מקבלת גם את טענת התובע ב"התייחסות" ולפיה ניתן להבין מחוות דעתו של המומחה עת ציין שהתובע עוסק "בניהול מסעדה ועבודה במטבח", "ולא באמת ירד לסף דעת הצדדים באשר לאותה תשתית עובדתית למיקרוטראומה צווארית", שכן הגדרת המומחה את עבודת התובע - "ניהול מסעדה ועבודה במטבח" (ההדגשה אינה במקור. א.י) תואמת גם את שנקבע ב"עובדות המוסכמות".

לפיכך וגם בשל הטעמים שפירט ב"כ הנתבע בתגובתו ובהינתן כי חוות דעתו של המומחה ברורה ובהירה ואינה מחייבת הבהרה, הריני מורה על דחיית הבקשה.

10.      הצדדים יוכלו להגיש את סיכומיהם בתוך 14 יום מהיום, שאם לא יעשו כן, יאמץ, ביה"ד, את חוות דעתו הברורה של המומחה ובהתאם לה, יורה על דחיית התביעה ללא צו להוצאות.

11.      למעקב ביום 15/3/21.

ניתנה היום, ט"ז באדר תשפ"א,28 בפברואר 2021, בהעדר הצדדים.