1. תביעת התובע להכרה בליקוי/כאב ממנו הוא סובל בצווארו, כפגיעה בעבודה על רקע תנאי עבודתו, נדחתה על ידי הנתבע, במסגרת מכתב דחיה מיוםֹ 25/3/20.

כנגד דחיה זו הוגשה התביעה שלפנינו.

2. מהלך הדיון

א. במהלך ישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 14/11/20 הגיעו הצדדים להסכמה אשר למינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין, בהתאם להסכמה זו גובשו העובדות המוסכמות ולאחר שהתברר כי עדיין לא התקבל מלוא החומר הרפואי של התובע, הועבר העניין להמשך מעקב המזכירות.

ב. לאחר שבתאריך 24/12/20 הודיעה מזכירות בית הדין כי מלוא החומר הרפואי של התובע התקבל, מינה בית הדין, ביום 27/12/20 את ד"ר אברהם ששון (להלן - המומחה) כמומחה רפואי מטעמו על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע בצווארו לבין תנאי עבודתו, כפי שאלו פורטו בסעיף ה"עובדות המוסכמות" וכפי שהם באים לידי ביטוי בסרטון ההדגמה שצילם התובע וכן בשני הסרטונים שצילם חוקר הנתבע.

ג.         בתאריך 21/1/21 התקבלה חוות דעתו של המומחה והיא הועברה לצדדים.

ד. בתאריך 19/2/21 הגיש התובע בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה.

ה. בתאריך 23/2/21 הגיש הנתבע את תגובתו לבקשת התובע, במסגרתה הבהיר מדוע לטעמו אין מקום להפנות אל המומחה שאלות הבהרה.

ו. בתאריך 25/2/21 פעל התובע בהתאם להחלטת ביה"ד מיום 23/2/21 עת התייחס לתגובת הנתבע.

ז. בתאריך 28/2/21 דחה בית הדין את בקשת התובע להפניית שאלות הבהרה אל המומחה תוך שפירט והבהיר מדוע חרף המדיניות הליברלית שנקבעה בפסיקה, בנוגע להפניית שאלות הבהרה למומחה, הוא לא מצא לנכון, במקרה ספציפי זה, להפנות אל המומחה את שאלות ההבהרה שביקש התובע.

ח. בסיום החלטתו הנ"ל קצב בית הדין לצדדים מועדים לשם הגשת סיכומיהם תוך שקבע שאם לא יעשו כן "יאמץ ביה"ד, את חוות דעתו הברורה של המומחה ובהתאם לה יורה על דחיית התביעה ללא צו להוצאות".

ט. בתאריך 14/3/21 הגיש התובע את סיכומיו ובתאריך 24/3/21 עשה כן הנתבע ולכן הגיעה העת להכריעה בתביעה.

3.         להלן העובדות המוסכמות, אשר הועברו למומחה:

א. התובע יליד 1971.

ב. מאז 2009 עבד התובע בתור שכיר בחברה שבבעלותו אשר ניהלה מסעדת "קפה קפה" בקניון בעפולה.

ג. התובע שימש גם כטבח במסעדה יחד עם טבחים נוספים והכין עימם ארוחות שהמסעדה מגישה, ארוחות בוקר, צהריים וערב.

ד. התובע עבד 7 ימים בשבוע לפי החלוקה הבאה: יום א', ג' ו-ה' עובד מפוצל מהשעה 8:00 עד שעה 16:00 ומשעה 19:00 עד 23:00. בימי ב', ד' עובד משעה 8:00 עד 16:00. ביום ו' מ- 8:00 עד 15:00 ובמוצ"ש משעה 18:00 עד השעה 23:00.

ה. התובע עובד כמנהל המסעדה וצוות העובדים.

ו. במסגרת תפקידו מבצע התובע את הפעולות הבאות:

1. התובע מכין ארוחות בוקר, צהריים וערב כאשר במסגרת עבודתו התובע מבשל מס' סירים בו זמנית וכן מכין מגשים ליציאה מהפס אל הלקוחות.

2. לגבי אופי עבודתו, ניתן ללמוד משלושת הסרטונים (שני סרטונים על דיסק אחד, כשהכוונה לשני סרטונים שחוקר הנתבע צילם ואשר מוגשים על דיסק אחד וסרטון נוסף שצולם על ידי התובע בזמן שהמסעדה לא פעלה בשל הקורונה, המוגש על דיסק שני).

3. נבהיר, התובע הינו האיש הגבוה אשר עומד ומסביר לחוקר הנתבע את אופי וצורת הפעולה במטבח.

4. התובע הגיש תביעה להכיר בליקוי בצוואר כתוצאה מאופי ותנאי עבודתו.

4. להלן המסמכים הרפואיים של התובע שהועברו לעיונו של המומחה:

א. כרטיסיו הרפואיים מקופת חולים כללית, אשר התקבלו בתיק בית הדין, בעקבות בקשת הנתבע לזימון חומר רפואי.

ב. החומר הרפואי שצורף לכתב התביעה.

5. להלן עיקר טענות ב"כ התובע כפי שמצאו ביטוי בסיכומיו:

א. המומחה קבע כי התובע סובל ממחלה ניוונית דיסקוגנית בעמ"ש צווארי, וכי לא יכל לאתר מרכיב אחד שיכול להסביר או להצדיק הופעת מחלה והפגימה בעקבות פעילות חוזרת ונשנית עם צווארו, וכן קבע כי הפעילות של התובע היתה רגילה טבעית וסבירה "בהחלט", ועל כן, המליץ לביה"ד הנכבד לא לראות קשר של גרימה ולא של החמרה בין מהות עבודתו של התובע לבין הליקוי ממנו סובל בצווארו.

ב. על אף שהוצגו למומחה סרטונים בהם מודגמת עבודתו, הוא קבע באופן לא ברור כי "... לא יכלתי לאתר מרכיב אחד שיכול להסביר או להצדיק הופעת מחלה והפגימה בעקבות פעילות חוזרת ונשנית עם צווארו" וכן כי "... הפעילות של התובע הייתה רגילה טבעית וסבירה בהחלט".

ג. קביעותיו הנ"ל של המומחה מצביעות על כך שהצגת הסרטונים לפניו לא לא היתה מספיקה שכן היא לא נתנה לו את התמונה במלואה ובצורה המיטבית ביותר ולכן היה מקום להעביר אליו תיאור מילולי, בכל הנוגע לתיאור והצגת התשתית העובדתית המתאימה בתיק דנא, במיוחד מאחר ובסרטון אשר צורף על ידי הנתבע, צולם התובע כשהוא עונה על שאלות ששאל אותו חוקר הנתבע מבלי שצילם אותו מבצע עבודה, כאשר גם בסרטון שצולם על ידי התובע עצמו לא רואים אותו עובד ברציפות, או מבשל במספר סירים בו זמנית למשל וזאת מאחר והמסעדה היתה סגורה בשל הקורונה - כלומר, הסרטונים לא יכולים לעמוד לבדם ולהציג את התמונה האמיתית והמיטבית אשר לאופי ולתנאי עבודתו של התובע, בעיקר בכל הקשור לתנועות הצוואר אליהן התכוונו הצדדים עת הסכימו על מינוי מומחה.

ד. לפיכך יש מקום להבהיר למומחה "מילולית" את תנועות הצוואר החוזרות והנשנות שמבצע התובע במהלך עבודתו כך שלא יהיה ספק כי המומחה יבין באלו תנועות אנו עוסקים בתיק זה.

ה. כפי שצויין גם בבקשה להפניית שאלות הבהרה, נוכח קביעתו של המומחה בנוגע לתנועות הצוואר וכן קביעותיו הרפואיות בעיקר בכל הקשור לקיומו של בקע מרכזי דווקא בחוליות C5-6 בצוואר דבר אשר יכול להעיד על פגיעה ממוקדת וטראומטית ולאו דווקא ממחלה ניוונית דיסקוגנית כפי שטען המומחה, מן הדין היה להפנות אל המומחה את השאלות שביקש התובע להפנות אליו אפילו בשינוי נוסח מחייבים, או לחלופין להורות על מינוי מומחה רפואי נוסף/אחר.

ו. בהתאם להלכה הפסוקה, קביעת קיומו או אי קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה בה לקה המבוטח לבין עבודתו, היא קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות שלפני בית הדין, תוך מתן משקל מכריע לחוות הדעת של המומחה המתמנה על ידי בית הדין, כאשר מסקירת הפסיקה עולה כי לעיתים המסקנה המשפטית בדבר קיומו של קש"ס, שונה מזו הרפואית, שכן בית הדין, אשר לו ניתנה סמכות ההכרעה, הוא הרואה את התמונה הכוללת ומכאן שעשויים לבוא בפניו מקרים, בהם הוא מגיע למסקנה שאינה עולה בקנה אחד עם חוות הדעת של המומחה. המדובר במקרים בהם בית הדין סבור כי בנסיבות הענין מן הבחינה המשפטית המסקנה הינה כי קיים קשר סיבתי, על אף הקביעה הרפואית של המומחה, כי קשר כזה אינו מתקיים.

ז. לנוכח האמור לעיל מתבקש בית הדין לדחות את האמור בחוות דעתו של המומחה ו/או להורות, ולו מחמת הספק, על מינוי מומחה נוסף/אחר.

6. להלן עיקר טענות ב"כ הנתבע כפי שמצאו ביטוי בסיכומיו:

א. המומחה ציין בחוות דעתו כי הוא למד את פרטי העיסוק של התובע והגיע למסקנה כי הפעילות שלו, כפי שמודגמת בסרטונים היתה טבעית וסבירה וכי לא היו בה השפעות של רטט ולא פעילות פיזית מיוחדת של הרמת משאות כבדים בתדירות ותוך פיתול הראש/הצוואר.

ב. טענות התובע כאילו ענין לנו בתנועות חוזרות ונשנות עם הצוואר כלפי מעלה ומטה, חורגות מהעובדות המוסכמות ומנוגדות לקביעת המומחה שהמדובר בתנועה טבעית וסבירה וללא פיתול של הצוואר.

ג. יש לזכור כי בנוסף ומעבר לסרטונים שהועברו למומחה, הועברה אליו גם רשימת עובדות מוסכמות, כאשר בהתאם לפסיקה - צפייה בסרטון מיטיבה להמחיש את צורת העבודה של המבוטח מאשר ניסוח כזה או אחר.

ד. בהתאם להלכה הפסוקה יש ליתן משקל מיוחד לחוות דעת של מומחה שהתמנה על ידי בית הדין כאשר בית הדין לא יסטה מחוות דעת שכזו אלא מטעמים מיוחדים, אשר לא התקיימו בעניינו של התובע.

ה. חוות דעתו של המומחה ברורה, מנומקת ומעוגנת היטב בחומר הרפואי ובעובדות המוסכמות ולכן יש לאמצה ובהתאם להורות על דחיית התביעה.

7.        דיון והכרעה

בכל הקשור לאימוץ חוות דעת של מומחה מטעם בית הדין, כבר נקבע בפסיקה כי:

"חוות דעתו של המומחה מטעמו היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן" (ראה לעניין זה דב"ע נו/0-244 המל"ל - יצחק פרבר, לא פורסם).

וכן נקבע בעב"ל 1035/04 דינה ביקל - המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם):

"המומחה הרפואי המתמנה על ידי בית הדין מחזיק בידיו את הכלים והמומחיות לקבוע מהו הליקוי שממנו סובל המבוטח והאם יש קשר סיבתי בין ליקוי זה לבין עבודתו. בשל כך אם לא נמצאו בחוות הדעת פגמים גלויים לעין והיא אינה בלתי סבירה על פניה, אין כל בסיס לפסילתה ויש לקבלה".

ועוד נקבע כי:

"בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין". (ראה לעניין זה דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס - המל"ל, לא פורסם וכן עב"ל 341/96 מליחי - המל"ל, פד"ע לד 377).

אשר למקרה שלפנינו -

ראשית יצויין כי חלק ניכר מהדברים שנכתבו בהחלטה אשר לבקשת התובע להפניית שאלות הבהרה למומחה רלוונטיים גם לפסק הדין ולכן חלקם ו/או רובם יובאו שוב להלן.

שנית יצויין וזאת בניגוד גמור לטענת התובע כי אל המומחה לא הועברו רק סרטונים אלא גם מסכת עובדתית מוסכמת ומפורטת כפי שהיא מצאה ביטוי גם בסעיף 3 לפסק דין זה.

עוד יצויין כי על פי רוב מאשר בית הדין בקשות להפניית שאלות הבהרה למומחה וזאת בשים לב למדיניות הליברלית שנקבעה בפסיקה בכל הנוגע להצגת שאלות הבהרה למומחה (בר"ע 7210-02-16 צוק - המוסד לביטוח לאומי, 18.4.16; עב"ל 60775-12-12 קושניר - המוסד לביטוח לאומי, 17.9.13). אלא שבעניינו של התובע לא מצא בית הדין לעשות כן הכל כמוסבר בהחלטה מיום 28/2/21.

למעשה, מעיון בחוות דעתו הברורה של המומחה, עולה כי זו ניתנה לאחר שהוא צפה בסרטונים שהועברו אליו, עיין בהחלטת בית הדין, אשר כללה רשימת עובדות מוסכמות וכן עיין במסמכיו הרפואיים של התובע ולאחר שסקר את הבדיקות שנערכו לאחרון ואת ממצאיהן, אשר ביחס לצוואר הדגימו:"שינויים ניווניים בצוואר כאשר בגובה C-6 היה בקע מרכזי עם אוסטאופיט לוחץ על מוצא השורש בנקב ימין" (כך לפי בדיקת CT מיום 16/9/19) וכן בדיקת ה - MRI מיום 22/12/19 אשר חידדה "ממצאים שחיקתיים..בין חוליות 7- 5 C וגם דיסק בולט העיקר בין 6 -3 C מימין ובצורה פחותה דיסק 7- 6 C לוחץ משמאל"

וכך קבע המומחה בחוות דעתו:

לנוכח כל אלו סיכם המומחה וכתב כי הוא ממליץ לא לראות קשר לא של גרימה ולא של החמרה בין מהות העובדה של התובע לבין הליקוי שבצווארו.

בכל הקשור לתשובת המומחה ולפיה:"... לא יכלתי לאתר מרכיב אחד שיכול להסביר או להצדיק הופעת מחלה והפגיעה בעקבות פעילות חוזרת ונשנית עם צווארו", לא מצאנו כי יש בהיגד זה אותו יש לקרוא שלא במנותק מחוות הדעת המלאה, כדי להצביע על כך שהמומחה אינו בטוח שהנכון הוא שאין קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הליקוי בצווארו, שכן אין זה המצב.

בכל הקשור לטענת התובע אשר לסרטונים - אין מקום לקבלה, כאשר בענין זה וכפי שציין גם ב"כ הנתבע בסיכומיו,יפים הדברים שנקבעו בעב"ל 45106-12-19 חאתם עודה - המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 23/6/20):"בנוסף לעובדות המוסכמות שהועברו למומחה, הועבר אליו גם סרטון המתעד את עבודתו של המערער, והמומחה צפה במו עיניו והתרשם באופן מוחשי מצורת עבודתו של המערער, ומשהועבר אליו הסרטון במסגרת ההחלטה על מינויו, אין בקביעותיו לגבי צורת העבודה משום סטייה מהעובדות שנקבעו. למותר לציין שהצפייה בסרטון מיטיבה להמחיש את צורת עבודתו של המערער, מאשר ניסוח כזה או אחר" (ההדגשה אינה במקור - א.י.) ואכן גם בעניינו של התובע בנוסף לעובדות המוסכמות, שהועברו אל כבוד המומחה, הוא התבקש לצפות גם בסרטונים שבאחד מהם תיעד התובע בעצמו את עבודתו ובשני האחרים תיעד זאת חוקר הנתבע.

הסרטונים, כמו שנקבע בעניינו של חאתם עודה איפשרו למומחה לצפות ולהתרשם במו עיניו ובאופן מוחשי מעבודת התובע ולכן אין מקום כעת, כשהתברר לאחרון שהמומחה לא מצא בסרטונים וביניהם גם בסרטון שהתובע עצמו צילם, עדות לפעולות חוזרות ונשנות שגרמו לשחיקה בצווארו תוך שהוא ציין כי "הפעילות של התובע היתה רגילה טבעית וסבירה בהחלט", כדי להצדיק את שביקש ב"כ התובע בבקשתו להפניית שאלות הבהרה למומחה ובסיכומיו. קרי - לתאר לפני המומחה תיאור עובדתי "מילולי" לצד הצגת תקליטורים, ביחס לאותן תנועות חוזרות ונשנות אשר מקימות תשתית עובדתית מספקת למיקרוטראומה, שכן, המומחה אינו צריך פרשנות לאשר רואות עיניו במסגרת אותם שלושה סרטונים שהועברו אליו ואשר בהם צפה בטרם נתן את חוות דעתו.

למען הסר ספק יובהר כי הגדרת המומחה את עבודת התובע - "ניהול מסעדה ועבודה במטבח" (ההדגשה אינה במקור. א.י) תואמת את שנקבע ב"עובדות המוסכמות".

לנוכח כל האמור לעיל וגם בשים לב לאמור בסיכומי ב"כ הנתבע ובהינתן כי חוות דעתו הברורה של המומחה, ניתנה על בסיס ניסיונו המקצועי, על סמך המסמכים הרפואיים שהועברו אליו, לאחר שצפה בסרטונים ומבלי שסטה מרשימת העובדות המוסכמות שהועברה אליו, אין כל סיבה שלא לאמץ את חוות דעתו ו/או לסטות ממנה.

8. לסיכום

לנוכח כל האמור לעיל ובהתאם לחוות דעתו של המומחה אשר המליץ שלא לראות קשר לא של החמרה ולא של גרימה בין עבודת התובע (בניהול מסעדה ובעבודה במטבח) לבין הליקוי בצווארו, הרינו מורים על דחיית התביעה.

9. אין צו להוצאות.

10. ניתן לערער על פסק דין זה, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 30 יום מיום קבלתו.

ניתן היום, כ"ו בניסן תשפ"א, (8 באפריל 2021), בהעדר הצדדים.