1. תביעת התובע להכרה בליקוי/כאב ממנו הוא סובל בצווארו, כפגיעה בעבודה על רקע תנאי עבודתו, נדחתה על ידי הנתבע, במסגרת מכתב דחיה מיוםֹ 25/3/20.

כנגד דחיה זו הוגשה התביעה שלפנינו.

2. מהלך הדיון

א. במהלך ישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 14/11/20 הגיעו הצדדים להסכמה אשר למינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין, בהתאם להסכמה זו גובשו העובדות המוסכמות ולאחר שהתברר כי עדיין לא התקבל מלוא החומר הרפואי של התובע, הועבר העניין להמשך מעקב המזכירות.

ב. לאחר שבתאריך 24/12/20 הודיעה מזכירות בית הדין כי מלוא החומר הרפואי של התובע התקבל, מינה בית הדין, ביום 27/12/20 את ד"ר אברהם ששון (להלן - המומחה) כמומחה רפואי מטעמו על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע בצווארו לבין תנאי עבודתו, כפי שאלו פורטו בסעיף ה"עובדות המוסכמות" וכפי שהם באים לידי ביטוי בסרטון ההדגמה שצילם התובע וכן בשני הסרטונים שצילם חוקר הנתבע.

ג.         בתאריך 21/1/21 התקבלה חוות דעתו של המומחה והיא הועברה לצדדים.

ד. בתאריך 19/2/21 הגיש התובע בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה.

ה. בתאריך 23/2/21 הגיש הנתבע את תגובתו לבקשת התובע, במסגרתה הבהיר מדוע לטעמו אין מקום להפנות אל המומחה שאלות הבהרה.

ו. בתאריך 25/2/21 פעל התובע בהתאם להחלטת ביה"ד מיום 23/2/21 עת התייחס לתגובת הנתבע.

ז. בתאריך 28/2/21 דחה בית הדין את בקשת התובע להפניית שאלות הבהרה אל המומחה תוך שפירט והבהיר מדוע חרף המדיניות הליברלית שנקבעה בפסיקה, בנוגע להפניית שאלות הבהרה למומחה, הוא לא מצא לנכון, במקרה ספציפי זה, להפנות אל המומחה את שאלות ההבהרה שביקש התובע.

ח. בסיום החלטתו הנ"ל קצב בית הדין לצדדים מועדים לשם הגשת סיכומיהם תוך שקבע שאם לא יעשו כן "יאמץ ביה"ד, את חוות דעתו הברורה של המומחה ובהתאם לה יורה על דחיית התביעה ללא צו להוצאות".

ט. בתאריך 14/3/21 הגיש התובע את סיכומיו ובתאריך 24/3/21 עשה כן הנתבע ולכן בתאריך 8/4/21 ניתן פסק דיננו במסגרתו דחינו את תביעת התובע וזאת תוך אימוץ חוות דעתו של המומחה.

י. התובע הגיש ערעור על פסק דיננו (עב"ל 16895-05-21) ובתאריך 13/9/21 נתן בית הדין הארצי תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לקבל את המלצתו, לפיה:''... כי התיק יוחזר לבית הדין האזורי על מנת שיופנו למומחה שאלות ההבהרה שביקש המערער להציג בבקשתו (שאלות 3, 4 ו-5 לבקשה להפניית שאלות למומחה מיום 19.2.21) כמו כן, לסיפת שאלה 5 תתווסף ההבהרה האם יש בתשובה זו כדי לשנות מחוות דעתך''.

יא. בהתאם לפסק הדין הנ"ל, נדרש המומחה, כבר ביום 13/9/21, להשיב על השאלות שצויינו בהסכמת הצדדים.

יב. בתאריך 12/10/21 התקבלו תשובות המומחה לשאלות ההבהרה שהופנו אליו בהתאם לקביעת בית הדין הארצי ובתאריך 25/10/21 הגיש התובע בקשה לפסילת חוות דעת המומחה שמונה בתיק ולמינוי מומחה נוסף תחתיו.

יג. לאחר שהנתבע הגיב לבקשה הנ"ל ולאחר שהתובע התייחס לתגובת הנתבע, נתנו, ביום 24/11/21 החלטה מפורטת במסגרתה דחינו את בקשת התובע למינוי מומחה אחר תחת המומחה וזאת הואיל ולא מצאנו כי התקיימו התנאים המצדיקים מינוי מומחה שכזה.

עוד קבענו, במסגרת סעיף 12 להחלטתנו הנ"ל כי:"התובע יוכל להגיש בתוך 14 יום סיכומים שאם לא יעשה כן יורה בית הדין על דחיית תביעתו ללא צו להוצאות וזאת בהתבסס על חוות דעתו של המומחה ועל תשובותיו לשאלות ההבהרה".

יד. בתאריך 9/12/21 הגיש התובע את סיכומיו ולכן איפשרנו לנתבע גם להגיש סיכומים מה שעשה ביום 12/12/21 ולכן הגיעה העת להכריע בתביעה.

3.         להלן העובדות המוסכמות, אשר הועברו למומחה:

א. התובע יליד 1971.

ב. מאז 2009 עבד התובע בתור שכיר בחברה שבבעלותו אשר ניהלה מסעדת "קפה קפה" בקניון בעפולה.

ג. התובע שימש גם כטבח במסעדה יחד עם טבחים נוספים והכין עימם ארוחות שהמסעדה מגישה, ארוחות בוקר, צהריים וערב.

ד. התובע עבד 7 ימים בשבוע לפי החלוקה הבאה: יום א', ג' ו-ה' עובד מפוצל מהשעה 8:00 עד שעה 16:00 ומשעה 19:00 עד 23:00. בימי ב', ד' עובד משעה 8:00 עד 16:00. ביום ו' מ- 8:00 עד 15:00 ובמוצ"ש משעה 18:00 עד השעה 23:00.

ה. התובע עובד כמנהל המסעדה וצוות העובדים.

ו. במסגרת תפקידו מבצע התובע את הפעולות הבאות:

1. התובע מכין ארוחות בוקר, צהריים וערב כאשר במסגרת עבודתו התובע מבשל מס' סירים בו זמנית וכן מכין מגשים ליציאה מהפס אל הלקוחות.

2. לגבי אופי עבודתו, ניתן ללמוד משלושת הסרטונים (שני סרטונים על דיסק אחד, כשהכוונה לשני סרטונים שחוקר הנתבע צילם ואשר מוגשים על דיסק אחד וסרטון נוסף שצולם על ידי התובע בזמן שהמסעדה לא פעלה בשל הקורונה, המוגש על דיסק שני).

3. נבהיר, התובע הינו האיש הגבוה אשר עומד ומסביר לחוקר הנתבע את אופי וצורת הפעולה במטבח.

4. התובע הגיש תביעה להכיר בליקוי בצוואר כתוצאה מאופי ותנאי עבודתו.

4. להלן המסמכים הרפואיים של התובע שהועברו לעיונו של המומחה:

א. כרטיסיו הרפואיים מקופת חולים כללית, אשר התקבלו בתיק בית הדין, בעקבות בקשת הנתבע לזימון חומר רפואי.

ב. החומר הרפואי שצורף לכתב התביעה.

5. להלן עיקר טענות ב"כ התובע כפי שמצאו ביטוי בסיכומיו:

א. מקום שהמומחה דחה לחלוטין קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הליקוי בצווארו הרי שקביעתו זו מהווה חריגה מובהקת מהעובדות המוסכמות שהועברו אליו ודי בכך כדי להוות סיבה מספקת שלא לאמץ את האמור בחוות דעתו, לסטות ממנה או לכל הפחות למנות מומחה אחר.

ב. הוכח שהמומחה מחזיק באסכולה מחמירה שהרי לטענתו אין הוא מכיר באסכולה הקובעת כי תנועות חוזרות ונשנות של הצוואר יכולות להיות, במקרים מסויימים, גורם מחולל להופעת ליקוי בעמ"ש צווארו ודי בכך כדי להצדיק מינוי מומחה אחר בתיק.

ג. בהתאם להלכה הפסוקה, קביעת קיומו או אי קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה בה לקה המבוטח לבין עבודתו, היא קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות שלפני בית הדין, תוך מתן משקל מכריע לחוות הדעת של המומחה המתמנה על ידי בית הדין, כאשר מסקירת הפסיקה עולה כי לעיתים המסקנה המשפטית בדבר קיומו של קש"ס, שונה מזו הרפואית, שכן בית הדין, אשר לו ניתנה סמכות ההכרעה, הוא הרואה את התמונה הכוללת ומכאן שעשויים לבוא בפניו מקרים, בהם הוא מגיע למסקנה שאינה עולה בקנה אחד עם חוות הדעת של המומחה. המדובר במקרים בהם בית הדין סבור כי בנסיבות הענין מן הבחינה המשפטית המסקנה הינה כי קיים קשר סיבתי, על אף הקביעה הרפואית של המומחה, כי קשר כזה אינו מתקיים.

ד. לנוכח האמור לעיל מתבקש בית הדין לדחות את האמור בחוות דעתו של המומחה ו/או להורות, ולו מחמת הספק, על מינוי מומחה נוסף/אחר.

6. להלן עיקר טענות ב"כ הנתבע כפי שמצאו ביטוי בסיכומיו:

א. בסיכומיו הנוכחיים חזר התובע על טענתו ולפיה המומחה דוגל באסכולה מחמירה - מדובר בטענה שהועלחתה על ידי התובע בבקשתו למינוי מומחה אחר אך גם בבקשותיו הקודמות וגם ביסכומים שהגיש בטרם ניתן פסק נהדין הראשוו התיק, אלא שטענה זו נטענה בעלמא וללא שום הוכחה מצד התובע, כאשר יש לשים לב כי במסגרת ערעורו על פסק הדין הראשון זנח התובע לחלוטין את טענתו בדבר אסכולה מחמירה כאשר עניינו הוחזר לבית הדין רק על מנת שהמומחה ישיב על 3 שאלות הבהרה שהתובע ביקש להפנות אליו, כפי שעשה המומחה ובפירוט.

ב. הלכה היא כי משקל מיוחד יינתן לחוות דעת שניתנה על ידי מומחה אשר התמנה על ידי בית הדין אשר לא יסטה ממסקנות המומחה אלא מטעמים מיוחדים.

ג. במקרה של התובע, חוות דעתו של המומחה ברורה ומנומקת ומעוגנת היטב בחומר הרפואי ובעובדות ולכן יש לאמצה ובהתאם לה לדחות את התביעה.

7.        דיון והכרעה

בכל הקשור לאימוץ חוות דעת של מומחה מטעם בית הדין, כבר נקבע בפסיקה כי:

"חוות דעתו של המומחה מטעמו היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן" (ראה לעניין זה דב"ע נו/0-244 המל"ל - יצחק פרבר, לא פורסם).

וכן נקבע בעב"ל 1035/04 דינה ביקל - המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם):

"המומחה הרפואי המתמנה על ידי בית הדין מחזיק בידיו את הכלים והמומחיות לקבוע מהו הליקוי שממנו סובל המבוטח והאם יש קשר סיבתי בין ליקוי זה לבין עבודתו. בשל כך אם לא נמצאו בחוות הדעת פגמים גלויים לעין והיא אינה בלתי סבירה על פניה, אין כל בסיס לפסילתה ויש לקבלה".

ועוד נקבע כי:

"בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין". (ראה לעניין זה דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס - המל"ל, לא פורסם וכן עב"ל 341/96 מליחי - המל"ל, פד"ע לד 377).

אשר למקרה שלפנינו -

ראשית יצויין כי חלק ניכר מהדברים שנכתבו בהחלטה אשר לבקשת התובע למינוי מומחה אחר רלוונטיים גם לפסק הדין ולכן חלקם ו/או רובם יובאו שוב להלן.

ובהתייחס לשאלות ההבהרה שהופנו אל המומחה בהתאם לפסק דינו של בית הדין הארצי -

זאת שאלה ההבהרה הראשונה שהופנתה אל המומחה:

1. האם נכון לקבוע כי אחד הסימנים המובהקים ביותר המעידים על כך שכאבי צוואר נובעים כתוצאה ממחלת דיסק ניוונית הוא חוסר שינוי במבנה הדיסק והעדר לחץ על שורשי עצב בחוט השדרה בנוכחות הפרעה במבנה הפנימי של הדיסק הניתנת לאבחון בבדיקת CT?

וכך השיב המומחה:

"השאלה על מחלת דיסק ניווני אינה לצערי ברורה בכלל.

שינוי ניווני דיסקופטי שחיקתי בדיסק בצוואר כן יכול לגרום לשינוי במבנה הדיסק ולהנמכת המרוח הדיסקלי שקריסתו (הנמכתו) מצירה את הנקב הבין חולייתי שדרכו עובר השורש לכן ברור ומקובלת העובדה של קיום תסמין שורשי (עם לחץ) על התהליכים הניווניים בין חולייתיים.

וזאת שאלת ההבהרה השניה שהופנתה אל המומחה:

2. האם נכון שבמקרה שלפנינו קיים שינוי במבנה הדיסק וקיים אף לחץ שורשי, וישנה עדות לפגיעה שורשית?

וכך השיב המומחה:

"נכון מאוד".

וזאת שאלת ההבהרה השלישית שהופנתה אל המומחה:

"3. האם נכון כי מקום שקיים שינוי במבנה הדיסק יחד עם לחץ

על השק הדורלי או עדות לפגיעה שורשית, יש בכך כדי

להוכיח כי הליקוי ממנו סובל התובע נגרם עקב טראומה של

עמוד שדרה הצווארי, ולאו דווקא עקב מחלת דיסק ניוונית?

האם יש בתשובה זו כדי לשנות מחוות דעתך?

וכך השיב המומחה:

"חד משמעית לא נכון.

אני התייחסתי בחוות דעתי המקורית מראש לאפשרות טראומטית שכמובן שללתי מיד - ראה סוף פיסקה ב' של התשובות לכבוד בית הדין

ואכן בסוף סעיף ב' לחוות דעתו המקורית של המומחה הוא כתב:

"בקע דיסק C5-6 הינו ניווני כמו בשאר הגבהים ובדרגות שונות. לא תועד אירוע טראומטי חד וממוקד בזמן ובמקום אשר היה אמור לתת תמונה חריפה ומיידת לפחות של כאב חד. תלונות החולה הרלוונטיות לענייננו תועדו רק במחצית 2019".

לאמור לעיל יש להוסיף כי לתשובות המומחה לשאלות ההבהרה שהופנו אליו הוא גם צירף מאמר משנת 2018 אשר תומך בעמדתו.

כן יש להוסיף ולהזכיר חלק מהדברים שנקבעו בפסק דיננו ואשר רלוונטיים גם כעת בשים לב לתשובות המומחה לשאלות ההבהרה -

אי אפשר להתעלם מהעובדה שאל המומחה הועברו גם סרטונים וגם מסכת עובדתית מוסכמת ומפורטת כפי שהיא מצאה ביטוי גם בסעיף 3 לפסק דין זה, כאשר מעיון בחוות דעתו המקורית של המומחה עולה כי היא ניתנה לאחר שהוא צפה בסרטונים שהועברו אליו, עיין בהחלטת בית הדין, אשר כללה רשימת עובדות מוסכמות וכן עיין במסמכיו הרפואיים של התובע ולאחר שסקר את הבדיקות שנערכו לאחרון ואת ממצאיהן, אשר ביחס לצוואר הדגימו:"שינויים ניווניים בצוואר כאשר בגובה C-6 היה בקע מרכזי עם אוסטאופיט לוחץ על מוצא השורש בנקב ימין" (כך לפי בדיקת CT מיום 16/9/19) וכן בדיקת ה - MRI מיום 22/12/19 אשר חידדה "ממצאים שחיקתיים..בין חוליות 7- 5 C וגם דיסק בולט העיקר בין 6 -3 C מימין ובצורה פחותה דיסק 7- 6 C לוחץ משמאל" (ההדגשה אינה במקור. א.י)

ובהתאם לכך קבע כבוד המומחה בחוות דעתו המקורית כך:

לנוכח כל אלו סיכם המומחה וכתב כי הוא ממליץ לא לראות קשר לא של גרימה ולא של החמרה בין מהות העובדה של התובע לבין הליקוי שבצווארו, כאשר על קביעה זו עמד גם לאחר שנתן מענה ברור לשאלות ההבהרה שהופנו אליו.

ואשר לתשובת המומחה ולפיה:"... לא יכלתי לאתר מרכיב אחד שיכול להסביר או להצדיק הופעת מחלה והפגיעה בעקבות פעילות חוזרת ונשנית עם צווארו" – נחזור ונציין כי זו אינה מלמדת שהמומחה אוחז באסכולה מחמירה ו/או שבשום מקרה לא היה קובע קיומו של קשר סיבתי בין ליקוי לבין תנועות צוואריות מסויימות ככאלו שגרמו לנזק, כאשר חשוב לחזור ולהדגיש כי את ההיגד הנ"ל של המומחה יש לקרוא שלא במנותק מחוות הדעת המלאה וביחד עם תשובותיו לשאלות ההבהרה כי במקרה הספציפי של התובע, בעבודה הספציפית בה הוא עובד, על סמך העובדות המוסכמות ועל סמך העולה מהסרטונים, מצא המומחה שאין קשר סיבתי בין אותה עבודה לבין הליקוי בצוואר התובע - מדובר בקביעה מקצועית המבוססת על מסמכיו הרפואיים של התובע ועל כל החומר שהועבר לכבוד המומחה ואינה מלמדת שהמומחה אוחז באסכולה מחמירה.

ובענין הסרטונים נשוב ונדגיש את הדברים שנקבעו בעב"ל 45106-12-19 חאתם עודה - המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 23/6/20):"בנוסף לעובדות המוסכמות שהועברו למומחה, הועבר אליו גם סרטון המתעד את עבודתו של המערער, והמומחה צפה במו עיניו והתרשם באופן מוחשי מצורת עבודתו של המערער, ומשהועבר אליו הסרטון במסגרת ההחלטה על מינויו, אין בקביעותיו לגבי צורת העבודה משום סטייה מהעובדות שנקבעו. למותר לציין שהצפייה בסרטון מיטיבה להמחיש את צורת עבודתו של המערער, מאשר ניסוח כזה או אחר" (ההדגשה אינה במקור - א.י.) ואכן גם בעניינו של התובע בנוסף לעובדות המוסכמות, שהועברו אל כבוד המומחה, הוא התבקש לצפות גם בסרטונים שבאחד מהם תיעד התובע בעצמו את עבודתו ובשני האחרים תיעד זאת חוקר הנתבע.

הסרטונים, כמו שנקבע בעניינו של חאתם עודה איפשרו למומחה לצפות ולהתרשם במו עיניו ובאופן מוחשי מעבודת התובע ולכן אין מקום כעת, כשהתברר לאחרון שהמומחה לא מצא בסרטונים וביניהם גם בסרטון שהתובע עצמו צילם, עדות לפעולות חוזרות ונשנות שגרמו לשחיקה בצווארו תוך שהוא ציין כי "הפעילות של התובע היתה רגילה טבעית וסבירה בהחלט" (ההדגשה אינה במקור. א.י.) כדי להוביל למסקנה כי המומחה אוחז באסכולה מחמירה המצדיקה מינוי מומחה נוסף ו/או את קבלת התביעה.

כפי שחזרנו ושנינו, המומחה לא קבע בחוות דעתו ו/או בתשובתיו לשאלות ההבהרה כי בשום מקרה לא יכולות תנועות חוזרות ונשנות מסויימות של הצוואר להיות, במקרים מסויימים, גורם מחולל להופעת ליקוי בעמ"ש צווארי ולטעמנו הוא גם לא רמז שכך הוא חושב, אלא שבעניינו הספציפי של התובע, בעבודה בה הוא עסק ועל סמך העובדות המוסכמות וכן על סמך הסרטונים שהועברו למומחה, הוא מצא שבעבודת התובע לא היו השפעות של רטט ו/או של פעילות פיזית מיוחדת של מאמץ והרמת משאות כבדים בתדירות ותוך פיתול ראש/צוואר/גוף, שהן שגרמו לליקוי ממנו סובל התובע - ליקוי שחיקתי שאינו חריג לקבוצת הגיל שלו.

כאשר בניגוד לטענת התובע יש לשים לב שדוקא תשובת המומחה לשאלה השניה שהופנתה אליו במסגרת ההחלטה על מינויו ושעליה השיב:"אחרי למידת פרטי עיסוקו של מר בחרי לא יכולתי לאתר מרכיב אחד שיכול להסביר או להצדיק הועת המחלה.בעקבות פעילות חוזרת ינשנים עם צוורארי. הפעילות של התובע היתה רגילה טבעית וסבירה בהחלט. לא היו השפעות של רטט ולא של פעילות פיזית מיוחדת של מאמץ והרמת משאות כבדים בתדירות ותוך פיתול ראש/צוואר/גוף", מלמדת על כך שבמקרים מסויימים למשל של עבודה עם כלים רוטטים מסויימים ושל ביצוע פעולות פיזיות מיוחדות של מאמץ והרמת משאות תוך כדי פיתולר ראש/צוואר/כתף, היה קובע המומחה כי קיים קשר סיבתי בין ליקוי מסויים בעמ"ש צווארי לבין עבודה מסויימת אשר בה פעולות חוזורת ונשנות הפועלות על הצוואר.

לנוכח כל האמור לעיל וגם בשים לב לאמור בסיכומי ב"כ הנתבע ובהינתן כי חוות דעתו הברורה של המומחה בצירוף תשובותיו לשאלות ההבהרה ניתנו על בסיס ניסיונו המקצועי, על סמך המסמכים הרפואיים שהועברו אליו, לאחר שצפה בסרטונים ומבלי שסטה מרשימת העובדות המוסכמות שהועברה אליו וכן בהינתן כי התובע לא הוכיח שהמומחה אוחז באסכולה מחמירה, אין כל סיבה שלא לאמץ את חוות דעתו ו/או לסטות ממנה.

8. לסיכום

לנוכח כל האמור לעיל ובהתאם לחוות דעתו של המומחה אשר המליץ שלא לראות קשר לא של החמרה ולא של גרימה בין עבודת התובע (בניהול מסעדה ובעבודה במטבח) לבין הליקוי בצווארו, הרינו מורים על דחיית התביעה.

9. אין צו להוצאות.

10. ניתן לערער על פסק דין זה, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 30 יום מיום קבלתו.

ניתן היום, ט' בטבת תשפ"ב, (13 דצמבר 2021), בהעדר הצדדים.