1. בפני בקשה להטלת קנס בהתאם להחלטה שניתנה ביום 15.2.15 (להלן: "ההחלטה")-החלטה בבקשה שהוגשה על פי פקודת ביזיון בית המשפט לאכוף על המשיבים לקיים את פסק הדין שניתן בתיק זה.

2. בהתאם להחלטה נקבע, כי המשיבים יחויבו בקנס לטובת אוצר המדינה בסך 500 ₪ בגין כל יום ממועד קבלת ההחלטה בו ימשיכו לא לקיים את הצו לעניין כניסת יותר מ- 2 משאיות למפעל. כמו כן, נקבע שהמשיבים יחויבו בקנס לטובת אוצר המדינה בסך 500 ₪ בגין כל יום בחלוף 20 יום מקבלת ההחלטה, בו ימשיכו לא לקיים את הצו לעניין השבת השביל למצבו הקודם (מילוי כל תעלה או חפירה בו על מנת להשמישו, כמפורט בפסק הדין).

3. בתגובה שהוגשה לבקשה ביום 2.4.15 הכחישו המשיבים כי נכנסו יותר מ- 2 משאיות ביום למקרקעין וטענו כי אף בתמונה היחידה בה ניתן לראות 3 משאיות, הן מצויות בשטח ציבורי מחוץ למקרקעי המשיבים, וכן כי משאית אחת מושבתת מזה זמן. לעניין פינוי השביל נטען, כי חלק מכלי העבודה שהיו בשטח פונו ולא ברור מה הן העבודות המדויקות אשר צריכות להתבצע בשביל.

4. הדיון בבקשה עוכב עד לאחר הכרעת בית המשפט המחוזי בערעור שהוגש על ההחלטה. משהערעור נדחה, שבו עתרו המבקשים להטלת הקנס. בתגובה לבקשה זו, עתרו המשיבים לכך שיקבע דיון על מנת לקבוע איך עליהם להסדיר את השביל וטענו כי על מנת לשנות את תוואי השביל, הם מחויבים בהגשת בקשה להיתר בניה והמבקשים, לטענתם, התנגדו להיתר זה. בנוסף נטען כי המבקשים זקוקים לארכה לשם הכשרת השביל. לעניין המשאיות שבו וטענו המשיבים, כי לא ניתנה הגדרה מפורשת לגבולות המתחם /המפעל.

המבקשים טענו כנגד התנהלותם המזלזלת לטענתם, של המשיבים. המבקשים הפנו לכך שבית המשפט המחוזי קבע כי המשיבים הודו באי קיום פסק הדין. לעניין טענות המבקשים ביחס לשביל, נטען כי המשיבים מנסים להטעות וליצור בלבול ואין קשר בין טענתם בעניין היתר בניה, לחובתם להשיב את מצב השביל לקדמותו, על פי פסק הדין.

המבקשים טענו כי המשיבים מושתקים מלהעלות טענותיהם בשלב זה וכי תוואי השביל מצוי בתיק בית המשפט בתצלומים ומפות שכבר הוגשו לערכאה הדיונית. גם לעניין גבולות המפעל לעניין כניסת המשאיות, טענו המבקשים כי המשיבים מושתקים וכי התמונות מדברות בעד עצמן.

דיון:

5. לאחר עיון בטענות הצדדים שוכנעתי כי יש לקבל את הבקשה ביחס להטלת קנס בגין אי השבת מצב השביל לקדמותו, אם כי בסכום פחות מהנטען. לעניין הבקשה להטלת קנס בגין כניסת משאיות, יש צורך בקיום דיון שיקבע, אלא אם כן תוגש הודעה, כמוצע בהמשך.

6. לעניין השביל- בפסק הדין מיום 21.6.12 שיודגש כי ניתן בהסכמת המשיבים (!!!), נקבע- "ה"ה פרץ ישיבו את השביל למצבו הקודם ובין היתר, ימלאו כל תעלה או כל חפירה הצריכים מילוי על מנת שהשביל יחזור וישמש את ה"ה בטיטו. כל זאת יעשה בידי ה"ה פרץ ועל חשבונם בתוך 90 יום מהיום". מאחר שהמשיבים הסכימו למתן פסק דין זה, לא ניתן לקבל טענתם עתה, כי אינם מבינים מה עליהם לעשות לצורך ביצוע חיוב זה.

המשיבים לא טענו בתגובתם לבקשה להטלת קנס כי אכן ביצעו את האמור ואין לקבל טענותיהם כי יש לקבוע את תוואי השביל ,או להשהות את ביצוע העבודה, עתה לאחר שכבר נידונה והוכרעה הבקשה ע"פ פקודת ביזיון ביה"מ.

כאמור פסק הדין ניתן בהסכמה לפני 3 שנים!!! המדובר בפסק דין שניתן בהסכמה במסגרת ערעור שהגישו המשיבים. ברי, כי ככל שלא היה ברור למשיבים מה תוואי השביל (זאת למרות שצודקים המבקשים כי בפני הערכאה הדיונית הוגשו מסמכים בעניין), היו צריכים להעלות טענותיהם כבר אז ולא להסכים למתן פסק הדין.

זאת ועוד, בהחלטתי מיום 9.2.15 בסעיף 7 נקבע כי טענות המשיבים כי הצו טרם בוצע לאור התנהלות המנוחים, לא הוכחה. ברי כי ככל שהמשיבים חפצו לערער על החלטה זו, לרבות בטענה כי בשל המבקשים הם לא יכולים לבצע את פסק הדין או כי נדרש עוד זמן לצורך הליכי תכנון, היה עליהם להעלות טענותיהם במסגרת הערעור שהגישו על ההחלטה.

7. יחד עם זאת, לעניין גובה הקנס, אין לקבל את טענות המבקשים. בהחלטה נקבע כי הקנס יוטל בגין כל יום מחלוף 20 יום מקבלת ההחלטה. בהתאם לאישור הפקס המצוי בתיק בית המשפט, ההחלטה הומצאה לב"כ המשיבים ביום 16.2.15 ולפיכך עד יום 9.3.15 אין להטיל על המשיבים קנס. הבקשה הוגשה ביום 23.3.15 ולפיכך מדובר בתקופה שמיום 9.3.15 ועד יום 23.3.15.בהמשך אף עוכב ביצוע ההחלטה בהתאם להסכמת הצדדים בהליך הערעור. לפיכך, המדובר בתקופה של 14 ימים בלבד. לאור האמור, יש לחייב את המשיבים בקנס לטובת אוצר המדינה בסך של 7,000 ₪ בלבד.

8. באשר לטענה להטלת קנס בגין כניסת יותר מ- 2 משאיות- המשיבים הכחישו את הטענה מהבחינה העובדתית. אציין כי אכן רק בתמונה אחת -תמונה מיום 27.2.15, ניתן לראות 3 משאיות ויתר התמונות כלל אינן ברורות. יחד עם זאת, גם ביחס לתמונה זו טענו המשיבים כי אין המדובר בכניסת 3 משאיות שכן משאית אחת מושבתת והמשאיות לא חונות במתחם המפעל. המדובר בטענות עובדתיות אשר לצורך בירורן יש לקיים דיון.

לאור האמור, משמדובר במחלוקת עובדתית באשר לעצם ההפרה הנטענת, הרי שבטרם תינתן החלטה, יש לקיים דיון בבקשה. אציין כי קביעת ביה"מ המחוזי שהמשיבים הודו באי קיום פסק הדין, התייחסה לכאורה למועד שלפני מתן ההחלטה נשוא הערעור וביה"מ לא נדרש שם להתנהלות לאחר מתן ההחלטה.

9. יחד עם זאת, מאחר ומדובר ביום אחד בלבד(27.2.15), לגביו יתייחס הדיון בטענה להפרה בנושא כניסת המשאיות ועל מנת לחסוך בהוצאות, מוצע למבקשים כי מבלי להודות בטענת המשיבים, יחזרו מבקשתם בעניין זה וככל שבעתיד יופר פסק הדין בעניין זה, ידאגו לצלם את מספרי המשאיות (ביחס לטענה כי משאית אחת היא המשאית המושבתת), וכן את מיקומן של המשאיות, ביחס למתחם כולו.

10. לאור האמור, המבקשים יודיעו תוך 7 ימים האם הם עומדים על קיום דיון בבקשה להטלת קנס ביחס לכניסת יותר מ- 2 משאיות ביום 27.2.15,למקרקעין.

10. לסיכום, בשלב זה, הבקשה מתקבלת רק ביחס לאי השבת השביל לקדמותו ואני מחייבת את המשיבים בקנס בסך 7,000 ₪ לטובת אוצר המדינה.

בנוסף, המשיבים יישאו בהוצאות הבקשה בסך של 1,500 ₪.

ביחס לטענה הנוספת להפרה, רק ככל שהמבקשים יודיעו תוך 7 ימים כי הם עומדים על הבקשה, ייקבע מועד לדיון.

ניתנה היום, ז' תמוז תשע"ה, 24 יוני 2015, בהעדר הצדדים.