19 אוגוסט 2014

בפני:

כב' השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין

החלטה

1. לפנינו תביעת התובע מר ארקדי ארשינוב (להלן- "התובע") להכיר במחלותיו כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן:"החוק"), בדרך של מיקרוטראומה או מחלת מקצוע.
2. בחודש 4/08 הגיש התובע תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן- "הנתבע") להכיר במחלות מהן הוא סובל כפגיעה בעבודה, כמשמעותה לפי החוק. לטענתו, המחלות נגרמו כתוצאה מחשיפתו לחומרים מסוכנים בזמן עבודתו.
3. במכתבו מיום 23.12.08 הודיע הנתבע לתובע כי הוא דוחה את תביעתו.
4. להלן התשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין מיום 14.8.14:
   1. התובע הוא יליד 26.3.51.
   2. התובע החל בעבודתו במפעל ישקר החל מחודש 12/94 ועד 9/01 (בתקופה מיום 20.12.94 ועד 31.3.95 עבד התובע במפעל באמצעות חברת כוח אדם, ומחודש 4/95 ועד חודש 9/01 עבד כעובד המפעל. בשתי התקופות הוא עבד באותו תפקיד).
   3. התובע עבד במשך 5 ימים בשבוע כ 12 שעות בממוצע ביום.
   4. התובע עבד כמפעיל מכונות השחזה במחלקת השחזה.
   5. התובע עבד במחלקה בגודל של כ- 209 מ"ר. בין המחלקה של התובע למחלקות אחרות באותו אולם (שסה"כ גודלו היה כ- 900 מ"ר) היו קירות עד לתקרה, בגובה של כ- 5-6 מ'.
   6. במפעל ייצרו כלים לעיבוד שבבי. בהליכי הייצור במפעל הם עבדו עם שימות שהן למעשה תערובת של אבקות שעוברות תהליכים טכנולוגיים שבשלב מסוים הן מתלכדות והופכות למתכת קשה.

מצ"ב MSDS של החומרים בהם נעשה שימוש בתהליך הייצור במפעל כדי להכין את השימות, נספח א' להחלטה זו (מוצג נ/4).

כמו כן, מצ"ב דוגמה של שימות- חלק מתכתי קטן מלבני וקשה, כנספח ב' להחלטה זו (מוצג נ/7).

• 1. אופן ייצור השימות הוא כדלקמן: התהליך הראשון – זה העירוב של האבקות; אחר כך- זה לחיצה לפורמט הראשוני; לאחר מכן, זה תהליך סינתור (תהליך אפייה שבו החומר מתקשה); אחר כך תהליך של ריסוס אלומיניום אוקסיד במחלקת ההתזה; לאחר מכן תהליך של השחזה, שזה היה תפקידו של התובע.
  2. התובע קיבל את השימות לאחר תהליך של התזה של אלומניום אוקסיד לשם השחזתן.

מצ"ב שני MSDS של האלומניום אוקסיד כנספח ג' להחלטה זו. (מוצג נ/6).

• 1. המגשים עם השימות שהגיעו אל התובע היו מכוסים באלומניום אוקסיד ותפקיד התובע היה להחליף מגשים, להחליף אופן, לוודא התאמה בין השימות לאופן, שזה נעשה גם דרך אוטומטית וגם ידנית, לכוון את המכונה בזמן החלפה של מוצר, ולטפל בכל מערכות שעוטפות את הפעילות, כמו מערכת שמן, טיפול בלולי אחיזה, וכן עבודות תחזוקה וניקיון.
  2. יודגש- כי התובע בא במגע ישיר עם אלומניום אוקסיד, ובפרט בעת הפיכת המגשים לצורך סידור החלקים במכונות ההשחזה היה התובע נחשף לענן אבק של אותו אלומניום אוקסיד.
  3. בנוסף, לעיתים היו מקרים בהם הפילטר במכונת ההשחזה היה נדלק ומתלקח לכדי שריפה שהיתה גורמת לענן עכור, כאשר לגרסת התובע תמיד אפף את המקום ריח של שמן ואבק באוויר, גם לאחר שהתובע היה מסיים לסדר את החלקים.
  4. תהליך ההשחזה הוא אוטומטי בכל המקרים, ותהליך ההזנה ברוב המקרים – מעל 95% זו הזנה באמצעות רובוט ו-5% יש צורך להזין שימות ידנית – כאשר השימות קטנות מדי או שהסדרות קטנות מדי.
  5. תהליך ההתזה התרחש במכונה סגורה.
  6. התובע עבד על מכונות השחזה ישנות וגם לאחר שהוכנסו מכונות חדשות המשיך התובע לעבוד על מכונות הישנות.
  7. במכונות ההשחזה שתי מערכות. מערכת אחת- שאוספת את השמן כנוזל, מסננת אותו ומקררת אותו ומחזירה אותו לשימוש ויש מסנן הידרוסטטי שאוסף את האדים ומחזיר אותו בחזרה למכונה.
  8. המכונה שעליה עבד התובע הייתה ברובה סגורה, כאשר אזור ההשחזה ואזור הריחוף של השמן היה סגור ורק אזור ההזנה של המגשים עם השימות היה פתוח.

מצ"ב תמונות כנספח ד' להחלטה זו. (מוצג נ/8).

התמונות צולמו ביום 6.1.13 ביום עבודה טיפוסי, למרות שהתמונות צולמו שנים לאחר תום עבודת התובע, לא היה בהן שינוי מאז תום עבודתו ולפחות עד למועד בו צולמו.

בתמונה 1.1 הגוש מאחור זוהי מכונת ההשחזה וכל הגידור האפור זה אמצעי אבטחה לרובוט שאוסף את השימות.

בתמונה 1.2 רואים את החזית של אותה מערכת שהיא נקודת השליטה וההפעלה על המכונה. יש בה מקלדת, פתח הוצאת שימות ושלט לכיוונים ידניים.

בתמונה 1.3 צולמה בתוך החלק המגודר ובה רואים את תחנות ההמתנה של המגשים, רואים מאחור עמוד עגול שזה הרובוט, ומצד שמאל לרובוט היכן שיש נקודה אדומה זה פתח הכניסה לאזור ההשחזה.

בתמונה 1.4 רואים תקריב - השחזה חסומה עם דלת אוטומטית. לפני הדלת רואים מגש עם שימות שנמצאים בהמתנה.

• 1. בתהליך ההשחזה מתפזרים אדי שמן ואבק מתכות קשות (מתק"ש) כדלמן: טונגסטן, קובלט, טנטלום, ניוביום. רשימת המתכות מופיעה ב- MSDM שצורף כנספח א'.
  2. מצ"ב MSDS של השמן עמו עבד התובע וכן של חומרי הניקוי שנמצאים במחלקה, נספח ח' להחלטה זו. (מוצג נ/9).
  3. מצ"ב מסמך מיום 26.1.97 שהינו בדיקת ניטור מהמכון הגיאולוגי, כנספח ה' להחלטה זו. ממצאי המכון היו כי באלומניום אוקסיד לא נמצא קוורץ או פאזה סיליקטית אחרת בריכוז בר מדידה, דהיינו זה מתחת למינימום שהמכשירים יכולים לקרוא.
  4. מצ"ב דוחות ניטור נוספים שנערכו במפעל, כנספח ו' להחלטה זו.
  5. ישנה מערכת מיזוג שמכניסה אוויר נקי ומוציאה אוויר מזוהם מכל המבנים. לעיתים היו תקלות במיזוג שאיבת אויר אולם לא בוצעו בדיקות ניטורים כאשר מערכת המיזוג לא עבדה.
  6. בנוסף, יש מערכות יניקה ייעודיות למכונות שתפקידם ייעודי. במכונה שהתובע עבד בה לא הייתה מערכת יניקה ייעודית אלא רק יונק אלקטרוסטטי.
  7. בזמן עבודתו התובע כלל לא השתמש במסכות פילטר אויר שסופקו לו ולא בכפפות, אלא בקרם הגנה ההופך את השמנים המינרלים ללא חדירים.

מינוי מומחה רפואי

1. ד"ר קרין ציקל-שלום, רופאה תעסוקתית, מתמנה בזה לשמש מומחית יועצת רפואית (להלן: "המומחית"), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובעת, וזאת תוך 30 ימים ממתן החלטה זו.
2. צד המתנגד להחלטת בית הדין למנות את ד"ר ציקל-שלום, יודיע על כך בהודעה מנומקת תוך 7 ימים מיום שהומצאה לו החלטה זו.
3. אם וככל שמי מהצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחית לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחית, יגיש הודעה בכתב לבית דין זה וישירות לצד שכנגד תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו.
4. השאלות:
   1. מהם המחלות מהם סובל התובע?
   2. האם ניתן לקבוע שעבודתו של התובע כמתואר לעיל בחלק העובדתי, גרמה לו ל"מחלת מקצוע" כמוגדר בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (מחלת מקצוע היא מחלה שנקבעה בתקנות על פי סמכות שר העבודה והרווחה שנקבעה בסעיף 85 לחוק). בחלק ב' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954, פורטה מחלת המקצוע הנוגעת לענייננו.

ככל שקיימת אצל התובע מחלת מקצוע, מתבקשת המומחית לפרט מהי המחלה מתוך המחלות המפורטות בתוספת לתקנות.

• 1. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל ל-50% קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע למחלות מהם הוא סובל?

גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השנים.

• 1. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב וקיים לדעת המומחית קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, היא מתבקשת להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
  2. האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות המים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
  3. ככל שהמומחית תשיב לשאלה הקודמת בחיוב, היא מתבקשת להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו – האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקוי של התובע?

(השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

1. מסמכים רפואיים:

להחלטה זו מצורפים מסמכים כמפורט להלן:

• 1. הנספחים המפורטים בחלק העובדתי.
  2. תיקו הרפואי של התובע מבית החולים נהריה.
  3. תיקו הרפואי של התובע מקופת חולים מאוחדת.
  4. מסמכים רפואיים שונים שהוגשו על ידי הצדדים.
  5. חוות דעת מטעם התובע של ד"ר מלנקי וד"ר גפן. חוות דעת מטעם הנתבע של ד"ר כראל.

תשומת הלב של המומחית מופנה לכך, כי עליה להתייחס אך ורק לחלקים בחוות הדעת המתייחסים לחומרים המוזכרים בתשתית העובדתית או שהוזכרו ב-MSDS שצורפו.

1. התיק יובא לעיון ביום 5.10.2014.
2. שכר טרחתה של המומחית ישולם מתקציב המדינה, באמצעות קופת בית הדין, כמקובל.

ניתנה היום, כ"ג אב תשע"ד, (19 אוגוסט 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.