24 נובמבר 2014

לפני:

כב' השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין

החלטה

1. לפנינו בקשה מטעם התובע לפסול את חוות הדעת של המומחית ולמנות מומחה רפואי אחר בתיק הנדון, בו הגיש התובע תביעה להכיר במחלה שנגרמה לו כתאונת עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן- "החוק"), על פי עילת המיקרוטראומה.

ההליכים בתיק עד כה

1. בהחלטת בית הדין מיום 14.8.14 קבענו את התשתית העובדתית בתיק (להלן- "התשתית העובדתית") ובתאריך 19.8.14 מינינו את ד"ר קרין ציקל שלום לשמש מומחית- יועצת רפואית מטעם בית הדין (להלן- "המומחית") על מנת שתחווה את דעתה אודות המחלה ממנה סובל התובע ואודות הקשר הסיבתי בינה ובין עבודתו של התובע.
2. יצוין כי עם מינויה של המומחית, לא העלה מי מהצדדים טענות לגבי מינויה או לגבי מומחיותה והבקשה שלפנינו הוגשה רק לאחר קבלת חוות דעתה של המומחית.
3. בתאריך 2.10.14 התקבלה חוות דעתה של המומחית בה נקבע כי אין קשר סיבתי בין מחלת התובע ובין עבודתו.
4. בתאריך 28.10.14 כאמור לאחר קבלת חוות הדעת, הגיש התובע בקשה למינוי מומחה אחר. עיקר הטעמים עליהם ביסס התובע את בקשתו זו הם:
   1. חוות דעתה של המומחית אינה מתיישבת עם התשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין, שכן בית הדין ביקש מהמומחית להתייחס אף ורק לחלקים בחוות הדעת שהופנו אליה המתייחסים לחומרים המוזכרים בתשתית העובדתית או ב MSDS שצורפו, ואילו המומחית ניתחה את העובדות עצמאית והכריעה בסוגיות , תוך שקביעותיה מוטות לטובת הנתבע.

כך דנה המומחית בשאלת חשיפתו של התובע לחומר הסיליקה תוך שהיא מציינת כי בניגוד לחוות הדעת של ד"ר גפן וד"ר מלנקי אין כל עדות לחשיפה.

וכן, ציינה המומחית בחוות דעתה כי התובע נחשף לאדי שמן ואבק מתכות אך דואגת להדגיש כי החשיפה לחומרים אלו נמצאו מתחת לרמות המרביות המותרות.

• 1. מעבר לכך, המומחית ביצעה בדיקות אמינות למומחים מטעם התובע כאשר טענה כי ד"ר מלנקי אינו מומחה בעולם התוכן הרפואי, למרות שבתשתית העובדתית צויין במפורש כי הוא גיהותן.
  2. המומחית נסמכה בחוות דעתה על ספרות שאין לה כל רלוונטיות, עת היא מתוודה בעצמה כי מחלתו של התובע אינה מוזכרת בספרות הרפואית שבדקה.

עוד ציין כי דווקא חלק מהמאמרים מכירים בקשר סיבתי בין חומרים אליהם נחשף התובע למחלתו.

1. בתאריך 20.11.14 התקבלה תגובתו של הנתבע לבקשה, ממנה עולה כי הנתבע מתנגד למינוי מומחה אחר, בין היתר, מהטעם שהמומחית אכן התבססה על התשתית העובדתית ושכן בית הדין קבע כי התובע לא נחשף לסיליקה והיא אכן ציינה מפורשות שהוא לא נחשף. בכלל זה,הצורך של המומחית להתייחס לחומר הסיליקה התעורר מהאמור בחוות הדעת מטעם התובע עצמו. לפיכך אין לתובע להלין על כך. בנוסף, המומחית היא מומחית תעסוקתית ועל מנת להעריך את הקשר הסיבתי בין מחלתו של התובע לחומרים אליהם נחשף, מחובתה היה להתייחס לרמת חשיפתו של התובע לחומרים.

דיון והכרעה

1. בהנחיות נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים נקבע:

"16. ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים בהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, ככל שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה. מינוי מומחה נוסף או אחר פותח תפח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה.

17. בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן כל מענה לכל שהשאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין משהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו".

18. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למיני מומחה אחר דומים לטעמים בגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית הדין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; ככל שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; ככל שנפל פגם אישי במומחה; או מטעם אחר שיירשם".

1. אנו מפנים גם לפסק הדין בעניין יוסף חיון^[1], גם שם הועלתה טענה למינוי מומחה נוסף חזר בית הדין הארצי על ההלכה לפיה –

"לדידו של בית הדין...ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה. מטעמים מובנים, במחלוקת בין מומחה מטעם אחד הצדדים למומחה מטעם בית הדין יעדיף בית הדין את המומחה מטעמו על פני מומחה מטעם הצדדים.

אפשר שבשאלה מסוימת יהיו לרופאים דעות שונות. במחלוקת בין רופאים שכל כולה משדה הרפואה, לא יכניס בית הדין את ראשו, אלא יקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית הדין, כאמור, ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין" (עב"ל 1035/04 דינה ביקל נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 6/6/05)."

1. לאחר שבחנו את בקשת התובע ואת תגובת הצד שכנגד הגענו לכלל מסקנה כי המקרה שלפנינו אינו מקרה חריג המצדיק מינוי מומחה אחר. לא מצאנו כי הקריטריונים למינוי מומחה אחר כפי שנקבעו בהנחיות בית הדין הארצי לעבודה התקיימו בענייננו: לא התרשמנו כי לא ניתנו תשובות לשאלות חיוניות להכרעה בהליך, כי המומחה מחזיק באסכולה רפואית המחמירה עם התובע או כי נדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת הפגימה.
2. נציין, כי לא נעלם מעינינו כי המומחית ניתחה עובדתית את שאלת חשיפת התובע לסיליקה למרות שלא היה בכך צורך ועל אף שהיא נדרשה על ידי בית הדין מפורשות להתייחס רק לחלקים בחוות הדעת שהופנו אליה המתייחסים לחומרים המוזכרים בתשתית העובדתית או ב MSDS שצורפו. יחד עם זאת ולאור העובדה שהמומחית הגיעה למסקנה זהה לזו שנקבעה בתשתית העובדתית, לא מדובר בקביעה החורגת מהתשתית העובדתית. ההפך- חוות דעתה ניתנה בהתאם לתשתית העובדתית בה נקבע כי התובע לא נחשף לסיליקה אלא לחומרים אחרים כפי שפירטה בחוות דעתה.
3. זאת ועוד, המומחית קבעה כי התובע נחשף למתכות קשות ,קובלט, טונגסטן ושמן מנרלי ברמות נמוכות מהרמות המירביות המותרות בהתבסס על ממצאי הדוחות המסמכים לניטור סביבתי (עמ' 2 לחוות הדעת, תחת הכותרת מהי חשיפתו שהתעסוקתית של התובע). המומחית נהגה בדיוק כפי שהתבקשה בהחלטת בית הדין מיום 19.8.14, וקבעה בהתייחס למסמכים שהופנו אליה.

המומחית מונתה לאור מומחיותה בתחום התעסוקתי וברור שעל מנת להעריך את הקשר הסיבתי בין מחלתו של התובע לחומרים אליהם נחשף, מחובתה היה להתייחס לרמת חשיפתו של התובע לחומרים.

1. טוען התובע כי המומחית התייחסה למאמרים שאינם רלוונטים, אולם אין בה ממש. המומחית ציינה בחוות דעתה "אני מסכימה עם חוות דעתו של פרופ' כראל בהקשר של ספרות עדכני הכולל סקירת ספרים מקצועיים (TEXT BOOK) המקובלים בעולם התוכן של הרפואה התעסוקתית והמלמד על העדר קשר מוכח ומקובל בספרות המקצועית"

אם כך, המומחית התייחסה לספרות רלוונטית וקבעה כי מלמדת על העדר קשר סיבתי.

המומחית קבעה שישנה ספרות שאינה רלוונטית רק בחוות דעתם של ד"ר מלנקי וד"ר גפן שכן המאמרים מתייחסים לחשיפה לסיליקה.

זאת ועוד, לא ברור כיצד טוען התובע כי המומחית מתייחסת לספרות שאינה רלוונטית ובאותה נשימה טוען מנגד כי חלק מהמאמרים אליהם התייחסה מעידים על קשר סיבתי.

1. באשר לטענתו של התובע כי חלק מהמאמרים שהזכירה המומחית מכירים בקשר סיבתי בין חומרים אליהם נחשף התובע למחלתו, טענה זו נטענה בעלמא וללא פירוט. אנו סבורים כי אם כך, ראוי כי יופנו אל המומחית שאלות הבהרה בהתייחס למאמרים אלה.
2. לאור האמור לעיל, אנו דוחים את בקשת הנתבע למנות מומחה אחר בתיק.
3. מי מהצדדים המעוניין להגיש בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחית ייעשה כן עד ליום 21.12.14.

הבקשות יועברו לתגובת הצד שכנגד ולאחר מכן תינתן בהן החלטה.

1. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מקבלת החלטה זו.

ניתנה היום, ב' כסלו תשע"ה, (24 נובמבר 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

חתימה

1. עב"ל 156/09 יוסף חיון - המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 27.1.2010). ↑