08 פברואר 2015

לפני:

כב' השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין

החלטה

1. לפנינו בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחית - יועצת רפואית במסגרת תביעת התובע להכיר במחלה שנגרמה לו כתאונת עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן- "החוק"), על פי עילת המיקרוטראומה.
2. ביום 2.10.14 התקבלה חוות דעתה של ד"ר קרין ציקל שלום בעקבות החלטת בית הדין מיום 19.8.14.
3. בתאריך 28.10.14 הגיש התובע בקשה למינוי מומחה אחר, אשר נדחתה בהחלטת בית הדין מיום 3.12.14.
4. ביום 15.12.14 התקבלה בקשה מטעם התובע להעביר למומחית שאלות הבהרה. בתגובתו התנגד הנתבע להפניית השאלות מהטעם שהשאלות לא נועדו להבהיר או להשלים דבר מה בחוות הדעת, וכי בחלקן מסתמך התובע על עובדות שלא נקבעו בתשתית העובדתית.
5. בפסיקה^[1] נקבע כי בית הדין ייתן רשות להציג שאלות הבהרה כל אימת שהשאלה היא רלוונטית ומכוונת להבהיר את חוות הדעת או להשלימה. נקבע כי דרך המלך היא להתיר העברת שאלות הבהרה למומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין וכי מקום בו קיים ספק בדבר הרלוונטיות של השאלה, על בית הדין האזורי להתירה כדי שלא למנוע מבעל דין את האפשרות להבהיר חוות דעת שיש בה משמעות רבה בקביעת גורל תביעתו.
6. כן יש ליתן את הדעת לכך ששאלות ההבהרה הן תחליף לחקירה נגדית של המומחה, אשר בדרך כלל אינה מתאפשרת בתיקים מסוג זה. נקבע^[2] כי "בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי, וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה- דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד".
7. עם זאת נקבע כי בית הדין לא יתיר הצגת שאלות החורגות מהתשתית העובדתית אשר נקבעה ע"י ביה"ד, שאלות היפותטיות, שאלות ה"מתווכחות" עם מסקנות המומחה וכאלה הבוחנות את ידיעותיו של המומחה ללא קשר לקביעותיו.
8. לאחר עיון בבקשה ובתגובת הצד שכנגד הגענו למסקנה כי יש להפנות למומחה את שאלות ההבהרה שבסעיפים 1.ב, 2, 3.ב.

באשר לסעיפים 1.ב. וכן 3.ב יוער כי הם יועברו בשינוי נוסח ובהתאם לתשתית העובדתית כפי שנקבעה על ידי בית הדין בהחלטתו מיום 19.8.14 (להלן- "התשתית העובדתית").

1. מצאנו כי אין מקום להפנות למומחית את השאלות הבאות:

סעיף 1.א- תפקדה של המומחית הוא לקבוע קשר סיבתי רפואי בין תנאי העבודה למחלתו של התובע, והיא איננה צריכה לקבוע ממה נגרם הליקוי.

סעיף 3.א- השאלה היא תיאורטית, שהרי קבעה המומחית כי החשיפה הייתה לרמה שמתחת לרמות המרביות המותרות.

סעיף 3.ד- בשאלה קובע התובע כי נחשף לטמפרטורות גבוהות, מבלי שזה נקבע בתשתית העובדתית.

1. על כן, השאלות עליהן יתבקש המומחה להשיב הן כדלקמן:
   1. "האם קיים מנגנון של חשיפות סביבתיות ותעסוקתיות אשר נמצאו קשורות בסיכון לפתח מחלת ווגנר?
   2. האם מחלתו של התובע נדירה וכמעט ולא נזכרת בספרות הרפואית?
   3. האם החומרים שעמם עבד התובע אשר לא נבדקו באשר ליכולתם לגרום למחלה של התובע, כן הוכרו כחומרים רעילים ומסוכנים?
   4. ככל שתשובותיך לשאלות לעיל חיוביות, האם קיים קושי מתודולוגי מחקרי להוכיח את הקשר של מחלת התובע לחומרים שאליהם נחשף בעבודתו?"
   5. "ציינת בחוות דעתך כי בספרות הרפואית תעסוקתית שבדקת לא נזכרה המחלה של התובע וכי רוב המחקרים שנעשו בוצעו בקבוצות קטנות של נחקרים וכי במחקר שנעשה בשנת 2007 – מתוך 38 חולי ווגנר ב- 10 מהם נמצאו רמות גבוהות של מתכות בדם.

א. האם לנוכח האמור- וככל שמחלתו של התובע היא מחלה קשה ונדירה מבחינת הקשר הסטטיסטי והמחקרים- האם קשה למצוא אוכלוסייה שגם תחלה במחלה וגם תהא חשופה לגורמי הסיכון התעסוקתיים ההלו, אותם גורמי סיכון להם נחשף התובע בעבודתו?

ב. האם הקושי במציאת הקשר הסיבתי בין מחלת התובע לבין עבודתו, נובע מהעדר מחקרים והעדר ספרות רפואית תעסוקתית מספקת בנושא ובשל היותה של המחלה נדירה ובעל שכיחות נמוכה בקרב האוכלוסייה?"

• 1. "המומחית מציינת כי התובע נחשף בעת עבודתו לאדי שמן ואבק מתכות כגון: טונגסטן, קובלט, טנטלום, ניוביום, שמן מינרלי, אלומניום אוקסיד וכו', וכי החשיפה לחומרים הנ"ל נמצאו מתחת לרמות המירביות המותרות.

א. בחוות דעתו מציין ד"ר מלנקי, המומחה מטעם התובע, כי לא היו תוצאות חריגות של רמת המתכות הנחשבות למתק"ש באויר, אך הוסיף והדגיש כי החשיפה מחושבת לפי 8 שעות עבודה ואם העובד חשוף לאותם ריכוזים באויר במשך 12 שעות ועד 16 שעות, [יודגש כי בתשתית העובדתית נקבע כי התובע עבד 12 שעות בממוצע ביום], אזי אין כל חשיבות לתוצאת המדידות שבוצעו ביום עבודה למשל שאורכו בין 5-6 שעות.

האם את מסכימה עם ד"ר מלנקי כי המדידות שבוצעו לא משקפות את רמת חשיפתו של התובע חומרים הנ"ל?"

• 1. "האם שילוב של עוצמת החשיפה ומשך החשיפה לכל גורמי החשיפה הנ"ל, ובהעדר רקע גנטי מוכח, תומכים בקשר הסיבתי להיווצרות מחלתו של התובע?"

1. במקביל להחלטה זו תינתן החלטה נפרדת המופנית למומחה, ובה השאלות עליהן הוא מתבקש להשיב, ועותק ממנה יישלח לצדדים.
2. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מקבלת החלטה זו.

ניתנה היום, י"ט שבט תשע"ה, (08 פברואר 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. עב"ל 1085/02 המוסד לביטוח לאומי - עוזי חן (ניתן ביום 23.4.2002); בר"ע 331/07 יצחק לוי - המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 16.9.2007). ↑

2. בר"ע 19575-03-11 דוד בן חמו - המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 2.6.2011). ↑