מונחת בפניי בקשת התובעת לדחיית מסמך מתן החשבונות שהוגש מטעם הנתבע, מר אברהם הרר, ולפסיקת פיצויים לטובתה. לגרסת התובעת, המסמך שנמסר על-ידי הנתבע אינו מהווה מתן חשבונות כדין ולפיכך דינו של הנתבע כדין מי שלא המציא חשבונות כלל.

כפועל יוצא מכך, טוענת התובעת כי בהעדר מתן חשבונות על-ידי הנתבע, יש לפסוק פיצויים לטובתה באחת משלוש הדרכים הבאות (המפורטות בסעיף 9 לעיקרי הטיעון):

(א) קביעת פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק.

(ב) קביעת פיצוי בגין אובדן רווחים.

(ג) קביעת פיצויים בגין נזק ממשי.

לאחר עיון בבקשה, בתגובת הנתבע, ובהודעת התובעת - הגעתי לכלל החלטה כדלקמן:

1. בפסק דינו של בית משפט זה מיום 31.7.16 (להלן: "פסק הדין") נדחו 5 תביעות שהגישה התובעת נגד הנתבע, ובחלקם גם כנגד רעייתו, ואילו תביעה שישית למתן חשבונות - התקבלה בחלקה.
2. בית המשפט הורה (בסעיפים 153 – 154 בפסק הדין) כי התובעת הוכיחה זכאותה לקבל חשבונות מהנתבע בהתייחס למכונות הלוח והבלוקר הישנות בלבד. לפיכך, בית המשפט קבע, כי "כפועל יוצא מהתוצאה אליה הגעתי לפיה מר הרר הפר המדגם השייך לדיאליט ביחס למכונות הישנות, הנני מורה בזאת למר הרר למסור לדיאליט בתוך 60 יום מהיום דין וחשבון מאומת על ידי רואה חשבון כמפורט בסעיפים 153.ח'-יב' בכתב התביעה המתוקן, כל זאת - אך ורק ביחס למכונות הלוח והבלוקר הישנות בלבד" (סעיף 153 בפסק הדין) (ההדגשות אינן במקור – ב.א.).
3. לשם ביצוע פסק הדין המציא הנתבע לבית המשפט ולתובעת מסמך שכותרתו דו"ח מיוחד בגדרו ציין רו"ח מטעם הנתבע, מר עדי שניידר, בין היתר, כי "אחריותי היא לחוות דעה על נאותות ואמיתות הנתונים המופעים בו בהתבסס על הביקורת שערכתי", ובהמשך צוין על-ידו, כי "ערכתי את הביקורת אודות הנתונים והמידע המופיעים בדוח בהתאם לתקני ביקורת מקובלים בישראל, ועל פי הכשרתי וניסיוני המקצועי כרואה חשבון חוקר (Forensic Accountant)...".

כמו כן הדגיש רו"ח שניידר, כי אישורו התבסס "על הביקורת שערכתי, לרבות ביקורים פיזים בעסק וסקירת מסמכי המקור שברשותו, הדוח משקף באופן נאות את ייצור המכונות הישנות מסוג לוח ובלוקר ותואם לחומרים החשבונאיים הקיימים ברשות העסק, בכלל זה: הזמנות, קבלות, תעודות משלוח, חשבוניות, וכל מסמך אחר אשר קיים ברשות העסק המעיד על ייצור, ייבוא, ייצוא, רכישה, מכירה, שימוש, הפצה, השמדה, איחסון, וכיוצ"ב" (ההדגשות לעיל אינן במקור – ב.א.).

1. כאמור, לטענת התובעת, אישורו של רו"ח שניידר ואימות הנתונים שבוצעו על-ידו לא נערכו במתכונת הנדרשת לשם הגשת חוות דעת מומחה בהתאם לפקודת הראיות ותקנות סד"א.
2. בסעיף 17 לתגובתו, טוען הנתבע, כי הדו"ח הנ"ל "הוגש בדיוק בהתאם להנחיות בית המשפט הנכבד! ולא נפל בו דופי. דומה כי התובעת עושה 'שמיניות באוויר' על מנת לפגוע באמינות הדו"ח! מכל מקום, הנתבעים יהיו מוכנים להגיש דו"ח מתוקן הערוך בהתאם לפקודת הראיות, ככל ובית המשפט ינחה אותם לעשות כן".
3. ביום 6.4.17 הורתי לתובעת להשיב להצעת הנתבע בסעיף 17 לתגובתו להמציא דו"ח מתוקן שיערך בהתאם לפקודת הראיות.
4. ביום 25.4.17 הגישה התובעת הודעתה בעניין זה, בגדרה חזרה על טענתה כי הפגם בהגשת הדו"ח הוא דיוני ומהותי גם יחד מאחר ואינו ערוך כחוות דעת בהתאם לפקודת הראיות ותקנות סד"א. משכך, לטענת התובעת, לפי תקנה 137 לתקנות סד"א, לא יזדקק בית המשפט לחוות הדעת אלא מטעמים מיוחדים שירשמו. כמו כן, טענה התובעת, כי הנתבע לא הגיש בקשה להארכת מועד להגשת חוות דעת מומחה כשהיא ערוכה על-פי פקודת הראיות ותקנות סד"א.
5. ראוי להדגיש כי פסק הדין החלקי שניתן בתובענה דנן ביום 31.7.16 חייב את הנתבע להגיש דין וחשבון מאומת על ידי רו"ח מטעמו ביחס למכונות הלוח והבלוקר הישנות הנזכרות לעיל. משכך, פעל הנתבע לכאורה בהתאם לפסק הדין, והמציא אימות של רו"ח מטעמו לנתונים שהוצגו על ידו במסגרת הדו"ח המיוחד. משפעל הנתבע לפי פסק הדין והמציא אימות של רואה חשבון לדו"ח שהוגש על ידו – אינני סבור כי יש להתעלם מהדו"ח המיוחד והחשבונות שהומצאו על ידו ולקבוע, כמבוקש על ידי התובעת, כי יש להתעלם כליל ממסמכים אלה.
6. הסעד המבוקש בהליך דנן הינו סעד של מתן חשבונות ותשלום פיצויים לפיהם. לפיכך, הוויתור לכאורה של התובעת על זכותה לקבל סעד זה והעדפתה לקבלת סעדים חלופיים אשר עשויים להטיב עמה, לגרסתה, מהווה התנהלות תמוהה הגובלת בחוסר תום לב. מצופה היה כי התובעת, מתוך רצון להגיע לחקר האמת, תעמוד על זכותה לקבלת חשבונות באופן הנדרש על ידה בכתב התביעה המתוקן שהגישה אשר יש בו כדי לסייע לחקר האמת ולהכרעה לגבי הסעדים המבוקשים על-ידה.
7. לא למותר לציין, כי מדובר בהליכים שראשיתם בבית המשפט המחוזי בתל אביב, עוד בטרם הוקם בית משפט זה, ואשר נמשכו במשך למעלה מעשור, במהלכם נערכו דיונים רבים וארוכים אשר אוחזים אלפי עמודי פרוטוקול. תביעה זו התבררה יחד עם חמש תביעות נוספות ועם מתן פסק הדין ביום 31.7.16 נותרה על כנה רק תביעה זו. יודגש כי האירועים נושא תביעה זו התרחשו בשנת 2003, וחלק מטענות הצדדים לגביהם כבר נבחנו בחלקם בעבר על-ידי מותבים אחרים במסגרת הליכי ביניים והליכים מקדמיים.
8. בנסיבות אלה, אני סבור כי האופן בו פעל הנתבע תוך המצאת הנתונים והחשבונות שהומצאו על ידו כאשר הם מאומתים על-ידי רואה חשבון שניידר מטעמו, יחד עם האמור בסעיף 9 דלעיל, על רקע ובהתחשב בנסיבות המיוחדת של התדיינות הממושכת שבין הצדדים דנן, מהווים טעם מיוחד המצדיק לאפשר לנתבע לערוך את הדו"ח המיוחד כחוות דעת של מומחה מטעמו בהתאם לפקודת הראיות ותקנות סד"א, כפי שהציע זאת הנתבע בסעיף 17 בתגובתו לבקשה.

בהקשר זה, אני גם סבור, כי הצעתו של הנתבע לערוך את הדו"ח המיוחד ואת אישורו של רואה חשבון שניידר כחוות דעת מומחה לפי פקודת הראיות ותקנות סד"א, וכן הטעמים המיוחדים שפירטתי לעיל, מבססים ומצדיקים מתן ארכה לנתבע להגשת חוות דעת כמוצע על-ידו בסעיף 17 לתגובתו לבקשה.

1. כפי שכבר הבהרתי לעיל, הנני מוצא טעם מיוחד נוסף בכך שיש להעדיף בראש ובראשונה את הסעד שנפסק בפסק הדין החלקי מיום 31.7.16, שכן הוא זה המחויב על פי הדין בתביעה למתן חשבונות.
2. טעם מיוחד נוסף אני מוצא בעובדה שהתובעת לא הצביעה בהודעתה הנ"ל על נזק ספציפי העלול להיגרם לה אם אכן יאופשר לנתבע להגיש חוות דעת של מומחה מטעמו כשהיא ערוכה על-פי פקודת הראיות ותקנות סד"א.
3. אוסיף ואציין, בבחינת למעלה מן הצורך, כי לא שוכנעתי שתקנה 129 ו-137 בתקנות סד"א, אשר מכוחן טענה התובעת כי יש להתעלם מהדו"ח המיוחד ומהאישור של רו"ח שניידר, אכן חלות על המקרה דנן שענייננו קיום פסק דין בתביעה למתן חשבונות.
4. בהקשר זה מוצא אני לנכון להדגיש כי בגדר הסעדים שהתבקשו בכתב התביעה המתוקן של התובעת, המצוטטים בעמוד 212 בפסק הדין, נדרשו הנתבעים, "למסור דין וחשבון מאומת על-ידי רואה חשבון" מבלי שכתב התביעה המתוקן פירט דרישה שמתן החשבונות יעשה באמצעות הגשת חוות דעת מומחה שתערך התאם לפקודת הראיות ותקנות סדר הדין האזרחי.
5. בנסיבות אלה, נוכח העובדה כי הנתבע הציע לערוך את הדו"ח המיוחד ואישורו רו"ח שניידר כחוות דעת מומחה על-פי פקודת הראיות, על מנת לתקן את הליקוי, כביכול, שנפל בהם לפי גרסת התובעת - הנני מורה לנתבע להמציא לבית המשפט ולתובעת עד ליום 15.8.17 את החשבונות נושא התביעה דנן כשהם ערוכים כחוות דעת מומחה בהתאם לפקודת הראיות ותקנות סדר הדין האזרחי. בנוסף הנני מורה בזאת לנתבע, לאמת את כל הנתונים העובדתיים נושא הדו"ח המיוחד בתצהיר שיחתם על-ידו ויאומת כדין. תצהיר זה יוגש על-ידי הנתבע לבית המשפט ולתובעת גם כן עד ליום 15.8.17.
6. בהתחשב בתוצאה אליה הגעתי ובנימוקים להחלטתי זו - הנני מורה בזאת כי כל צד יישא בתשלום הוצאותיו ושכר טרחת פרקליטו בגין הליך זה.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים או לבאי כוחם באמצעות הפקסמיליה ובדואר רשום.

ניתנה היום, כ"ו סיוון תשע"ז, 20 יוני 2017, בהעדר הצדדים.