א. מהות הבקשה וטענות הצדדים:

1. במסגרת תביעות הצדדים הנדונות בתיק זה הסתיים שלב ההוכחות זה מכבר ואף הוגשו סיכומי הצדדים. אולם, עוד בטרם הספקתי לדון ולהכריע בטענות הצדדים הגישה התובעת בקשה חדשה שעניינה להתיר לה להגיש לתיק בית המשפט שתי ראיות חדשות כמפורט להלן:
   1. חשבונית של חברת סהג'ננד: לטענת התובעת מדובר בחשבונית שהפיקה החברה ההודית סהג'ננד ביום 2.6.00 עבור חברת Asian Stars Co. Ltd. אף היא מהודו, בגין מכירת 12 מכונות ליטוש יהלומים מתוצרתו של הנתבע 1, מר אברהם הרר, הדומות, לטענת התובעת, למכונת ה-GS7000 מתוצרתה, ובגין מכירת מוצרים נלווים לאותן מכונות. התובעת מציינת כי מדובר באותן מכונות אשר בגין מכירתן לסהג'ננד הפיקה חברת היהלום, הנמצאת בבעלותו של מר הרר, חשבונית מס' 148 ביום 12.5.00.

לטענת התובעת מדובר בראיה חשובה הסותרת טענה מרכזית של מר הרר לפיה מכר אותן מכונות לחברת סהג'ננד אך ורק לצורך שימוש עצמי של סהג'ננד, וכי יש בראיה החדשה כדי לסתור טענתו הנוספת של מר הרר לפיה הפקיעה התובעת באותה תקופה את מחירי מוצריה. לטענת התובעת, ראיה זו תסייע גם בהוכחת נזקיה.

התובעת טוענת, כי המסמך התגלה אצלה לאחרונה כאשר ערכה תצהיר גילוי מסמכים במסגרת תביעה שהגישה כנגד חברת סהג'ננד התלויה ועומדת בבית המשפט המחוזי בתל-אביב (ת.א. 30462-04-14).

בנוסף, טוענת התובעת כי אין לקבל את טענת הנתבעים לפיה מדובר בעדות בלתי-קבילה, הן משום שמדובר בראיה הקשורה לראיה אחרת הקיימת בתיק (חשבונית מס' 148 כאמור), והן משום שהנתבעים הגישו ראיות רבות שהם עצמם לא ערכו או קיבלו.

• 1. מכתב התובעת מיום 28.3.00 לחברת Dayariva שנשלח בסמוך לביטול ההסכם שבין התובעת לבין חברת סהג'ננד.

לטענת התובעת, מדובר במסמך מהותי לתביעה דנן משום שהוא מעיד על כך שהתובעת נאצלה להוריד את מחירי מכונותיה בעקבות מעשיו של הנתבע 1, מר הרר, ויש בו כדי להעיד על הנזק שנגרם לתובעת מצניחת מחירי מכונות ליטוש היהלומים מתוצרתה כתוצאה ממעשיו של מר הרר.

התובעת מציינת כי המסמך נמסר לה רק לאחרונה במסגרת תצהיר גילוי מסמכים שניתן לה על ידי סהג'ננד ביום 30.6.15 במסגרת התביעה שהוגשה על-ידה בבית המשפט המחוזי בתל אביב כנגד חברת סהג'ננד. התובעת מוסיפה וטוענת כי מתצהיר גילוי המסמכים של סהג'ננד עולה כי המסמך נמסר לה מידיו של מר הרר, וכי העובדה שהיא יצרה את המסמך אין פירושה שהמסמך אכן היה בידיה, בשליטתה או בידיעתה בזמנים הרלבנטיים לתביעה זו.

• 1. בנוסף, טוענת התובעת כי יש באותם מסמכים כדי לסייע לחקר האמת, וכי לא יגרם לנתבעים נזק ראייתי משום שגרסתם כבר הוצגה במסגרת התצהירים והחקירות.

1. מנגד, הנתבעים מתנגדים להוספת שתי הראיות הנ"ל מהנימוקים המפורטים להלן:
   1. חשבונית של סהג'ננד: לטענת הנתבעים מדובר בראיה שאינה קבילה מאחר שחשבונית זו איננה מוגשת באמצעות חברת סהג'ננד, עורכת החשבונית, או באמצעות מקבלת החשבונית, חברת Asian Stars, כאשר שתיהן כלל אינן צד להליך דנן ואף לא העידו בו.

בנוסף, חשבונית זו הייתה מצויה בידי התובעת והתגלתה על-ידה במסגרת הכנת תצהיר גילוי המסמכים שערכה התובעת בתביעה שהגישה כנגד חברת סהג'ננד, דבר המראה כי הייתה לתובעת היכולת להגיש מסמך זה עוד קודם לכן, ולכל המאוחר בחודש אפריל 2015 כאשר הגישה תצהיר גילוי המסמכים האמור.

כמו כן טוענים הנתבעים כי אין לראיה זו חשיבות רבה מאחר שמר הרר כבר אישר בתצהירו בהליך דנן כי סהג'ננד מכרה לחברת Asian Stars מכונות לליטוש יהלומים מתוצרתו (סעיף 98 לתצהירו של מר הרר).

• 1. מכתב התובעת לנציג חברת Dayariva: לטענת הנתבעים מדובר במסמך שנערך על-ידי התובעת עצמה והיה כל העת בשליטתה. על כן, אין להתיר הגשתו עתה, בשלב כה-מתקדם של ההליך, שכן הדבר יגרום לקיפוח זכויותיהם ולפתיחה מחדש של שלב ההוכחות.

בנוסף, טוענים הנתבעים כי מסמך זה חסר חשיבות מהותית משום שאינו מוכיח כלל טיעוני התובעת. לגרסת הנתבעים המכתב נשלח על ידי התובעת בחודש מרץ 2000 בעוד שמר הרר מכר את המכונות מתוצרתו לסהג'ננד רק בחודש יוני 2000.

1. הנתבעים עתרו לבית המשפט והם מבקשים כי זה יורה על מחיקת תשובת התובעת לתגובתם לבקשה בטענה שהתובעת צירפה את תצהירי גילוי המסמכים שלה ושל סהג'ננד (ת.א. 30462-04-14) ללא קבלת אישור מוקדם לכך מבית המשפט, וכן משום שתשובתה חרגה מהיקף התשובה שהותר לה.

ב. דיון והכרעה:

1. בה.פ. (מרכז) 3814-04-08‏ דליה שני נ' ירון יעקב כץ (פורסם בנבו, 7.3.2011)(להלן: "פרשת שני") נדרשתי לדון באיזון שעל בית המשפט לערוך כאשר מונחת לפתחו בקשה להגשת ראיות חדשות:

"ככלל, על בעל דין להגיש ראיותיו על פי סדרי הדין הקבועים בדין 'ב'חבילה אחת' – כך ולא בתפזורת, זעיר שם זעיר שם.'...אמנם, בית המשפט רשאי לקבל ראיות נוספות בשלבים מאוחרים של הדיון ואף לאחר הגשת סיכומי הצדדים...ואף בשלב הערעור...

אולם, על בית המשפט לעשות שימוש זהיר ומדוד בסמכות זו 'וככלל יש להקפיד על סדרי דין תקינים, לרבות המצאת ראיות בשלב הנועד לכך'...הטעם לכך נובע, בין היתר, גם משיקולים של מדיניות הקשורים הן ביעילות ניהולו של ההליך הספציפי, והן ביעילות מערכת המשפט בכלל" (ראו פסקה 1 של פסק הדין) (ההדגשות אינן במקור – ב.א.).

לאחרונה קבע בית המשפט העליון ברע"א 1811/15 גביראל מיראלי (מירלשווילי) נ' מיכאל מירלשווילי (פורסם בנבו, 5.5.2015) (להלן: "פרשת מירלשווילי") כדלקמן:

"הגשת הבקשה בשלב כה מתקדם של ההליך מחייבת את בית המשפט לאזן בין ערך גילוי האמת, מחד גיסא, לבין שיקולים דיוניים הנוגעים ליעילות והוגנות ההליך, מאידך גיסא" (ראו פסקה 9 של פסק הדין).

1. לשם מציאת האיזון הראוי בין עקרון גילוי האמת לבין עקרון יעילות ההליך וסופיות הדיון, נקבע בפסיקה מבחן המורכב מארבעה תתי-מבחנים שעל בית המשפט לבוחנם כאשר מונחת לפניו בקשה להגשת ראיה חדשה שלא הובאה במועד הנדרש על פי סדרי הדין והראיות הרגילים (ראו: פרשת שני, פס' 2):
   1. הראשון, תרומתה של הראיה לחקר האמת ולמתן הכרעה צודקת בתובענה.
   2. השני, עוצמת הנזק הראיתי והדיוני שיגרם לבעל הדין עקב הגשת ראיה לאחר שטען את טענותיו והביא את ראיותיו.
   3. השלישי, הנסיבות בגינן לא הוגשה הראיה במועד הקבוע על פי הדין, מידת אחריותו של בעל הדין לאיחור בהגשת הראיה, ותום ליבו של בעל הדין המבקש לצרף הראיה הנוספת.
   4. הרביעי, עוצמת הפגיעה בניהולו התקין של ההליך וההכבדה על בעל הדין שכנגד.
2. יישום המבחנים האמורים לגבי בקשת התובעת לצרף כראיה החשבונית שהפיקה (לכאורה) חברת סהג'ננד ביום 2.6.00 מבסס ההחלטה בדבר דחיית בקשה זו של התובעת:
   1. תרומת החשבונית לחקר האמת: לא שוכנעתי כי צירופה כראיה של חשבונית המס המבוקשת יתרום לחקר האמת.

מדובר בחשבונית שהפיקה לכאורה חברת סהג'ננד שאינה צד להליך דנן. חברת סהג'ננד או מי מטעמה, לא העידו בשלב ההוכחות, ואף לא התבקשו להעיד על ידי התובעת במסגרת בקשה זו. בנסיבות אלה, כאשר התובעת נמנעה מלהעיד את עורך המסמך על מקוריות המסמך או לגבי נכונותו, ואף נמנעה מלבקש זימונו למתן עדות – יש ממש בטענת הנתבעים לפיה מדובר בראיה שאיננה קבילה. בכל מקרה – אף אם הייתה החשבונית מתקבלת כראיה היה ניתן לייחס לה משקל ראייתי מועט ביותר (ראו: יעקב קדמי על הראיות 908 – 909, 915 (2009) (להלן: "על הראיות")). בהקשר זה ראוי להדגיש כי מר הרר כבר אישר בתצהיר עדותו הראשית (בסעיף 98) כי 12 המכונות הנ"ל שנמכרו על ידו לסהג'ננד נמכרו על ידה לחברת Asian Stars . לפיכך, אין מדובר בראיה אשר תתרום באופן מהותי לחקר האמת, וממילא שאין במסמך זה כדי לשפוך אור על המחלוקת שנותרה בעניין השבתן של מכונות אלה לסהג'ננד. כפועל יוצא מכך ניתן לקבוע כי אין מדובר בראייה אשר תתרום באופן מהותי לחקר האמת אשר יש הצדקה לקבלתה בשלב דיוני כה-מתקדם, דהיינו- לאחר שכבר הוגשו סיכומי הצדדים בהליך זה.

אין בידיי לקבל טענת התובעת לפיה העובדה שהנתבעים הגישו מסמכים לתיק בית המשפט ללא הוכחת נסיבות הפקתם - יש בה כדי להכשיר פגם דיוני כזה. אם מדובר במסמכים אשר התובעת לא טענה כנגד הגשתם כראיה בכלל, וכנגד מהימנותם בפרט – הרי שנושאים אלה מוחזקים כנושאים שאינם שנויים במחלוקת בין הצדדים, וככל שהתובעת לא התנגדה בזמן אמת להגשתם של מסמכים אלה כראיות - הרי שהגשתם של מסמכים אלה כראיות בהליך דנן הוכשרה מכוח הסכמת התובעת והתנהגותה (קדמי, על הראיות, עמ' 909 ו-915). יחד עם זאת, אם יוברר כי מי מהצדדים להליך זה התנגד להגשתה של ראיה כלשהי ונקבע בשלב בירור התובענה כי ההחלטה בעניין זה תינתן במידת הצורך במסגרת פסק הדין – אזי בית המשפט יידרש לכך במידת הצורך במסגרת פסק הדין, מבלי שיהיה בכך כדי לפטור מי מהצדדים מהחובה לנהוג על-פי סדרי הדין והראיות המקובלים, או אלו הקבועים בדין.

ער אני לטענת התובעת כי מדובר בראיה הקשורה לראיה אחרת הקיימת בתיק בית המשפט (חשבונית חברת היהלום מס' 148), אך התובעת לא הראתה ולא הוכיחה כי בנסיבות אלה יש בראיה הנוספת-הקיימת בתיק בית המשפט כדי להכשיר את קבילותה של הראיה החדשה עפ"י דיני הראיות.

• 1. הנזק הראיתי והדיוני שיגרם עקב הגשת הראיה החדשה: המדובר בראיה חדשה אשר הנתבעים לא התייחסו אליה בכתבי טענותיהם, בעדויות העדים מטעמם, בחקירות הנגדיות של עדי התובעת, ואף לא בסיכומיהם. בנסיבות אלה, קבלת החשבונית כראיה חדשה תעניק לתובעת יתרון בלתי מוצדק נוכח הנזק הראייתי שיגרם לנתבעים כתוצאה מכך שתימנע מהם היכולת להתייחס לאותה ראיה בהתאם לזכות המוקנית להם בסדרי הדין ודיני הראיות, ובכלל זה הזכות לחקור בחקירה נגדית את עורך החשבונית, מקבלה, ואף לגבי תוכנה.
  2. הנסיבות בגינן לא הוגשה הראיה במועד הקבוע על פי דין: התובעת טוענת כי החשבונית התגלתה לה רק לאחרונה, כאשר ערכה תצהיר גילוי מסמכים מטעמה במסגרת התביעה שהגישה כנגד חברת סהג'ננד.

אני סבור כי מדובר בנסיבות שאין בהם כדי להצדיק בקשת התובעת להתיר לה להגיש עתה ראיה חדשה. מדובר בהתנהלות רשלנית של התובעת שלא הציגה את מלוא המסמכים הרלוונטיים שהיו בשליטתה במסגרת שלב גילוי המסמכים בהליך דנן, כל זאת בניגוד למוצהר על ידה ולהתנהלותה עד כה במסגרת ניהול התובענה. יתרה מזו: יש ממש בטענת הנתבעים הטוענים כי לפי גרסת התובעת עצמה חשבונית המס התגלתה לה עוד בחודש אפריל 2015, ובכל זאת היא השתהתה במשך ארבעה חודשים נוספים עד למועד הגשת בקשה זו. לא למותר להדגיש, כי כשם שבשקידה ראויה איתרה התובעת מסמך זה לפני חודשים אחדים, הרי שאם הייתה פועלת מבעוד זמן בצורה סבירה, כנדרש מכל בעל דין, ניתן להניח כי הייתה מאתרת מסמך זה מבעוד מועד באופן שלא היה מצריך הגשת בקשה זו. בנסיבות אלה, כאשר המסמך היה מצוי בידי התובעת מזה זמן רב, הרי שאי-גילויו, והגשתו במועד כה-מאוחר נעוץ ברשלנותה של התובעת, ודי בכך כדי לדחות בקשתה להגשתו כראיה לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים בהליך הנוכחי.

• 1. עוצמת הפגיעה בניהול ההליך: קבלת הבקשה בשלב דיוני כה-מתקדם ולאחר שהצדדים הגישו את סיכומיהם תכביד בצורה רבה על ניהול ההליך דנן, תדרוש ככל הנראה השלמה של סיכומי הצדדים, וייתכן שאף תחייב חקירות של עדים נוספים. לא למותר להדגיש הקושי המערכתי הנוגע להקצאת זמן שיפוטי נוסף, וההוצאות הכרוכות בהתמשכותו של ההליך דנן.

1. יישום המבחנים שנזכרו לעיל לגבי מכתבה של דיאליט מיום 28.3.2000 (להלן: "המכתב"), מבססים גם כן את דחיית בקשת התובעת לצירופו של מכתב התובעת כראיה חדשה בשלב הנוכחי של בירור התובענה:
   1. תרומת המכתב לחקר האמת: איני סבור כי התובעת הראתה כי יש במכתב בכדי לתרום לחקר האמת באופן המצדיק את קבלת המכתב כראיה חדשה בשלב הנוכחי של בירור התובענה.

בבקשתה להוספת הראיות ציינה התובעת, כי "בעקבות הפעילות המפרה של הרר מול סהג'ננד נאלצה דיאליט להוריד את המחיר לכדי 3,800 $ כפי שניתן לראות ממכתב דיאליט מיום 28.3.2000 ללקוח Mayank Shah מחברת Dayariva מיד לאחר ביטול ההסכם עם סהג'ננד באמצע מרץ 2000" (עמוד 4 סעיף 10 לבקשה).

מבקשת התובעת עולה, כי התובעת מכרה או ביקשה למכור מכונות ליטוש יהלומים מתוצרתה במחיר 3,800 דולר לחברה בשם Dayariva ותו לא. אין במכתב כדי ללמד על כך שמחיר המכונה השתנה דווקא כתוצאה ממעשיו של מר הרר, או אפילו על כך שמדובר במחיר קבוע אותו דרשה התובעת באותה עת מכלל לקוחותיה. מדובר במכתב ספציפי ללקוח ספציפי אשר נסיבות כתיבתו אינן ידועות. בנוסף, מקובלת עליי טענת הנתבעים כי חשיבות המסמך מוטלת בספק במיוחד בשים לב לכך שהמכתב נשלח על ידי התובעת בחודש מרץ 2000 בעוד שמר הרר מכר את המכונות מתוצרתו לסהג'ננד בחודש יוני 2000.

• 1. הנזק הראיתי והדיוני שיגרם עקב הגשת המכתב כראיה החדשה: בדומה לקביעתי בסעיף ‎6.2 לעיל לעניין חשבונית המס, אני סבור כי מאחר שמדובר בראיה חדשה אשר הנתבעים לא התייחסו אליה בכתבי טענותיהם, ואף לא בשלב העדויות והחקירה ובסיכומיהם, קבלת המכתב כראיה חדשה יהיה בה כדי להעניק יתרון בלתי מוצדק לתובעת וגרימת נזק ראיתי לנתבעים עקב שלילת יכולתם להתייחס לאותה הראיה בהתאם לזכותם הקבועה בסדרי הדין ובדיני הראיות, ובכלל זה אף לחקור לגבי המכתב או להעיד עדים מטעמם.
  2. הנסיבות בגינן לא הוגשה הראיה במועד הקבוע על פי דין: התובעת ציינה כי המכתב הועבר לה מסהג'ננד לאחרונה, במסגרת הליך גילוי המסמכים בתביעת שהגישה כנגד סהג'ננד. אני סבור כי נסיבות אלה אינן מצדיקות את קבלת הבקשה. איני מקבל את טענת התובעת כי היא לא ידעה על אותו מכתב, וגם אם כך היה הדבר – ברור לגמרי כי היה עליה לדעת על קיומו (השוו: פרשת מירלשווילי, פס' 9). מדובר במסמך שנכתב על-ידי התובעת עצמה עוד בחודש מרץ בשנת 2000, כאשר כעבור מספר חודשים הגישה התובעת את תביעתה הראשונה כנגד הנתבעים. בתצהיר גילוי המסמכים בהליך דנן היו אמורים נציגי התובעת להצהיר על כל המסמכים הרלוונטים המצויים, או שהיו מצויים, ברשותה או בשליטתה של התובעת ואשר אותרו לאחר חקירה ודרישה. ככל שהתובעת לא עשתה כן, או שכחה ברשלנותה אודות דבר קיומו של המכתב, אין לה להלין אלא על עצמה, ואיני סבור כי נסיבות אלה מצדיקות קבלת מסמך זה כראיה חדשה בניגוד לסדרי הדין הרגילים המחייבים אותה בהגשת כל הראיות ב"חבילה אחת", ומיוחד לאחר שכבר הוגשו סיכומי הצדדים.
  3. עוצמת הפגיעה בניהול ההליך: בדומה לקביעתי בסעיף ‎6.4 לעיל לעניין החשבונית, אני סבור כי קבלת בקשה זו בשלב דיוני כה-מתקדם, ולאחר שהצדדים הגישו את סיכומיהם בהליך הנוכחי יכביד בצורה רבה על ניהול ההליך, וידרוש את השלמת סיכומי הצדדים, וייתכן שאף חקירות של עדים נוספים. דומני שאין צורך להכביר מילים על הפגיעה שתיגרם לנתבעים, ולסרבול הנוסף מבחינה מערכתית והקצאת זמן שיפוטי הכרוכים בניהול תיק זה.

ג. סוף דבר:

1. מכל הנימוקים שפורטו לעיל אני סבור כי דין הבקשה להידחות על כל חלקיה. בנסיבות אלה, כאשר הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת התובעת להוספת שתי ראיות הנוספות להידחות, התייתר הצורך לדון בבקשת הנתבעים למחיקת תשובת התובעת.
2. כפועל יוצא מהאמור לעיל הנני מחייב בזאת את התובעת לשלם לנתבעים (ביחד) הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בגין הגשת בקשה זו בסך כולל של 3,500 ₪ אשר ישולם בתוך 30 ימים.

ניתנה היום, י"א תשרי תשע"ו, 24 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.