11 מאי 2017

לפני: כב' השופטת אביטל רימון-קפלן

החלטה

(בבקשת הנתבעת מיום 9/5/17 לעיכוב ביצוע פסק הדין)

1. בהמשך להחלטתי מיום 16/1/17 בבקשת הנתבעת לעיכוב ביצוע פסק הדין, לפני בקשה נוספת של הנתבעת מיום 9/5/17 לעיכוב פסק הדין של המותב בראשותי מיום 10/11/16 (להלן-פסק הדין), במסגרתו חויבה הנתבעת לשלם לתובע את הסכום הכולל של 328,568 ₪ (נומינאלי) בצירוף 30,000 ₪ הוצאות משפט (להלן-פסק הדין), וזאת, עד להכרעה בערעור שכנגד שהגשתו הותרה לנתבעת.

2. לאור השתלשלות העניינים בבית הדין הארצי מאז החלטתי הקודמת מיום 16/1/17 ולנוכח החלטת כב' השופט פוליאק מיום 1/5/17, הוריתי בהחלטתי מיום 9/5/17 כי שני הצדדים יבהירו עד ליום 11/5/17 בשעה 10:00 - האם בנסיבות המקרה, ובשים לב להחלטת כב' השופט פוליאק מיום 1/5/17 - יש להם התנגדות להארכת הצו הארעי מיום 16/1/17, עד ליום 30/5/17. כמו כן הוריתי כי עד למתן החלטתי בבקשת המערערת שבנדון ובכפוף לה - לא יינקטו הליכי הוצאה לפועל לביצוע פסק הדין.

3. התובע הגיש את תגובתו ביום 10/5/17 שבה התנגד נמרצות לכל עיכוב נוסף בביצוע פסק הדין, תוך שהדגיש כי חצי שנה לאחר מתן פסק הדין וחמישה וחצי חודשים לאחר הגשת ערעורו, טרם הוגש ערעורה של הנתבעת וטרם שולם לתובע פסק הדין בו זכה, תוך שהנתבעת מנסה להיבנות ממצבו הכלכלי של התובע שהיא הגורם לו.

4. הנתבעת הגישה את תגובתה ביום 11/5/17 והודיעה כי היא מסכימה להצעת בית הדין. עוד הוסיפה הנתבעת כי המועד המקורי להגשת הערעור שכנגד נקבע ליום 15/5/17, וכי במקביל להגשת הבקשה שבנדון היא הגישה בקשה נוספת לבית הדין הארצי להאריך לה את המועד להגשת הערעור שכנגד עד ליום 29/5/17 זאת מן הטעם שבימים אלו ב"כ הנתבעת עסוק ימים שלמים, במו"מ קיבוצי מרתוני לקראת חתימה על מספר הסכמים קיבוציים בנתבעת ולא יעלה בידו להשלים את הודעת הערעור שכנגד עד המועד המקורי שנקבע. עוד צוין כי טרם ניתנה החלטה בבקשה הנוספת להארכת מועד.

כמו כן הלינה הנתבעת על התובע שאינו מדייק בפרטים שנכללו בתגובתו וכי לא העביר את העתק התגובה לעיונה.

5. לאחר עיון בנימוקי הצדדים, מצאתי טעם רב בהתנגדות התובע להצעתי דלעיל, ככל שהיא נוגעת, למצער, לשיהוי בו נוקטת הנתבעת בהגשת ערעורה שכנגד. לעומת זאת, ובהינתן כי החלטת בית הדין הארצי על הארכת המועד להגשת הערעור שכנגד ניתנה כבר ביום 16/4/17, מצאתי את נימוקי הנתבעת לא משכנעים.

6. משאלו הם פני הדברים, ובהינתן הטעמים עליהם עמדתי בהרחבה בהחלטתי מיום 16/1/17, ברי כי אינני נעתרת לבקשת הנתבעת לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור שכנגד שטרם הוגש.

יחד עם זאת - לאור הטעמים עליהם עמדתי בהרחבה בהחלטתי מיום 16/1/17, בשים לב לסיפא להחלטת כב' השופט פוליאק מיום 1/5/17, לנוכח נימוקי ההתנגדות מטעם התובע ותגובת הנתבעת לעניין זה, ובהינתן כי המועד להגשת הערעור שכנגד מצוי בשליטת הנתבעת - אני סבורה שלכל היותר ניתן להאריך את הצו ארעי שניתן, אך זאת עד למועד קרוב וקצוב בזמן, כך שיהא על הנתבעת להאיץ את הגשת הערעור שכנגד, שכאמור הגשתו הותרה לה כבר בהחלטת בית הדין הארצי מיום 16/4/17, וטרם ניתנה החלטה בבקשתה להארכת המועד פעם נוספת.

באיזון בין זכויות הצדדים לעניין זה, החלטתי לקצוב את המועד לתחולת הצו הארעי עד ליום 21/5/17.

7. סוף דבר –

אי לכך ולאור המבואר לעיל, בקשת הנתבעת לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור שכנגד – נדחית.

עם זאת, אני מאריכה את הצו ארעי שניתן על ידי ומורה כי עד ליום 21/5/17, לא יינקטו הליכי הוצאה לפועל לביצוע פסק הדין.

לאור התוצאה אליה הגעתי – אין צו להוצאות.

לצדדים האפשרות להגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו, לבית הדין הארצי בתוך 15 ימים מקבלת ההחלטה.

המזכירות תמציא החלטה זו לבאי כח הצדדים באמצעות הפקס, ללא דיחוי.

ניתנה היום, ט"ו אייר תשע"ז, (11 מאי 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.