לפני: כב' השופטת אביטל רימון-קפלן

החלטה

1. בהמשך להחלטתי מיום 7/10/12 וכמתחייב ממנה, הגיש התובע טיוטת כתב תביעה מתוקן שתיקונו מבוקש, והבהרות בקשר למבוקש על ידו בעניין העיון בתיקו האישי אצל הנתבעת.

2. מנגד, בפני תגובות הנתבעת לבקשה לתיקון כתב התביעה ולהבהרות בעניין הבקשה לעיון במסמכים, החוזרות, ביתר שאת, על ההתנגדות להיענות לאלו מן הבקשות.

3. אפנה להלן לדון בבקשות התובע לתיקון כתב התביעה ולעיון במסמכים, ותחילה אסקור את הרקע שקדם להגשת בקשות אלו.

4. במקור הוגשה התביעה שבנדון על ידי התובע עצמו ללא ייצוג. בישיבת בית הדין מיום 19/9/10 הומלץ לתובע להיעזר בייצוג משפטי ובהמשך לכך, אכן הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה על ידי בא כוחושל התובע, שמונה לייצגו.

בהסכמת הנתבעת, נענתה הבקשה לתיקון כתב התביעה בחיוב, ובהמשך לכך הוגש כתב התביעה המתוקן הראשון שלאחריו, הגישה הנתבעת כתב הגנה מתוקן.

5. בדיון המוקדם שהתקיים ביום 27/6/11 במעמד בא כוחו של התובע, נדרשו הבהרות מצד בא כח התובע לחלק מן העילות והסעדים כפי שנתבעו בכתב התביעה המתוקן.

6. בסופו של יום לאחר שבא כח הודיע כי הוא חוזר בו מחלק מן העילות והסעדים, ניתנה החלטת בית הדין מיום 29/7/11 בדבר הפלוגתאות בתיק, לאור ההבהרות לעניין עילות התביעה הנתבעות והסעדים המבוקשים, כדלקמן:

א. מהי משכורתו הקובעת של התובע לצורך חישוב זכויותיו?

ב. האם כטענת הנתבעת התובע הוצא לחל"ת כדין, או שמא כטענת התובע המדובר בהשעיה שלא כדין מן העבודה?

ג. בכפוף לפלוגתא א לעיל – האם התובע זכאי לפיצוי מאת הנתבעת ואם כן באיזה סכום?

ד. מבלי לגרוע מטענתו של התובע כאמור לעיל, האם הפרה הנתבעת את חובותיה כלפי התובע לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ואם כן, האם זכאי התובע לפיצוי בגין נזק לא ממוני, ואם כן באיזה סכום?

ה. האם הנתבעת שילמה לתובע את מלוא פיצויי הפיטורים המגיעים לו, ואם לאו, מהו סכום היתרה המגיע?

ו.         האם התובע זכאי לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים?

בהתאם לפלוגתאות אלו נקבעו הוראות לגבי הליך גילוי מסמכים ועיון בהם, וכן הוראות לגבי הגשת תצהירי עדות ראשית של הצדדים.

7. על מנת לסבר את האוזן יובהר כי במסגרת כתב התביעה המתוקן, כומת סכום התביעה לפי סך כולל של 2,941,966 ₪ תוך ציון כי מדובר בסכום לצרכי אגרה.

זאת ועוד, סכומי רכיבי התביעה שננקבו בכתב התביעה המתוקן, ביחס לפלוגתאות שנותרו על כנן, היו:

- לגבי פלוגתא ג' לעיל – הסך של 464,814 ₪.

- לגבי פלוגתא ד' לעיל – נזק לא ממוני בסך של 50,000 שח.

- לגבי פלוגתא ה' לעיל – הסך של 69,214 ₪.

-  לגבי פלוגתא ו' לעיל – הסך של 1,531,988 ₪ בגין פיצויי הלנת פיצויי פיטורים.

8. לאחר השלמת הליך גילוי המסמכים והגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים, נקבע התיק להוכחות, ובפתח ישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 25/6/12 הודיע בא כח התובע, לראשונה, כי לאחר שהגיע לידיו ההסכם הקיבוצי שחל בנתבעת, התברר לו על כל העוולות שבוצעו כלפי התובע שמעבר לאלה שפורטו בכתב התביעה ובתצהיר התובע, ועל כן נראה שלא יהיה מנוס אלא להגיש בקשה נוספת לתיקון כתב התביעה והוספת תצהירים בעקבות כך.

9. בעקבות הודעה זו ניתנה החלטת בית הדין, לפיה הואיל והישיבה של אותו יום שוריינה מבעוד מועד על מנת להספיק את חקירות המצהירים מטעם הצדדים, הרי שבשלב זה תישמענה חקירות המצהירים מטעם התובע על תצהיריהם (היינו התובע ואשתו) ולאחר מכן, תשמע בקשת ב"כ התובע בכל הנוגע לתיקון כתב התביעה.

10. לאחר השלמת חקירתה הנגדית של אשת התובע, הודיענו ב"כ התובע, כי בנוסף, לאחר שעיין בתיק האישי של התובע, הוא מבקש גם להגיש בקשה להוספת העתק התיק האישי של התובע.

11. בנסיבות אלו, נקבע בהחלטת בית הדין כי חקירת המצהירים מטעם התובע תיעצר בנקודה זו וניתנה ארכה לב"כ התובע להגיש את כל בקשותיו בכתב.

12. בהמשך לכך הוגשו בקשות התובע שבנדון, התקבלו תגובות הנתבעת ותשובות התובע לתגובות הנתבעת.

13. בהחלטת בית הדין מיום 7/10/12 הובהר כי, יש קושי אינהרנטי להכריע במבוקש מבלי שהונחה בפני בית הדין טיוטת כתב תביעה שתיקונה מבוקש, אשר בהעדרה, כלל לא ברור אם המדובר אמנם בתיקון כתב התביעה, או שמא ב"חידוד" פלוגתא שכבר קיימת, האם המדובר בהוספת סעדים או שמא ב"פירוט" סעדים קיימים, ואף לא ברור האם עומדת לפתחה של הנתבעת טענת התיישנות, אם לאו, כל עוד לא מונח בפנינו מסמך ממנו ניתן ללמוד מתי נולדה עילת התביעה שמבוקש להוסיף/לחדד והאם הסעד שמבוקש להוסיף/לפרט נכלל בסעדים שנתבעו, אם לאו.

כמו כן נקבע כי יש צורך בהבהרות נוספות לגבי המבוקש בעניין העיון בתיקו האישי של התובע ואף הודגש כי הדין אינו מכיר באפשרות לעיין במסמכים ורק אחר כך להגיש כתב תביעה או לתקן כתב תביעה, ועל כן ניתנו הוראות לעניין זה לב"כ התובע להגיש הבהרות ולהגיש טיוטת כתב תביעה מתוקן שתיקונו מבוקש.

14. בהמשך לכך הגיש התובע כאמור את טיוטת כתב תביעה שתיקונו מבוקש והבהרות לעניין המבוקש על ידו לעניין העיון בתיקו האישי אצל הנתבעת והנתבעת הגיבה למבוקש.

15. אחר סקירה זו, אפנה להלן לדון בשתי הבקשות, ותחילה בבקשה לתיקון כתב התביעה.

הבקשה לתיקון כתב התביעה

16. מעיון בטיוטת כתב התביעה המתוקן, עולה כי התיקון נסב על שני מישורים עיקריים:

האחד – טענת התובע כי לאור הוראות ההסכם הקיבוצי החל על יחסי הצדדים, יציאה לחל"ת של עובד הנתבעת, מחייבת בקשה מפורשת של העובד ואישור מפורש של הנתבעת, וכי בכל מקרה, יציאה לחל"ת יכולה להימשך עד שנה בלבד, ומכאן טענת התובע כי בהעדרם של אלה, אף מטעם זה הוצאתו לחל"ת היתה שלא כדין.

השני – הוספת סעדים נוספים שלא נתבעו בכתב התביעה המתוקן הראשון, ובכלל זה: פיצוי בגין עוגמת נפש, פיצוי בגין זכויות נלוות לשכר בתקופת השהות בחל"ת (דמי כלכלה והטבות, ותק, תוספות יוקר וכד'), פגיעה בגין זכויות סוציאליות עתידיות של התובע.

לציין, כי באף אחד מהרכיבים החדשים לא כומת סכום התביעה, הגם שבכותרת לטיוטת כתב התביעה צוין הסכום של הכולל של 2,941,966 ₪ תוך ציון כי מדובר בסכום לצרכי אגרה, כפי שננקב בכתב התביעה המתוקן הראשון.

17. כאמור, הנתבעת מתנגדת מכל וכל לתיקון המבוקש, ועיקרי טענותיה: אין להעתר לבקשה מסוג זה המוגשת בשלב כה מאוחר של ההליכים, מדובר בכתב תביעה מתוקן שלא יהא בו כדי להעמיד לדיון את הפלוגתאות האמיתיות שבין הצדדים לדיון, אין הצדקה להוספת חלק מהסעדים בשלב כה מתקדם של ההליכים, חלק מהסעדים המבוקשים התיישנו ובכל מקרה, כתב התביעה לא כומת ועל כן כבר מטעם זה דין הבקשה להדחות.

18. לאחר שעיינתי בבקשה לתיקון כתב התביעה המתוקן, בטיוטת כתב התביעה המתוקן שבפני, ובטענות הצדדים, זה בכה וזה בכה, החלטתי להיענות באופן חלקי בלבד למבוקש, ואבאר טעמי להלן.

19. הלכה היא שמתן רשות לתקן כתב טענות מסור תמיד לשיקול דעתו של בית המשפט לאחר שקילת נסיבות העניין, ובשים לב לשניים:

א. האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמיתית לדיון.

ב. האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן.

אם התשובה לשאלה הראשונה חיובית, כי אז הגישה במסגרת השאלה השנייה היא מאוד ליברלית כדי שהטפל לא יכשיל את העיקר [ראה: דב"ע שן/23-3 מדינת ישראל נ' יורם מלמן, פד"ע כא', עמ' 360].

זאת ועוד, דוגמא לפגיעה בצד השני המונעת רשות לתקן, היא כאשר מועלית טענה, השוללת את זכות הצד שכנגד להתגונן בטענת התיישנות [ראה: דב"ע שנ/90-3 שופרסל בע"מ – קייטנברג, פד"כ כב', עמ' 22, דב"ע נז/304-3 איתן רביב - אבי ליברמן (לא פורסם)].

20. ומן הכלל לענייננו.

בכל הנוגע לבקשה לתיקון כתב התביעה בעניין הטענה לפיה, גם לאור הוראות ההסכם הקיבוצי החל על יחסי הצדדים, הוצאתו לחל"ת של התובע היתה שלא כדין – אזכיר כי אחת הפלוגתאות העיקריות בתיק זה, היתה מכלתחילה הפלוגתא: "האם כטענת הנתבעת התובע הוצא לחל"ת כדין, או שמא כטענת התובע המדובר בהשעיה שלא כדין מן העבודה?" ובהתאמה לכך הפלוגתא הבאה היתה שאלת זכאותו של התובע לפיצוי בשל כך ובאיזה סכום?, כאשר לשיטת התובע בכתב התביעה המתוקן הראשון הוא זכאי בשל כך לפיצוי בסך של הסך של 464,814 ₪.

21. הנה כי כן, הוספת טענה מצטברת זו לפלוגתא שממילא מונחת לפתחו של בית הדין ואשר בגינה נתבע סעד מפורש ומכומת, יהא בה כדי להעמיד לדיון את הפלוגתא האמיתית שבין הצדדים, ולמצותה.

ובאשר לעיתוי העלאת טענה זו, הרי שלא נעלם מעיני העיתוי המאוחר של העלאת הטענה בשלב כה מתקדם של ההליכים, ואף לא נעלם מעיני כי התרת התיקון תחייב הגשת תצהירים משלימים מטעם הצדדים דבר שיאריך את משך ההליכים בתיק, אלא שלעניין זה הנזק שייגרם לנתבעת אם יותר התיקון, הינו נזק הניתן לפיצוי כספי ולא מעבר לכך שכן טרם נשמעו עדי הנתבעת ובכל מקרה הנתבעת תוכל להשמיע את מלוא טענותיה במסגרת תצהירים משלימים מטעמה.

על כן באיזון הכולל, וחרף השלב המאוחר בו הועלתה הבקשה לתיקון כתב התביעה בקשר עם טענה זו – אני נעתרת לתיקון כתב התביעה בעניין טענה זו לכתב התביעה המתוקן בשנית, תוך חיוב התובע בתשלום הוצאות, כפי שיבואר להלן בהמשך .

22. באשר לבקשה המתייחסת להוספת סעדים שלא נתבעו בכתב התביעה המתוקן הקודם, הרי שלעניין זה צודקת הנתבעת כי רכיבי הנזק הנתבעים כלל לא כומתו, ויותר מכך, הם גם אינם נובעים מהתיקון המבוקש בכל הנוגע לעילת התביעה.

ואם בכך לא סגי, הרי שצודקת הנתבעת בטענתה כי לגבי חלק מהרכיבים, אין להתיר את התיקון בשל התיישנות, מה גם שלגבי חלק מן הסעדים, אין בהם כדי להקים עילת תביעה, ואבאר.

23. אקדים ואבהיר כי בכל הנוגע לאי כימות סכום התביעה, אכן המדובר בפגם, בפרט ומיוחד כך לאחר שהתאפשר לתובע להגיש טיוטת כתב התביעה מתוקן. ואולם, פגם זה לכשעצמו ניתן לתיקון על ידי הגשת הודעה נוספת בכתב מטעם התובע בדבר סכום הסעד המבוקש בכל רכיב שיותר תיקונו, ואופן חישובו.

על כן, נימוק זה בפני עצמו, וגם אם לגופם של דברים הוא נכון, אינו עילה למנוע מן התובע לתקן את כתב התביעה.

24. ובאשר לסעדים שתיקונם מבוקש, לגופם של דברים:

בכל הנוגע לסעד המתייחס לעתירה לתשלום פיצוי בגין עוגמת נפש – אכן לא היתה כל הצדקה שלא לכמת רכיב זה מלכתחילה, בפרט ומיוחד כך שעה שמדובר ברכיב המבוסס על הערכה סובייקטיבית ואינו מחייב עריכת חישובים מיוחדים.

דא עקא, וכפי שבואר לעיל, פגם זה לכשעצמו ניתן לתיקון על ידי הגשת הודעה נוספת בכתב מטעם התובע בדבר סכום הסעד, ועל כן ובהינתן כי סעד זה נובע מעילת התביעה שעניינה בהוצאת התובע שלא כדין לחל"ת ומפיטורי התובע שלא כדין – אני מתירה את התיקון ברכיב זה, בכפוף להוראות שיינתנו להלן.

בכל הנוגע לסעד המתייחס לעתירה לתשלום שכר עבור התקופה שקדמה להוצאת התובע לחל"ת– המדובר ברכיב שנמחק מכתב התביעה המתוקן הקודם לאחר שהובהר לב"כ התובע על ידי בית הדין מדוע אינו מגלה עילת תביעה.

הנטען בטיוטת כתב התביעה המתוקן שבפני, אינו מוסיף דבר על האמור בכתב התביעה המתוקן הקודם, ועל כן אינני מתירה את התיקון ברכיב זה.

בכל הנוגע לסעד המתייחס לעתירה לתשלום פיצוי בגין "פגיעה בוותק, ביוקר המחיה וקדומו הפוטנציאלי של התובע" – ככל שמדובר ב"פגיעה בוותק" ובפגיעה "ביוקר המחיה", כתב התביעה מניח תשתית לכאורית, ממנה ניתן ללמוד על מקור הסעד, היינו אובדן תוספת ותק ואובדן תוספות יוקר, בתקופת החל"ת, אשר אותן יש לקחת בחשבון במסגרת חישוב הנזקים שנגרמו לתובע, לטענתו, עקב הוצאתו לחל"ת שלא כדין.

בהינתן כי סעדים אלו נובעים מעילת התביעה שעניינה בהוצאת התובע שלא כדין לחל"ת והם מצטברים לסעד של אובדן שכר בגין תקופה זו - אני מתירה את התיקון ברכיבים אלו, בכפוף להבהרות שלהלן לעניין סוגית ההתיישנות והוראות שיינתנו להלן בעניין כימות רכיבים אלו.

שונים הם עם זאת פני הדברים בכל הנוגע לסעד של פיצוי בגין "קדומו הפוטנציאלי של התובע" – לעניין רכיב זה לא הניח התובע כל תשתית, ולו לכאורית, ממנה ניתן להתחיל להבין באיזה קידום מדובר, והאם הנטען מקים ולו לכאורה סעד לתובע כמבוקש על ידו.

משכך, אין זאת אלא שבהתרת התיקון ברכיב זה, לא יהיה כדי להעמיד לדיון את הפלוגתאות האמיתיות שבין הצדדים, ועל כן אינני מתירה את התיקון ברכיב זה.

ובאשר לסוגיית ההתיישנות בכל הנוגע לסעד בעניין פיצוי בגין אובדן תוספת ותק ואובדן תוספות יוקר, הרי שכמבואר לעיל, על פי הפסיקה, שלילת זכותו של צד שכנגד להתגונן בטענת התיישנות, עולה כדי פגיעה בצד השני המונעת רשות לתקן כתב תביעה.

בענייננו, כתב התביעה המקורי של התובע הוגש ביום 27/8/09 ואילו בקשה זו הוגשה לכל המוקדם ביום 25/6/12 במעמד דיון ההוכחות.

הסעד ברכיבים אלו מתייחס לתקופה שהחל מיום 1/11/03 ועד ליום 12/2/09.

הנה כי כן, אם יותר התיקון בגין מלוא התקופה נשוא רכיבים אלו, כך שמועד הגשת התביעה לרבות לעניין התיקון בגין סכום זה, ייחשב כיום 27/8/09 התוצאה תהיה שלילת זכותה של הנתבעת להתגונן בטענת התיישנות כנגד הסכומים המתייחסים לתקופה שקדמה ליום 25/6/05 (היינו, מעל 7 שנים ממועד הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה).

משכך הם פני הדברים, והואיל ועל פי הפסיקה המדובר בפגיעה בצד השני המונעת רשות לתקן כתב תביעה - אין בידי להיעתר לבקשה ככל שהיא מתייחסת לתקופה שקדמה ליום 25/6/05.

אי לכך, אני מתירה את התיקון ברכיבים אלו, בכפוף להוראות שיינתנו להלן בעניין כימות רכיבים אלו, וזאת בהתייחס לתקופה שהחל מיום 26/6/05 ואילך, בלבד.

בכל הנוגע לסעד המתייחס לעתירה לתשלום פיצוי עבור גריעת דמי כלכלה והטבות כדוגמת שכר עידוד בגדי עבודה השתלמויות והדרכות ארוחות ונסיעות – הרי שבכל הנוגע להטבה של "שכר עידוד", התובע לא הניח ולא התחיל להניח כל תשתית ולו לכאורית ממנה ניתן להתחיל להבין באיזה הטבה מדובר וכיצד יכל התובע לזכות בה, באופן המקים לו, ולו לכאורה זכאות לסעד זה.

משכך, אין זאת אלא שבהתרת התיקון ברכיב זה, לא יהיה כדי להעמיד לדיון את הפלוגתאות האמיתיות שבין הצדדים, ועל כן אינני מתירה את התיקון ברכיב זה.

באשר לשאר הרכיבים הנקובים בפיסקה זו, המדובר ברכיבים שכל כולם זכויות נלוות לשכר, לגביהן נקבע כי הן לא ניתנות לפדיון לאחר סיומם של יחסי עובד ומעביד. לא זו אף זו, אלא שמדובר בזכויות המוקנות לעובד שעבד בפעל, ואילו בענייננו המדובר בפיצוי בגין תקופה שבה לא עבד התובע.

הנה כי כן, הנטען ברכיבים אלו, אינו מקים לתובע ולו לכאורה זכאות לסעד המבוקש, כך שבהתרת התיקון ברכיבים אלו, לא יהיה כדי להעמיד לדיון את הפלוגתאות האמיתיות שבין הצדדים.

אי לכך, אינני מתירה את התיקון בעניין העתירה לתשלום פיצוי עבור גריעת דמי כלכלה והטבות כדוגמת שכר עידוד בגדי עבודה השתלמויות והדרכות ארוחות ונסיעות.

בכל הנוגע לסעד המתייחס לעתירה לתשלום בגין אובדן זכויות סוציאליות עתידיות" – כעולה מטיוטת כתב התביעה המתוקן שבפני, המדובר בעתירה לפיצוי בגין אובדן זכויות לפנסיה, עקב השנים בהן הוצא התובע לחל"ת.

בניגוד לסברת הנתבעת בתגובתה, לא מדובר ברכיב תביעה שהתיישן, שכן הזכאות לו צופה פני עתיד. דא עקא שבדיוק מטעם זה, אינני מתירה את תיקון כתב התביעה ברכיב זה, באופן המבוקש היינו לפיו על בית הדין לחשב את גובה הפנסיה שלה היה זוכה התובע, אילו ההפרשות היו מבוצעת כסדרן.

לא רק שאין זה מתפקידו של בית הדין לחשב את שווי הסעד הנתבע, אלא ובעיקר, ש"דרך המלך" לתבוע פיצוי בגין אובדן זכות זו, היא בהגשת תביעה לפיצוי בשווי הסכום האקטוארי הנובע מההפרש בין פנסיה בשיעור 38% שיכל התובע לצבור לשיטתו, לבין פנסיה בשיעור 22% שנצבר על ידו בפעל.

בהינתן כי סעד זה נובע מעילת התביעה שעניינה בהוצאת התובע שלא כדין לחל"ת והוא מצטבר לסעד של אובדן שכר בגין תקופה זו - אני מתירה את התיקון ברכיב זה, בכפוף להבהרה דלעיל ולהוראות שיינתנו בהמשך.

25. עד כאן הדיון בבקשה לתיקון כתב התביעה, ומכאן אפנה להלן לדון בבקשה לעיון בתיקו האישי של התובע.

הבקשה לעיון בתיקו האישי של התובע

26. מהבהרת ב"כ התובע עולה כי הוא אכן עיין בתיקו של התובע במעמד הדיון, אך לא היה סיפק בידו לעיין בתיק בצורה יסודית.

אי לכך, בצד פירוט המסמכים שלטענת ב"כ התובע הוא זכר שראה ואשר העיון בהם מבוקש, עתר ב"כ התובע לאפשר לו לעיין בתיק האישי של התובע בכללותו.

מנגד, הנתבעת מלינה (ובצדק יש לומר) על עיתוי העלאת הבקשה לאחר שכבר הוגשו תצהירי הצדדים ואף החלו להשמע הוכחות בתיק.

27. כאמור, יש ממש בטענות הנתבעת באשר לעיתוי העלאת הבקשה, אלא שלגופם של דברים לא טענה הנתבעת כי התיק כולל מסמכים שאין להתיר את העיון בהם. יתרה מכך, על הנזקים שטענה הנתבעת כי ייגרמו לה, עקב התרת העיון והגשת תצהירים ומסמכים נוספים, ניתן לפצות בהוצאות, ובסוף כל הסופות, יש לזכור, כי מטרת ההליך בערכאה הדיונית שבנדון, הוא למצות את המישור הראייתי עד תום בשלב זה.

28. בנסיבות אלו, ובכפוף לפסיקת הוצאות בגין הטירדה המיותרת שנגרמה לנתבעת עקב עיתוי הגשת הבקשה - אינני רואה מניעה לכך שלאחר הגשת פירוט התובע לגבי סכום כתב התביעה המתוקן, יותר לתובע לעיין בתיקו האישי אצל הנתבעת.

29. אי לכך ובכפוף להוראות שלהלן, אני נעתרת לבקשת התובע לחזור לעיין בתיקו האישי.

30. סוף דבר –

אשר על כן ולאור כל המבואר לעיל:

א. אני נעתרת באופן חלקי לבקשה לתיקון כתב התביעה, ומורה כי כתב התביעה המתוקן הקודם, יתוקן בשנית, על ידי הוספת הטענות והסעדים שלהלן, כפי שפורטו בטיוטת כתב התביעה המתוקן השני:

• הוספת הטענה לפיה, גם לאור הוראות ההסכם הקיבוצי החל על יחסי הצדדים, הוצאתו לחל"ת של התובע היתה שלא כדין.
• הוספת הסעד לתשלום פיצוי בגין עוגמת נפש.
• הוספת הסעד לתשלום פיצוי בגין אובדן תוספת ותק ואובדן תוספות יוקר בתקופת החל"ת, אך זאת בהתייחס לתקופה שהחל מיום 26/6/05 ואילך, בלבד.

- הוספת הסעד לתשלום פיצוי בגין אובדן זכויות סוציאליות עתידיות בשווי הסכום האקטוארי (גם אם משוער בשלב זה) הנובע מההפרש בין פנסיה בשיעור 38% שיכל התובע לצבור לשיטתו, לבין פנסיה בשיעור 22% שנצבר על ידו בפעל.

ב. אינני נעתרת לבקשה לתיקון כתב התביעה, ביחס לשאר הסעדים שתיקונים התבקש.

ג. זאת ועוד, בהתאם לאמור לעיל בהחלטתי, אני מורה כי בתוך 30 מקבלת החלטה זו, יגיש ב"כ התובע, הודעה בכתב שבה יפרט את הסכום של כל סעד שתיקונו הותר כאמור לעיל, ואת אופן חישוב הסכום.

תשומת לב התובע, כי לאור החלטת בית הדין בדבר פטור חלקי מתשלום אגרה, כל סכום תביעה שיעבור את סכום התביעה שצוין על ידו בסך של סך כולל של 2,941,966 ₪ – יחויב בתשלום הפרשי אגרה.

ד. העתק ההודעה כאמור לעיל, יועבר במישרין לב"כ הנתבעת, אשר תהיה רשאית להגיש כתב הגנה מתוקן מטעמה בהתייחס לתיקון כתב התביעה שהותר, וזאת בתוך 30 יום מקבלת הודעת התובע כאמור לעיל.

העתק כתב ההגנה המתוקן, יועבר במישרין לב"כ התובע.

ה. זאת ועוד, בתוך 15 ימים ממועד הגשת פירוט התובע כאמור בסעיף קטן ג' לעיל, יתאמו באי כח צדדים מועד (שיחול בתוך 30 יום ממועד התיאום), ואשר בו יתאפשר לב"כ התובע להגיע למשרדי הנתבעת או משרדי באי כוחה, לפי העניין, כדי לעיין בתיקו האישי של התובע.

ב"כ התובע יהיה רשאי לצלם מסמכים מהתיק האישי והוצאות הצילום יחולו על התובע.

ו. לאחר שנתתי דעתי לנסיבות החריגות של שתי הבקשות שבנדון, לטרחה הנוספת שתידרש בעקבות ההיענות למבוקש ולהתארכות ההליכים בעטיה - אני מחייבת את התובע לשאת בהוצאות הנתבעת בגין שתי הבקשות בסך כולל של 7,500 ₪, ואולם, בהינתן נסיבותיו המיוחדות של התובע אני מורה כי סכום זה ישולם לנתבעת בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין בתיק זה, לידי ב"כ התובע.

31. המזכירות תעלה התיק לעיוני ביום 14/7/13 לבדיקת הגשת כתב הגנה מתוקן קביעת הפלוגתאות הנוספות שבין הצדדים בעקבות התיקון ומתן החלטה על הגשת תצהירי עדות ראשית משלימים מטעם הצדדים.

ניתנה היום, כ"ה אייר תשע"ג, (05 מאי 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.