<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד פנינית בן עמי ועו"ד שרון יונוביץ

ב"כ נאשם 1 – עו"ד יואל רשף

ב"כ נאשם 2 – עו"ד ניר רשף

ב"כ נאשם 4 – עו"ד צבי פורר

ב"כ נאשם 5 – עו"ד שמחוני

ב"כ נאשם 6 – עו"ד גיא אשכנזי

ב"כ נאשם 7 – עו"ד ברקאי

פרוטוקול

ב"כ המאשימה:

סיימנו הליך גישור משותף שצלח בחלקו רק לגבי נאשם 1 יואל ואנחנו נמצאים כעת במו"מ עם נאשמים נוספים, אבל לא אוכל לצערי להודיע להם על סיום הליכים נוספים, ולכן לצערנו נמשיך בתיק העיקרי ונבקש לקבוע הוכחות.

הגענו היום לדיון לפי סעיף 144. ביהמ"ש יכול לראות את הארגזים עם החומרים שאנו רואים מבחינתנו את התשתית הראייתית שתוכיח את גרסת המאשימה.

אני אומרת בצער בהליך הגישור, ננצל את הישיבה כדי לקדם את התיק ונקבע התיק להוכחות, אפשר להגיע לראיות בהסכמה.

עו"ד יואל רשף:

מרשי כופר בכל העובדות. אין שום עובדות מוסכמות. יש לי טענות מקדמיות, אבקש להגיש אותן בכתב בתוך המועד שביהמ"ש יקבע.

עו"ד ניר רשף:

יש כאן שני דברים – הדיון היה קבוע לפי סעיף 144. מעבר לתכתובת ביני לבין הפרקליטות הגשתי בסוף שבוע שעבר בקשה לפי סעיף 74 לגילוי ראיות נוספות שלא נתגלו בידינו, כולל עדים ברשימת עדי התביעה, אין הודעותיהם בפנינו, רשימת דיסקים שחסר, פגומים וכו'.

אני לא חושב שכל עוד לא מצאו את מלוא חומר החקירה בידינו ומדובר בתיק אב כרס, נכון לקיים הקראה.

היינו בהליך גישור ואמרנו שאנו שומרים על זכויותינו עד לסיום הליך הגישור.

מעבר לכך, היו כאן בתיק הזה שתי תעודות חיסיון לגבי אחת מהן ניתנו פרפראזות והיתה התייחסות המאשימה לגבי המידעים. לגבי השניה אין בכלל לא קיבלנו שום פרפראזה, איני יודע להגיד תעודות חסויות משנת 2009.

ב"כ המאשימה:

קיבלנו ביום חמישי בשעה 17:30 בקשה לפי סעיף 74 לחסד"פ בו הוא מרכז את כל הבקשות ששלח לנו במועדים מוקדמים יותר ועליהם קיבל כמעט מענה, לרבות אזכיר את טבלת הדיסקים והקלטות, התייחסות לגבי העדים שלטענתו ההודעות שלהם לא מופיעות בחומר וכיו"ב.

לגבי עניין של תעודות החיסיון לא העלה ואבדוק זאת.

לגבי שאר הנושאים שהעלה בבקשתו, מועד השליחה של הבקשה, אני לא אעיר מעבר לכך שזה לא מצביע על רצינות רבה לשלוח בקשה ביום ה' בערב שהדיון ביום א' בבוקר, כמעט נתנו מענה כולל לבקשתו במהלך החודשים האחרונים שאנו בקשר עם עו"ד רשף בהליכים.

ירצה עו"ד רשף יעשה בקשה חדשה כמו תעודת חיסיון ונשמח להעמיד הדברים לעיונו, אין כאן דברים מוסתרים או ראיות, להיפך. אנו עושים הכל כדי לקדם את התיק ולפרוש בפני הצדדים וביהמ"ש את הראיות של התיק.

עו"ד ניר רשף:

הבקשה הוגשה ביום חמישי לא כדי שיהיה דיון היום שחס וחלילה מישהו לא יהיה מוכן.

פעם שניה, רשימת הדיסקים קיבלנו, מרביתם פגומים ולא ניתן לשמוע בהם כלום.

פירטתי בסעיף 12 לבקשה איזה חקירות חסרות לי, אם חברתי אמרה שאין עדות מסויימת שתתקן כתב האישום, לא עשתה זאת עד היום. אתקן מה שצריך ונדון בעניין.

הטענות המקדמיות בתיק הזה מתמקדות בשני ראשים – הראשון המהותי ביותר זה נושא לפי סעיף 149(10) לחסד"פ וזה נוגע לכמה אלמנטים – נושא של אכיפה בררנית, שיהוי ואכיפה מאוחרים ובדיעבד, שיהוי בלתי מוצדק בהגשת כתב האישום.

מדובר במעשים שלכאורה בוצעו בשנים 2000 – 2001 תקופה שמתחילה בכתב האישום בשנת 1998.

לגורמי האכיפה היו ידועות העובדות והם לא ראו פליליות במעשים.

בשנים ראשונות לכתב האישום לא נפתחה כל חקירה משטרתית נגד הנאשמים וזאת למרות כפי שאמרתי שגורמי האכיפה היו מודעים היטב לעסקי ההימורים האינטרנטיים ועל זה תעדנה האזנות סתר שבוצעו והן מהוות נספח לבקשת החיסיון שהפרפראזות לגביה גולו, בין היתר בעסקו של רפי אוחנה בכפר-סבא בסוף שנת 2000 – 2001.

המעורבים בתיק זה (נאשמים היום) נחקרו כעדים ככל שנשאלו על הפרשה נשוא כתב אישום זה. אז במרץ 2004 נערך חיפוש בביתו של נאשם 6, נתפס דיסק און.קי שתיעד את כל המחזורים והפעילות האינטרנטית לגבי נאשמות 8 ו- 9. בסופו של דבר, חקירה אפקטיבית בתיק זה התחילה בשנת 2006, למרות המידע שהיה בידי רשויות האכיפה, עד כדי שבעצם אנו מדברים כאן על שיהוי בלתי סביר מרגע ביצוע המעשים ועד תחילת החקירה ופרק זמן ארוך יותר עד להגשת כתב האישום, עד כדי שלטענתנו ולטענת הפסיקה שאצרף בחלוף זמן זה יש בגלל נזקים שגורמים להגנת הנאשמים יש להביא לביטול כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק.

מבקש להפנות להנחיית היועמ"ש מס' 4.1200 (70.012) – כותרתה היא זירוז הטיפול בהליכים פליליים, שם נקבע, על יסוד טעמים אלו וכעניין שבמדיניות זמן רב שעבר מאז החלה החקירה עשוי להיות שיקול לסגירת תיק פלילי או להימנעות מהגשת כתב אישום כאשר השיהוי נגרם על ידי אופן הטיפול בתיק על ידי המשטרה או על ידי הפרקליטות ללא צורך או צידוק בנסיבות המקרה והיעדר שיקולים מיוחדים הדרושים להמשך ההליכים כמו חומרה רבה של העבירה או סיכון רב לציבור.

קיימת שורה ארוכה של פסקי דין בהן נקבע שיש לנהל הליך פלילי על כל שלביו תוך זמן סביר ושנאשם זכאי שלא להיות נתון למצב מתמשך של עינוי דין.

מדובר בזכות מהותית של ניהול יעיל ומהיר של הליכי חקירה ושל הליכי הגשת כתב האישום וניהול התיק תורם להגשמתה. נאמר בע"פ 1523/05 פלוני נ' מדינת ישראל (כב' השו' ארבל) שהזכות של נאשם להליך ראוי היא זכות שחוסה תחת כנפיו הרחבות של חוק יסוד "כבוד האדם וחרותו".

אבקש להפנות לעל"ע 2531/01 בעניין חרמון נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בת"א (כב' השו' פרוקצ'ה) שאחד המצבים שעשוי להצמיח טענת הגנה מן הצדק לפי נאשם הוא שיהוי ניכר בהגשת כתב אישום אף שלא חלפה תקופת ההתיישנות הסטטוטורית.

בחלוף זמן כה רב מעת ביצוע העבירות נפגעת באופן ממשי ביותר יכולתו של הנאשם להתגונן. מדובר בתקופה ארוכה מאוד, קרוב ל15 שנה משנת 1998 ועד היום, ואין להניח שאדם סביר היה מצליח להציג מסמכים ועדויות באופן שיבטיח לו הגנה ראויה בחלוף שנים כה רבות.

חלוף זמן כה ממושך עלול ליתן אותותיו על עדים ועל ראיות רלוונטיות ולפגוע בחוסנם חוזקם ומשקלם בין משום שראיות לא ימצאו או ירדו לטמיון ובין משום שמטבע הדברים עלול לחול כרסום בזכרונו של אדם.

לדוגמא - חלק ניכר ממסמכים חשבונאים של החברות נשוא כתב האישום לא ניתנים היום לאיתור. מבקש להפנות למאמרם של פרופ' זאב סגל והשופט אבי זמיר מתוך הפרקליט מ"ז 42, עמודים 71 – 76, המאמר נקרא "הגנות מן הצדק כיסוד לביטול אישום על קו התפר בין המשפט הפלילי למשפט הציבורי".

אצטט: "מקום שניהול משפט לאחר זמן רב עלול בנסיבות העניין לפגוע פגיעה חמורה ביכולתו של אדם להתגונן או שהוא עלול לעמוד בסתירה עמוקה לחובת הצדק וההגינות המתחייבת בניהול הליך פלילי תקין, ניתן לבטל אישום".

אני רוצה להזכיר לביהמ"ש שאנו מדברים בכתב האישום קודם כל על עבירה של הימורים בלתי חוקיים באינטרנט ועבירות של הלבנת הון ועבירות מיסים.

אני מבקש להתייחס כרגע לעבירות של הימורים בלתי חוקיים באינטרנט ולטעון כי מדובר באכיפה בררנית מאוחרת בין הנאשמות נשוא כתב האישום למפעילות אתרים אחרות בישראל ובין הנאשמים נשוא כתב האישום הזה לבין עדי תביעה בתיק הזה שניהלו מקומות להימורים אסורים ולא הועמדו לדין לבין מנהלים בחברות הנאשמות שמופיעים כעדי תביעה וניהלו את הפעילות וידעו על הפעילות האסורה, לכאורה, ולא הועמדו לדין.

אני מבקש להפנות לכתב האישום עצמו סעיף 19 עמוד 10 – 12. ביהמ"ש יכול לראות כמה אנשים שניהלו ומעורבים בפעילות לא מופיעים כנאשמים בכתב האישום.

אתרים רבים הציעו בתקופה הרלוונטית ועד היום הימורים מכוונים לתושבי ישראל. חלק מן ההימורים התנהלו ישירות בשטח ישראל וחלק ממארגני ההימורים העמידו את השרתים בישראל, שלא כמו פה שהשרתים היו ברפובליקה דומיניקנית. חלק ממארגני ההימורים פנו בפרסום ישיר לקהל בישראל דרך האינטרנט, פרסום חוצות על גבי אוטובוסים, לדוגמא קזינו המלך שלמה יצא בקמפיין ראשון לגבי משחק חדש שהוא פרסם ביוני 2003, כשנה וחצי אחרי שהסתיימה הפעילות נשוא כתב האישום. חלקם של אתרי האינטרנט ניהלו חשבונות בנק בישראל, לצורך קבלת ותשלום של כספי הימורים. סליקה בישראל על ידי חברות כרטיסי אשראי ולא נעשו צעדי אכיפה לגבי אותם אתרים.

הגברת האכיפה בתחום של הימורים דרך רשת האינטרנט החלה בשלהי שנת 2005, שאז ניתנה חוו"ד של פרקליטות המדינה בעניין של ד"ר מאור אבן חן.

האבסורד גבירתי שפעילים בתחום הזה שפעלו בשנת 2005 קיבלו רק התראה על הדבר הלא בסדר בפעילות שלהם והפעילות נשוא כתב האישום לא היתה בתקופה הזאת, 3 שנים קודם לכן שלא חשבו אם זה חוקי או לא אם זה בסדר או לא, היתה אי בהירות בגינה גם לא נעשו פעולות חקירה בזמן אמת. מעבר לכך שידעו שנעשות פעילות של הימורים באינטרנט בבתי קפה.

אנו טוענים שנושא אי חוקיות של המעשים נשוא כתב האישום במועדים הרלבנטיים לכתב האישום לא היתה ברורה.

אני מבהיר, לשיטתי בתקופה הרלבנטית המעשים המיוחסים לנאשמים לא היוו עבירה, ואני מתייחס רק להימורים.

בפברואר 05 במסגרת משפט הביילו רוסים העיד נאשם 6 בתיק פה מטעם המדינה כעד תביעה, סיפר בפרוטרוט על ההימורים באינטרנט כפי שמתנהלים בישראל, לא הוזהר באי הפללה עצמית וביהמ"ש לא הפנה את עדותו בחקירת משטרה והוא גם לא נחקר.

כפי שאמרתי המידע היה גלוי לתביעה הוא מופיע מטעם התביעה כעד שמספר על כל האירועים נשוא כתב האישום, זה היה 8 חודשים לפני שניתנה חוו"ד לפרקליטות בעניין איסור הימורים בלתי חוקיים באינטרנט באמצעות שרתים מחו"ל.

כפי שאמרתי קודם האכיפה הסלקטיבית שנוגעת לעובדה שבעלי נקודות הקצה בתיק שלנו לא עומדים לדין, כל מנהלי ובעלי המקומות בתי הקפה בהם הועלו הימורים אסורים ועד עצם היום הזה קיימים 4 אתרי הימורים באינטרנט הפונים לישראלים בעברית שלא פעלו נגדם, לא פועלים נגדם ואני במסגרת הדברים שאגיש לבית המשפט בכתב אפרט שמות של אותם אתרים. וחשוב מאוד לציין שבניגוד להרבה מקרים אחרים של הימורים בלתי חוקיים בישראל שהפעילות הופסקה כתוצאה מפשיטות משטרתיות, פעילות נשוא תיק זה הופסקה מעצמה עקב קריסה כלכלית בשנת 2002, לא בגלל שהמשטרה עצרה אותם ומתה מוות טבעי כתוצאה מכישלון כלכלי.

אנחנו מדברים גם על סוגיה נוספת, סוגיה שנכנס לתוקפו רק בחודש אוגוסט 2000, חוק איסור הלבנת הון וסעיף 3 לחוק וסעיף 4 לחוק נכנס לתוקפו בחודש דצמבר שנת 2000, זאת אומרת שאנו מדברים על פעילות עסקית לגיטימית שהתחילה בשנת 1998 על סמך ייעוץ משפטי שבאף לא אחת מחוות הדעת שניתנו היתה התייחסות לאיסור הלבנת הון מכיוון שחוק איסור הלבנת הון של סוף שנות התשעים לא היה בתוקף. לבוא היום בשנת 2013 לבחון מודעות של נאשם שהיתה צריכה להשתכלל בשנת 2000, 2001 זה דבר בלתי הגיוני ולא מדובר בהליך ראוי לדעתנו. חשוב לזכור בנסיבות של חוק איסור הלבנת הון נכנס בלשהי שנת 2000 לתוקף, חלק ניכר מהתקופה נשוא כתב האישום איננה רלבנטית לגביו.

לשיטתנו יש מחדלים רבים של רשויות החקירה ושל רשויות האכיפה בתיק זה שגם בהם יש להביא לפגיעה ביכולתו של הנאשם לנהל את הגנתו. באישום השלישי נאשם 2 אותו אני מייצג הואשם בין היתר בקבלת דבר במירמה. מדובר בהנחת דעתו של בימ"ש מחוזי במסגרת בקשה להקפאת הליכים שהוגשה מטעמה של הנאשמת 3.

הנאשם לא הוחשד ולא הוזהר בחקירתו בביצוע עבירה של קבלת דבר במירמה בנסיבות המפורטות בכתב האישום. מפנה לת"פ 217/95 מחוזי תל אביב גנות ואח' נ' מדינת ישראל, שם נקבע שלשיטתנו מיחסים משמעויות שונות בחקירת נאשם, הרי שלא ייתכן למנוע זכות זו של מסירת גרסה גם אם מדובר בזכות שאינה כתובה במפורש בחוק סדר הדין הפלילי. הוא נתן גרסה הוא לא כפר ושתק. לא הוזהר בעבירות ספציפיות אלה.

הוגשה בקשה להקפאת הליכים שהיא מהווה בסיס לאישום השלישי.

עו"ד יוסי כהן שהגיש בקשה להקפאת הליכים ויעץ יודע הכל את כל הפרטים, לא נחקר בתיק זה.

אני מבקש להשלים את הטיעון בכתב.

עו"ד יואל רשף:

לאור הערת ביהמ"ש לגבי המצב המשפטי שהיה באותה תקופה עניין שלאחר ההוכחות נדון בזה, אני חושב שבשלב זה מן הראוי שהפרקליטות תודיע לנו האם אי פעם העמידו מישהו למשפט שבוצע בתקופה ההיא, על הימורים באינטרנט.

אם זה התיק היחיד, זה מה שחברי אמר אכיפה בררנית.

עו"ד צבי פורר:

הערה טכנית, המשפט הזה צריך להתנהל ויש כאן לא מעט סנגורים. אם תהיינה אפשרות צריך לבדוק מבחינה טכנית שהדיון יתנהל באולם שמאפשר את הדיון.

עו"ד שמחוני:

שמעתי את הטענות המקדמיות שאנו כמובן מצטרפים אליהם. יש לנו טענות נוספות. אנו נצטרף להשלמה בכתב. אנו האחרונים שהצטרפנו לתיק נגבש הדברים בכתב ואנו חוזרים על הטענה שלנו.

עו"ד פורר:

הדברים הם מאוד קריטיים, השינוי בעולם המחשבים והאינטרנט היה כל כך גדול שאנו שוכחים מה קרה כאן ואיך נראה העולם בשנת 1998, עולם המחשבים, זה עבר מהפכה.

אני מצטרף לחברי עו"ד ניר רשף לעניין טיעון הגנה מן הצדק. הטיעון שלי יתמקד בבעיות בכתב האישום, כאלה שלדעתי צריך לדון בהן במסגרת טענה מקדמית, נוגעות לאישום שלישי וחמישי.

מהאישום השלישי עולה, אישום של גניבה – הנאשם שלי לא יכול היה לקבל דבר במירמה ולא שותף לכך כי לא היה חלק מהחברה, לא יכול להיות מיוחס אליו, כך אני רואה את הדברים. השורש של האישום הזה הוא שורש של גניבה ומה נגנב כאן? תקבולי ההימורים האסורים.

סעיף 383 לחוק העונשין קובע מהי גניבה, זה נותן ונושא דבר הניתן להיגנב. כאשר החברה הזו נכנסה למצב הקפאת הליכים, הסיבה היא כי באמת החברה היתה במצב כזה, אבל לא ניתן היה להפעילה ולבוא לבית משפט ולציין, אנו זה ההכנסות שלי ואני יכול לקבל אותן. במסגרת הקפאת ההליכים נגעה לכספים שנאשם 2 היה אמור להכניס לחברה. הדבר המהותי שהדברים האלה לא ניתנים להיגנב. אם זו פעילות בלתי חוקית, אני ככונס לא יכול לקחת הכספים.

זה לא גונב מגנב פטור. אנו מדברים על כתב אישום, אם אתם טוענים שהדברים האלה בלתי חוקיים, זה דברים שלא ניתן לגנוב אתם ולכן לא ניתן להאשים. אני ספציפית בתור כונס נכסים אני מדבר על האישום הזה, נאמן, לא קיבל כספים שהגיעו לנאשמת 3 מאותם כספי הימורים. לכן לטעון באופן מלאכותי שהדבר הזה זה מה שהם גנבו את הפעילות הזאת, זה פשוט לא נכון. בלתי אפשרי. הטענה לא מתבססת על עובדות, כתב אישום טוענים את מה הוא הדבר שנגנב, אני אומר שהדבר הזה לא ניתן להיגנב. אי אפשר לעשות את זה. מפנה לע"פ 232/93 מדינת ישראל נ' גדעון בן ראובן, פסקי דין מ"ז כרך חמישי 797 בעמו' 809 – 810. (מצטט). מדובר על יתרת זכות בבנק.

במקרה זה אין שום ערך כלכלי, אני לא יכול לעשות שימוש בכספים. בתור נאמן. אומרים לי אלו הכספים שמגיעים לי, אני לא יכול להשתמש בהם. יש לי פיקוח של בית משפט, זה דבר בלתי אפשרי.

אם ההימורים חוקיים אז הכל בסדר. יכולים להשאיר את זה ולדון בשאלות עובדתיות אם נגנב או לא. אם ההימורים לא חוקיים, זה לא דבר שניתן להיגנב ולא צריך להיות כאן האישום השלישי, זה אחד. אני מייצג את נאשם 4.

הזכות לא קיימת בפועל.

לעניין עבירות המס –

יש את פס"ד פרומקין על כספי השוחד, לעניין הכנסה חייבת גם משהו שמתקבל מעבירה יכול להיות הכנסה. אני לא דן בחלק הזה. אני דן בעבירת המע"מ. עבירה זו דומה גם לאישום השלישי. אם מדובר בעסקה לא חוקית היא לא יכולה להיות עסקה חייבת במע"מ. זה עניין, שוב, מלאכותי. מה מצפים, כשקראתי אם מדובר בעסקה בלתי חוקית אז מה מצפים מהנאשמים שימסרו את טווח העסקה ועל כך נוציא חשבונית? מפנה לסעיף 5 לאישום חמישי. (מצטט).

רה בעיני רוחי את אדוני גבריאלי מנשה ואברגיל נכנסים למשרדי המע"מ, זה אבסורד.

בת.פ 6655/03/10 שהיה בבימ"ש שלום בראשל"צ, שם הואשמו בעבירות דומות לכאן. בת"פ 6655-03—0 זה נדון בבימ"ש שלום, שם הנאשם באותן עבירות למעט סעיף 3 וכל העבירות התייחסו לעבירות לפי פקודת מס הכנסה לא עבירות מע"מ – זה מלאכותי. אם ההימורים לא חוקיים, אי אפשר היה לחייבנו להוציא חשבונית על כך, זה מלאכותי. מה המשמעות של כל עבירות חוק מע"מ, אני כאן פועל כנאמן של המדינה. אי אפשר שיהיה בכתב אישום אישומים חלופיים, זה המצב אם אתה לא בהימורים לא חוקיים אז הוא צריך לפעול לאישום 3 לגניבה ובאישום 5 למע"מ.

לעניין הגנה מן הצדק:

פסק דין המנחה בעניין זה הוא פס"ד בורוביץ ע"פ 4855/02 פס"ד נט חלק שישי עמ' 776, בעמ' 807, מפנה לנקודה ספציפית בו ואמרתי, אנו הולכים לשמוע את התיק עכשיו על אירועים שקרו בשנת 1998, אני יוצא מתוך נקודת הנחה שהתיק יסתיים במקרה הטוב ביותר בשנת 2016אנו מדברים על תקופה כל כך ארוכה. חלק מהנאשמים בתיק הפכו לסבים מאז שביצעו עבירות והנכדים מתגייסים לצבא.

אנו מדברים על משפט שהשורש שלו הימורים חוקיים או לא, עמד על כך חברי ולא אחזור על כך.

מפנה לעניין פס"ד בורוביץ איזה כללים נבחנו ויש כאן מבחן משולש – בפס"ד בורוביץ המבחן הוא מתחלק ככה – בשלב ראשון ביהמ"ש צריך לזהות את הפגמים. חברי עמד על כך וציינתי אותם, הם ברורים.

בשלב שני, על ביהמ"ש לבחון אם בקיומו של הליך פלילי חרף הפגמים יש משום פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות. שוב אני חושב שגם כאן המבחן השני אנו חוצים בקלות. זאת משום שאנו נמצאים במצב קשה של עד כדי כמעט חוסר יכולת לנהל הגנה, שלא לדבר על כל אותם קשיים באיתור חומרים, במיוחד חומרי הנהלת החשבונות.

בשלב השלישי אחרי ששוכנע בית המשפט בקיומו של הליך פלילי יש פגיעה כזו חריפה בתחושת הצדק וההגינות, האם אפשר לעשות סעד שהוא פחות חמור מאשר ביטולו של כתב האישום. כפי שאנו סבורים בשלב זה אנו חושבים שניהול משפט כזה בחלוף כל כך הרבה זמן עם פגמים זה לא יהיה משפט הוגן וצודק. הדברים האלה הם פשוט בלתי אפשריים.

אני חושב וציין זאת ביהמ"ש יכול להיות שהדברים ייבחנו תוך כדי ניהול שמיעת ההוכחות. מדיניות הענישה שהיתה נהוגה לגבי העבירות של הלבנת הון, כאשר החוק היה בחיתוליו וביחס לדברי חברי, עו"ד ניר רשף, כאשר מדברים על ענישה למפרע אין חקיקה.

כל עוד הדברים לא היו אסורים במפורש אנו מצויים בתקופה שככל שהענישה לא מפורשת זה לא יכול להיות שהיה אסור.

עו"ד ניר רשף:

מכיוון שמדובר בעבירות מע"מ, כתב האישום כורך את כל הנאשמים מבחינה עובדתית בכתב האישום בכריכה אחת, אזי, נוצר המצב שאומר חברי פורר שעסקה לא חוקית אינה חייבת במע"מ. מה שרציתי לומר, לפי סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, עסקה היא או מכירת טובין או מתן שירות. ההימורים לא מסווגים לא לכאן ולא לכאן.

אם מייחסים למישהו הימורים, יש אלף ואחד נושאים.

ב"כ המאשימה:

אשיב בכתב.

אני רוצה לציין שטענות חבריי הן טענות רציניות וכבדות. אני חושבת שפריזמה שבין ביטול כתב אישום לבין מתן משקל לעניין העונש בבוא היום, התקבלו כולן לראשונה, לא מדובר בביטול כתב האישום צורך בלהמתין עד סוף המשפט, וכך קובעת הפסיקה כדי לקבל החלטה מה משקלן ומשמעותן.

<#3#>

החלטה

1. באי-כוח הנאשמים יגישו בתוך 21 יום מהיום השלמה לטיעונים בעל פה או טיעונים בכתב ביחס לטענות מקדמיות ו/או אחרות ובלבד שאורך הטיעונים לא יעלה על 5 עמודים.

ב"כ המאשימה תהיה רשאית להשיב בכתב כל הטענות שהועלו במהלך הדיון וכן על הטענות בכתב בתוך 21 יום מיום קבלת הטענות.

ב"כ הנאשמים יהיו רשאים להשיב לטענות בתוך 7 ימים.

אורך התגובה לא יעלה על 2 עמודים.

עורך התגובה של המדינה לא תעלה על 15 עמודים.

2. התיק ייקבע להוכחות למועדים להלן:

30.9.13 בשעה 09:00;

3.10.13 בשעה 09:00;

7.10.13 בשעה 09:00;

9.10.13 בשעה 09:00;

17.10.13 בשעה 09:00;

24.10.13 בשעה 09:00;

28.10.13 בשעה 09:00;

31.10.13 בשעה 09:00;

4.11.13 בשעה 09:00;

7.11.13 בשעה 09:00;

11.11.13 בשעה 09:00;

14.11.13 בשעה 09:00;

18.11.13 בשעה 09:00;

21.11.13 בשעה 09:00;

25.11.13 בשעה 09:00;

28.11.13 בשעה 09:00.

התביעה תדאג להודיע לסנגורים מבעוד מועד אילו עדים יזומנו לכל אחד ואחד מהמועדים.

הצדדים ישתדלו במידת האפשר להכין תיקי מוצגים מוסכמים להגשה טרם תחילת ההוכחות.

כמו כן ייקבע מועד לתזכורת על מנת שהצדדים יגיעו עד למועד זה לרשימת עדים מוסכמים לתאריך 10.7.13 בשעה 11:30.

<#6#>

ניתנה והודעה היום ט"ז שבט תשע"ג, 27/01/2013 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה:

נבקש על פי סעיף 155 לחסד"פ להפריד את משפטו של נאשם 7 מכתב האישום.

אנו הגענו להסדר טיעון לפיו נגיש כתב אישום מתוקן ביחס לנאשם 7 בו הסדר הטיעון מדבר להשית על הנאשם בין היתר עבודות שירות, נבקש לשלחו לממונה על עבודות השירות ואנחנו נטען לעונש עם קבלת חוות הדעת.

עו"ד ברקאי:

יש מתווה עונשי לפיו יושתו על הנאשם 4 עד 6 חודשי עבודות שירות לפי שיקול דעת בית המשפט ולאחר שהצדדים יטענו את טיעוניהם. כמו כן יושת עליו קנס לפי שיקול דעת ומאסר מותנה.

<#7#>

החלטה

כתב האישום המתוקן והסדר הטיעון מתקבלים לתיק בית המשפט.

אני מורה בזאת על הפרדת הדיון בין נאשם מס' 7 ליתר הנאשמים.

<#8#>

ניתנה והודעה היום ט"ז שבט תשע"ג, 27/01/2013 במעמד הנוכחים.

ב"כ נאשם 7:

כתב האישום המתוקן הוקרא לנאשם והוסבר לו . הוא הבין את תוכנו ומודה בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום. כמו כן הוסבר לנאשם ההסדר העונשי וכן כי בית המשפט לא כבול אליו.

הנאשם 7, מר יואל שניידר:

כתב האישום המתוקן הוסבר לי, הבנתי את תוכנו ואני מודה בעובדות.

הוסבר לי שההסדר העונשי שהוסכם בין הצדדים ביהמ"ש אינו כבול אליו.

<#9#>

הכרעת דין

(ביחס לנאשם 7)

על יסוד הודאת הנאשם מס' 7 בעובדות כתב האישום המתוקן, אני מרשיעה אותו בעבירות כלהלן:

ביחס לאישום הראשון – עבירה של סיוע לארגון משחק אסור והימור – עבירה לפי סעיף 225 לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ביחד עם סעיף 31 לחוק העונשין.

סיוע לעריכת משחק אסור והימור – עבירה לפי עבירה לפי סעיף 225 לחוק העונשין ביחד עם סעיף 31 לחוק העונשין.

ביחס לאישום מס' 2 – השמטה מתוך דו"ח שנערך על פי הפקודה בכוונה להתחמק ממס – עבירה לפי סעיף 220 (1) לפקודת מס-הכנסה בצירוף סעיף 224 א לפקודת מס-הכנסה.

מסירה בדו"ח על פי הפקודה, אמרה או תרשומת כוזבת בכוונה להתחמק ממס – עבירה לפי סעיף 220 (2) לפקודת מס הכנסה בצירוף סעיף 224 א לפקודת מס-הכנסה.

ביחס לאישום השלישי – מסירת ידיעה כוזבת במטרה להתחמק מתשלום מס בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 117(ב)(1) ביחד עם סעיף 117(ב2) לחוק מע"מ ובצירוף סעיף 119 לחוק מע"מ.

שימוש בכל מרמה או תחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס בנסיבות מחמירות – עבירה ליפ סעיף 117(ב)(8) ביחד עם סעיף 117(ב2) לחוק מע"מ ובצירוף סעיף 119 לחוק מע"מ.

<#10#>

ניתנה והודעה היום ט"ז שבט תשע"ג, 27/01/2013 במעמד הנוכחים.

<#11#>

החלטה

(ביחס לנאשם 7)

נדחה לטיעונים לעונש לתאריך 21.3.13 בשעה 14:00.

עד למועד זה הממונה על עבודות שירות מתבקש להמציא חוות דעת אודות הנאשם 7.

להלן טלפון שניתן להשיב את נאשם 7 – 050-3000111 ובאמצעות פקס הסנגור – 03-5291779.

#12#>

ניתנה והודעה היום ט"ז שבט תשע"ג, 27/01/2013 במעמד הנוכחים.