כתב האישום - כללי

1. כנגד הנאשם 4, עזרא (שוני) גבריאלי (להלן: "הנאשם") ושמונה אחרים (לרבות חברות שונות) הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של ארגון משחקים אסורים ועבירות מסים בהיקף של מיליוני שקלים. במסגרת הליך גישור, הודה הנאשם בעובדות כתב אישום מתוקן והורשע בעבירות כפי שיפורטו להלן.
2. בתקופה הרלבנטית לכתב האישום המתוקן, החל מהמחצית הראשונה של שנת 1998 לכל המאוחר ועד לחודש ספטמבר 2001 לכל המוקדם (להלן: "התקופה הרלבנטית"), חבר הנאשם, לחברות ואנשים נוספים אשר עסקו בארגון, עריכה וניהול משחקים אסורים מקוונים, הימורים ומקומות משחקים אסורים כהגדרתם בחוק העונשין התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין").
3. החל מחודש אפריל 2000 נערכו המשחקים האסורים בבתי קפה-אינטרנט, קיוסקים, תחנות טוטו/לוטו וכיוב' בישראל, ששימשו בפועל כבתי קזינו אינטרנטיים והמחשבים שהותקנו בהם קושרו לאתר הימורים (להלן: "נקודות הקצה" ו- "נט קזינו").
4. ביום 9/11/99 הוקמה חברת "נט מרקט ייזום והשקעות בע"מ" (להלן: "נט מרקט" או "הנאשמת 8") אשר מניותיה הרשומות נחלקו בין הנאשם (2/3 ממניות החברה) ויואל שניידר, ששימש כנציגו של מאיר אברג'יל (1/3 ממניות החברה). השניים נרשמו גם כמנהלי החברה. בפועל, חולקו הרווחים בין שלושה; הנאשם קיבל שיעור של 45%, מאיר אברג'ל (נאשם 5) קיבל שיעור של 30% ויורם צרפתי (נאשם 6) קיבל שיעור של 25% מכלל הרווחים (להלן יכונו: "השלושה").
5. "נט מרקט" שימשה פלטפורמה משפטית להפעלת משחקי הימורים אסורים באמצעות האינטרנט, אשר פותחו על ידי חברת "בט אנד צ'ט קום (1998) בע"מ" (להלן: "בט אנד צ'ט"), חברה ישראלית שהוקמה ונרשמה ביום 26/5/98. בט אנד צ'ט פיתחה תוכנת הימורים וכן, את האופרציה הנלווית להפעלת המשחקים האסורים באינטרנט. על פיתוח התוכנה היו אחראים ראובן גבריאלי (אחיו של הנאשם ונאשם מס' 1) ומרדכי מנשה, נאשם מס' 3).
6. בתקופה שבין ה – 1/1/01 ל-7/7/01 פעל "נט קזינו" ללא מסגרת פורמאלית ונוהל ע"י הנאשם ואחרים. רווחיו חולקו בין השלושה בחלקים כפי שפורטו לעיל.
7. בתאריך 8.7.01 הוקמה חברת "גלובל טרגט בע"מ" (ח.פ. 513127878) (להלן: "גלובל טרגט" או "הנאשמת 9") אשר מניותיה נחלקו אף הן בין השלושה, בחלקים המנויים לעיל, ואלו נרשמו כמנהליה, בנוסף למנהלה בפועל, שלומי גבריאלי, בנו של הנאשם. ממועד הקמתה ועד לסיום פעילות אתר ההימורים, במועד לא ידוע אך לא מוקדם מאפריל 2002, שימשה "גלובל טרגט" מסגרת פורמאלית לפעילותו של נט קזינו.
8. בפועל ובמציאות היה הנאשם המנהל הפעיל והבכיר של חברות "נט מרקט" ו"גלובל טרגט".
9. החל מאפריל 2000 הפעיל "נט קזינו" מערך מסועף של עשרות נקודות קצה ברחבי הארץ : "בתי-קפה אינטרנט", מועדונים, תחנות טוטו/לוטו, קיוסקים ו"פיצוציות". החלק הארי של הכנסות נט קזינו צמחו מפעילות נקודות הקצה, וחלק אחר בשיעור נמוך מהימורי שחקנים פרטיים באמצעות כרטיסי אשראי (ר' פירוט בכתב האישום).
10. אחת ליום או למספר ימים הגיעו נציגי "נט מרקט" ו"גלובל טרגט" בניצוחו של יורם צרפתי לנקודות הקצה לשם גביית חלקם של הנאשמים ברווחים על-פי הדוחות הכספיים המתואמים (הן "בט אנד צ'ט" והן "נט קזינו"). הכספים נמסרו למנהלי "נט מרקט" ו"גלובל טרגט" במזומן ו/או בשקים של מהמרים.
11. ואלו הכנסות נט קזינו מנקודות הקצה בתקופה הרלבנטית לכתב האישום:

• 2,929,770 דולר לשנת 2000
• 9,115,923 דולר לשנת 2001
• 369,706 דולר לשנת 2002 (חודש ינואר)

אישום ראשון

1. עפ"י עובדות האישום הראשון, עסק הנאשם ביחד עם "נט מרקט" ו"גלובל טרגט" (נאשמות 9,8) בארגון משחקים מקוונים אסורים, בין היתר: משחקי "רולטה", "וידאו פוקר", "בלאק- ג'ק" ו"סלוט משין". המשחקים נערכו באמצעות מחשבים שהיו מוצבים בנקודות הקצה.
2. בגין ארגון המשחקים הללו, הורשעו הנאשמים על פי הודאתם בעבירות של ארגון משחק אסור והימור – לפי סעיף 225 לחוק העונשין.

אישום שני

1. הנאשם ואף אחרים, היה אחראי במסגרת תפקידו, לדווח למס הכנסה על תקבולי המשחקים האסורים מנקודות הקצה בישראל אשר זרמו ל"נט מרקט" ול"גלובל טרגט", מכוח סעיף 131 לפקודת מס הכנסה.
2. בתקופה הרלבנטית הניבו עסקי המשחקים האסורים הכנסות לנאשמות "נט מרקט" ו"גלובל מרקט" כדלקמן: בשנת 2000 – סכום של 12,399,538 ₪ אשר מתוכו דווח למס הכנסה סך 452,525 ₪. בשנת 2001 סכום של 12,058,303 ₪, אשר מתוכו דווח למס הכנסה סך 171,364 ₪ ובחודש ינואר 2002 סכום של 1,554,983 ₪ אשר מתוכו דווח סך 7,629 ₪.
3. הנאשם דיווח למס הכנסה דו"חות כוזבים מטעם "נט מרקט" ו"גלובל טרגט" והשמיט הכנסות שהתקבלו בפועל ואשר מחובתו היה לדווח עליהן.
4. במעשיו גרם הנאשם לכך שהנאשמות "נט מרקט" ו"גלובל טרגט" לא דיווחו על מלוא הכנסותיהן לפקיד השומה, ובתוך כך, דיווחו דיווח כוזב ועשו כן במזיד ובכוונה לסייע לאחר להתחמק ממס.
5. על יסוד העובדות המתוארות הורשע הנאשם ובנוסף, הורשעו "גלובל טרגט" ו"נט מרקט" בעבירות כדלקמן:

• הנאשם - השמטה מתוך דו"ח שנערך על פי הפקודה, בכוונה לסייע לאחר להתחמק ממס, לפי סעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה, התשכ"א 1961 (להלן: "פקודת מס הכנסה") (שתי עבירות), מרמה עורמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס, לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה (2 עבירות) והשמטה מתוך דו"ח שנערך על פי הפקודה בכוונה לעזור לאחר להתחמק ממס, לפי סעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה (2 עבירות).
• הנאשמות "נט מרקט" ו"גלובל טרגט" - השמטה מתוך דו"ח שנערך על-פי הפקודה בכוונה להתחמק ממס, לפי סעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה, מסירה בדו"ח על-פי הפקודה אמרה או תרשומת כוזבת בכוונה להתחמק ממס, לפי סעיף 220(2) לפקודת מס הכנסה ומרמה עורמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס, עבירה לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה.

אישום שלישי

1. נאשמות "נט מרקט" ו"גלובל טרגט" נרשמו כ"עוסק מורשה", כהגדרתו בס' 1 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו – 1975 (להלן: "חוק מע"מ").
2. בעת ההרשמה כ"עוסק מורשה" נמנעו הנאשמות הללו מלדווח למנהל מע"מ על עיסוקן בניהול וארגון משחקים אסורים, הגם שחובת הדיווח חלה על עסקאות הימורים, כמו גם, לא שילמו מס ערך מוסף בגינן, על פי המועדים הקבועים בחוק מע"מ ובתקנות מס ערך מוסף, תשל"ו-1976.
3. כמי שהיה אחראי על הדיווחים הללו, נמנע הנאשם מלקיים את החובה על פי החוק שחלה עליו. כך, הוא גרם לכך שחברת "נט-מרקט" לא דיווחה לשלטונות מע"מ על מלוא עסקאות ההימורים בהיקף של 25,544,844 ₪ (דווח על עסקאות בהיקף של 649,663 ₪).
4. הנאשם נמנע מלדווח לרשויות מע"מ על הכנסותיו מעסקאות ההימורים שהסתכמו ב – 2,015,540 ₪.
5. לפיכך, הורשעו הנאשמים בעבירות כדלקמן:

• הנאשם - בעבירות שעניינן מסירת ידיעה כוזבת במטרה לסייע לאחר להתחמק מתשלום מס, לפי סעיף 117(ב)(1) ביחד עם סעיף 117(ב1) לחוק מע"מ, שימוש בכל מרמה או תחבולה במטרה לסייע לאחר להתחמק מתשלום מס, לפי סעיף 117(ב)(8) ביחד עם סעיף 117(ב1) לחוק מע"מ וכן שימוש בכל מרמה או תחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס, לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מע"מ (שתי עבירות).
• הנאשמות "נט מרקט" ו"גלובל טרגט" - מסירת ידיעה כוזבת במטרה להתחמק מתשלום מס, לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק מע"מ ושימוש בכל מרמה או תחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס, לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מע"מ.

אישום רביעי

1. החל מחודש אפריל 2001 – ניהלו הנאשם, הנאשמות "נט מרקט" ו"גלובל טרגט" וחברת "באט אנד צ'אט" קופה משותפת. בראשית שנת 2001 נקלעה חברת "באט אנד צ'אט" למצוקה כספית קשה, אשר בעקבותיה, הגישה בחודש יוני 2001 בקשה לבית המשפט המחוזי בחיפה להקפאת הליכים כנגדה ולכינוס אסיפות נושים (פש"ר 330/01) כדי לנסות ולהגיע להסדר נושים. בעת הגשת הבקשה הצהירה "באט אנד צ'אט" על חובות לנושים שונים שעמדו על כ-32 מיליון ₪, לרבות חובות לעובדיה.
2. על סמך מצג שווא - מטעה וכוזב - שהושג במרמה על ידי הנאשם ואחרים, נעתר בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת בילהה גלאור) לבקשת "באט אנד צ'אט" וביום 26.6.01 הקפיא את ההליכים נגד "באט אנד צ'אט". בהמשך הוארכה תקופת הקפאת ההליכים ב-90 יום נוספים.
3. בין היתר הציג הנאשם ביחד עם אחרים, מצג כוזב ועשה כן במודע, לפיו חברת "באט אנד צ'אט" עוסקת בפיתוח תוכנת הימורים באינטרנט, מבלי שציין כי תוכנה זו משמשת את נקודות הקצה בישראל והכנסותיה – רובן ככולן – צומחות מהן. כך, במסגרת מצג השווא, הוצג מרדכי מנשה כמי שעומד בראש קבוצת משקיעים שמעוניינים לרכוש את "באט אנד צ'אט" וכי הוא משלם את משכורות עובדיה. עוד צוין בכזב, כי הלקוח היחיד של "באט אנד צ'אט" חדל לשלם תמלוגים והחברה נותרה בלא הכנסה ועם זאת, חלק מהוצאותיה ההכרחיות כוסה על-ידי "קבוצת המשקיעים".
4. במסגרת מצג השווא, הסתירו הנאשם והאחרים מבית המשפט ומנושי חברת "באט אנד צ'אט" את המטרה שעמדה לנגד עיניהם בהשגת הצו להקפאת ההליכים - לשמור על פעילותו העבריינית של ארגון הימורים בהיקפים אדירים – עובדה שהנאשם היה מודע לה ופעל למימושה.
5. דא עקא, ההסדר שאושר על ידי הנושים לא הובא מעולם לאישורו של בית המשפט. תחת זאת, בחסות הקפאת ההליכים, אגב הסתרת עובדות מנושי החברה ומבית-המשפט ולמצער - הולכת שולל של הנאמן - המשיכו הנאשם והאחרים לנהל את פעילות האתר ואת המשחקים האסורים ששוחקו באמצעותו, לרבות הנושאים הכספיים הכרוכים בניהול זה ובכלל זה, גביית הכנסות מהמשחקים האסורים וקבלת החלטות עסקיות שונות.
6. על יסוד המתואר באישום זה, הורשע הנאשם בעבירה שעניינה קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 לחוק העונשין.

עד כאן עובדות כתב האישום המתוקן אשר הוגש במסגרת הסדר הטיעון לרבות תיקונים שהוכנסו בו בשלב מאוחר יותר.

הסדר הטיעון

1. עפ"י הסדר הטיעון הגבילה המאשימה את עתירתה לעונש מאסר בן 12 חודשים. הנאשם טען לעונש כראות עיניו. בנוסף, הציגו הצדדים טיעוניהם, איש איש לפי שיקול דעתו בנוגע לגובה הקנס וככל שלא ישולם, המרתו במאסר בפועל לפי שיקול דעת בית המשפט. כן, עתרה המאשימה להשית על הנאשם מאסר על תנאי.

הראיות לעונש – עדי הגנה

מטעם הנאשם העידו שלושה עדי אופי;

1. מר מאיר הלפרין, רב קהילה בחולון, העיד על אישיותו המיוחדת של הנאשם ועל תרומתו הענפה לקהילה. הוא תיאר את טוב ליבו של הנאשם ושאיפתו המתמדת לשפר את דרכיו. לדבריו, הנאשם נוהג לתרום לנזקקים ונוטל חלק פעיל בסעודות המסופקות להם. הוא אדם אהוד על סביבתו, אוהב חיים, אוהב את הארץ ואוהב אדם. גם מבחינה עסקית מתנהל באורח מצפוני.
2. מר אביהו מדינה, מצוי בקשר חברי עם הנאשם למעלה מ – 35 שנים והעיד על אופיו הטוב. בתחילת דרכו היה הנאשם בעל מועדון שהעסיק זמרים. לדבריו, נהג הנאשם להעסיק זמרים אף אם אלו לא הניבו לו רווחים מתוך התחשבות בצרכיהם להתפרנס.

1. הוא הוסיף כי בשנת 1984 פנה לנאשם על מנת שיסייע במימון גמילתו מסמים של הזמר זוהר ארגוב ז"ל וזה נענה ברצון ונתן מכספו ומזמנו. כך, לאורך שבועיים וחצי נטל הנאשם פסק זמן מניהול עסקיו ושמר על ארגוב במלון באילת על מנת שיבריא וייגמל.
2. אף מדינה ציין את הסיוע שמגיש הנאשם לנזקקים ועל מנהגו לבשל להם בבית תמחוי. הוא הגדיר את הנאשם כ"איש של נתינה" וסיכם בכך שהנאשם חבר טוב ונאמן, בעל יושרה ודובר אמת אף אם זו כואבת.

1. עו"ד מאיה גולדשטיין, בתו של הנאשם מסרה עדות ארוכה, מפורטת ומרגשת אודות אביה. קצרה היריעה מלהכיל את מלוא דבריה, אולם בקליפת אגוז יצוין, כי העדה ציירה את דמותו של אביה כאיש משפחה למופת, אוהב ומסור לששת ילדים ולתשעת נכדיו. הנאשם גדל בדרום ת"א, במשפחה המונה 11 ילדים. בגיל 8 נאלץ לפרוש מבית הספר כדי לסייע בכלכלת משפחתו, על רקע בעיות בריאותיות שהתגלו אצל אמו. כנגד כל הסיכויים צמח להיות איש עסקים מוכשר ומצליח. הוא הקפיד על חינוך ילדיו, דאג שכולם יתגייסו לצבא וילמדו לימודים גבוהים. משפחתו תורמת לחברה ולא נשענת עליה.
2. הגב' גולדשטיין הדגישה כי הנאשם משמש עוגן למשפחתו המורחבת ותומך נפשית ופיזית באחיותיו ובילדיהן, כמו גם תורם לקהילה בכל הזדמנות – לנזקקים ולחיילי צה"ל. בשל כך, היא נהגה לכנותו "אבי כל העשוקים והיתומים".
3. לדבריה, בשנת 2004 לערך, עם הפיכת החקירה לגלויה, קרס עולמה של המשפחה. היה זה ערב חתונתה, כאשר נאזק הנאשם אל מול המצלמות וההתמודדות עם החשיפה והתקשורת הייתה כה קשה עד כי שניים מאחיה העתיקו את מגוריהם לארה"ב. אמה נאלצה לשנות את שם משפחתה (ואף היא עשתה כן לתקופת מה). הגב' גולדשטיין הטעימה כי עד היום נכרך שמו של הנאשם בפרשייה ובאינטרנט כונתה משפחתו "עולם תחתון" ו"משפחת פשע" (הוגש תדפיס מ"גוגל"). היא עצמה נפגעה לאחרונה מה'סטיגמה' האינטרנטית הנ"ל, כאשר נחלה כישלון בהתמודדות בבחירות לרשות המקומית קריית עקרון, לנוכח ידיעה שפורסמה בעלון מקומי, לפיה היא שייכת לארגון פשע.
4. העדה הטעימה את ההשלכות הקשות שהיו לעבירות של בהלבנת הון שיוחסו לנאשם ואשר נמחקו מכתב האישום, על מצבו הכלכלי. בנקים הפסיקו לאשר ליווי פיננסי לפרויקטים קבלניים בהם היה שותף, לרבות בעסקים אחרים. בשל ההגבלות הללו, נבצר מהנאשם לנהל עסקים או מיזמים. עסקיו קרסו ומצבו הכלכלי הלך והדרדר.
5. לשיטתה, כל המשפחה, ראש וראשון הנאשם, שילמו לאורך עשור שנים את מחיר הסתבכותו. לתחושתה, קיבל הנאשם את עונשו בגין מעשיו ושילם מחיר כבד בעטים. שמו הטוב, כמו גם שם משפחתו נפגע ומעמדה הכלכלי התרסק. היא הטעימה כי ההד הציבורי הרחב כשלעצמו יצר אפקט מרתיע שדי בו כדי למלא את תכלית הענישה. מבלי להפחית מחומרת המעשים שביצע הנאשם, גרסה כי שליחתו למאסר תגרום נזק רב וכאב למשפחתו. הגב' גולדשטיין ביקשה לאפשר לאביה לפתוח דף חדש בחייו ולצעוד קדימה לאחר הסבל הרב שסבל בעשור האחרון.
6. כראיות לעונש הוגשו מכתבי הוקרה ותודה שניתנו לנאשם על עזרתו לקהילה, כמו גם תמונות של אותות הוקרה שקיבל על תרומתו ליחידות שונות בצה"ל. הוגש מכתב מבית הכנסת "בית שלמה" בתל אביב, אשר ציין את תרומתו של הנאשם ביחד עם אחיו, בהקמת בית תמחוי שהסעיד 100-150 סועדים באזור יפו ודרום תל אביב ואף תמך בבית הכנסת.
7. כן הוגשו מכתביהן של שתיים מאחיותיו של הנאשם; אחותו הצעירה, נורית עזרא, ציינה כי מאז פטירת הוריהם, משמש הנאשם כאביה ונותן לה "את הכוח להמשיך לחיות". אחות נוספת, רחל גלעדי, ציינה כי לולא עזרתו של הנאשם, היא לא הייתה מסוגלת לתפקד. הנאשם מקדיש מזמנו לבנה, בעל צרכים מיוחדים ולוקח אותו לטיולים מדי יום. בין השניים נרקם קשר מיוחד ורק הנאשם מצליח להרגיעו מהתקפי זעם שפוקדים אותו. היא הוסיפה שהנאשם נרתם לעבודה ולפרנסה מאז הפסיקו הוריה לתפקד, כאשר היה צעיר לימים.

1. הוגשו מסמכים פיננסיים התומכים בטענת הנאשם, לפיה מעורבותו בפרשה הצרה את צעדיו מבחינה עסקית.

טיעוני הצדדים

1. ב"כ המאשימה, עוה"ד שרון ינוביץ', טענה כי עתירת המאשימה לעונש מתון בן 12 חודשי מאסר מאזנת נכונה בין חומרת העבירות, נסיבות ביצוען ומדיניות הענישה הנוהגת, לבין נסיבותיו האישיות של הנאשם. על כן ראוי להיעתר לה במלואה.
2. היא הטעימה את העובדה שהנאשם עמד בראש סולם הניהול של החברות "באט אנד צ'אט" ו"גלובל טרגט" ואת שורת העבירות החמורות בהן הורשע ובהן, ארגון משחקים אסורים, השמטה של הכנסות בהיקף עצום של כ – 25,000,000 מיליון ₪, אשר התקבלו מפעילות עבריינית וכן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות המפורטות באישום הרביעי - אישום המבדיל את הנאשם מנאשמים אחרים שהורשעו בפרשייה.
3. התובעת הדגישה את הנזק הרב שנגרם למדינה ולציבור עקב ביצוע עבירות כלכליות, ופגיעתן הקשה בשירותים הציבוריים, תוך גרימת חוסר שוויון בין אזרחים שומרי חוק לבין פורעיו, העבריינים. העבירות פוגעות בסולידריות האזרחית "המהווה את הרקמה החברתית במדינה", כך לשונה. ב"כ המאשימה הפנתה להלכה הפסוקה המחייבת ענישה קשה וכואבת, לרבות עונשי מאסר לריצוי בפועל לתקופות ממושכות בגין עבירות אלו.
4. חומרת יתר ייחסה התובעת לעובדה שהנאשם עמד בראש הפירמידה הניהולית של הנאשמות "באט אנד צ'אט" ו"גלובל טרגט" והוביל אותן לביצוע העבירות, הגם שדאג לכך שהפעילות בשטח תבוצע על ידי אחרים (בעיקר יורם צרפתי ומרדכי מנשה). בעניין זה הפנתה התובעת לעדויות שנשמעו בבית המשפט מהן עולה מעמדו הרם של הנאשם כמי ש"משך בחוטים".
5. חומרת העבירות באה לביטוי אף בהיקפן; בתוך שנתיים העלימו הנאשם והאחרים תקבולים בסכומי עתק של מיליוני שקלים שצמחו להם מארגון משחקים אסורים. בנוסף, עמד הנאשם מאחורי תכנית כוזבת ומתוחכמת שהוצגה בבית המשפט המחוזי בחיפה וכן, בפני נושי חברת "באט אנד צ'אט", אשר באמצעותה הצליח למלט את נכסי "באט אנד צ'ט" לרבות התוכנה ופירותיה, בדמות רווחים נכבדים אל מחוץ לחברה ולהעבירם לשליטתו ולשליטת "גלובל טרגט".
6. התובעת הוסיפה, כי שורת העבירות בהן הורשע הנאשם מצביעה על דפוסי התנהגות עבריינים. אין מדובר במי שמעד על רקע מצוקה אלא במי שביצע עבירות בכוונה להפיק רווח קל, ללא כל עכבה.
7. מנגד, עמדה על השיקולים לקולא שהביאו את המאשימה להגביל את עתירתה לעונש מאסר בן 12 חודשים בלבד ובהם, נטילת אחריות, חיסכון בזמן שיפוטי, חלוף הזמן הרב מאז ביצוע העבירות והיות הנאשם נעדר עבר פלילי.
8. בנוסף, עתרה התובעת להשית על הנאשם קנס בסך 500,000 ₪, גמול הולם לפגיעה שהסב לקופת המדינה, בהתחשב בכך שמחדליו ומחדלי החברות לא הוסרו. קנס בסכום שכזה מאזן נכונה לדבריה, בין עונש המאסר מתון לו עתרה לבין כלל שיקולי הענישה.
9. התובעת עתרה להשית על נאשמות "באט אנד צ'אט" ו"גלובל טרגט" קנס בסך 1,000 ₪, כל אחת, בהתחשב בכך שאין הן חברות פעילות.
10. בהתייחסה לעקרון אחידות הענישה, טענה התובעת, כי העונש המבוקש מתיישב עם העונש שנגזר על יורם צרפתי (נאשם 6) ל- 12 חודשי מאסר לצד קנס שעמד על 250,000 ₪. ההבדל בגובה הקנס נגזר לדידה ממעמדו הבכיר של הנאשם בשרשרת הניהול אל מול מעמדו של יורם צרפתי.
11. ב"כ הנאשם, עוה"ד צבי פורר, עתר מנגד להסתפק בעונש מאסר שירוצה בעבודות שירות. הוא ביקש לאבחן את עניינו של הנאשם דנן מעניינו של הנאשם יורם צרפתי וגרס כי חלקו דומה יותר לחלקו של הנאשם מאיר אברג'יל בפרשה.
12. הסנגור הטעים את התיקון הנוסף המשמעותי שהוכנס בכתב האישום המתוקן, בגדרו נמחקו שתי עבירות נוספות. הסנגור גרס כי עבירות המס הן החלק הארי שבכתב האישום ובעבירות אלו חלקו של הנאשם זהה לזה של הנאשם אברג'יל, לאחר התיקון. לפיכך, יש להקל באורח משמעותי בענישתו.
13. הסנגור הטעים בהפנותו לפסיקה, כי בסוף שנות ה - 90 של המאה הקודמת העונשים בגין עבירות מס ועבירות הימורים עמדו על מאסרים מותנים בלבד. הוא ציין כי המיזם העסקי דנא לא היה עברייני במקורו, להבדיל ממקרים אחרים שהוזכרו בפסיקה, אשר חרף היותם עברייניים במקורם, נגזרו בגינם עונשים קלים. בענייננו, עשו הנאשמים לדבריו מאמצים גדולים והוציאו הוצאות כבדות על מנת שהעסק יתנהל באורח חוקי.
14. ב"כ הנאשם טען כי מתחם הענישה על פי הפסיקה עומד על מאסר מותנה עד שנת מאסר בפועל. לפיכך, עונש של עבודות שירות נופל בגדר המתחם. הוא הדגיש כי טווח הענישה הקיים ומתחם הענישה הראוי חד הם בענייננו.
15. בהתייחסו לעיקרון ההלימה, טען ב"כ הנאשם כי העונש נגזר מהנזק שנגרם כתוצאה מביצוע העבירות, אשר לשיטתו הינו זעום. הוא הדגיש כי בתום שנתיים של פעילות, נחלו החברות הפסדים כלכליים עצומים אשר גרמו להפסקת פעילותן, ללא קשר לחקירה שנוהלה. לדבריו, הנאשם היה זה אשר שילם את מחיר כישלונן של החברות ונשא בנזקים הכלכליים. מנגד, מי שהיו אמונים על פיתוח התוכנה, כמו גם בעלי נקודות הקצה, יצאו נשכרים מהמיזם וגרפו לכיסם את מירב הכנסותיו מבלי שהועמדו לדין, לאחר שתיקי החקירה שנפתחו נגדם נסגרו מחמת חוסר עניין לציבור.
16. בנסיבות המתוארות, גרס הסנגור כי עבירות המס שביצע הנאשם לא גרמו נזק לקופת המדינה. מבלי לגרוע מהאמור, הוסיף כי גם מקרים בהם גרמו נאשמים נזקים לקופה הציבורית ומחדליהם לא הוסרו, אף אז הושתו עליהם עונשי מאסר שרוצו בעבודות שירות. הוא הפנה לפסיקה בסוגיה.
17. באשר למעמדו של הנאשם – הפנה הסנגור לעדויות שונות שהושמעו במהלך הדיון, מהן עולה לשיטתו, כי הנאשם לא עמד בראש פירמידת הניהול ומעמדו היה דומה יותר לזה של הנאשם אברג'יל (כך למשל, ציין כי העדים אבי בן דוד ואייל וסר כלל לא הזכירו את שמו של הנאשם בעדויותיהם ויעקב וידר אשר העלה את קשריו עם הנאשם הוסיף כי אלו דמו לקשריו עם הנאשם אברג'יל).
18. ב"כ הנאשם טען כי טענת התובעת לפיה עמד הנאשם בראש שרשרת הניהול, אינה נסמכת על אדנים מוצקים. לדידו ליורם צרפתי ולאחרים שכלל לא הועמדו לדין בגין הפרשה, היה חלק גדול באורח ניכר מחלקו של הנאשם, אשר בעבורו המיזם לא היה אלא אחד מיני עסקיו הרבים.
19. לגישתו, סגירת התיקים נגד מעורבים רבים בפרשה עולה כדי אכיפה בררנית, אשר יש להתחשב בה לצורך קביעת מתחם הענישה כחלק מנסיבות ביצוע העבירה. הדעת אינה סובלת את האפליה שנעשתה בין הנאשם לאחרים שלא הועמדו לדין ועל כן, יש להימנע מלהשית עליו עונש מאסר בפועל ולו מטעמי הגנה מן הצדק. הסנגור הפנה בעניין זה לספרות ולפסיקה העוסקת בהגנה מן הצדק והסעדים שרשאי בית המשפט להעניק מקום שהטענה מתקבלת.
20. הסנגור ביקש להקהות מחומרת האישום הרביעי, כפי שהוצג ע"י התובעת.

הוא הדגיש כי הנאשם לא היה בעל מניות בחברת "באט אנד צ'ט" ולא הוביל את המהלכים המפורטים באישום הרביעי. כן ציין, כי מהעדויות עלה שהצו שניתן להקפאת הליכים כמו גם העברת הנכסים ל"גלובל טרגט" לא הוסתרו מעיני המנהלים המיוחדים. הוא הפנה לעדותו של העד עו"ד יואב אוסישקין, לפיה לא ניתן היה לעשות שימוש בכספים שהגיעו מנקודת הקצה, ולפיכך לא הייתה משמעות להמשך הפעילות העבריינית ולצו הקפאת ההליכים ולא נגרם כל נזק מביצוע העבירה. הנאשם לא נהנה כלל מאותה פעילות עבריינית המתוארת באישום הרביעי. לדבריו, לא בכדי נעשה תיקון משמעותי באישום המקורי לפיו הואשמו הנאשמים בגניבה והפרת אמונים בתאגיד.

1. באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, עמד הסנגור על נסיבותיו האישיות של הנאשם – אדם בן 62, אב לשישה ילדים, וסב ל-9 נכדים. כעולה מעדותה של בתו, ההליך הפלילי הסב פגיעה קשה למשפחה וגרם נזק כבד לשמו הטוב של הנאשם, אשר הוא כשלעצמו מבסס טענה של הגנה מן הצדק. הסנגור הטעים כי לנאשם נגרם עוול של ממש בעקבות העבירה שיוחסה לו מלכתחילה של הלבנת הון, אשר סופה שנמחקה מכתב האישום. לדבריו, הנאשם חווה עשור של סבל ועינוי דין. דלתות נטרקו בפניו בשל פרסומים כוזבים אודות היותו עבריין צמרת, הגם שמעולם לא היה מעורב בפלילים. עד אשר נמחק אותו אישום מכתב האישום, לא יכול היה הנאשם לפתוח תיק במע"מ, לקבל קרדיט בבנק ואפילו כרטיס אשראי נמנע ממנו. כן נמנעה ממנו האפשרות להוציא ויזה לארה"ב ולבקר את ילדיו ונכדיו. די בסבל שנגרם לו כדי למנוע את שליחתו למאסר, כך הסנגור. באשר למצבו הכלכלי הרעוע נכון לעת הזו והקשיים שהיו מנת חלקו בעשור האחרון, הפנה הסנגור גם לעדותה של לימור ברזילי.
2. הסנגור ביקש לשקול לקולא את הודיית הנאשם ונטילת האחריות מצדו מבלי לזקוף לחובתו את ניהול ההליך שכן, בעקבותיו הושג הסדר הטיעון, שצמצם את היקף האישומים ואופיים באורח משמעותי. הסנגור עמד על אופיו הטוב של הנאשם ותרומתו לקהילה, כפי שעלו מעדויות האופי מטעמו.
3. ב"כ הנאשם עמד על חלוף הזמן הממושך מאז בוצעו העבירות ועד היום – תקופה של כ – 16 שנים מאז החלו העבירות (12 שנים מאז נסתיימו ב – 02'). גבי דידו בחלוף שנים כה רבות, מאבדת הענישה את משמעותה ותכליתה ואין כל הגיון בשליחת הנאשם למאסר, במיוחד לאור העובדה כי על נאשמים אחרים הושתו עונשים קלים יותר.
4. הסנגור הוסיף כי אם יוטל על הנאשם, סופו של יום, מאסר לריצוי בפועל, כי אז, אם יקוצר מנהלית, כנהוג, תיוותר תקופת מאסר בקירוב של ששה חודשים, להם הינו עותר שירוצו בעבודות שירות.
5. באשר לגובה הקנס – טען כי עפ"י סעיף 40ח' לחוק העונשין, בקביעת הקנס יש לשקול את מצבו הכלכלי של הנאשם נכון למועד גזר הדין ולא ליום ביצוע העבירה. בענייננו, גרמו ההליכים המשפטיים לקריסה כלכלית של הנאשם. לגישתו, לא יהיה זה נכון או ראוי לגזור על הנאשם עונש בהתאם ליכולתו הכלכלית לפני עשור אלא עפ"י מצבו דהיום – גישה אשר אומצה כאמור לתוך חוק העונשין בתיקון 113 והותוותה לראשונה ע"י בית המשפט העליון בע"פ 5029/99 חכמי נ' מדינת ישראל. לשיטת הסנגור, השיקול שמדבר על פגיעה בכיסו של הנאשם אינו רלוונטי, שעה שכבר נגרם לו נזק כלכלי חמור בעקבות העבירות שיוחסו לו של הלבנת הון, אשר נמחקו מכתב האישום. בנוסף, גרס כי אין הצדקה להשית על הנאשם כפל קנס לעומת הקנס שהוטל על הנאשם יורם צרפתי.
6. לאור כל האמור, עתר לכבד את עתירתו לעונש ולגזור על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות לצד קנס מתון.
7. הנאשם ניצל את זכותו לומר דברים אחרונים והביע צער על מעשיו.

דיון והכרעה

1. מספר תכליות עומדות ביסוד האיסור על הימורים ומשחקים אסורים; האחת, תכלית ערכית המבוססת על הכרה שאדם צריך להתפרנס מעבודה או משלח יד לגיטימיים ולא על דרך התעשרות מהירה התלויה בגורל. תכלית זו נועדה לעודד את האדם למצות את יכולתו הפיזית והשכלית בדרך התורמת לעצמו ולחברה. התכלית השנייה, עניינה במניעת התמכרות להימורים. ניסיון החיים מלמד כי מספרם של המפסידים בהימורים גדול מאלה המרוויחים מהם. מכאן, שאדם המכור להימורים עלול להביא את עצמו ואת משפחתו להפסדים כספיים באופן שהוא עלול להפוך לנטל עליהם ועל החברה בכללותה וכן לדרדרו לפשיעה ולו כדי למזער את הפסדיו או למען המשך מימון ההימורים (ראה ע"פ 6889/11 מדינת ישראל נ' אלירן עובד, להלן: "פס"ד עובד").
2. נקבע בפס"ד עובד, כי ההימור המקוון חמור מההימור "המסורתי". ראשית, ההימור המקוון מאפשר לאנשים להמר בפרטיות ובנוחיות מביתם בכל שעות היממה וזאת בשונה מהצורך להגיע למקום הימורים פיסי במקום מסוים ובהתחשב בשעות הפתיחה שלו. שנית, ההימורים המקוונים עלולים לחשוף גם קטינים הפגיעים במיוחד. שלישית, קשה להבטיח את יושר והגינות המשחקים המקוונים. כן, קיים חשש כי אתר המארגן הימורים ינצל את המידע הכלכלי שמספק לו המהמר על מנת לגנוב את כספו או את "זהותו". רביעית, מאפייניו הייחודיים של ההימור המקוון ובכלל זה – מהירותו, אופיו הבינלאומי והאנונימיות שלו יחד עם פוטנציאל ההעברה של סכומי כסף כבירים, עשויים למשוך מלביני הון להימורים באינטרנט באופן שיקשה מאוד על המעקב אחר התנהלותם הכלכלית. זאת ועוד, העובדה שההימור המקוון מאפשר לאדם להשתמש בכרטיס אשראי בצירוף התחושה הווירטואלית שהוא מעניק, מעצימים את החשש כי המהמר יהמר לא רק על תכולת ארנקו אלא על תכולת חשבון הבנק שלו ושל התלויים בו.
3. הנה, אף אם לא כל העילות המפורטות יפות לענייננו, הרי שדי בקיום חלקן כדי לשקף את חשיבותה של ענישה חמורה ומרתיעה על מארגני משחקים אסורים באמצעות האינטרנט.
4. ובאשר לעבירות המס והמע"מ בהן הורשע הנאשם, נקבע לא אחת כי על מדיניות הענישה לשקף את הסכנה הגדולה הרובצת לפתחה של עבריינות כלכלית, הקושי והמורכבות באיתור העבירות הללו והוקעתן. המסר שצריך לצאת תחת ידו של בית המשפט ברור וחד. לעניין זה ראה דברי בית המשפט העליון:

"יש להתייחס בחומרה יתרה לעבירות המס, בשל הפגיעה באינטרסים חברתיים חשובים כתוצאה מביצוע עבירות אלו, היינו: פגיעה בקופת המדינה ובערך השוויון בין האזרחים הנדרשים לשלם מס אמת. חומרה זו הובילה לגישה, לפיה בעבירות המס יש ליתן משקל מכריע לאינטרס הציבורי, ובכלל זה לשיקולי ההרתעה, ולהעדיף אותו על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם" (רע"פ 1717/14 ליזרוביץ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 30.3.14)).

ומן הכלל אל הפרט;

1. כפי שצוין בגזר הדין בנוגע לנאשם יורם צרפתי, מצויות העבירות שביצע הנאשם דנן ברף חומרה גבוה. כעולה מכתב האישום המתוקן, אשר בעובדותיו הודה הנאשם, הוא החזיק בתפקיד ניהולי מרכזי בארגון המשחקים האסורים המקוונים והונע מרצון לגרוף רווחים קלים בהיקפים גדולים. בכך לא די. הנאשם הגדיל לעשות משנתן ידו לגריעת סכומי עתק של עשרות מיליוני שקלים מקופת המדינה. מדיניות הענישה בעבירות אלו ברורה ובהירה – המבצע עבירות אלו ירצה עונש מאסר מאחורי סורג ובריח לתקופות ממושכות (ר' לעניין זה פס"ד עובד).
2. ערה אנוכי לטיעוני הסנגור בדבר קיומה של אכיפה בררנית והגנה מן הצדק. מבלי להיכנס לשאלה אם היה מקום לפטור את העוסקים במלאכת פיתוח התוכנה והתמיכה הטכנית מאחריות, הרי שאין לגזור גזירה שווה מעניינם על עניינו של הנאשם, אשר היה היזם, המארגן והמנהל, מי שהניע את גלגלי התעשייה כדי לגרוף את רווחיה העצומים. לא בכדי עמד חלקו ברווחיה על 45%, אף לא לשם שמיים הוא נרשם בספרי רשם החברות כאחד ממנהליה.
3. אכן, כתב האישום תוקן באורח משמעותי לקולא ויש לתיקון זה השלכה על העונש שיש להשית על הנאשם. יש להניח כי אלמלא התיקון, הייתה המאשימה עותרת לעונש חמור פי כמה מהעונש המתון לו עתרה.
4. מנגד, נסיבותיו המיוחדות לקולא של הנאשם כפי שפורטו בהרחבה על ידי הסנגור והעדים יילקחו בחשבון בשקילת העונש; הן הנסיבות האישיות, הן הנזק שנגרם לו עקב העבירות שיוחסו לו בגין הלבנת הון, אשר נמחקו מכתב האישום והן חלוף הזמן הרב ועברו הנקי של הנאשם, יישקלו לקולה. כן, יינתן משקל להודייתו ולחיסכון בזמן שיפוטי.
5. לצד אלו, קיים עקרון האחידות בענישה, אשר מחייב קיומו של איזון הולם בין העונשים המוטלים על נאשמים בגין עבירות דומות באותה פרשייה. הגם שעסקינן בהסדרי טיעון, הרי שאין להתעלם מהעונש שהושת על נאשם 6 (יורם צרפתי), בן שנת מאסר בגין מעשים דומים. ערה אנוכי לכך שהנאשם 6 העלים ממס הכנסה סכומים בהיקפים גדולים מאלו שהועלמו בדנן. מאידך, מקומו של הנאשם דנן בפירמידת הניהול היה גבוה יותר, כמו גם חלקו ברווחים. בנוסף, לחובתו הרשעה בעבירה חמורה נוספת של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.
6. בעניינו של הנאשם 6 ציינה באת כוח המאשימה כי מתחם הענישה הקיים נע בין 12 ל – 24 חודשים. בענייננו, גרס הסנגור מנגד, כי הרף התחתון במתחם הענישה בנוגע לנאשם עומד על מאסר בעבודות שרות. איני מקבלת טענה זו. מתחם הענישה בעניינו של הנאשם, על פניו, חמור מזה של הנאשם 6 לנוכח מקומו הגבוה בסולם הניהול ועבירת המרמה שהתווספה למניין העבירות בהן הורשע. זאת ועוד, עבירות המס והמע"מ כשלעצמן, כאשר הן מלוות באי הסרת המחדלים – מקימות רף ענישה חמור ממאסר בעבודות שרות. אמנם, במסגרת הסדרי טיעון ניתן לסטות מטעמים מיוחדים ממתחמי ענישה, אולם להשקפתי, אין זה המקום לעשות כן.
7. חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, אופיין, אורך התקופה בה בוצעו וסכומי העתק שנגרפו בעקבותיהן, לרבות העבירות החמורות של העלמת מס ותשלומי מע"מ – כל אלו מעמידים מתחם ענישה דומה ואף חמור מזה שהוצג ביחס לנאשם 6.
8. העולה מהאמור לעיל הוא כי אין לאבחן לקולא את עניינו של הנאשם דנן מזה של הנאשם 6. יתירה מזו, העונש שהושת על הנאשם 6 נוטה לקולא ומתחשב עד מאוד בנסיבותיו האישיות, בעברו הנקי ובחלוף הזמן הרב. כך אף באשר לנאשם דנן; לא נעלמה מעיני אישיותו המיוחדת, הנדיבה והחיובית, פועלו למען אחרים ותרומתו לנזקקים בפרט ולקהילה בכלל. אלמלא הנסיבות הללו, היה מקום להשית על הנאשם עונש חמור פי כמה מזה לו עתרה המאשימה.
9. עם זאת, סבורני כי ראוי להקל בעונשו של הנאשם ככל שזה נוגע לגובה הקנס ולו בשל הנזק שנגרם לו עקב העבירות של הלבנת הון שהיו תלויות ועומדות נגדו ואשר נמחקו מכתב האישום המתוקן.
10. משכך, לאחר ששקלתי את כל השיקולים לחומרה ולקולה, אני מטילה על הנאשם 4 את העונשים הבאים:
11. 12 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו.
12. קנס בסך 250,000 ₪ או 20 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב – 30 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.11.15. לא ייפרע תשלום אחד במועדו תעמוד כל היתרה לפירעון מלא.
13. מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים משך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה בה הורשע.
14. ניתן בזאת צו שאוסר את יציאת הנאשם מהארץ עד לסיום ריצוי מאסרו ותשלום הקנס.
15. אני מטילה על כל אחת מהנאשמות "גלובל טרגט" ו"נט מרקט" קנס בסכום של 1,000 ₪.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט העליון.

ניתן היום, ח' תשרי תשע"ה, 02 אוקטובר 2014, במעמד הנאשמים וב"כ הצדדים.