כתב האישום - כללי

1. כנגד הנאשם 2, מרדכי (מוטי) מנשה ושמונה אחרים (לרבות חברות שונות, ביניהן הנאשמת 3, להלן: "הנאשם", "הנאשמת" וביחד "הנאשמים") הוגש כתב אישום שעיקרו עבירות של ארגון משחקים אסורים ועבירות מסים בהיקף של מיליוני שקלים. במסגרת הליך גישור, הודה והורשע הנאשם בעובדות כתב אישום מתוקן.
2. על פי עובדות כתב האישום המתוקן סייעו הנאשמים לארגן, לערוך ולנהל, משחקים אסורים, הימורים ומקומות משחקים אסורים כהגדרתם בחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן בהתאמה: "משחקים אסורים"/"הימורים" ו-"חוק העונשין" או "החוק") באמצעות תוכנת הימורים באתר אינטרנט בשם Bat & Chat (להלן: "התוכנה" ו"האתר", בהתאמה). המשחקים האסורים נערכו בפועל החל מחודש אפריל 2000 בבתי קפה – אינטרנט, קיוסקים, תחנות טוטו/לוטו וכיוב' - מקומות בישראל, שתפקדו הלכה למעשה כבתי קזינו, שחלף מכונות מזל – הותקנו בהם מחשבים שהיו מקושרים לאתר (להלן: "נקודות הקצה").
3. הנאשמים ביחד עם אחרים, חברו יחדיו לצורך סיוע לארגון ועריכה של משחקים אסורים בנקודות הקצה, בהן התבצעו המשחקים האסורים. הם היו אחראים על פיתוח התוכנה ותחזוקתה תוך שימוש באשכול חברות אשר חלקן הועמדו לדין בגדר הפרשייה נושא כתב האישום.
4. בראשית שנת 1998, הקימו הנאשם וראובן גבריאלי חברה לפיתוח התוכנה Bat & Chat (היא הנאשמת) ולשם כך חברו לקבוצת אנשי עסקים.
5. שרתי התוכנה העיקריים הוצבו באיים הקריביים ובקנדה והופעלו על-פי רישיון הימורים מקומי. במקביל, הוקמה בקפריסין חברה למתן שירותי תמיכה לתוכנה וניהול לקוחות, שנוהלה ונשלטה מישראל על ידי הנאשם.
6. הנאשמים שיווקו את התוכנה לזכיינים שהפיצו אותה למהמרים כנגד עמלה מרווחי הזכיינים. הזכיין הדומיננטי פעל בישראל תחת השם "נט-קזינו" ועל-פי הסכם בינו לבין הנאשמים, הייתה הנאשמת זכאית לקבל עמלה בשיעורים שנעו בין 15%-29% בגין העמדת התוכנה לשימושה.
7. החל מאפריל 2000 הפעיל "נט - קזינו" מערך מסועף של עשרות נקודות קצה ברחבי הארץ להימורים בתוכנה. הכנסותיו מפעילות זו עמדו על כ-12.5 מיליון דולר במהלך השנים 2000-2002. מסכום זה זכתה הנאשמת לחלקה על פי השיעורים שנקבעו לעיל.

אישום ראשון

1. בהמשך למתואר לעיל, סייעו הנאשמים בתקופה הרלבנטית לארגן משחקים אסורים כדלקמן:
   1. פיתוח תוכנות ששימשו את האתר;
   2. תחזוקת האתר, שרתיו וכיוב';
   3. מתן תמיכה טכנית למשתמשים בתוכנה;
   4. ניהול התחשבנות כספית בין נקודות הקצה, לבין משווקי האתר (נט קזינו) ובין משווקי האתר הנ"ל לבין הנאשמת.
2. כן סייעו לערוך משחקים מקוונים אסורים בנקודות הקצה ובין היתר: משחקי "רולטה", "וידאו פוקר", "בלאק- ג'ק" ו"סלוט משין".
3. על יסוד האמור, הורשעו הנאשמים על פי הודאתם בעבירות של סיוע לארגון משחק אסור והימור – לפי סעיף 225 לחוק העונשין ביחד עם סעיף 31 לחוק וסיוע לערוך משחק אסור והימור לפי אותם סעיפים.

אישום שני

1. על פי עובדות האישום השני, סייע הנאשם לנציגי נט קזינו לקבל דבר במרמה, כאשר הסכים לבקשה שהגישו נושי הנאשמת לצו הקפאת הליכים ואפשר אף את הארכת תקפו מעת לעת ובה בעת סייע לאחרים לשלוח יד בנכסי הנאשמת, נטל ועשה שימוש בציודה, בקודים ובסיסמאות התוכנה וכן בקניינה הרוחני. כן, גבה תקבולים שהתקבלו עקב ההימורים בתוכנה – אשר נועדו להזין את קופת הנשייה.
2. על יסוד המתואר לעיל, הורשע הנאשם בעבירה של סיוע לקבל דבר במרמה – לפי סעיף 415 לחוק העונשין ביחד עם סעיף 31 לחוק.

אישום שלישי

1. על פי עובדות האישום השלישי, הסתירו הנאשמים משלטונות המס את עיסוקם בניהול עסקי משחקים אסורים וכן את ההכנסה שצמחה להם מעיסוקם. כמו כן, בדוחות שהגישו מסרו הנאשמים תרשומות כוזבות בהשמיטם את ההכנסות שהיה עליהם לדווח עליהן והכל תוך שימוש במרמה עורמה ותחבולה, במזיד ובכוונה להתחמק ממס.
2. לפיכך, הורשעו הנאשמים בעבירות שעניינן השמטה מתוך דו"ח שנערך על פי הפקודה בכוונה להתחמק ממס – לפי סעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה (2 עבירות לנאשם 1 ביחד עם סעיף 224 לפקודת מס הכנסה ו- 2 עבירות לנאשמת 2) וכן מסירה בדו"ח על פי הפקודה אמרה או תרשומת כוזבת בכוונה להתחמק ממס – לפי סעיף 220(2) לפקודת מס הכנסה (2 עבירות לנאשם 1 ביחד עם סעיף 224 לפקודת מס הכנסה ו- 2 עבירות לנאשמת 2).

האישום הרביעי

1. על פי עובדות האישום הרביעי, סייע הנאשם לנאשמת לעשות שימוש במרמה או בתחבולה, במזיד ובכוונה להתחמק או להשתמט מתשלום מס ערך מוסף בגין עסקאות המשחקים האסורים וכן סייע לה למסור למנהל מע"מ דו"חות הכוללים ידיעות כוזבות במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס ערך מוסף בגין עסקאות המשחקים האסורים.
2. על יסוד המתואר לעיל, הורשעו הנאשמים בעבירות שעניינן מסירת ידיעה כוזבת במטרה להתחמק מתשלום מס, לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו – 1975 (להלן: "חוק מע"מ") (2 עבירות לנאשם 1 ביחד עם סעיף 119 לחוק מע"מ ו- 2 עבירות לנאשמת 3).

הסדר הטיעון

1. עפ"י הסדר הטיעון הגבילה המאשימה את עתירתה לעונש מאסר בן 12 חודשים. הנאשם טען לעונש כראות עיניו. בנוסף, הציגו הצדדים טיעוניהם, איש איש לפי שיקול דעתו בנוגע לגובה הקנס. כן הוסכם כי יושת על הנאשם מאסר על תנאי על פי שיקול דעת בית המשפט.

טיעוני הצדדים

1. ב"כ המאשימה עתרה להשית על הנאשם עונש מאסר בן 12 חודשים לצד עונשים נלווים כפי שיפורטו בהמשך ובאשר לנאשמת – קנס בסך 1,000 ₪ שכן מדובר בנאשמת חדלת פירעון. היא עמדה על הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה ממעשי הנאשמים – מניעת התמכרות להימורים והימנעות מהפיכת המהמר לנטל על החברה ועל משפחתו. כמו כן הטעימה כי בביצוע עבירות המס, נטלו הנאשמים סכומי עתק מקופת המדינה. עבירות אלה פוגמות אף בערכי יסוד כגון שוויון חברתי, חלוקה הוגנת של הנשיאה בנטל והכוונת ההתנהגות הציבורית. מידת הפגיעה בערכים החברתיים הינה רבה והעבירות מצויות ברף הגבוה של החומרה.
2. התובעת ציינה כי בכל אחת משנות המס 2000-2002 השמיטו הנאשמים הכנסה בסך 7,546,948 ₪ אשר מס התשומות הנדרש בגינה עומד על 1,270,619 ₪. תקופת ההעלמה בוצעה משך 3 שנים, עובדה המעידה על שיטתיות ותכנון להתחמק ממס להבדיל ממעידה חד פעמית. כך אף ביחס לעבירות ההימורים אשר בוצעו במהלך אותה תקופה ואפשרו חשיפתם של המוני מהמרים לתוכנה. בהסתמכה על הלכה פסוקה, גרסה התובעת, כי הנזק שנגרם כתוצאה מעבירות הימורים באינטרנט עולה עשרות מונים על זה הנגרם כתוצאה מעבירות הימורים "מסורתיות".
3. התובעת סקרה את מדיניות הענישה הנוהגת שעניינה השתת עונשי מאסר ממושכים וכן קנסות גבוהים בגין עבירות הימורים באינטרנט, בהתחשב בסכומי העתק ש'מגלגלות' חברות ההימורים. בהתייחסה לעבירות המס, טענה כי סכום ההשמטה הגבוה מחייב השתת עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח ואין להסתפק במאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות.
4. משנה חומרה ייחסה התובעת להרשעת הנאשם בעבירה של סיוע לקבלת דבר במרמה אשר אף בעטיה ראוי להעלות את רף הענישה.
5. באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, הטעימה את הנזק הרב שנגרם לציבור כתוצאה מביצוע העבירות, את התכנון והתחכום הכרוך בהן, את חלקו היחסי הרב של הנאשם בביצוע העבירות מכוח היותו היוזם בפיתוח התוכנה והאחראי (ביחד עם אחרים) על פיתוחה ותחזוקתה.
6. לאור האמור לעיל, הציעה התובעת מתחם ענישה אשר נע בין 12-30 חודשי מאסר בפועל.
7. בתוך מתחם הענישה המוצע, ביקשה התובעת שלא לייחס משקל של ממש לחיסכון בזמן השיפוטי בהינתן העובדה שהודיית הנאשם ניתנה לאחר כ-6 שנות התדיינות בבית המשפט, הגם שציינה כי יש ליתן משקל מסוים לנטילת האחריות, סופו של יום. כן ביקשה להגביל את המשקל שיינתן לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות (14 שנים מתום ביצוען) הואיל ולדבריה שיקללה המאשימה שיקול זה בעתירתה העונשית לעיל. בהקשר זה ציינה כי השיהוי בהגשת כתב האישום נבע בשל מורכבות הפרשייה וההליך בבית המשפט מתנהל משנת 2009. התובעת הטעימה כי הנאשם לא הסיר את המחדל. לקולה ציינה את עברו הנקי.
8. באשר לקנס גרסה כי בעבירות פיסקליות לגובה הקנס משקל רב בהרתעת הרבים, שאם לא כן, תהפוך העבירה ל'משתלמת' בהיבט הכלכלי. התובעת הפנתה לפסיקה מתאימה וביקשה להשית על הנאשם קנס בסך 250,000 ₪. לשיטתה סכום זה משקף את חלקו במערך העברייני אגב התחשבות במצבו הכלכלי ובעונש המאסר המתון לו עתרה.
9. בנוסף, ביקשה ב"כ המאשימה להורות על הגבלת מינויו של הנאשם כדירקטור בחברות ציבוריות ופרטיות וכן כנושא משרה בחברות ציבוריות ובחברות אג"ח, למשך 5 שנים מיום הרשעתו בעבירות, בשל העבירה של סיוע לקבלת דבר במרמה בה הורשע ועל יסוד סעיף 226 לחוק החברות. הגם שאחד מיסודות סעיף 226 הוא הרשעה בעבירה המושלמת, הרי שלשיטתה עבירת הסיוע לעניין זה שקולה לעבירה המושלמת. תכלית ההוראה היא הגנה על הציבור מפני דירקטורים שהתנהגותם אינה הולמת סטנדרט התנהגות דירקטור בחברה ציבורית. בנוסף, הפנתה התובעת לסעיף 34ד' לחוק העונשין הקובע כי "מלבד אם נאמר בחיקוק או משתמע ממנו אחרת, כל דין החל על הביצוע העיקרי של העבירה המושלמת חל גם על ניסיון, שידול, ניסיון לשידול או סיוע לאותה עבירה".
10. התובעת הוסיפה כי ביחס לעבירות ההימורים ועבירות המס בהן הורשע הנאשם, רשאי בית המשפט להורות על פסלות מינויו כדירקטור לאור חומרת העבירות ונסיבותיהן (סעיף 226(א1)). אף מהטעם הזה ראוי להגביל את מינויו של הנאשם כדירקטור.
11. ב"כ הנאשם, עוה"ד ניר רשף, עתר להסתפק בעונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס מינימלי. לשיטתו, מבין הנאשמים שהורשעו ונדונו בפרשה זו, דומה עניינו של הנאשם דנא לזה של הנאשם 4, עזרא (שוני) גבריאלי (להלן: "גבריאלי"), הגם שהדגיש כי בעוד שהלה הורשע בעבירות מושלמות, הרי שהנאשם הורשע בעבירות סיוע בלבד. בנוסף, לגבריאלי יוחסו עבירות של ארגון הימורים בהיקף גבוה בעשרות מונים מאלו שיוחסו לנאשם. הסנגור הוסיף, כי החברה שהובילה את המהלכים הבלתי חוקיים וגרפה את עיקר הרווחים לכיסה הייתה נט קזינו והעומדים בראשה, להבדיל מחברת בט אנד צ'ט אשר למן הרגע הראשון ספגה הפסדים, והובילה למפלתו הכלכלית של הנאשם עוד בשנת 2001. עוד טען הסנגור, כי בהינתן ההפסדים הגדולים של חברת בט אנד צ'אט, אשר נאמדו בכ- 32 מיליון ₪, בפועל לא נגרם חיסרון כיס למדינה כתוצאה מביצוע עבירות המס.
12. הסנגור טען, כי על פי כתב האישום פעילות הנאשמים החלה בשנת 1998 אולם עד שנת 2000 לא נעשה כל מעשה בלתי חוקי. לנאשם היה חזון בדמות בניית חברה גדולה ברמה עולמית שיהיו לה זכיינים ברחבי העולם ולשם הגשמתו השקיע כספים רבים בגיוס אנשי מקצוע ופיתוח התוכנה לרבות מאמצים כבירים להסדרת חוקיותו, בין היתר, באמצעות מיקום השרתים בחו"ל. בין החזון לבין פעילותו של נט קזינו אין ולא כלום. כספי השקעתו ירדו לטמיון והוא נקלע למצוקה אשר בעטיה נאלץ לשתף פעולה עם נט קזינו אשר גרפה רווחים וקיזזה מהם את הפסדי בט אנד צ'ט, הואיל והייתה ערבה להתחייבויותיה בתחילת דרכה של בט אנד צ'ט.
13. הסנגור הטעים את חלוף הזמן הרב מאז ביצוע העבירות, אשר הסתיימו לפני כ- 14 שנים. הוא הפנה לפסק דינו של בית המשפט העליון בערעורו של גבריאלי (ע"פ 7696/14 גבריאלי נ' מדינת ישראל, פורסם בנבו, 11.2.15) אשר עונשו הופחת מ- 12 חודשי מאסר ל-9 חודשים בדגש על חלוף הזמן והימשכות ההליכים. מאז פסק הדין חלפו שנה ו-3 חודשים נוספים.
14. נטען כי בתחילת שנות ה- 2000 מדיניות הענישה בגין עבירות הימורים צפתה פני העתיד. זאת ועוד, טרם גובשה מדיניות ברורה ביחס להימורים באינטרנט המתבצעים בישראל כשהשרתים בחו"ל והקביעה כי מדובר בעבירה פלילית נקבעה לראשונה בשנת 2010, שמונה שנים לאחר סיום הפרשה דנן. לטענת הסנגור, נאשמים שהורשעו בעבירות סיוע – נשאו בעונשים של 3-4 חודשי עבודות שירות במסגרת הסדרי טיעון.
15. הסנגור טען לאכיפה בררנית אשר כשלעצמה מהווה טעם להקלה בעונש. לשיטתו, עובדים שניהלו נקודות קצה בישראל וגרפו רווחים גדולים לכיסם, בהיותם מודעים לאי חוקיות מעשיהם, לא הועמדו לדין. הסנגור הפנה לפסיקה המצדיקה לגישתו הקלה בעונש בנסיבות אלו.
16. בהתייחסו לנסיבותיו האישיות של הנאשם – הטעים הסנגור את מצבו הכלכלי הרעוע מאז קריסתה של בט אנד צ'ט בשנת 2001, ממנה לא השתקם עד עצם היום. צוין, כי החל מיוני 2001 הוגבל חשבונו של הנאשם ובשנת 2002 ננקטו נגדו הליכי פשיטת הרגל. בשנת 2003 ניתן צו כינוס. בשנת 2009 אושר הסדר נושים ועד עצם היום לא השלים הנאשם את פירעון חובותיו. נבצר מהנאשם, לדבריו, לעמוד בתשלומים העתידיים הקבועים בהסדר הנושים, ולפיכך הוא דוחה אותם מפעם לפעם. לפיכך, אף לא יוכל לעמוד בקנס שהמאשימה מבקשת להטיל עליו. הסנגור הוסיף כי החברה בה הועסקו הנאשם ואשתו בשנים האחרונות נקלעה לקשיים ולאחרונה הוכרזה כפושטת רגל.
17. ב"כ הנאשם הפנה לסעיף 40ח' לחוק העונשין הקובע כי על בית המשפט להתחשב במצבו הכלכלי של נאשם לצורך קביעת גובה הקנס. לדבריו, הטלת קנס גבוה כפי שמבקשת המאשימה, שהנאשם אינו יכול לעמוד בו, משמעה השתת מאסר בפועל ולא לכך התכוון המחוקק. בנוסף, הטלת עבודות שירות להבדיל ממאסר בפועל, תאפשר לנאשם להמשיך לעבוד בערבים ולשלם את חובותיו, לרבות קנס שיוטל עליו.
18. הסנגור הדגיש כי מדובר בנאשם נורמטיבי, נעדר עבר פלילי, אשר שיתף פעולה בחקירתו, הודה ונטל אחריות על מעשיו וחסך בזמן שיפוטי. הוא נשוי ואב ל- 5 ילדים, הצעירים מביניהם בני 15.5 ו- 4.5 שנים. בשירותו הצבאי שירת בסיירת מטכ"ל ובהמשך השתלב בקורס טיס אך נבצר ממנו לסיימו בשל הפרופיל הצבאי שירד. במשך 10 שנים שירת בשירות מילואים פעיל ומלא. באשר לרעייתו, הוגשו מסמכים רפואיים המלמדים כי היא סובלת מסכרת.
19. הסנגור עתר להימנע מהגבלה כלשהי בקשר לסעיף 226 לחוק החברות. הוא ביקש לאבחן את עניינו של הנאשם מענייניהם של אחרים, בזיקה לפסיקה שהגישה התובעת, העוסקת במנהלים, נושאי משרה ודירקטורים שביצעו עבירות בתוקף תפקידיהם בחברות ובתאגידים. לדבריו, אין בנמצא ולו פסק דין אחד בגדרו מנע בית המשפט מנאשם לשמש כדירקטור בגין עבירות שביצע 15 שנים קודם לכן ושאינן קשורות לעיסוקו כדירקטור. הוטעם, כי כיום מצוי הנאשם במקום אחר בחייו ולכך יש להוסיף, כי במהלך תקופה בת 10 שנים היה מנוע מלשמש כדירקטור, בשל הליכי פשיטת הרגל. לפיכך, הוא נענש דיו במישור זה ואין להוסיף ולהענישו. לא בכדי הותיר המחוקק לבית המשפט הסמכות לקבוע אימתי להחיל הגבלה זו. מאז שנת 2012 מכהן הנאשם כדירקטור וכיום הוא במגעים עם חברה ציבורית נוספת. לפיכך, החלטה למנוע ממנו אפשרות זו תפגע אנושות בסיכוייו להשתקם ותגדע את מטה לחמו.
20. הסנגור גרס כי על בית המשפט ליתן דעתו לעקרון הענישה האינדיבידואלית מחד ולעקרון אחידות הענישה מאידך. אלו, בשילוב עיקרון ההלימה, מובילים לטעמו למסקנה כי יש להסתפק בעונשים אשר הוצעו על ידו.
21. הנאשם ניצל את זכותו לומר דברים אחרונים והביע צער וחרטה על מעשיו. לדבריו, אם יישלח למאסר, משפחתו תקלע למצוקה כלכלית קשה ללא יכולת להתפרנס. הנאשם ציין כי, בין היתר, הינו חובש בהכשרתו ולכן גרס כי אם יישלח לבצע עבודות שירות תצא החברה נשכרת ואילו אם יישלח למאסר לא תהא בכך תועלת כלשהיא.

דיון והכרעה

1. כפי שציינתי בגזרי דין קודמים בפרשייה דנן, מספר תכליות עומדות ביסוד האיסור על הימורים ומשחקים אסורים; האחת, תכלית ערכית המבוססת על הכרה שאדם צריך להתפרנס מעבודה או משלח יד לגיטימיים ולא על דרך התעשרות מהירה התלויה בגורל. תכלית זו נועדה לעודד את האדם למצות את יכולתו הפיזית והשכלית בדרך התורמת לעצמו ולחברה. התכלית השנייה, עניינה במניעת התמכרות להימורים. ניסיון החיים מלמד כי מספרם של המפסידים בהימורים גדול מאלה המרוויחים מהם. מכאן, שאדם המכור להימורים עלול להביא את עצמו ואת משפחתו להפסדים כספיים באופן שהוא עלול להפוך לנטל עליהם ועל החברה בכללותה וכן לדרדרו לפשיעה ולו כדי למזער את הפסדיו או למען המשך מימון ההימורים (ראה ע"פ 6889/11 מדינת ישראל נ' אלירן עובד, להלן: "פס"ד עובד").
2. נקבע בפס"ד עובד, כי ההימור המקוון חמור מההימור "המסורתי". ראשית, ההימור המקוון מאפשר לאנשים להמר בפרטיות ובנוחיות מביתם בכל שעות היממה וזאת בשונה מהצורך להגיע למקום הימורים פיסי במקום מסוים ובהתחשב בשעות הפתיחה שלו. שנית, ההימורים המקוונים עלולים לחשוף גם קטינים הפגיעים במיוחד. שלישית, קשה להבטיח יושר והגינות המשחקים המקוונים. כן, קיים חשש כי אתר המארגן הימורים ינצל את המידע הכלכלי שמספק לו המהמר על מנת לגנוב את כספו או את "זהותו". רביעית, מאפייניו הייחודיים של ההימור המקוון ובכלל זה – מהירותו, אופיו הבינלאומי והאנונימיות שלו יחד עם פוטנציאל ההעברה של סכומי כסף כבירים, עשויים למשוך מלביני הון להימורים באינטרנט באופן שיקשה מאוד על המעקב אחר התנהלותם הכלכלית. זאת ועוד, העובדה שההימור המקוון מאפשר לאדם להשתמש בכרטיס אשראי בצירוף התחושה הווירטואלית שהוא מעניק, מעצימים את החשש כי המהמר יהמר לא רק על תכולת ארנקו אלא על תכולת חשבון הבנק שלו ושל התלויים בו.
3. הנה, אף אם לא כל העילות המפורטות יפות לענייננו, הרי שדי בקיום חלקן כדי לשקף את חשיבותה של ענישה חמורה ומרתיעה על מארגני משחקים אסורים באמצעות האינטרנט.
4. ובאשר לעבירות המס והמע"מ בהן הורשע הנאשם, נקבע לא אחת כי על מדיניות הענישה לשקף את הסכנה הגדולה הרובצת לפתחה של עבריינות כלכלית, הקושי והמורכבות באיתור העבירות הללו והוקעתן. המסר שצריך לצאת תחת ידו של בית המשפט ברור וחד. לעניין זה ראה דברי בית המשפט העליון:

"יש להתייחס בחומרה יתרה לעבירות המס, בשל הפגיעה באינטרסים חברתיים חשובים כתוצאה מביצוע עבירות אלו, היינו: פגיעה בקופת המדינה ובערך השוויון בין האזרחים הנדרשים לשלם מס אמת. חומרה זו הובילה לגישה, לפיה בעבירות המס יש ליתן משקל מכריע לאינטרס הציבורי, ובכלל זה לשיקולי ההרתעה, ולהעדיף אותו על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם" (רע"פ 1717/14 ליזרוביץ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 30.3.14)).

ומן הכלל אל הפרט;

1. כפי שצוין בגזר הדין בנוגע לנאשמים צרפתי וגבריאלי (שוני), מצויות העבירות שביצע הנאשם דנן ברף חומרה גבוה הגם שאין להתעלם מהעובדה לקולה, לפיה הנאשם הורשע בסיוע לביצוען. עם זאת, ברי כי הנאשם יזם ופיתח את תכנת המשחקים האסורים המקוונים בבחינת "המוח" שעמד מאחוריה. כחבריו, אף הוא הונע מהרצון לגרוף רווחים קלים בהיקפים גדולים הגם שסופו של יום שכרו יצא בהפסדו. אף הוא נתן ידו לגריעת סכומים מקופת המדינה.
2. אין בידי לקבל את טענת האכיפה הבררנית אל מול מנהלי בט אנד צ'ט. בית המשפט העליון קבע בפסק הדין בעניינו של גבריאלי כדלקמן:

"כדי להעביר את הנטל אל הרשות להסביר מדוע אכפה את הדין בצורה בררנית, פשיטא כי הנטל הראשוני רובץ על המערער להראות, לכל הפחות, כי עניינו אכן שקול לעניינו של אחר אשר לגביו הוחלט שלא לנקוט הליכים; אך בשלב זה יעבור הנטל אל הרשות להראות כי מניעיה ענייניים ואינם נובעים משיקולים פסולים (ע"פ 4855/02‏ מדינת ישראל נ' בורוביץ, פ"ד נט(6) 776, 816-813 (2005); מ' טמיר אכיפה סלקטיבית 399-397 (תשס"ח)). בענייננו, לא מצאתי כי אלה פני הדברים, שעה שלא עלה בידי המערער להראות כי עניינו, כמנהל החברות וכבעל המניות העיקרי בהן, שקול לעניינם של מפעילי תחנות הקצה, אשר ברי כי חלקם הכולל במיזם ההימורים פחות. העובדה שהמדינה החליטה להגיש כתבי אישום אך נגד אלה שמעשיהם חמורים יותר נמצאת במובהק במתחם שיקול הדעת המסור לרשויות התביעה, וגם אם כאזרח היית מצפה שהיד תוכבד על עבריינים במובן זה שלא יהיו פטורים בלא כלום, אין הדבר עולה כדי אכיפה בררנית".

הדברים יפים לענייננו. מבלי להיכנס לשאלה אם היה מקום לפטור מאחריות את העוסקים במלאכת פיתוח התוכנה והתמיכה הטכנית, הרי שאין לגזור גזירה שווה מעניינם לעניינו, שכן הנאשם הוא שיזם ופיתח את התכנה, מי שהניע את גלגלי התעשייה כדי לגרוף את רווחיה.

1. אכן, כתב האישום תוקן באורח משמעותי לקולה ולכך יש השלכה על חומרת העונש. יש להניח כי אלמלא התיקון, הייתה המאשימה עותרת לעונש חמור יותר.
2. מנגד, נסיבותיו האישיות של הנאשם פורטו בהרחבה ויינתן להן המשקל הראוי בשקילת העונש; כך ביחס לנסיבות האישיות וכך אף ביחס לנזק שנגרם לו עקב העבירות שיוחסו לו בגין הלבנת הון, אשר נמחקו מכתב האישום. משקל יתר יינתן לחלוף הזמן הרב ממועד ביצוע העבירות כמו גם, לעברו הנקי של הנאשם. כן, יינתן משקל להודייתו ולחיסכון בזמן שיפוטי.
3. לצד אלו, קיים עקרון האחידות בענישה, אשר מחייב קיומו של איזון הולם בין העונשים המוטלים על נאשמים בגין עבירות דומות באותה פרשייה. הגם שעסקינן בהסדרי טיעון, הרי שאין להתעלם מהעונש שהושת על נאשם 6 (להלן: "צרפתי"), בן שנת מאסר בגין מעשים דומים. אמנם, צרפתי העלים סכומי עתק ממס הכנסה אולם מקומו בפירמידת הניהול היה נמוך מזה של הנאשם, אשר לחובתו הרשעה בעבירה חמורה נוספת של סיוע לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.
4. באת כוח המאשימה העמידה את מתחם הענישה על 12 עד 24 חודשים. הסנגור גרס כי הרף התחתון עומד על מאסר בעבודות שרות. ביחס לצרפתי נקבע מתחם של 12 – 24 חודשי מאסר. מתחם זה יפה אף לענייננו, בהתחשב במיקומו של הנאשם בסולם הניהול ובנוסף, העבירה של סיוע לקבלת דבר במרמה שהתווספה למניין העבירות בהן הורשע. זאת ועוד, עבירות המס והמע"מ כשלעצמן, בהינתן העובדה שהמחדלים לא הוסרו – מקימות רף ענישה חמור ממאסר בעבודות שרות.
5. חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, אופיין, אורך התקופה בה בוצעו לרבות העבירות של העלמת מס ותשלומי מע"מ – כל אלו מעמידים מתחם ענישה דומה ואף חמור מזה שהוצג ביחס לצרפתי.
6. לצד דברים אלו, יש להתחשב בקביעתו של בית המשפט העליון בעניינו של גבריאלי, אשר מצא להפחית מעונשו ולהעמידו על 9 חודשי מאסר, בדגש על חלוף הזמן. ראה דברי בית המשפט העליון שם:

"הימשכות הליכים: כפי שנפסק בבית משפט זה 'זכות היא הנתונה בידיו של מי שהועמד לדין, כי משפטו יסתיים במהירות. זאת, מפאת הקושי הטמון בסטטוס של נאשם, מפאת הלחץ והחשש המתמיד בו נתון הנאשם והקושי שטמון בניהול ההליכים נגדו על המשך ניהול תקין של חייו ועל אפשרותו להשתקם' (ע"פ 2103/07 הורוביץ נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 334 (2008) (להלן עניין הורוביץ);

בהמשך לכך נפסק, כי אף שהימשכות בלתי סבירה של ההליכים, אינה מצדיקה, ככלל, ביטולו של כתב האישום או את זיכויו של פלוני מהטעמים האמורים מעלה, יש בה כדי להביא להפחתת הענישה בעניינו (עניין הורוביץ, פסקה 336; עניין בן חיים, פסקה 14; עניין זגורי, פסקה ק"ה; ראו גם י' נקדימון הגנה מן הצדק 101 (מהדורה שניה, 2009)). דברים אלה הם נחלת השכל הישר, וגם בידיעת העומס שרשויות האכיפה וגם בתי המשפט נתונים בו, גם נאשם הוא אדם אשר לו נסיבות ורגשות, אלא אם כן הוא הוא הגורם להימשכות ההליכים, ואזי יש לו להלין רק על עצמו (ואל נכחד כי לעתים יש אינטרס לנאשם "למשוך" את המשפט מסיבות כאלה ואחרות, ואינני מדבר בענייננו שלנו דווקא). בית המשפט המחוזי אמנם נדרש להימשכות ההליכים כסיבה לענישה מקלה, וברי כי הדבר אף השפיע על טווח הענישה אותו הציעה המדינה מעיקרא במסגרת הסדר הטיעון, אולם סבורני כי בשים לב להימשכות החריגה של ההליכים אשר לא נמצא לה הסבר מניח דיו, ראוי ליתן לכך משקל נוסף בקבענו את ענשו של המערער".

1. בענייננו חלפה שנה נוספת עד הגיע הצדדים להסדר הטיעון. בהתחשב בעקרון אחידות הענישה וההלימה – ראוי אפוא להשית על הנאשם עונש אשר חומרתו פחותה מהעונש שהוטל על גבריאלי, שכן להבדיל מהאחרון, הורשע הנאשם בסיוע לביצוע העבירות, להבדיל מביצוע העבירות העיקריות.
2. כך אף ביחס לגובה הקנס, קל וחומר לנוכח הנזק שנגרם לנאשם עקב העבירות של הלבנת הון אשר יוחסו לו טרם תיקון כתב האישום.
3. ולעניין החלת סעיף 226 לחוק החברות – סבורני כי בנסיבות המתוארות, בהינתן חלוף הזמן הרב והעובדה שהנאשם הורשע בעבירה של סיוע לקבלת דבר במרמה – איני רואה להחיל עליו הוראת החוק דלעיל. חזקה על הנאשם כי לנוכח הרשעתו בעבירות נושא כתב האישום – ינהג בזהירות ובשיקול הדעת הראויים מכאן ולהבא בהיותו דירקטור.
4. משכך, לאחר ששקלתי את כל השיקולים לחומרה ולקולה, אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:
5. 7 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו.
6. קנס בסך 150,000 ₪ או 15 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב – 30 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.6.16. לא ייפרע תשלום אחד במועדו, תעמוד כל היתרה לפירעון מלא.
7. מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים משך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה בה הורשע.
8. ניתן בזאת צו שאוסר את יציאת הנאשם מהארץ עד לסיום ריצוי מאסרו ותשלום הקנס.
9. אני מטילה על הנאשמת "בט אנד צ'ט" קנס בסכום של 1,000 ₪.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט העליון.

ניתן היום, ו' אדר א' תשע"ו, 15 פברואר 2016, במעמד הנאשמים וב"כ הצדדים.