כללי

1. כנגד הנאשם 7 (להלן: "הנאשם") ושמונה אחרים (לרבות חברות שונות) הוגש כתב אישום שעיקרו עבירות של ארגון משחקים אסורים ועבירות מסים שונות בהיקף של מיליוני שקלים. במסגרת הליך גישור, הודה והורשע הנאשם בעובדות כתב אישום אשר תוקן (בעניינו בלבד).
2. עפ"י עובדות כתב האישום המתוקן, בתחילת שנת 2000 חבר הנאשם, לאורך תקופה של שנה, לחברות ואנשים נוספים אשר עסקו במהלך תקופה זו בארגון, עריכה וניהול משחקים אסורים, הימורים ומקומות משחקים אסורים כהגדרתם בחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"). המשחקים האסורים נערכו בפועל החל מחודש אפריל 2000 בבתי קפה-אינטרנט, קיוסקים, תחנות טוטו/לוטו וכיוב' מקומות בישראל, שתפקדו הלכה למעשה כבתי קזינו, אשר חלף מכונות מזל – הותקנו בהם מחשבים שהיו מקושרים לאתר (להלן: "נקודות הקצה").
3. בשנת 2000 היה הנאשם נציגו של מאיר אברג'יל בחברת נט מרקט יזום והשקעות בע"מ (להלן: "חברת נט-מרקט") ובבעלותו 1/3 ממניות החברה. ביתר מניות החברה החזיק עזרא גבריאלי (2/3 ממניות החברה). דא עקא, בפועל, הבעלות בחברת נט-מרקט התחלקה באופן שונה כך ש 45% היו בידי עזרא גבריאלי, 30% היו בידי מאיר אברג'יל ו-25% בידי יורם צרפתי. מאיר אברג'יל הפריש מחלקו לנאשם, שכאמור שימש כנציגו בחברת נט-מרקט.

אישום ראשון

1. בהמשך למתואר לעיל ובמסגרת התפקידים שהוטלו עליו, סייע הנאשם למעורבים הנוספים בארגון המשחקים האסורים בנקודות הקצה, בין היתר, בארגון משחקי "רולטה", "וידאו פוקר", "בלאק-ג'ק" ועוד, זאת באמצעות מחשבים שהיו מקושרים לאתר.
2. על יסוד עובדות אלו, הורשע הנאשם בגין האישום הראשון, בעבירות שעניינן סיוע לארגון משחק אסור והימור – לפי סעיף 225 לחוק העונשין ביחד עם סעיף 31 לחוק העונשין, סיוע לעריכת משחק אסור והימור – לפי סעיף 225 לחוק העונשין ביחד עם סעיף 31 לחוק העונשין.

האישום השני

1. עפ"י המתואר באישום השני, התקבלו תקבולי המשחקים האסורים בישראל – מקור הכנסתה של חברת נט-מרקט – באותן נקודות קצה בהן פעלה התוכנה. הנאשם היה אחראי, ביחד עם אחרים, להגשת דו"חות של חברת נט-מרקט, מכוח סעיף 131 לפקודת מס הכנסה.
2. בשנת המס 2000 פעל הנאשם, ביחד עם אחרים, במזיד ובכוונה להתחמק ממס ולעזור לאחרים להתחמק ממס, תוך שימוש במרמה, עורמה ותחבולה כמפורט בחלק הכללי לכתב האישום. על יסוד האמור, הורשע הנאשם באישום זה בעבירות שעניינן השמטה מתוך דו"ח שנערך על פי הפקודה בכוונה להתחמק ממס – עבירה לפי סעיף 220 (1) לפקודת מס-הכנסה בצירוף סעיף 224 א לפקודת מס-הכנסה. מסירה בדו"ח על פי הפקודה, אמרה או תרשומת כוזבת בכוונה להתחמק ממס – עבירה לפי סעיף 220 (2) לפקודת מס הכנסה בצירוף סעיף 224 א לפקודת מס-הכנסה.

אישום שלישי

1. עפ"י המפורט באישום השלישי, בהתאם לסעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ") חייבות היו עסקאות ההימורים במס ערך מוסף. חברת נט-מרקט נרשמה כ"עוסק מורשה", כהגדרת ס' 1 לחוק מע"מ. בעת ההרשמה כ"עוסק מורשה" - לא מסרה חברת נט מרקט למנהל המע"מ את עיסוקה הנכון בניהול וארגון משחקים אסורים. בהיותה עוסק מורשה, חייבת הייתה חברת נט מרקט בדיווח למנהל מע"מ בדבר עסקאות ההימורים ובתשלום מס ערך מוסף בגין הכנסותיהם מעסקאות ההימורים – והכל במועדים ובדרך שנקבעו בחוק מע"מ, ובתקנות מס ערך מוסף, תשל"ו-1976. הנאשם לא קיים את חובותיו בכך שהביא לכך שחברת נט-מרקט לא דיווחה לשלטונות מע"מ על מלוא עסקאות ההימורים בשנת המס 2000. היקף העסקאות שלא דווחו– 11,944,672 ₪. על יסוד המתואר באישום זה הורשע הנאשם בעבירות שעניינן מסירת ידיעה כוזבת במטרה להתחמק מתשלום מס בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 117(ב)(1) ביחד עם סעיף 117(ב2) לחוק מע"מ ובצירוף סעיף 119 לחוק מע"מ, שימוש בכל מרמה או תחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 117(ב)(8) ביחד עם סעיף 117(ב2) לחוק מע"מ ובצירוף סעיף 119 לחוק מע"מ.

הסדר הטיעון

1. על פי הסדר הטיעון עתרו הצדדים במשותף להשית על הנאשם עונש מאסר בן 4 – 6 חודשים שירוצה בעבודות שירות. הוסכם, כי לצד עבודות השירות יוטל על הנאשם מאסר על תנאי וכן קנס אשר ביחס לגובהו טענו הצדדים באורח חופשי.

טיעוני הצדדים

1. ב"כ המאשימה ציינה, כי הסדר הטיעון מקיים את האיזון הראוי בין חומרת מעשי העבירה ונסיבותיה לבין מידת אשמו של הנאשם, המצוי במדרג הנמוך ביותר בהיררכיית הארגון, אשר במסגרתו בוצעו העבירות, ברוח תיקון 113 לחוק העונשין. כן, ציינה לזכות הנאשם את הודייתו והחיסכון בזמן שיפוטי רב. לאור האמור, עתרה התובעת לכבד את הסדר הטיעון, בהיותו סביר, מאוזן ומשקף נכונה את האינטרס הציבור לצד האינטרס של הנאשם.
2. התובעת עתרה לאמץ את הסדר הטיעון ברף העליון שלו, בציינה כי עסקי המשחקים האסורים הצמיחו לנאשם הכנסה שלא דווחה לשלטונות המס וכי עד לעת הזו לא הוסר המחדל בגין סכום ההשמטה.
3. התובעת עתרה להשית על הנאשם קנס בסך 250,000 ₪ בשים לב לכך שהמחדל לא הוסר וכן בהתחשב ברכיב המאסר הנמוך לו עותרים הצדדים.
4. ב"כ המאשימה הטעימה את הענישה המחמירה הנוהגת בעבירות כלכליות בהפנותה לפסקי דין בתחום זה. הוטעמה ההלכה לפיה בעבירות כלכליות נסוגות נסיבותיו האישיות של הנאשם מפני האינטרס הציבורי.
5. ב"כ הנאשם, עתר אף הוא לאימוץ הסדר הטיעון, אולם ברף הנמוך שלו, כך שיוטלו על הנאשם 4 חודשי מאסר בעבודות שירות. הסנגור עמד על הרקע למעשי הנאשם ועל חלקו היחסי הקטן בפרשייה. הנאשם שירת משך שנים רבות בצבא קבע על הצד הטוב ביותר והשתחרר בדרגת סגן אלוף. עם שחרורו, בשנת 1999, השקיע הנאשם בתמימותו ובהעדר היכרות עם השוק האזרחי, את כל חסכונותיו מהצבא בחברה שהתעתדה לעסוק בהימורים באינטרנט, תמורת 15% ונרשם כמנהלה. היה זה בתקופה בה שררה עמימות לגבי חוקיות הפעלת הימורי אינטרנט בישראל. תפקידו בחברה היה לשווק את התוכנה לחו"ל וכך עשה. הנאשם שימש כמנהל החברה משך 9 חודשים בלבד, במסגרת שנת מס אחת, שנת 2000.
6. הגם שהנאשם נוטל אחריות על מעשיו, ביקש סנגורו להבהיר כי הנאשם לא היה מופקד על התחום הפיננסי בחברה ולא ידע בבירור מהם תקבוליה. הדו"ח השנתי הוגש כמחצית השנה לאחר עזיבתו את החברה, על ידי נאשמים אחרים שבכתב האישום המקורי. הודגש, כי הנאשם הורשע בעבירות של סיוע לארגון וניהול משחקי הימורים ולא בעבירה העיקרית. כמו כן, להבדיל מהנאשמים האחרים בפרשייה, לא יוחסו לנאשם עבירות של הלבנת הון, אף לא הסתרת הכנסות אישיות.
7. הסנגור הטעים כי אין עסקינן בנאשם המעורה בעולם העברייני, אלא באדם נורמטיבי, נעדר עבר פלילי, אשר עשה טעות לפני שנים רבות ומאז תיקן דרכיו ולא הסתבך בפלילים בשנית. משכך, טען כי אין ליתן משקל של ממש לשיקול הרתעת הנאשם, אשר לבטח לא ישוב על מעשיו. כמו כן, גבי דידו אין ליתן משקל גבוה לשיקול בדבר הרתעת הרבים, אשר עפ"י תיקון 113 לחוק העונשין, משליך אמנם על גזירת העונש בתוך מתחם הענישה אך אינו מהווה שיקול בקביעת המתחם. הסנגור הטעים את חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות, כ – 13 שנים מאז בוצע חלקו של הנאשם בפרשייה.
8. הנאשם נעצר בשנת 2006, 6 שנים לאחר ניתוק קשריו עם החברה. מאז תחילת ההליך המשפטי, שילם הנאשם מחיר כבד בגינו. בשנת 2006, כשבועיים לפני מעצרו, נפטר אביו ומיד לאחר מעצרו, לקתה אמו באירוע מוחי, מאז הוא סועד אותה לבדו. מעשיו פורסמו ברבים לרבות בתקשורת, והסבו נזק רב לשמו הטוב ולמשפחתו. הנאשם חש בושה עמוקה נוכח מעשיו. הסנגור הוסיף כי הנאשם הודה בכתב האישום מבלי לבצע בו שינויים עובדתיים וחסך זמן שיפוטי רב. צוין כי הנאשם מעורב בקהילה והוגשו מכתבי הוקרה כראיה לפועלו.
9. לעניין הקנס – עתר הסנגור להסתפק בקנס מתון, בהתחשב בכך שמדובר בנאשם דל אמצעים, המיוצג ע"י הסנגוריה הציבורית. בשנים האחרונות הנאשם שותף בעסק לבאולינג וניהול ג'ימבורי לילדים, אך משכורתו זעומה. הנאשם נשוי, אב לשלוש בנות, אחת מהן קטינה, משתכר בעיקר מפנסיה צבאית בסך של כ- 6,000 ₪.
10. הסנגור טען, בהפנותו לפסיקה, כי את גובה הקנס יש לקבוע בהתאם ליכולתו הכלכלית של הנאשם ולא על פי שיעור הנזק שנגרם, בפרט כאשר אי תשלום הקנס משמעותו תוספת מאסר.

דיון והכרעה

1. הנאשם סייע לביצוע עבירות חמורות, של ארגון משחקים אסורים מקוונים. ביחד עם אחרים, נתן ידו הנאשם לגריעת סכומי עתק מקופת המדינה. מדיניות הענישה בעבירות כגון דא מחמירה וככלל, מוטלים בגינן עונשי מאסר לריצוי בפועל (ר' לעניין זה ע"פ 6689/11 מדינת ישראל נ' עובד (פורסם בנבו, 14.5.12). עם זאת, בהגינותה, הסכימה ב"כ התביעה לסטות מהמדיניות הנוהגת, בהתחשב בנסיבות המיוחדות בהן בוצעו העבירות, לרבות חלקו היחסי הקטן של הנאשם בביצוען ומעמדו הנמוך בהיררכיה הניהולית בארגון בו פעל.
2. לזכות הנאשם שיקולים המטים את הכף לקולא; כך, הודייתו והחיסכון בזמן שיפוטי, עברו הנקי ותפקודו הנורמטיבי, גם כאזרח התורם לקהילה וחלוף הזמן הרב כ- 13 שנים ממועד ביצוע העבירות.
3. בנסיבות אלו, עונש מאסר בעבודות שירות אכן הולם את נסיבות המקרה ומאזן באורח ראוי בין כלל שיקולי הענישה. באשר לתקופת המאסר, בהתחשב באופיין של העבירות ובמדיניות הענישה הנוהגת בעבירות כלכליות, סבורתני כי העונש הראוי הוא התקופה המירבית על פי הסדר הטיעון.
4. ביחס לגובה הקנס – ראוי ליתן משקל הולם לנסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שפורטו בהרחבה, לתמימותו וחוסר ניסיונו בעטיים נקלע למעורבות הפלילית, לעובדה שהשקיע את מלוא הונו והוא עצמו נותר בחוסר כל. מנגד, אין להתעלם מהנזק שנגרם לקופת המדינה וכן מהעובדה שהמחדל לא הוסר. כמו כן, לעולם, יילקחו בשיקולי הענישה שיקול הגמול וההרתעה.
5. לאור כל האמור, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
6. 6 חודשי מאסר בעבודות שירות שירוצו בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות שירות, כפי שתעודכן (מועד תחילת ריצוי העבודות שהומלץ בחוות דעת קודמת חלף). חוות הדעת תוגש לבית המשפט עד ליום 28/4/13. הנאשם יחל בריצוי עבודות השירות במועד כפי שייקבע ע"י הממונה, ללא החלטה שיפוטית נוספת.
7. מאסר על תנאי למשך 12 חודשים, משך 3 שנים, שלא יעבור עבירות של משחקים אסורים, עבירות מס או עבירות מע"מ.
8. קנס בסך 150,000 ₪ או 12 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב – 30 תשלומים שווים ורצופים בסך 5,000 ₪ כל אחד החל מתאריך 1.1.14 ובכל ה- 1 לחודש שלאחריו.

העתק מגזר הדין יישלח לממונה על עבודות השירות.

זכות ערעור בתוך 45 יום לבית משפט עליון.

ניתן היום, ד' אייר תשע"ג, 14 אפריל 2013, במעמד הנאשם ובאי כוח הצדדים.