לפני בקשות התובעת להורות לנתבעים לגלות מסמכים ספציפיים ולהתיר לה פיצול סעדים (תחת בקשות מס' 11 ו- 13).

הבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים:

1. התביעה העיקרית עניינה הסכם הלוואה ושיווק שנחתם בין הצדדים ביום 8.12.03 (להלן: "ההסכם"), ולפיו התחייבה התובעת להעביר לנתבעות את הטיפול בכל פרי האבוקדו "מהמטע", ממטע האבוקדו שלה שבמושב כפר יובל וממטע האבוקדו של קיבוץ משגב עם, בו היא מטפלת, במשך תקופה שלא תפחת מ-10 עונות, החל מעונת 2003 וכלה בעונת 2012.

בסעיף 3.1 להסכם צויין, כי "למען הסר ספק המחיר שיינתן למשק שי עבור הפרי שיועבר לטיפול קדם לא יפחת מהמחיר שיינתן לשותפים האחרים בקדם."

לטענת התובעת, הנתבעות הפרו את ההסכם וחבות לה סך של 728,391 ₪, בגין קיזוז שלא כדין של כספים בגין הפרי שסיפקה להם; ובנוסף, חייבות לה כספים בגין המחאת זכות שהיתה שייכת לה במושב "כלנית" והעבירה אליהן.

הנתבעות הגישו כתב תביעה שכנגד, בו טענו, כי התובעת היא שהפרה את ההסכם וכתוצאה, נגרם להן נזק כספי. מאוחר יותר, ביקשו לתקן את הסכום הנתבע, תוך שהן מסתמכות על חוות דעת מומחה מטעמן, והעמידו את תביעתן על כארבעה מיליון ₪.

2. התובעת הגישה בקשה לגילוי מסמכים, (תחת בקשה 11), לאור כתב התביעה שכנגד, המתוקן, כדלקמן:

א. דוחות מבוקרים, של הנתבעות, לשנים 2003-2010

ב. דוחות קליטת הפרי , שהתקבל, למיון ולשיווק, אצל הנתבעות, מכל המגדלים ו/או הספקים, לרבות השותפים, בשנים 2003-2010, בפירוט לפי עונות.

ג. דוחות מיון, כל הפרי, אצל הנתבעות, בשנים 2003-2010, לפי סוגים, של כל המגדלים ו/או הספקים ו/או השותפים, מפורט לפי עונות, כולל פירוט גודל שטחי המטע, של כל מגדל ו/או ספק ו/או שותף.

ד. דוחות יצוא, בשנים 2003-2010, בחלוקה, על פי מגדלים וסוגי פרי, מפורט על פי עונות.

ה. דו"ח חיוב עמלות יצוא, לכלל המגדלים ו/או הספקים ו/או שותפים, לכל עונה, בין השנים 2003-2010.

ו. דוחות חלוקת רווחים לשותפים, בשנים 2003-2010.

הבקשה לפיצול סעדים:

3. התובעת הגישה בקשה נוספת, (תחת בקשה 13), להתיר לה פיצול סעדים. בקשתה נסמכה על הטענה, כי הנתבעות מסרבות לגלות מסמכים הרלוונטיים לתביעה, ולתביעה שכנגד, לצורך החקירה הנגדית של המומחה מטעם הנתבעות על חוות דעתו, וכן לצורך הכנת חוות דעת נגדית מטעמה; בלא המסמכים אין היא יכולה, בשלב זה, לעמוד על ההפרשים הכספיים, ששולמו לשותפות האחרות של הנתבעות ואשר נמנעו ממנה או לא שולמו לה; וכי היא מעוניינת לשמור על זכותה, לתביעה כספית נזיקית, בשל הנזקים שנגרמו או יגרמו לה בעתיד, לרבות השבת הכספים שיוברר, כי הגיעו לה על פי ההסכם, בהתאם לתוצאות פסק הדין שינתן.

4. הנתבעות מתנגדות לפיצול הסעדים המבוקש. לטענתן, אין למסמכים שמבקשת התובעת כל רלוונטיות לתובענה; היא אינה זכאית לסעד לו טוענת, שכן ההסכם חל על השותפים והיא אינה שותפה; אין מתקיים בעניינה החריג המצדיק היתר לפיצול סעדים; ביכולתה לתקן את כתב התביעה כך שיכלול את התביעה השניה וכן להפסיק את תובענתה עד שתוכל להעריך את נזקיה, הנטענים; נמסרו לה כל המסמכים והנתונים הרלוונטיים לתובענה; אין כל טענה בדבר חיוב התובעת בעמלות ייצוא ביתר, וחוות דעת המומחה התייחסה אך לנזקי הקרה שנגרמו לנתבעות ולא לתובעת, ולכן אין לחייבן בחשיפת המסמכים שבסעיף ה' לבקשה לגילוי מסמכים, הכוללים נתונים עיסקיים וסודות מסחריים של צדדים שלישיים, וגילויים התבקש אך כדי לשרת סעד עתידי.

5. בתשובתה לתגובת הנתבעות, טענה התובעת, כי זכותה לעיין בכל המסמכים והדוחות ובכל הנתונים שעמדו לרשות המומחה עת ערך את חוות הדעת; גילוי המסמכים נחוץ לה לצורך אומדן שיעור הכספים הנוספים המגיעים לה; המצהיר מטעם הנתבעות, התייחס, בתצהירו, לחיוב עמלות יצוא, דבר המצדיק גילוי המסמך המבוקש בסעיף ה' לבקשה לגילוי מסמכים. זאת ועוד, הבקשה לפיצול סעדים מכוונת לאותם רווחים ששולמו לשותפים האחרים, כאשר אין אפשרות לפי המסמכים שמסרו הנתבעות לזהות בוודאות את השותפים; המדובר בסעד שונה ונפרד מהסעדים הנתבעים בתביעה המקורית.

דיון והכרעה

גילוי מסמכים

6. הליכי הגילוי והעיון במסמכים מבוססים על העיקרון לפיו יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של המידע הרלוונטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט. ואולם, כלל זה לא ניצב בדד, כנגדו ניצבים ערכים אחרים ובהם יעילות ההליך המשפטי, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים, כאשר "האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה" (ראו א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורת עשירית, 198, 2009; רע"א 7114/05 מדינת ישראל נ' חיזי (פורסם בנבו, 11.12.07).

על הטוען לפגיעה צפויה בצד שלישי, הנטל, ולבד מכך, לערכאה הדיונית מוקנה שיקול דעת רחב בסוגיית גילוי המסמכים (רע"א 10454/08 דוברונסקי נ' י.ד עורקים והפצה בע"מ (פורסם בנבו, 22.1.09)).

7. השאלה הראשונה אותה על בית המשפט לבחון, בבואו לדון בבקשה לגילוי מסמכים, היא שאלת הרלוונטיות. בעניין זה, גישת הפסיקה הינה גישה מרחיבה, כעולה מרע"א 6546/94, בנק איגוד לישראל בע"מ נ' הנרי אזולאי, פ"ד מט(4) 54:

" גילוי מסמכים משתרע על "כל המסמכים הנוגעים לעניין הנדון" (תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984). על צד לגלות כל אותם מסמכים אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה… הרלוונטיות של מסמך לעניין גילויו רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט. הרלוונטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים…

…ודוק: לעיתים אין בעל דין יודע מהם המסמכים שבידי הצד שכנגד. דרישה לגילויים של אלה אינה מהווה "דיג" אסור:

" 'הדיג' איננו מעשה פסול, אלא אם כן כוונת המבקש היא למצוא חומר שלא לצורך המשפט התלוי ועומד, כי אם לאסוף ראיות להכנת משפט אחר, או למטרה אחרת. ואילו מסמכים מזיקים או מועילים, לצורך המשפט התלוי ועומד, שייכים לעניין והחיפוש אחריהם אינו דיג. הנטיה המודרנית היא לקולא דווקא…" .

8. יש לבחון, עם זאת, בנוסף, אם אין בגילוי המסמכים משום הכבדה בלתי סבירה בנסיבות העניין. המבחן בעניין זה גמיש. ככל שמדובר במסמך שחשיבותו לליבון המחלוקת בין בעלי הדין רבה יותר, כך תהא נטיה להורות על גילויו גם במחיר תוספת הכבדה, וככל שגילויו של מסמך מכביד יותר, כך יש לבחון ביתר הקפדה את נחיצותו (רע"א 9322/07 Greber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ (פורסם בנבו), 15.10.08).

על רקע דברים אלו, אבחן את הבקשה שלפני, וליתר דיוק - את הרלוונטיות של המסמכים לגביהם הגישה התובעת את הבקשה לגילוי מסמכים, בכל הנוגע לתביעה ולגדר המחלוקת בין הצדדים.

9. לטענת התובעת, המסמכים שנמסרו לידיה אינם מפורטים דיים ואין באפשרותה לדעת לפיהם מהם הסכומים שקיבלו השותפים האחרים של הנתבעות בעבור הפרי. אין פירוט של שמות השותפים, והמשקים רשומים במספרים, באופן שאינו מאפשר זיהויים בוודאות. בנוסף, אין במסמכים פירוט של עמלות הייצוא, לגביהן היתה התייחסות בחוות דעת המומחה ובתצהיר המצהיר מטעם התובעות שכנגד.

מעיון בחוות דעת המומחה מטעם הנתבעות עולה, כי התבסס בתחשיביו, בין היתר, על "פירוט תמחיר בית אריזה באחוזים שיעור הוצאות קבועות והוצאות משתנות" (נספח ב' לחוות הדעת), וכן על "מחיר ק"ג אבוקדו בחו"ל" ועל "עמלת שיווק לכל ק"ג אבוקדו מיוצא 5% ממחיר המכירה" (סעיף ד' לחוות הדעת). ובתצהיר מטעם הנתבעות הוצהר, כי "חיוב עמלות הייצוא על ידי הנתבעת 2 נעשה באופן שיוויוני כלפי כל המגדלים לרבות התובעת דנן" (סעיף 22 לתצהיר מר עובד ברזילי).

10. מצאתי, כי אין במסמכים שהועברו לידי התובעת, במסגרת גילוי המסמכים, כדי לענות על חובת הגילוי כנדרש.

במסמכי סיכום העונה, בעמוד שכותרתו "סיכום כללי לפי מגדלים", מצויינת סה"כ כמות הפרי שהתקבלה ואת מחיר הפרי לק"ג, וב"ריכוז נתונים בחתך משקים", ובדוחות הכספיים המבוקרים, נכללים נתונים כלליים אודות חלוקת הרווחים לשותפים בנתבעות, אולם, אין כל התייחסות לחיוב עמלות יצוא לכלל המגדלים, הספקים והשותפים, בין השנים 2003-2010, ואף אין פירוט שמי של השותפים, אליהם מתייחס המומחה בחוות דעתו,והמצהיר מטעם הנתבעות.

הטענה לפגיעה בצדדים שלישיים וסודות מסחריים, באם יגולו המסמכים כמבוקש בסעיפים ה' ו-ו' לבקשה לגילוי מסמכים, לא נתמכה בראיה, ומשהיתה התייחסות, כאמור, בחוות הדעת ואף בתצהיר מטעם הנתבעות למידע שאמור להיות בהם, הרי שיש לגלותם.

פיצול סעדים

11. בקשה לפיצול סעדים, עיקרה בתקנות 44 ו- 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"). תקנה 44 לתקנות סדר הדין האזרחי, קובעת את הכלל, שתובענה תכיל את מלוא הסעד לו זכאי התובע, ואילו החריג מצוי בתקנה 45.

מטרת שתי התקנות האמורות, הינה מניעת פיצול עילה אחת לתביעות רבות וריבוי התדיינות שלא לצורך (ראו: ע"א 649/69 משה רכטמן נ' טכניכון מרכז להשתלמות טכנית ואח', פ"ד כד (2) 60 ,63; מ. קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי הלכה למעשה, מהדורה 15, התשס"ז - 2007 , עמ' 616).

הכלל הוא, שהרשות לפצל סעדים תינתן רק במקרים יוצאים מן הכלל (ע"א 409/78 גולן ואח' נ פרקש ואח' פ"ד לד (1) 813, 819). למרות זאת, היתר לפיצול סעדים ניתן לעיתים מטעמי נוחות או יעילות (ע"א 329/73 מלון סטפני בע"מ נ עיזבון מילר פ"ד כח (1) 19, 20), וכן כאשר יש בו כדי לסייע לבעל דין לפתור חלק מתובענתו במהירות גדולה יותר ( המ' 3037/65 "אוניקו בונה" ואח' נ' גיגנס פ"מ נח 248, 249).

נקבע, כי על המבקש פיצול סעדים להראות אינטרס לגיטימי המצדיק להטריח את בית המשפט להקדיש כפל דיון בעניינו (ע"א 571/88 בניני אפל בע"מ נ סתוי ואח' פ"ד מד (3) 636, 642).

12. על רקע תכליות אלו, מצאתי, כי אין להתיר לתובעת פיצול סעדים בתביעה דנן.

לטענת התובעת, היא מבקשת לשמור על זכותה להגיש תביעה נזיקית, בהליך נפרד, לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו או יגרמו לה בעתיד, לרבות השבת כל הכספים שיוברר כי הגיעו לה על פי ההסכם ונמנעו ממנה, וזאת יתאפשר רק לאחר גילוי כל המסמכים ומתן פסק דין.

עסקינן בעילת תביעה אחת, הפרת הסכם, והנזקים הנטענים, כבר התגבשו. לאחר קיום גילוי מסמכים כנדרש, יהיה ברשות התובעת כל המידע לו נזקקת לצורך הערכת נזקיה הנטענים, ויהיה באפשרותה לתבוע את מלוא הסעדים בהליך אחד, כך שמתייתר הצורך בפיצול סעדים.

13. לאור האמור לעיל, הבקשה לגילוי מסמכים – מתקבלת. הנתבעות יעבירו לידי התובעת את המסמכים, כמפורט בסעיף 2 א-ו לעיל, תוך פירוט שמות השותפים, וזאת בתוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה.

הבקשה לפיצול סעדים- נדחית.

בנסיבות, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ח אלול תשע"ב, 15 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.