1. לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה לפי סעיף 18 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") בעניינה של מגדל חברה לביטוח בע"מ.

תמצית בקשת האישור

1. נושא בקשת האישור הוא דמי הביטוח האחרונים (פרמיה) שמשלם מבוטח בביטוחים שאינם אלמנטריים (ביטוחי חיים, בריאות, נכות אובדן כושר וכיוצ"ב), לפני קרות מקרה הביטוח או לפני ביטול הפוליסה על ידי המבוטח, בגין החודש בו בוטל או נפסק הביטוח.

כמו כן, בקשת האישור עניינה בדמי הביטוח שנגבו לאחר מכן והשבתם.

(להלן: "בקשת האישור").

בקשת האישור הוגשה נגד חמש חברות ביטוח, החלטה זו נוגעת למשיבה 1 (להלן: "מגדל").

1. הטענה כנגד המשיבות היא שהן אינן מחזירות למבוטחים או ליורשיהם את החלק היחסי של דמי הביטוח בגין יתרת ימי החודש שלאחר מועד הפסקת הביטוח, בין שההפסקה היא עקב קרות מקרה הביטוח ובין שההפסקה היא עקב ביטולה של הפוליסה על ידי המבוטח. טענה נוספת היא שבגין חודשים שלאחר חודש האירוע של הפסקת הביטוח מוחזרים דמי הביטוח בערכם הנומינלי ללא הפרשי הצמדה וריבית.
2. אין מחלוקת כי המשיבות אינן מחזירות את הפרמיה בגין חלק של חודש, שלאחר קרות מקרה הביטוח או ביטול הפוליסה. אין גם מחלוקת כי המשיבות אינן זכאיות לפרמיה בגין החודשים שלאחר קרות מקרה הביטוח או ביטול הפוליסה.
3. הקבוצה הוגדרה בבקשת האישור כ: "כל מי שהוא ו/או שהיה מבוטח של אחת או יותר מן המשיבות בפוליסת ביטוח כלשהיא למעט פוליסת ביטוח רכוש או יורשו של מבוטח כזה ופוליסת הביטוח הופסקה מסיבה כלשהיא בין אם עקב ביטולה ע"י המבוטח ובין אם עקב קרות אירוע ביטוח".
4. עילות התביעה שנטענו בבקשת האישור: הטעייה – הן בשלב הטרום חוזי והן בשלב החוזי; הפרת הסכם; חוסר תום לב; עשיית עושר ולא במשפט; הפרת הוראות חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הביטוח"); התנהלות המנוגדת לסעיפים 55 ו-104 בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981.

תמצית החלטת האישור

1. ביום 23.6.2015 אישרתי את התובענה כייצוגית כנגד המשיבות, באופן חלקי (להלן: "החלטת האישור").
2. בהחלטת האישור קבעתי כי השאלות שבמחלוקת, העומדות להכרעה בבקשת האישור, הן:

א. האם על המשיבות להשיב את דמי הביטוח בגין יתרת החודש שלאחר סיום או הפסקת הביטוח עקב קרות מקרה הביטוח.

ב. האם על המשיבות להשיב את דמי הביטוח בגין יתרת החודש שלאחר סיום או הפסקת הביטוח עקב ביטולו של חוזה הביטוח על ידי המבוטח.

ג. האם על המשיבות להשיב עודפי דמי ביטוח בערכם הריאלי או הנומינלי, אם בערכים ריאליים –האם הן זכאיות להצמיד את הסכומים גם למדדים שליליים. האם על המשיבות להשיב את דמי הביטוח בצירוף ריבית מיוחדת לפי סעיף 28א. בחוק חוזה ביטוח.

ד. תקופת התיישנות.

1. ביחס לשאלה א' שבמחלוקת – השבת דמי הביטוח בגין יתרת החודש שלאחר הפסקת הביטוח עקב קרות מקרה הביטוח, קבעתי כדלקמן:

"עילת התביעה של המבקשים להשבת דמי הביטוח, בגין יתרת החודש שלאחר קרות מקרה הביטוח התבססה על סעיף 16(ב) בחוק חוזה הביטוח. משהגעתי למסקנה כי לא ניתן להסתמך על סעיף זה לעניין השבת דמי הביטוח בנסיבות של קרות מקרה הביטוח, אני קובעת כי התנאי הקבוע בסעיף 8(א)(1) בחוק תובענות ייצוגיות קרי – שיש אפשרות סבירה שהשאלה תוכרע לטובת הקבוצה אינו מתקיים ועל כן אין לאשר את התובענה בעילה זו.

על כן אינני מאשרת את התביעות שמבוססות על העילה הנ"ל: התביעה של מבקשת 2 נגד מגדל הפניקס והראל; התביעות של מבקשים 3 ו-6 נגד כלל; התביעה של מבקש 5 נגד הפניקס." (סעיפים 78-77 בהחלטת האישור).

1. ביחס לשאלה ב' שבמחלוקת – השבת דמי הביטוח בגין יתרת החודש שלאחר הפסקת הביטוח עקב ביטולו של חוזה הביטוח על ידי המבוטח, קבעתי כדלקמן:

"130. לאור האמור עד כאן אני קובעת כי - בפוליסות בהן היתנו מנורה והפניקס בעניינם של מבקשים 1, 4 ו-7, על סעיף 10 בחוק וקבעו שהביטול ייכנס לתוקף עם קבלת ההודעה בחברה - לא נהגו לכאורה המשיבות על פי ההסכמות וחייבו לכאורה את המבוטחים בדמי הביטוח בגין יתרת חודש הביטול. על כן לכאורה עומדת למבקשים עילה להשבה של דמי הביטוח בגין יתרת החודש.

131. לעניין מגדל - בעניינו של מבקש זה טענה מגדל כי המועד הקובע הוא מועד ההודעה בפועל, וגם טענה כי המבקש זכאי להפסקת תשלום דמי הביטוח בעד התקופה שלאחר הביטול (ר' ס' 116ב. בתגובה). עוד טענה כי יש לדחות את הבקשה משלושה טעמים, משמעות "התקופה שלאחר הביטול", אופן תמחור הפרמיה והפרקטיקה של המשיבות. על כן למעשה לא הכחישה מגדל כי אינה משיבה את דמי הביטוח בגין חודש הביטול מקום שיש התנייה כי הביטול ייכנס לתוקף עם קבלת ההודעה בחברה. לאור האמור, ככל שאקבע שמתקיימים כל תנאי סעיף 8 בחוק תובענות ייצוגיות, אבחן החלפת התובע לעניין מגדל בהתאם לסעיף 8(ג)(2).

132. מסקנתי היא כי בשאלה זו - השבת דמי ביטוח בגין יתרת חודש הביטול בגין פוליסה שבוטלה - מתקיים התנאי הקבוע בסעיף 8(א)(1) בחוק תובענות ייצוגיות קרי – שיש אפשרות סבירה שהשאלה תוכרע לטובת הקבוצה מתקיים לגבי משיבות מגדל (כפוף להחלפת התובע), מנורה והפניקס בעניינם של המבקשים שפורטו לעיל, ועל כן אני מאשרת את התובענה בעילה זו.

133. טענות המבקשים כי בפוליסות בהן לא הייתה התנאה על סעיף 10 חויבו מבוטחים שביטלו הפוליסה לפני מחצית החודש הקלנדרי, בתשלום דמי ביטוח בגין יתרת החודש, לא הוכחה לכאורה שכן לא הובאו דוגמאות לביטולים כאלה. על כן הצהרות מצהירי המשיבות כי המשיבות אינן מחייבות בדמי ביטוח במקרים אלה לא נסתרו לכאורה (מר אילוז מחברת מנורה אף הדגים זאת בדוגמאות נספח 1 לתצהירו בצירוף מש/8 (פוליסה מרב – הוני) את נספח 2 בצירוף מש/9 (פוליסת ביטוח מבנה) ואת נספח 3 ומש/10 (פוליסה מסוג מעורב) וגם גב' בנימיני מחברת הפניקס הביאה עשר דוגמאות (ר' ס' 23 בתצהירה).

134. בפוליסות בהן לא הייתה התנאה על סעיף 10 והודעת ביטול בגינן נמסרה לאחר ה-15 בחודש, לא קיים פסול בגביית דמי הביטוח עד תום החודש, נוכח נוסח סעיף 10 שהיה בתוקף בתקופה הרלבנטית לתובענה. על כן אינני מאשרת את התובענה לעניין אי השבת דמי ביטוח בגין חוזים שבוטלו, שבהם לא הייתה תניית ביטול מיידי, ואני קובעת כי בעניינים אלה לא מתקיים התנאי שבסעיף 8(א)(1) בחוק תובענות ייצוגיות." (סעיפים 134-130 להחלטת האישור).

1. ביחס לשאלה ג' שבמחלוקת – החזרת דמי ביטוח בערכם הנומינלי, הצמדה למדדים שליליים וחיוב בהשבה בצירוף ריבית מיוחדת, קבעתי כדלקמן:

"158. אינני מקבלת את טענת המשיבות כי אינן חייבות בהשבת דמי הביטוח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, מהטעם שסעיף 28(ג) בחוק חוזה הביטוח אינו רלוונטי לענייננו, אלא הוא עוסק בהשבת דמי הביטוח במסגרת תגמולי ביטוח.

אמנם סעיף 28(ג) מצוי בסימן ה' שכותרתו "תגמולי הביטוח", ואולם הסעיף דן ב"דמי ביטוח". דמי הביטוח הם אותם תשלומים שמשלם המובטח לחברת הביטוח עבור הכיסוי הביטוחי ("חוזה ביטוח הוא חוזה בין מבטח לבין מבוטח המחייב את המבטח, תמורת דמי ביטוח, לשלם, בקרות מקרה הביטוח, תגמולי ביטוח למוטב" (סעיף 1 בחוק חוזה הביטוח) (ההדגשות שלי - מ' נ')).

נראה כי ההתייחסות לדמי הביטוח באה בסעיף זה, מאחר שהמחוקק מצא להשוות את תנאי ההשבה של דמי הביטוח לתנאי ההשבה של תגמולי הביטוח, שעל כן מיקומו נבחר שם.

159. אני סבורה כי לשון סעיף 28(ג) היא ברורה לכאורה וכללית, והיא אינה מוגבלת רק להשבת דמי ביטוח במסגרת תגמולי ביטוח. מה גם שאינני רואה הגיון לדין שונה באשר להשבת דמי ביטוח אגב תשלום תגמולים להשבת דמי ביטוח "אחרת".

160. "מועד היווצר החיוב" הוא המועד הרלוונטי לתשלום ההצמדה. מועד זה, כאשר מדובר בפוליסה שבה תניית ביטול מיידי, הוא ביום קבלת ההודעה בחברת הביטוח הכל לפי לשון החוזה, ובפוליסה בה אין תניה כזו (על פי סעיף 10 כנוסחו במועד הרלבנטי לתביעה) הוא 15 יום לאחר הודעת הביטול. אשר להשבת דמי ביטוח שנגבו בחודשים שלאחר חודש אירוע מקרה הביטוח "מועד היווצר החיוב" הוא מועד גביית דמי הביטוח. תוספת הריבית חלה על פי החוק, החל מ- 30 יום לאחר מועד זה.

161. פסקי הדין אליהם הפנו המשיבות 3, 4 עסקו במצב בו לא הייתה הוראת חוק ספציפית לעניין הוספת הפרשי הצמדה וריבית לחוב הנטען, בעוד בעניינו יש כאמור הוראה ספציפית בחוק חוזה הביטוח.

162. לאור האמור לעיל, אני קובעת כי לעניין העילה של תשלום הפרשי הצמדה וריבית, במקרה של השבת דמי הביטוח שנגבו שלא כדין בגין יתרת החודש האחרון לאחר ביטול הפוליסה או בגין החודשים שלאחר חודש ביטול הפוליסה או אירוע מקרה הביטוח, מתקיים התנאי הקבוע בסעיף 8(א)(1) בחוק תובענות ייצוגיות קרי – שיש אפשרות סבירה שהשאלה תוכרע לטובת הקבוצה." (סעיפים 162-158 להחלטת האישור).

עוד קבעתי, ביחס לכל משיבה כי:

"אני קובעת כי לעניין השבת דמי הביטוח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מתקיים התנאי הקבוע בסעיף 8(א)(1) בחוק תובענות ייצוגיות קרי – שיש אפשרות סבירה שהשאלה תוכרע לטובת הקבוצה. תנאי זה מתקיים לגבי כל המשיבות: לגבי משיבות 5-2 בעניינם של המבקשים 1, 3, 4 ו-7. לגבי משיבה 1, מגדל, נוכח הודאתה הלכאורית כמפורט לעיל (בסעיף 145 לתגובה), אבחן את האפשרות להחלפת התובע, לאחר שמבקש 1 לא נמצא מתאים לשמש תובע ייצוגי נגדה. על כן אני מאשרת את התובענה בעילה זו." (סעיף 164 להחלטת האישור).

לעניין המדדים השליליים קבעתי כי: "לעניין הצמדת דמי הביטוח למדדים שליליים, לא מתקיים התנאי הקבוע בסעיף 8(א)(1) בחוק תובענות ייצוגיות קרי – שיש אפשרות סבירה שהשאלה תוכרע לטובת הקבוצה." (סעיף 172 להחלטת האישור).

לעניין ריבית מיוחדת – תחולת סעיף 28א בחוק על השבת דמי ביטוח, קבעתי כי: "לעניין השבת דמי הביטוח בצירוף ריבית מיוחדת לפי סעיף 28א. לא מתקיים התנאי הקבוע בסעיף 8(א)(1) בחוק תובענות ייצוגיות קרי – שיש אפשרות סבירה שהשאלה תוכרע לטובת הקבוצה." (סעיף 177 להחלטת האישור).

1. ביחס לשאלה ד' שבמחלוקת – תקופה ההתיישנות, קבעתי כי אין אפשרות סבירה שהיא תוכרע לטובת הקבוצה (סעיף 181 להחלטת האישור).
2. לאור האמור לעיל, נקבע כי הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה הייצוגית נגד מגדל, מנורה והפניקס - היא - "כל מי שהוא או שהיה מבוטח של אחת או יותר מן המשיבות בפוליסת ביטוח למעט פוליסת ביטוח רכוש אשר ביטל חוזה ביטוח, עד יום 14.3.12 (מועד כניסתו לתוקף של תיקון מס' 5), כאשר בחוזה תנייה לפיה הביטול נכנס לתוקף עם קבלת ההודעה על ידי המבטח או עם מסירת הודעת הביטול למבטח, ולא קיבל השבה של דמי הביטוח בגין יתרת חודש הביטול, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק חוזה ביטוח, ממועד כניסת הביטול לתוקף".

וכי הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה הייצוגית נגד כל המשיבות - היא "כל מי שהוא או שהיה מבוטח של אחת או יותר מן המשיבות בפוליסת ביטוח למעט פוליסת ביטוח רכוש אשר ביטל חוזה ביטוח, או אשר פוליסת הביטוח שלו התבטלה עקב קרות מקרה הביטוח, עד יום 14.3.12 (מועד כניסתו לתוקף של תיקון מס' 5), ואשר נגבו ממנו דמי ביטוח בגין החודשים שלאחר חודש הביטול, והוחזרו לו בערכם הנומינלי ללא הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק חוזה ביטוח".

1. נקבע כי השאלות של עובדה ומשפט המשותפות לקבוצה הן –

האם המשיבות (1, 3, 4) חייבות להשיב את יתרת דמי הביטוח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, בגין חודש ביטול הביטוח, למבוטחים שביטלו את החוזה, כשבחוזה הייתה תניית ביטול לפיה הביטול נכנס לתוקף עם קבלת ההודעה על ידי המבטח.

האם חייבות המשיבות להשיב את דמי הביטוח שגבו בגין החודשים שלאחר חודש ביטול חוזה הביטוח, או שלאחר קרות מקרה הביטוח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק חוזה הביטוח.

השתלשלות ההליך

1. ביום 29.9.2016 הגישו הצדדים בקשה לאישור הסדר פשרה (הסדר הפשרה נחתם בין הצדדים ביום 12.9.2016 (להלן: "הסדר הפשרה").

בהסדר הפשרה צוין כי לשני הצדדים, השגות על החלטת האישור שבגינן הם סבורים כי יש להם טענות ערעוריות טובות. אולם הצדדים העדיפו לנהל ביניהם משא ומתן בתום לב, לאור ההבנה כי הסיכויים והסיכונים בהגשת ערעור או בקשת רשות ערעור על החלטת האישור וכן בהמשך ניהול התובענה הייצוגית הינם שקולים עבור כל צד.

לאחר משא ומתן ממושך שנוהל בין הצדדים הגיעו הצדדים להסדר פשרה, ובכלל זה כי טענת ההתניה על סעיף 10 תתייחס לכל המשיבות, לרבות כלל והראל, כך שמעשה בי-דין מכוחו של הסדר פשרה זה יהיה גם ביחס למבוטחי כלל והראל שהייתה בעניינם התניה על סעיף 10 לחוק חוזה ביטוח בפוליסות הרלבנטיות, בתקופה הרלבנטית (כהגדרתם בהסדר הפשרה).

1. ביום 29.9.2016 הוריתי על פרסום הודעה ראשונה בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה, בהתאם לסעיף 25(א)(3) בחוק תובענות ייצוגיות. כן הוריתי על משלוח העתק מההודעה בצירוף העתק הבקשה לאישור הסדר פשרה, העתק מהסדר הפשרה והעתק מבקשת האישור למנהל בתי המשפט, ליועץ המשפטי לממשלה ולמפקחת על הביטוח.

ההודעה פורסמה בעיתונות ביום 1.11.2016 (הודעת המשיבות מיום 6.11.2016).

1. ביום 28.2.2017 הגישה המועצה הישראלית לצרכנות (להלן: "המועצה") את עמדתה בה טענה שיש להורות על תיקון הסדר הפשרה במספר סוגיות:
2. קיימת אי בהירות לגבי בקשת הצדדים למנות בודק בהליך. יש להבהיר כי בית המשפט הוא שימנה את הבודק ולא הצדדים.
3. קביעה מראש כי חברים בקבוצה המיוצגת אינם זכאים לפיצוי, בהתעלם ממנגנון הבודק, הופכת את ההסדר ללא ראוי ולא סביר ביחס לחברים אלו.
4. לא התקיימו התנאים לפיצוי חברי הקבוצה באמצעות מתן תרומה.
5. ככל שיאושר מנגנון התרומה – יש להעביר את סכום הפשרה לקרן לניהול כספים שנפסקו כסעד בתובענות ייצוגיות.
6. היועץ המשפטי לממשלה הגיש עמדתו להסדר הפשרה ביום 2.3.2017 ואלה עיקריה:
7. ראוי למנוי בודק בטרם יאושר הסדר הפשרה.
8. אין לאפשר קביעת קיומו של מעשה בית דין כלפי בעלי דין שלא נכללו בבקשת האישור או בהחלטת האישור.
9. אין הצדקה להחריג פוליסות קבוצתיות ויש להחיל את ההסכם גם על מבוטחי פוליסות אלו.

לחילופין – מוצע שהבודק יבחן את הטענות כלפי הפוליסות הקבוצתיות.

1. יש לבצע את ההשבה ישירות לחברי הקבוצה ולא באמצעות תרומה לעמותות.

ככל שבית המשפט יורה על העברת הכספים לטובת הציבור – יש להורות על העברת הכספים לקרן לניהול וחלוקת כספים שהוקמה מכוח סעיף 27א בחוק תובענות ייצוגיות.

1. לאחר קבלת עמדות הצדדים לעמדות היועמ"ש והמועצה, הוריתי על מינויו של רו"ח אהוד רצאבי כבודק.

הבודק התבקש לפעול בהתאם למפורט בהסדר הפשרה, ולחוות דעתו גם באשר להצדקה להחרגת ארבעת הקבוצות הראשונות המנויות בסעיף 25 בהסדר הפשרה.

1. ביום 15.2.2018, ובהתאם לעמדות הצדדים, קבעתי כי המומחה יגיש את חוות דעתו בהתייחס לכל אחת מהמשיבות בנפרד.

עיקרי הסדר הפשרה

1. הגדרות

"התקופה הרלוונטית" – התקופה שמיום 1.4.2003 ועד ליום 14.3.2012 (מועד כניסתו לתוקף של תיקון מספר 5 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981).

"הפוליסות", "הפוליסות הרלוונטיות", "חוזה הביטוח" – פוליסת ביטוח כלשהיא, למעט פוליסת ביטוח אלמנטארי ולמעט פוליסות הכוללות רכיב חיסכון בלבד, ובכלל זה פוליסות ביטוח חיים, בריאות, נכות, אובדן כושר עבודה וכיוצ"ב.

"הקבוצה המיוצגת ביחס לטענת ההתניה על סעיף 10" – כל מבוטח ו/או מוטב ו/או בעלים בפוליסות אשר ביטל חוזה ביטוח, במהלך התקופה הרלבנטית, כאשר בחוזה תנייה לפיה הביטול נכנס לתוקף עם קבלת ההודעה על ידי המבטח או עם מסירת הודעת הביטול למבטח תוך התניה על סעיף 10 לחוק חוזה הביטוח, ולא קיבל השבה של דמי הביטוח (להלן גם: "הפרמיה") בגין יתרת חודש הביטול, וככל שמדובר בפוליסה הכוללת רכיבי ריסק וחיסכון (להלן: "פוליסה משלבת בחיסכון"), לא קיבל השבה של דמי הביטוח המיוחסים לרכיב הריסק בגין יתרת חודש הביטול.

"הקבוצה המיוצגת ביחס לטענת החזר ריאלי של הפרמיה" – כל מבוטח ו/או מוטב ו/או בעלים בפוליסות אשר ביטל חוזה ביטוח, או אשר פוליסת הביטוח שלו התבטלה עקב קרות מקרה הביטוח, במהלך התקופה הרלוונטית, ואשר נגבו ממנו דמי ביטוח בגין החודש/ים שלאחר חודש הביטול או קרות מקרה הביטוח, והוחזרו לו בערכם הנומינלי ללא הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק חוזה הביטוח.

1. מינוי בודק
   1. מוסכם כי ימונה בודק - רו"ח בהכשרתו.
   2. הבודק יתבקש לבדוק את סוגי הפוליסות נושא הסדר הפשרה ואת חישובי המשיבות ביחס לאומדן היקפי הגביה של הפרמיה, ככל שנגבתה ולא הוחזרה, בגין יתרת חודש הביטול, במקרים שבהם קיימת התניה על סעיף 10 ו/או פרמיה שנגבתה בגין החודש/ים שלאחר חודש הביטול והוחזרה בערכה הנומינלי (מוסכם כי ערך נומינאלי הוא תשלום ללא הצמדה למדד; ובכל הקשור לריבית – תשלום ללא הוספת ריבית לאחר שחלפו 30 ימים ממועד קבלת הודעת הביטול במקרה שבו יש התניה על סעיף 10, או בחלוף 45 ימים ממועד קבלת הודעת הביטול במקרים בהם לא הייתה התניה על סעיף 10).
   3. הבודק יתבקש לבחון את נוסחי הפוליסות הקיימים בהיבט של ההתניה על סעיף 10 בחוק חוזה הביטוח, ולקבוע מה מספרן של הפוליסות שבוטלו על ידי המבוטחים בתקופה הרלוונטית ואשר קיימת בהן התניה כאמור, זאת בהתאם לנתונים שיועברו אליו מהמשיבות, שאת אמיתותם הוא יתבקש לוודא. ביחס לפוליסות שבהן קיימת התניה על סעיף 10 לחוק חוזה הביטוח, יתבקש הבודק לבדוק את שיעור הפוליסות שבהן נגבו דמי ביטוח בגין התקופה שלאחר הביטול בחודש הביטול ולא הושבו (כולם או חלקם) נוכח הביטול. ככל שלא ניתן לאתר באופן מיכוני את הנתונים האמורים כאמור תערך בדיקה על ידי הבודק, בדיקה על דרך האומדן, לפי מדגם של פוליסות ו/או לפי הנחות מקובלות.
   4. כמו כן, הבודק יתבקש לבדוק כמה פוליסות משתייכות לקבוצה המיוצגת ביחס לטענת ההחזר הריאלי של הפרמיה. ככל שלא ניתן לאתר באופן מיכוני את הנתונים האמורים, תעשה בדיקה זו על ידי הבודק על דרך האומדן, לפי מדגם של פוליסות ו/או לפי הנחות מקובלות.
   5. הבודק יתבקש לקבוע בנוסף, ביחס לכל הפוליסות הרלוונטיות, מה היה שיעור הפרמיה החודשית הממוצעת (וככל שמדובר בפוליסה משולבת בחיסכון, יילקח בחשבון הסכום הממוצע של רכיב הריסק בלבד) במהלך התקופה הרלוונטית.
   6. הבודק יבחן בנוסף, על דרך האומדן ו/או באופן מדגמי:

בנוגע לביטולי פוליסות שנעשו במחצית הראשונה של החודש – הבודק יבחן האם לא נגבתה פרמיה מהמבוטח בגין החודש בו בוטלה הפוליסה או שנגבתה והושבה. בנוגע למקרים שבהם כך היה, לא תהיה למבוטח זכאות להחזר בגין טענת ההתניה על סעיף 10. בנוגע למקרים שבהם יתברר, ככל שיתברר, כי נגבתה פרמיה ולא הושבה, ההחזר הנומינלי בגין אותם מקרים, ביחס לטענת ההתניה על סעיף 10, יהיה בשיעור של שלושת רבעי מפרמיית הריסק החודשית הממוצעת במהלך התקופה הרלוונטית (ובלבד שמדובר בפוליסות שבהן נקבע כי הביטול ייכנס לתוקף מיידי תוך התניה על סעיף 10 לחוק חוזה הביטוח).

בנוגע לביטולי פוליסות שנעשו במחצית השנייה של החודש – בנוגע לביטולים שבהם לא נגבתה פרמיה או שנגבתה והושבה, לא תהיה למבוטח זכאות להחזר בגין טענת ההתניה על סעיף 10. בנוגע למקרים שבהם יתברר כי נגבתה פרמיה ולא הושבה, ההחזר הנומינלי בגין מקרים אלה ביחס לטענת ההתניה על סעיף 10, יהיה בשיעור של רבע מפרמיית הריסק החודשית הממוצעת במהלך התקופה הרלוונטית (ובלבד שמדובר בפוליסות שבהן נקבע כי הביטול ייכנס לתוקף מיידי תוך התניה על סעיף 10 לחוק חוזה הביטוח).

• 1. הבודק יתבקש לקבוע באמצעות כלים סטטיסטיים וממוצעים את ההיקף הכספי הנובע מעילת ההחזר הריאלי של הפרמיה בהתאם לסעיף 28(ג) לחוק חוזה הביטוח (קרי הפרשי שערוך סכומי ההשבה של הפרמיה שהושבה).
  2. הבודק יתבקש לבסוף לשערך את סכומי ההיקף הכספי ביחס לשתי העילות שאושרו למועד הבדיקה ובהתאם לסעיף 28(ג) לחוק חוזה הביטוח.
  3. הבודק יתבקש לבדוק את נכונות טענת המשיבות כי בפוליסות קבוצתיות טענות בקשת האישור אינן רלוונטיות, לרבות מאחר שבפוליסות אלה אין קשר ישיר בין המבוטח לבין המבטח, אלא באמצעות בעל הפוליסה אשר הוא שמעדכן אותן בדבר שינויים החלים בביטוח הקבוצתי (לרבות גריעת מבוטחים מהביטוח בשל הפסקת מקום העבודה); וכן את טענות המשיבה כי בפוליסות קבוצתיות אין גבית פרמיה במקרה בו לא קיים סיכון ביטוחי והמשיבות אינן מחזיקות בפרמיה שלא ניתן כנגדה כיסוי ביטוחי. כמו כן, יתבקש הבודק לבדוק את הטענה כי אין בפוליסות אלו סעיף המחייב ביטול באופן מידי. אם וככל שימצא הבודק כי טענות המשיבות ביחס לפוליסות הקבוצתיות ולאופן ניהולן נכונות, ייקבע כי מבוטחי הפוליסות הקבוצתיות של המשיבות אינם זכאים לכל החזר מכוחו של הסדר זה, אך יקום מעשה בי-דין בעניינם.
  4. סעיף 25 להסדר הפשרה

הסדר הפשרה יחול על הקבוצות המפורטות להלן מבלי שמבוטחים אלה יהיו זכאים להחזר כלשהו מכוח טענת ההתניה על סעיף 10, ובהתייחס לקבוצות המנויות בתת סעיפים ב' ו-ג' להלן, מבלי שיהיו זכאיות להחזר מכוח העילה הנוגעת להשבת החזר ריאלי:

1. מבוטחים בביטוחי חיים משכנתא;
2. מבוטחים בביטוחי סיעוד בהם קבועים ערכי סילוק, כך שפרמיה ששולמה לאחר מועד ביטול הפוליסה תיוחס לערכי הסילוק או הפדיון בפוליסה של המבוטח;
3. מבוטחים שהמירו פוליסה מבוטלת בפוליסה אחרת ושמרו על רצף ביטוחי באופן שלא היו זכאים להחזר;
4. פוליסות ביטוח בהן כתוב במפורש כי מועד הביטול ייכנס לתוקף ב-1 בחודש שלאחר המועד בו קיבלה חברת הביטוח את הודעת הביטול;
5. פוליסות ביטוח קבוצתי, בכפוף לממצאי בדיקתו של הבודק כמפורט לעיל.
6. ההטבה:

מוסכם כי בחלוף 120 ימים ממועד אישור הסדר הפשרה:

1. בכל הקשור לטענת ההתניה על סעיף 10 – מגדל, מנורה ו-הפניקס יתרמו 80% מסכום ההחזר הכולל של כל אחת מהן, בהתאם לדוח הבודק, ואילו כלל ו-הראל יתרמו 60% מסכום ההחזר הכולל של כל אחת מהן, בהתאם לדוח הבודק.
2. בכל הקשור לטענת ההחזר הריאלי של הפרמיה – המשיבות יתרמו 80% מסכום ההחזר הכולל של כל אחת מהן, בהתאם לדוח הבודק.

סכום התרומה הינו סופי ומוחלט וכולל בתוכו כל מס ו/או תשלום אחר שחל (ככל שחל) על פי דין.

כל אחת מן הנתבעות תתרום כספים לעמותות, לפי בחירתה, בהתאם להודעה נפרדת שתוגש לבית המשפט ביחס לתרומה ולעמותות אליה מבקשת הנתבעת הרלוונטית לבצע את התרומה על פי הסדר זה.

1. התחייבות לגבי העתיד:

הסדר הפשרה יחול גם על כל ביטול של פוליסה רלוונטית (בה קיימת התניה על סעיף 10) שאירע לאחר מועד אישור הסדר הפשרה, במובן זה שמבוטח המבטל את הפוליסה שלו באמצע חודש ויש בפוליסה שלו התניה על סעיף 10 לא תגבה ממנו פרמיה החל ממועד קבלת ההודעה על הביטול, וככל שתגבה ממנו פרמיה בגין חודשים מאוחרים יותר היא תוחזר בערכה הריאלי בהתאם להוראות סעיף 28(ג) לחוק חוזה הביטוח.

1. ויתור, סילוק ומעשה בית דין:

עם אישור הסדר הפשרה, יתגבש אוטומטי ויתור סופי, מלא ומוחלט של כל אחד מחברי הקבוצה, ומעשה בית דין כלפי המשיבה הרלוונטית לתביעתו וכל תאגיד שבשליטתה, במישרין או בעקיפין, וכל תאגיד השולט בה לרבות כל נושאי המשרה בהם, על כל תביעה ו/או טענה ו/או דרישה ו/או זכות, מכל מי ו/או סוג כלשהוא ביחס לעילות נושא הטענה להתניה על סעיף 10 ו/או הטענה ו/או ביחס להחזר ריאלי של הפרמיה וביחס לכל הליך משפטי ו/או מעין משפטי (ובכלל זה הליך בוררות) ו/או תביעה שנובעת מן המעשים והמחדלים הנטענים בתובענה ובבקשת האישור.

1. גמול ושכר טרחה:

הצדדים ממליצים כי שכר הטרחה המומלץ לב"כ התובעים המייצגים יהיה בשיעור של 17% בצירוף מע"מ כדין, משיעור ההחזר שייקבע על ידי הבודק.

שיעור הגמול המומלץ לתובעים המייצגים יהיה בשיעור של 3% משיעור ההחזר של הנתבעת הרלוונטית, כפי שייקבע על ידי הבודק, אשר ישולם על ידי כל נתבעת לתובע/ים אשר תבע/ו אותה.

חוות דעת הבודק בעניין מגדל

1. ביום 14.6.2017 מונה רו"ח אהוד רצאבי כבודק. כאמור, הבודק התבקש לפעול בהתאם לסעיפים 18-12 ו- 22-20 בהסדר הפשרה. הבודק התבקש לחוות דעתו גם באשר להצדקה להחרגת ארבעת הקבוצות הראשונות המנויות בסעיף 25 בהסדר הפשרה.
2. ביום 7.12.2020 הגיש הבודק את הדו"ח ביחס לחברת מגדל.
3. בין ב"כ הצדדים הושגו הסכמות כדלקמן:
4. זהות החברות שצריכות להיכלל בבדיקה –

ב"כ הצדדים הסכימו כי בתחשיבי מגדל יכללו, לצד פוליסות של מגדל, גם פוליסות של החברות: המגן, שמשון, מעוז, סלע, עממית, אושיות והסנה.

1. היש לכלול בבדיקה מקרים של סילוק של פוליסות או פדיון של פוליסות –

בפוליסה הכוללת רכיב של ריסק ורכיב של חיסכון, מבוטח רשאי לפנות לחברת הביטוח ולבקש לסלק את הפוליסה. דהיינו, לבקש להפסיק לשלם את הפרמיות עבור אותה הפוליסה מבלי למשוך את הסכום שנצבר לו בקופת החיסכון.

כמו כן, מבוטח רשאי לפנות לחברת הביטוח ולבקש לפדות את הפוליסה, לבקש להפסיק לשלם את הפרמיות עבור אותה הפוליסה ולמשוך את הסכום שנצבר לו בקופת החיסכון.

הוסכם בין הצדדים, לצרכי הסדר הפשרה בלבד ומבלי להכיר בסילוק או פדיון של פוליסות כביטול ייזום, כי גם מקרים אלו יילקחו בחשבון בתחשיבי הנזק כ"ביטול ייזום".

1. תמהיל של פוליסות משולבות ריסק וחיסכון –

בפוליסה הכוללת רכיב ריסק ורכיב חיסכון קיימים תמהילים שונים של רכיבי הריסק והחיסכון. בסעיף 15 בהסדר הפשרה הבודק התבקש לקחת בחשבון בפוליסות המשלבות ריסק וחיסכון את החלק בפרמיה המיוחס לרכיב הריסק בלבד.

הצדדים הסכימו כי תיקבע חלוקה אחידה של 20% (ריסק) ו-80% (חיסכון), ביחס לכל הפוליסות משולבות חיסכון. החלוקה התבססה על בדיקות שנעשו בתובענות ייצוגיות אחרות שבהן עלתה סוגיה זו. למיטב ידיעת באי כוח הצדדים היא תקפה גם ביחס לתובענה נושא הדיון.

1. תחשיבי מגדל – טענת ההתניה על סעיף 10

נציגי מגדל שלפו את הנתונים הדרושים ליישום הסדר הפשרה בחלוקה לשני ענפי ביטוח – ענף ביטוחי חיים וענף ביטוחי בריאות.

תחילה נשלף מסד נתונים הכולל את כל הפוליסות שבוטלו במהלך התקופה שמיום 1.4.2003 ועד ליום 1.4.2012 למעט פוליסות המשתייכות לביטוחים קולקטיביים. לאחר מכן, נציגי מגדל נוכחו כי קיים תיעוד מהימן מאמצע שנת 2009 ואילך, ועל כן מיקדו את תחשיביהם בשנים 2012-2009 וביחס לשנים 2008-2003 הניחו הנחת עבודה לפיה הנזק בשנים אלו עומד על סכום זהה לנזק השנתי הממוצע שחושב עבור השנים 2011-2010.

נציגי מגדל שלפו את המידע הבא: קוד תעריף הפוליסה המלמד מה היה נוסח הפוליסה שבוטלה, סכום הפרמיה ששולמה עובר לביטול הפוליסה, הגורם המשלם בפוליסה עובר לביטולה (מבוטח פרטי ומבוטח מפעלי).

מהאוכלוסיות נוטרלו אוכלוסיות שלטענת מגדל אינן רלוונטיות לתובענה: פוליסות משכנתא, פוליסות שצברו חוב/פוליסות שבמועד הביטול היו בפיגור בתשלום, המרות – פוליסות שבוטלו ולאחר מכן הופקו פוליסות חדשות במקומן, פוליסות קבוצתיות, פוליסות מחלות קשות שבהן הוגשה תביעה, פוליסות שהתבטלו עקב תום תקופת הביטוח, פוליסות סיעוד עם ערכי סילוק, פוליסות ביטוחי מנהלים, פוליסות מפעליות.

מהאוכלוסייה שנותרה נגרעו הביטולים של הפוליסות שלא כללו התניה על סעיף 10.

לטענת המגדל, בהתאם לנוהל הביטולים שהיה בתוקף בתקופה הרלוונטית, שיטת העבודה בהגיע בקשה לביטול פוליסה הייתה כדלקמן: אם הבקשה לביטול הגיעה במחצית הראשונה של החודש – הפרמיה שנגבתה בגין החודש האחרון של הפוליסה (ככל שנגבתה) הושבה במלואה למבוטחיה; אם הבקשה לביטול הגיעה במחצית השנייה של החודש – הפרמיה שנגבתה בגין החודש האחרון של הפוליסה לא הושבה למבוטחיה (גם לא באופן חלקי). לטענת מגדל, לא ניתן לאמת בצורה ממוכנת טענה זו שכן מערכות המידע במגדל לא כוללות תיעוד של מועד קבלת בקשת הביטול ועל כן נדרש לבצע בדיקה ידנית מדגמית לאיתור מסמך הביטול, מועד קבלתו במגדל ומועד ביטול הפוליסה בפועל.

נציגי מגדל ביצעו בדיקה מדגמית (ביחס לכ-140 פוליסות) ומצאו כי מגדל אכן יישמה את נוהל הביטולים, כנטען. לאור זאת, נציגי מגדל הניחו כי רק למבוטחים שביטלו את הפוליסה במחצית השנייה של החודש נגרם נזק כתוצאה מטענת ההתניה על סעיף 10. נציגי מגדל הניחו כי אוכלוסיית הביטולים מתפלגת באופן שווה לאורך החודש, ולכן בממוצע טענת ההתניה על סעיף 10 הסבה נזק למחצית מאוכלוסיית הביטולים בלבד, שהתקבלו במחצית השנייה של החודש. על כן, נציגי מגדל הניחו כי חישוב הנזק צריך להתבצע על פני חצי חודש והעמידו את הנזק על רבע חודש בלבד.

נציגי מגדל אמדו את הנזק בגין טענת ההתניה על סעיף 10 בכ-6,720,000 ₪, ואת התשלום לקרן בכ-5,380,000 ₪, הסכומים בשקלי חודש אפריל 2018 (מועד ביצוע החישוב).

1. בדיקת תחשיבי מגדל על ידי הבודק –

הבודק וצוותו, לרבות מומחים מתחום מערכות המידע, בחנו את שליפת הנתונים שבוצעה על ידי מחלקות המחשוב והכספים במגדל.

אותרו כ-915,000 ביטולים של פוליסות פרט חיים ובריאות שבוטלו, סולקו או נפדו מכל סיבה שהיא במהלך תקופת התובענה. נבדקה העבודה שביצעו נציגי מגדל לאיתור כתבי הפוליסה שכללו התניה על סעיף 10 מתוך כלל כתבי הפוליסה.

במקביל, באי כוח המבקשים ערכו בדיקה נפרדת ועצמאית בארכיון הפוליסות של מגדל, והעבירו לעיון הבודק קלסרים הכוללים את הפוליסות שהם איתרו. נערכה השוואה בין הפוליסות שאיתרו באי כוח המבקשים לבין הפוליסות שאיתרו נציגי מגדל.

נבדק האופן שבו מגדל גרעה את האוכלוסיות שאינן רלוונטיות לתובענה. הבודק וצוותו וידאו שהגריעות היו מוצדקות ונעשו בצורה נאותה, ואת אופן ביצוע תחשיבי ההשבה, ההצמדה והריבית.

הבודק וצוותו מצאו כי מגדל אכן יישמה את נוהל הביטולים ו/או כי נהגה להשיב למבוטחים פרמיות בחודש הביטול. בדיקות הבודק התבססו על בחינה בעין של מסמכים, המתעדים הוראות תשלום שמגדל העבירה לצדדים שלישיים להשבה של פרמיות למבוטחים.

1. ממצאים חריגים ותיקונים בתחשיבים –
2. נציגי מגדל לא כללו בתחשיבי הנזק מקרים שבהם פוליסה בוטלה באמצעות בקשה לפדיון של הפוליסה (וזאת למרות הסכמות באי-כוח הצדדים):

במערכות המחשוב של מגדל מתועדות כ-95,000 בקשות לפדיון של פוליסות שנרשמו במהלך תקופת התובענה, שבהן ייתכן שנכללה התניה על סעיף 10; בכ-50,000 מהביטולים, במועד בקשת הפדיון הפוליסה כבר הייתה מסולקת או שמדובר היה בפוליסת חיסכון בלבד, פוליסות אלו אינן רלוונטיות לתחשיבי הנזק; מתוך יתרת הפוליסות, בכ-20,000 ביטולים דובר בפוליסה הכוללת התניה על סעיף 10, שבוטלה לבקשת המבוטח. הבודק כלל אוכלוסייה זו במסגרת תחשיבי הנזק.

1. מערכות המחשוב של מגדל מתעדות כ-12,500 ביטולים של פוליסות ביטוחי חיים הכוללות התניה על סעיף 10 שנרשמו במהלך תקופת התובענה וסווגו על ידי נציגי מגדל כפוליסות שלגביהן "לא קיימים נתוני פרמיה וסריקת מסמכים". נציגי מגדל החריגו ביטולים אלו מתחשיבי הנזק, בטענה כי מדובר בפוליסות שלגביהן אין תיעוד לתשלום של פרמיה במהלך חודש הביטול ועל כן לא נגרם נזק למבוטחים. הבודק וצוותו ביצעו בדיקה מדגמית של פוליסות בקבוצה זו ומצאו כי בחלק מהמקרים אכן לא שולמה פרמיה בחודש הביטול, אך בחלק מהמקרים כן שולמה. על כן, אוכלוסיית ביטולים אלו נכללה בתחשיבי הנזק.
2. מערכות המחשוב של מגדל מתעדות כ-3,000 ביטולים של פוליסות ביטוחי בריאות הכוללות התניה על סעיף 10 שנרשמו במהלך תקופת התובענה והוחרגו על ידי נציגי מגדל בטענה כי מדובר בפוליסות שלא אותרה בקשת הביטול שלהן. נמצא כי אין בסיס להחרגה זו ועל כן אוכלוסייה זו נכללה במסגרת תחשיבי הנזק.
3. נציגי מגדל טענו כי פוליסות מפעליות אישיות אינן רלוונטיות לתחשיבי הנזק.

נמצא על ידי הבודק כי: מערכות המחשוב של מגדל מתעדות בסך הכל כ-40,000 ביטולים של פוליסות מפעליות אישיות שעשויות להיות רלוונטיות לתחשיבי הנזק; ביטולים רבים נרשמו עקב פיגור בתשלומי הפרמיות; חלק מהביטולים נעשו במסגרת קבצי מעסיק ומקרים אלו נבדקו במסגרת הבדיקות של פוליסות קולקטיביות; ביטולים נוספים נרשמו בעקבות בקשות ביטול של מבוטחים ו/או מעסיקים. בוצעה בדיקה מדגמית ביחס לאוכלוסייה זו ונמצא כי חלק מבקשות הביטול ציינו ביטול בתאריך עתידי, אך היו גם בקשות שלא ציינו תאריך עתידי; במקרים שנדגמו הבקשות לביטול מיידי טופלו בדרך כלל בהתאם לנוהל הביטולים אך נצפו גם מקרים שבהם בקשת הביטול הגיעה במחצית השנייה של החודש, ולמרות זאת לא נגבתה פרמיה בחודש הביטול.

מטעמי זהירות נכללו כל הביטולים שנרשמו בפוליסות המפעליות האישיות לבקשת המבוטח, תחת הנחה שהפוליסות בוטלו בהתאם לנוהל הביטולים.

1. הבודק איתר פוליסה אחת (ביטוח מחלות קשות) שכללה התניה, אשר לא אותרה בבדיקות שבוצעו על ידי נציגי מגדל. הבודק כלל את הביטולים שנרשמו תחת פוליסה זו במסגרת תחשיבי הנזק.
2. נמצאו כ-10,000 ביטולים של פוליסות סיעוד שנגרעו מבסיס הנתונים בהתאם לסעיף 25ב' בהסדר הפשרה, שלפי בדיקת הבודק היו צריכים להיכלל בתחשיבי הנזק. פוליסות אלו נכללו בתחשיבים.

מדובר בפוליסות שבהן במקרה שהמבוטח מבקש לבטל את הפוליסה במהלך התקופה הראשונית בה ערכי הסילוק עדיין אינם מתחילים להצטבר, הפרמיה בגין יתרת החודש אינה נלקחת בחשבון לצורך חישוב ערכי הסילוק.

בנסיבות שכאלה אין הצדקה להחריג מתביעת פרמיה אחרונה מבוטחים בביטוחי סיעוד שבהם קבועים ערכי סילוק. במקום זאת יש לקבוע ביחס לפוליסות סיעוד שבהם קבועים ערכי סילוק, כי רק פוליסות שבוטלו לאחר שהסתיימה התקופה הראשונית שבה הפוליסה אינה צוברת ערכי סילוק תוחרגנה מתובענת פרמיה אחרונה, ופוליסות שבוטלו במהלך התקופה הראשונית שבה הפוליסה לא צוברת ערכי סילוק, לא תוחרגנה מתובענת פרמיה אחרונה.

1. נציגי מגדל הניחו כי הנזק ביחס לטענת ההתניה על סעיף 10 עומד על רבע מסכום כל הפרמיות בחודש הביטול. בפועל, בהינתן שמגדל יישמה את נוהל הביטולים, הנזק עומד על שמינית בלבד מסכום כל הפרמיות בחודש הביטול. התחשיבים תוקנו בהתאם. תיקון זה הביא לירידה בסכום הנזק.
2. ביטוחי מנהלים – הבודק וצוותו בדקו את טענת נציגי מגדל, כי הסיכוי שייווצר נזק בפוליסות אלו בשל טענת ההתניה על סעיף 10 הוא מזערי, ומצאו כי בפוליסות ביטוחי מנהלים תוחלת הנזק כתוצאה מטענת ההתניה על סעיף 10 היא נמוכה עד אפסית.
3. פוליסות "מגדלור" – פוליסות מנהלים שמועד תום תקופת הביטוח שלהן נקבע מראש על ידי המבוטח. פוליסות אלו כוללות הוראה לפיה המבוטח יהיה רשאי לקצר את תקופת הביטוח ולהקדים את מועד תום תקופת הביטוח למועד שיקבע בהודעה ובלבד שמועד זה לא יפחת מגיל הפרישה המוקדמת. הצדדים היו חלוקים בשאלה האם נוסחן מתנה על סעיף 10. הבודק וצוותו בדקו מדגמית פוליסות אלו ומצאו כי כל הפוליסות שנדגמו הסתיימו בעקבות בקשה לביטול של הפוליסה ולא בעקבות בקשה לקיצור תקופת הפוליסה. על כן יש לקבל את טענת מגדל שפוליסות אלו אינן רלוונטיות לתחשיבי הנזק.
4. תחשיבי הבודק לעניין טענת ההתניה על סעיף 10

קיימים כ-159,000 ביטולי פוליסה וכיסויים ביטוחיים הרלוונטיים לתובענה. כ-59% מהביטולים נרשמו בענף החיים והיתרה בענף הבריאות.

נמצא כי הפרמיה החודשית הממוצעת לכל פוליסה/כיסוי שבוטלו הסתכמה בכ-314 ₪ בענף החיים ובכ-233 ₪ בענף הבריאות. בממוצע הפרמיה הסתכמה בכ-281 ₪ (כל הסכומים כוללים הפרשי הצמדה וריבית עד לחודש אוקטובר 2020).

סכום הפרמיות הכולל בחודש בו בוטלו הפוליסות/ הכיסויים הרלוונטיים נאמד בכ-44,800,000 ₪. הנזק מחושב בהתאם לשיעור של 1/8 מסכום הפרמיות הכולל בחודש הביטול. הנזק הנומינלי נאמד בכ-5,600,000 ₪ כולל הפרשי הצמדה וריבית עד לחודש אוקטובר 2020.

סכום התשלום לקרן שנגזר מכך (80%) עומד על כ-4,480,000 ₪.

1. טענת ההחזר הריאלי

נציגי מגדל שלפו נתונים אודות כל ביטולי הפוליסות שנרשמו בתקופת התובענה עקב קרות מקרים ביטוחיים ופעלו לאתר את הפרמיות שהמבוטחים בפוליסות אלה שילמו למגדל לאחר מועד קרות האירוע הביטוחי.

נציגי מגדל שלפו נתונים אודות כל ביטולי הפוליסות שנרשמו בשנים 2012-2009 עקב בקשות לביטול של המבוטחים ופעלו לאתר את הפרמיות שהושבו למבוטחים בפוליסות אלה לאחר מועד סיום הפוליסה, טייבו את הנתונים וגרעו רישומים שאינם רלוונטיים.

עבור כל מקרה שנותר ביצעו תחשיב של רכיב הריבית ממועד ביטול הפוליסה בתוספת 30 ימים, ועד למועד ההשבה בפועל של הפרמיה.

נציגי מגדל טענו כי כשאמצעי התשלום של המבוטל היה הוראת קבע בנקאית, מגדל נהגה להשיב את הפרמיות בתוספת הפרשי הצמדה, ורק כשאמצעי התשלום של המבוטח היה כרטיס אשראי מגדל לא הוסיפה לפרמיות הפרשי הצמדה. על כן בתחשיבים הוסיפו הפרשי הצמדה רק במקרים של תשלום באמצעות כרטיס אשראי.

לגבי נזק שנגרם בין השנים 2008-2003 – מגדל אמדה את הנזק בשנים אלו בהתאם לנזק השנתי הממוצע שחושב ביחס לשנים 2011-2099.

לגבי פרמיות שהושבו עקב קרות מקרים ביטוחיים – מגדל לא נדרשה לאמוד את הנזק בשנים 2008-2003 באופן דומה שכן הנתונים שהיו בידיה אפשרו לה לחשב את הנזק ישירות.

לסכומי הנזק הנומינליים הוספו הפרשי הצמדה וריבית כדין עד למועד החישוב (אוקטובר 2020).

1. בדיקת תחשיבי מגדל

הבודק וצוותו בדקו את תחשיבי מגדל לרבות באמצעות מומחים מתחום מערכות המידע: בדיקות שלמות הנתונים, אופן גריעת האוכלוסיות שאינן רלוונטיות לתובענה, שלמות בסיס הנתונים לאחר הגריעה ואופן ביצוע תחשיבי ההשבה, ההצמדה והריבית. נמצא כי טענת מגדל, כי פרמיות שהוחזרו למבוטחים ששילמו בהוראות קבע (רוב רובם של המקרים) הוחזרו בתוספת הפרשי הצמדה היא טענה נכונה.

במהלך עבודת הבודק התברר כי קיימים מספר נושאים שהצריכו לבצע תיקונים בתחשיבים –

נציגי מגדל טעו קונספטואלית באופן חישוב הפרשי ההצמדה והריבית, אשר הביאה להערכת יתר של הנזק בטענת ההחזר הריאלי; (2) התחשיבים שנעשו ביחס לענף הבריאות לא כללו הפרשי הצמדה כדין. הבודק וצוותו וידאו כי נושא זה יתוקן; (3) נמצא קושי עם הנחת העבודה של מגדל לעניין היקש מהנזק בשנים 2011-2009 כדי לאמוד את הנזק בשנים 2008-2003, מאחר שבשנים אלו הפרשי ההצמדה והריבית עמדו על שיעורים גבוהים משמעותית (פי 2.5 לערך). הבודק וצוותו ערכו את התחשיבים בהתאם למפתח זה.

ממצאים

הבודק מצא כי טענת ההחזר הריאלי רלוונטית ביחס לכ-148,000 מקרים.

סכום הנזק נאמד בסך של כ-268,000 ₪ (נכון לחודש אוקטובר 2020).

התשלום לקרן בגין טענה זו הסתכם בסך של כ-214,000 ₪.

1. החרגת פוליסות קבוצתיות

במגדל קיימים 3 סוגים של פוליסות קבוצתיות: פוליסות מנהלים, פוליסות ביטוח מפעלי-אישי, פוליסות קולקטיביות.

פוליסות מנהלים – פוליסות אישיות הכפופות לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), שכוללות לפחות אחד מההפרשות הבאות: פיצויים, תגמולי מעסיק, תגמולי עובד ותשלומי מעסיק לאובדן כושר עבודה. הבדיקות המדגמיות של הבודק הראו כי הסיכוי לנזק בפוליסות אלו הוא נמוך מאוד, ומכאן שניתן לקבוע כי מבוטחים אלו לא יהיו זכאים להחזר אולם יקום כנגדם מעשה בית דין.

פוליסות קולקטיביות – פוליסות לא אישיות שהתנאים שלהן מסוכמים בחוזה בין מגדל לבין המעסיק. ההסכם יכול לכלול כיסוי גם לבני משפחה של המבוטח. בבדיקת הבודק נמצא כי בכל ההסכמים לא הופיעה התניה על סעיף 10. על כן, טענת ההתניה על סעיף 10 אינה רלוונטית, המבוטחים בפוליסות אלו לא יהיו זכאים לכל החזר ויקום כנגדם מעשה בית דין.

פוליסות ביטוח מפעלי-אישי – פוליסות קבוצתיות-אישיות הכוללות כיסויים ביטוחיים מסוגים שונים. בבדיקות מדגמיות של הבודק נצפו גם בקשות לביטול מיידי של פוליסות ועל כן יש לכלול אוכלוסייה זו במסגרת הסדר הפשרה ותחשיבי הנזק (וכך אף נעשה).

1. בדיקת החרגת בעלי פוליסות הביטוח שצוינו בסעיף 25 בהסדר הפשרה

מבוטחים בביטוחי חיים משכנתא –מגדל טענה שכשמדובר בביטוח חיים משכנתא היא אינה רשאית לבטל את חוזה הביטוח באופן מיידי, גם אם המבוטח מבקש זאת, וזאת משום שסעיף 45(ב) בחוק חוזה הביטוח מחייב אותה להמשיך ולספק את הכיסוי הביטוחי, עד שהבנק נותן ההלוואה המובטחת במשכנתא יחליט אם הוא מעוניין לאמץ את חוזה הביטוח.

הסבר זה הניח את דעת הבודק, שכן מאחר שהמבוטח לא יכול היה לבקש לבטל את פוליסת הביטוח באופן מיידי, הרי שטענת ההתניה על סעיף 10 אינה רלוונטית בענייננו.

מבוטחים בביטוחי סיעוד שקבועים בהם ערכי סילוק –מגדל טענה בעניינם שהפרמיה בגין חודש הביטול נלקחת בחשבון במסגרת ערכי הסילוק, ולכן למבוטחים המשתייכים לאוכלוסייה זו כביכול לא נגרם נזק.

לפי בדיקת הבודק, ישנן פוליסות סיעוד עם ערכי סילוק, שלגביהן מוגדרת בתחילת חיי הפוליסה תקופה ראשונית, שבה הפוליסה עדיין לא מתחילה לצבור ערכי סילוק, ובמקרה בו מבוטח מבקש לבטל את הפוליסה במהלך התקופה הראשונית, הפרמיה בגין יתרת החודש לא מגדילה את ערכי הסילוק; לאור זאת, מסקנת הבודק היא כי יש לכלול את המקרים הנ"ל במסגרת תחשיבי הנזק. פוליסות אלו נכללו בתחשיבים. יש להחריג רק פוליסות שבוטלו לאחר שהסתיימה התקופה הראשונית.

מבוטח שהמיר פוליסה מבוטלת בפוליסה אחרת ושמר על רצף ביטוחי – במקרים אלה, הפרמיה ששילם המבוטח בגין הפוליסה המבוטלת שימשה כדי לשלם את הפרמיה בגין הפוליסה החדשה, ולכן לא נוצר מצב לפיו המבוטח היה זכאי להשבה של פרמיה.

לדעת הבודק, אין קושי עם ההחרגה של מבוטחים שהמירו פוליסה מבוטלת בפוליסה אחרת ושמרו על רצף ביטוחי.

פוליסות שבהן כתוב במפורש כי מועד הביטול ייכנס לתוקף ב-1 בחודש שלאחר המועד שבו קיבלה חברת הביטוח את הודעת הביטול – לא אותרו מקרים רבים של פוליסות אלו. בפוליסות אלה אין חשש מפני נזק למבוטחים בגין טענת ההתניה, לאור נוהל העבודה שהיה קיים בכל חברות הביטוח ולפיו בקשות לביטולי פוליסה שהגיעו עד ל-15 בחודש נכנסו לתוקף מתחילת החודש ובקשות שהגיעו לאחר ה-15 בחודש נכנסו לתוקף בתחילת החודש העוקב. על כן, אין קושי עם ההחרגה של מבוטחים בפוליסות אלו.

1. מנגנון תשלום הפיצוי –

במקרה של מגדל קיים קושי ליישם מנגנון של פיצוי פרטני, וזאת משום שתחשיבי הנזק במגדל לא נעשו ברמת כל מבוטח, תחת הנחה שבממוצע בקשות לביטול שהתקבלו התפלגו באופן שווה לאורך כל החודש.

כמו כן תחשיבי מגדל לשנים 2008-2003 לא התבססו על נתוני אמת של פעילות מבוטחיה בשנים אלו (נוכח קיומם של קשיים מיכוניים לשלוף את הנתונים ולעבד אותם), והנזק בשנים אלו נאמד כסכום מצרפי באמצעות נתונים לשנים 2011-2009.

בנסיבות אלה, קיים קושי אובייקטיבי המונע את האפשרות ליישם מנגנון של פיצוי פרטני, ואין מנוס אלא ליישם מנגנון של פיצוי שלא מתבסס על השבה פרטנית.

1. סיכום חוות דעת הבודק: הסכום שמגדל תידרש לשלם לקרן עומד כל כ-4,700,000 ₪ נכון לחודש אוקטובר 2020.

עמדת היועמ"ש

1. ביום 12.8.2021 הוגשה עמדת היועמ"ש ביחס לדו"חות הבודק בעניינן של הראל, מנורה, הפניקס ומגדל (להלן: "העמדה הסופית"). וזו התייחסותו לעניין מגדל:

מנגנון תשלום הפיצוי – יש להורות לבודק לבדוק חלופות נוספות לכימות ערך הנזק עבור מבוטח, תוך התייחסות לאפשרות השבה ממוצעת למבוטחים חלף העברה לקרן, וכן להתייחס לסוגיית קשיי האיתור ועלויותיו.

מבדיקת רשות שוק ההון עולה כי ניכר קושי באיתור מבוטחים שביקשו לבטל את הפוליסה באמצע חודש, בשליפה פשוטה, לכן ביחס לקבוצה זו ניתן לשקול יישום של מנגנון פיצוי באמצעות תשלום לקרן לניהול.

ככל שיוחלט על השבה פרטנית – יש לקשור בין שכר טרחת באי כוח המבקשים לבין סכומי הפיצוי שיעוברו בפועל למבוטחים.

החרגת בעלי פוליסות הביטוח – יש לקבל את המלצות הבודק ולהחריג את הקבוצות שהבודק המליץ להחריגן אולם אין לקבל את עמדת הבודק לעניין החלת מעשה בית דין על כולן.

(א) פוליסות ביטוח סיעוד עם ערכי סילוק (סעיף 25(ב) )– היועמ"ש מקבל את המלצת הבודק לאי החרגת המבוטחים בפוליסות ביטוח סיעודי עם ערכי סילוק שביטלו את הפוליסה בתוך התקופה הראשונית שבה הפוליסה לא צוברת ערכי סילוק, מכיוון שכספי הפרמיה לא עבור לערכי הסילוק. כמו כן, היועמ"ש מקבל את המלצת הבודק להחרגה ולהחלת מעשה בית דין על מבוטחים ששלחו את בקשת הביטול לאחר שהסתיימה התקופה הראשונית, שבה ערכי סילוק החלו להיצבר ואז כספי הפרמיה הופנו לטובת צבירת ערכי הסילוק. קרי, ניתן להחריג מבוטחים אך ורק כשמדובר במבוטחים ששלחו את בקשת הביטול בתוך התקופה הראשונית, שבה ערכי סילוק טרם החלו להיצבר.

(ב) מבוטחים בביטוח משכנתא (סעיף 25(א) בהסדר הפשרה) – עמדת היועמ"ש היא שאין להחריג את הקבוצה תוך החלת מעשה בית דין עליה.

(ג) מבוטחים בפוליסות שהומרו (סעיף 25(ג) בהסדר הפשרה) – עמדת היועמ"ש היא כי יש לקבל את המלצת הבודק, מהטעמים שפורטו ביחס לחברת הראל. הבהרת היועמ"ש בסוגיית מעשה בית דין שפורטה ביחס למשיבות האחרות – יפה גם לעניין זה.

(ד) מבוטחים בפוליסות עם מועד ביטול (סעיף 25(ד)) בהסדר הפשרה) – היועמ"ש מקבל את המלצת הבודק להחרגת פוליסות ביטוח שבהן צוין כי מועד הביטוח ייכנס לתוקפו ב-1 בחודש לאחר המועד שבו קיבלה חברת הביטוח את הודעת הביטול. זאת בשל נוהל העבודה של החברה, לפיו מועד הביטול נכנס לתוקפו ב-1 בחודש העוקב, כמפורט בדוח הבודק, מכיוון שלמעשה במהלך תקופה זו נותרה הפוליסה בעינה, ולא בוטלה באופן שתשלום הפרמיה לא היה לשווא. הבהרת היועמ"ש בסוגיית מעשה בית דין שפורטה לעיל יפה גם לעניין זה.

(ה) מבוטחים בפוליסות קבוצתיות (סעיף 25(ה) בהסדר הפשרה) – היועמ"ש מקבל את המלצת הבודק בעניין אי החרגת קבוצת מפעליות-אישיות.

לעמדת היועמ"ש, לאור ניתוח הבודק למאפייני הפוליסות הקבוצתיות המוחרגות המראים כי בנסיבות העניין קבוצות אלו לא נפגעו והעילה אינה רלוונטית ביחס אליהן, שכן לא הייתה התניה בפוליסות על סעיף 10 בחוק חוזה הביטוח, ניתן להחריג קבוצות אלו ולהחיל עליהן מעשה בית דין, למעט כאמור קבוצת פוליסות מפעליות-אישי.

1. ביום 1.9.2021 הגישו המבקשים את התייחסותם לעמדה הסופית של היועמ"ש:

לעניין מנגנון תשלום הפיצוי – המבקשים מותירים העניין לשיקול דעת בית המשפט.

כל סכום שלא יושב פרטנית יועבר לקרן.

לעניין החרגת בעלי פוליסות מסוימות – המבקשים מתנגדים לממצאי הבודק בקשר לביטוחי מנהלים שאינם חלק מהפוליסות הקבוצתיות.

1. ביום 14.10.2021 הגישה מגדל את התייחסותה לעמדת היועמ"ש:

מנגנון תשלום הפיצוי – מגדל מתנגדת לעמדת היועמ"ש ולהמשך העיסוק בסוגיית ההשבה הפרטנית, לאחר שהבודק כבר קבע ש שקיים מחסום אובייקטיבי שאינו מאפשר פיצוי פרטני בנסיבות עניינה של מגדל.

פוליסות קבוצתיות- אישיות /מפעליות – לעמדת היועמ"ש, אין להחריג ולהחיל מעשה בית דין על קבוצת הפוליסות המפעליות/האישיות. עמדה זו מקורה בטעות של היועמ"ש, שכן כתוב במפורש בדוח הבודק כי הנזק שחישב הבודק כולל מבוטחים בפוליסות מפעליות/אישיות.

1. ביום 8.5.2022 הגישו המבקשים הודעה לקראת דיון שהתקיים, כשהעניינים בה הנוגעים למגדל הם כדלקמן:

ביטולים במחצית הראשונה של החודש – הענקת 7 ימי ביטוח חינם למבטלי פוליסות - התגלה כי מלבד בחברת כלל, לא היה נוהל כתוב בנושא הביטולים אצל המשיבות האחרות והדבר אושר על ידן. לא ברור עד כמה נכונות קביעות הבודק לגבי החלת נוהל הביטול במשיבות האחרות. החלת הסדר הפשרה גם במקרים של ביטול במחצית הראשונה של החודש הייתה מגדילה את סכום חוות דעת הבודק פי 4. יש לוודא כי נוהל הביטולים הנטען אכן יושם באופן שיטתי.

אי הכללת פוליסות "מגדלור" בסכומי ההשבה – בין הצדדים הייתה מחלוקת לגבי נוסח של פוליסות מגדלור – האם מדובר בהתניה על סעיף 10. הבודק הודיע לצדדים כי יותיר את ההכרעה בשאלה משפטית זו לבית המשפט אך הכריע לבסוף לטובת מגדל. ב"כ המבקשים העבירו לבודק נוסח אחר של פוליסות מגדלור, שגם אותן לא כלל בסכום ההשבה. קיימת בעייתיות בהליך הבדיקה של הבודק הנסמך על בדיקת המשיבות, ולא ערך בדיקות בעצמו כפי שביצעו ב"כ המבקשים.

תקינות הבדיקה ביחס לאוכלוסיות המוחרגות – נדרשת הבהרה בשאלה האם גם ביחס לאוכלוסיות מוחרגות היו מקרים של גביית פרמיה בגין החודש/ים שלאחר חודש הביטול? ככל שכן – האם הוחזרה אותה פרמיה?

1. ביום 15.5.2022 הגיש הבודק את התייחסותו לעמדת היועמ"ש ולהתייחסות המבקשים:

ביטולים במחצית הראשונה של החודש – הענקת 7 ימים ביטוח בחינם למבטלי פוליסות: הבודק וצוותו מצאו כי מגדל יישמה באופן שיטתי את שיטת העבודה המתוארת בנוהל הביטולים (גם אם לא מדובר בנוהל כתוב), בשני ענפי הביטוח.

אי הכללת פוליסות "מגדלור" בסכומי ההשבה – בדו"ח הבודק ניתן גילוי מלא לטענות הצדדים בעניין פוליסות אלו וניתנה התייחסות מתאימה. ככל שבית המשפט סבור כי יש להוסיף לתחשיב הנזק גם את הביטולים של פוליסות מגדלור אזי הבודק וצוותו יבצעו את הבדיקות והחישובים הנדרשים.

לשאלת המבקשים, האם נבדק ביחס לאוכלוסיות המוחרגות אם היו מקרים של גביית פרמיה בגין החודש/ים שלאחר חודש הביטול – הבקשה אינה ברורה. תחשיבי הנזק ביחס לעילת ההחזר הריאלי של פרמיה כוללים את כל החזרי הפרמיות, בכל הפוליסות של המשיבות (לרבות באוכלוסיות המוחרגות), שנגבו בחודשים שלאחר תום תקופת הביטוח, ולאחר מכן הוחזרו למבוטחים.

לשאלה ביחס למה בוצע התחשיב – התחשיב המקורי של מגדל בוצע ביחס לסכום כל הפרמיות בחודש הביטול ולא ביחס לפרמיות בגין פוליסות שבוטלו במחצית השנייה של החודש בלבד .

ביחס לדרישה לתקן את החישוב ולהוסיף פוליסות מנהלים בתחשיב הנזק – בביטוחי מנהלים המעסיק הוא הגורם שמעביר את התשלומים לחברת הביטוח, בהתאם לשכרו של העובד. אם עובד מפסיק את עבודתו באמצע החודש, הפרמיה המשולמת נגזרת מהשכר בפועל בגין תקופת ההעסקה בפועל בחודש האחרון. מניסיונו של הבודק, בדרך כלל עובד שמפסיק את עבודתו במקום מסוים גורר את פוליסת המנהלים אל המעסיק החדש ובתקופת הביניים ממשיך להיות מכוסה בכיסוי ריסק זמני.

ביחס לדרישה להוסיף לתחשיב הנזק גם ביטולים של פוליסות "מגדלור" – בדו"ח הבודק ניתן גילוי מלא לטענות הצדדים בסוגיה זו. ככל שבית המשפט ינחה אחרת, יבוצעו הבדיקות והחישובים הנדרשים.

ביחס לשאלה האם נוהל הביטולים הוחל גם ביחס לביטוחי הבריאות – נוהל הביטולים הוחל במגדל גם ביחס לביטוחי הבריאות.

מנגנון השבה - ביחס לחברי קבוצה בעילת התניה על סעיף 10 – פתרון של השבה פרטנית ממוצעת (חלף העברה לקרן) לא ישים ולא כדאי. ביחס לחברי קבוצה בעילת ההשבה הריאלית של פרמיה – במקרים שבהם נערך חישוב פרטני ניתן לשקול השבה פרטנית ללקוחות קיימים (גם בסכומים נמוכים), והשבה פרטנית ללקוחות עבר, אם מדובר בסכום מעל לרף מינימאלי, שייקבע על ידי בית המשפט.

מתחשיבי עילת ההחזר הריאלי של פרמיה שנערכה למגדל הוחרגו פוליסות קולקטיב שבהן לא היה קשר ישיר בין המבוטחים לחברת הביטוח, וכן פוליסות ביטוחי מנהלים (המשולמות על ידי מעסיקים). פרט לאוכלוסיות אלו, בתחשיבים המתייחסים לעילת ההחזר הריאלי נכללו כל יתר האוכלוסיות המנויות בסעיף 25 להסדר הפשרה.

השאלה אם לייצר מעשה בי-דין ביחס לאוכלוסייה כזו או אחרת היא שאלה משפטית באופייה, והיא חורגת מתחום מומחיות הבודק.

1. ביום 16.5.2022 התקיים דיון בפניי במעמד הבודק וב"כ היועמ"ש.

בדיון נדונה האפשרות לעניין החלת מעשה בית דין על הקבוצות המוחרגות – באופן שלא ייחסמו התביעות הפרטניות אלא שלא תינתן אפשרות להגשת תובענות ייצוגיות.

ב"כ היועמ"ש התבקש ליתן עמדתו בעניין זה, והובהר כי פסק הדין יינתן גם אם לא תתקבל תגובה בתוך הזמן שנקבע.

עוד התבקשו המבקשים להודיע עמדתם בעניין אישור הסדר הפשרה, לאור הערות באי-כוחם.

1. ביום 26.5.2022 הודיעו המבקשים כי בנסיבותיו המיוחדות של הליך זה הם מבקשים לאשר את הסדר הפשרה.

המבקשים ביקשו להורות לבודק לשערך את סכומי חוות הדעת (הוספת ריבית והצמדה) מהמועד הקובע בכל אחת מחוות הדעת ועד היום. זאת מאחר שחוות דעת הבודק כנגד המשיבות ניתנו במועדים שונים, החל משנת 2019 ועד שנת 2021,.

1. המשיבות הודיעו ביום 15.6.2022 כי הן מתנגדות לכל שינוי בהסדר הפשרה.

הסדר הפשרה קובע כי ישולם שיעור מסוים מהסכום שימצא הבודק, ולא קיימת חובת שיערוך לאחר סיום הבדיקה ולא בכדי. אין לסטות מהוראות ההסדר שעה שהמבקשים אלו שהביאו לעיכובים בתיק מאז המועד שנקבע.

1. ביום 13.7.2022 הוגשה עמדת היועמ"שית שאין מקום להחיל מעשה בית דין ייצוגי מכיוון שבנסיבות העניין ניתן להניח שלנוכח סכום הפיצוי הנמוך שלו זכאי כל חבר קבוצה, חברי הקבוצה לא יגישו בפועל תביעה אישית, בהיעדר כדאיות כלכלית לכך.
2. ביום 28.7.2022 הודיעו הצדדים על תיקון הסדר הפשרה בקשר לאופן ביצוע החזר/תרומת סכומי ההחזר, כך שהיכן שקבע הבודק כי ניתן לבצע החזר פרטני – יבוצע החזר פרטני (בגבולות הסכומים שהומלצו על ידי הבודק) וביתר המקרים התרומה תהיה לקרן הייעודית שהוקמה על ידי חוק תובענות ייצוגיות (להלן: "הקרן"). עוד הגיעו הצדדים להסכמה בעניין השערוך. והכל כמפורט להלן:
3. בכל הקשור לטענת ההתניה על סעיף 10 וכן בכל הקשור לטענת ההחזר הריאלי של הפרמיה, מגדל תתרום שמונים אחוזים (80%) מסכום ההחזר הכולל שנקבע ביחס אליה בדו"ח הבודק לקרן.
4. הוסכם כי הסכום שעל מגדל לשלם, נכון ליום 1.6.2021 הוא: 4,776,795 ₪.

סכום ההשבה הכולל הינו סופי ומוחלט ובתוספת הפרשי הצמדה למדד עד ליום 20.9.2022 עומד על סך של 5,056,112 ₪.

דיון

1. סעיף 19(א) בחוק תובענות ייצוגיות קובע:

"(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין" (ההדגשה שלי – מ' נ').

1. סעיף 19(ג) בחוק תובענות ייצוגיות קובע:

"(ג)(1) החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה או לדחותו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את כל אלה:

(א) הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה;

(ב) עילות התובענה, השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשה לאישור או כפי שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לפי סעיף 14, לפי הענין;

(ג) עיקרי הסדר הפשרה.

(2) בהחלטתו לפי פסקה (1) יתייחס בית המשפט, בין השאר, לשיקולים אלה:

(א) הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה;

(ב) התנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18(ד), וההכרעה בהן;

(ג) השלב שבו נמצא ההליך;

(ד) חוות דעת של הבודק שניתנה לפי סעיף קטן (ב)(5);

(ה) הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה;

(ו) העילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר" (ההדגשה שלי – מ' נ').

1. הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה:

הקבוצה המיוצגת ביחס לטענת ההתניה על סעיף 10– כל מבוטח ו/או מוטב ו/או בעלים בפוליסות אשר ביטל חוזה ביטוח, במהלך התקופה הרלבנטית, כאשר בחוזה תנייה לפיה הביטול נכנס לתוקף עם קבלת ההודעה על ידי המבטח או עם מסירת הודעת הביטול למבטח תוך התניה על סעיף 10 לחוק חוזה הביטוח, ולא קיבל השבה של דמי הביטוח (להלן גם: "הפרמיה") בגין יתרת חודש הביטול, וככל שמדובר בפוליסה הכוללת רכיבי ריסק וחיסכון (להלן: "פוליסה משלבת בחיסכון"), לא קיבל השבה של דמי הביטוח המיוחסים לרכיב הריסק בגין יתרת חודש הביטול".

הקבוצה המיוצגת ביחס לטענת החזר ריאלי של הפרמיה – "כל מבוטח ו/או מוטב ו/או בעלים בפוליסות אשר ביטל חוזה ביטוח, או אשר פוליסת הביטוח שלו התבטלה עקב קרות מקרה הביטוח, במהלך התקופה הרלוונטית, ואשר נגבו ממנו דמי ביטוח בגין החודש/ים שלאחר חודש הביטול או קרות מקרה הביטוח, והוחזרו לו בערכם הנומינלי ללא הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק חוזה הביטוח."

1. העילות שבגינן הוגשה בקשת האישור: הטעייה – הן בשלב הטרום חוזי והן בשלב החוזי; הפרת הסכם; חוסר תום לב; עשיית עושר ולא במשפט; הפרת הוראות חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 התנהלות המנוגדת לסעיפים 55 ו-104 בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981.
2. הסעדים שנתבעו בבקשת האישור: השבה של דמי הביטוח שנגבו ביתר בגין חודש הביטול בגין חוזים בהם הייתה תניית ביטול מיידי. תשלום הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק חוזה הביטוח בגין דמי ביטוח שהוחזרו ללא הפרשי הצמדה וריבית.
3. היועמ"ש הגיש התנגדותו להסדר הפשרה, כפי שפורט לעיל. לבית המשפט לא הוגשו התנגדויות נוספות להסדר הפשרה או בקשות ליציאה מהקבוצה שעליה הוא חל .
4. בית המשפט בבואו לאשר הסדר פשרה צריך להשתכנע כאמור "כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה... וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין" (סעיף 19(א) בחוק תובענות ייצוגיות).
5. מטרתו של חוק תובענות ייצוגיות מוגדרת בסעיף 1 כדלקמן:

"(1) מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים;

(2) אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו;

(3) מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין;

(4) ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות".

1. אני סבורה כי הסדר הפשרה בענייננו יש בו כדי לענות על כל מטרות החוק המנויות בסעף 1 בחוק, וכי הוא ראוי וסביר והוגן.
2. הסדר הפשרה מחייב השבה של חיובי היתר, לפי מקדם פשרה של 80% בכל הקשור לטענת ההתניה על סעיף 10 ובכל הקשור לטענת ההחזר הריאלי של הפרמיה. זאת באמצעות תשלום לקרן בהתאמה, כפי שפורט לעיל. סכום הפיצוי הכולל, לרבות ריבית והצמדה עד ליום 1.6.2021 עומד על סך של 4,776,795 ₪. (ובצירוף הצמדה עד ליום 20.9.2022 על סך של 5,056,112 ₪).
3. הסדר הפשרה קובע הסדרה לעתיד – באופן שכל ביטול של פוליסה רלוונטית (בה קיימת התניה על סעיף 10) שאירע לאחר מועד אישור הסדר הפשרה, מבוטח המבטל פוליסה באמצע החודש – לא תגבה ממנו פרמיה החל ממועד קבלת הודעת הביטול, וככל שתגבה ממנו פרמיה בגין חודשים מאוחרים יותר היא תוחזר בערכה הריאלי בהתאם להוראות סעיף 28(ג) בחוק חוזה הביטוח.
4. אשר לעמדת היועמ"ש:

לעניין הפיצוי הפרטני - אכן, דרך המלך היא פיצוי כספי לכל אחד מחברי הקבוצה. עם זאת סעיף 20(ג) בחוק תובענות ייצוגיות קובע גם:

"(ג) (1) מצא בית המשפט כי פיצוי כספי לחברי הקבוצה, כולם או חלקם, אינו מעשי בנסיבות הענין, בין משום שלא ניתן לזהותם ולבצע את התשלום בעלות סבירה ובין מסיבה אחרת, רשאי הוא להורות על מתן כל סעד אחר לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, או לטובת הציבור, כפי שימצא לנכון בנסיבות הענין;

(2) הורה בית המשפט על מתן סעד כספי לטובת הציבור, יורה על העברת הכספים המיועדים לכך לקרן שהוקמה מכוח סעיף 27א; בית המשפט ייעד את הכספים לתחום הקרוב לנושא התובענה הייצוגית שהוגשה; נוכח בית המשפט כי העברת הכספים לתחום קרוב כאמור אינה מתאפשרת בנסיבות העניין, רשאי הוא להורות כי הכספים ייועדו לתחום אחר, הקרוב ככל האפשר לנושא התובענה".

בענייננו, אני מקבלת את המלצת הבודק לעניין העברת כספי חיוב היתר לקרן. זאת בשל העובדה שקיים קושי במקרה של מגדל ליישם מנגנון של פיצוי פרטני, משום שהתחשיבים במגדל לא נערכו בצורה פרטנית לגבי כל מבוטח אלא נערכו עבור כל המבוטחים יחד, תחת הנחה שבממוצע, בקשות לביטול שהתקבלו במגדל התפלגו באופן שווה לאורך כל חודש. כמו כן תחשיבי מגדל לש נים 2003- 2008 לא התבססו על נתוני אמת של פעילות המבוטחים בשנים אלה, בשל קשיים מיכוניים לשלוף את הנתונים ןלעבדם, והנזק לשנים אלה נאמד כסכום מצרפי באמצעות נתונים של שנים 2009- 2011.

אשר לקבוצות המוחרגות – היועמ"ש בעמדה הסופית מיום 12.8.2021 קיבל את עמדת הבודק בעניין מגדל, כי יש הצדקה להחרגת כל קבוצות המבוטחים שבסעיף 25 בהסדר הפשרה (למעט פוליסות ביטוח סיעודי עם ערכי סילוק שביטלו את הפוליסה בתוך התקופה הראשונית שבה הפוליסה אינה צוברת ערכי סילוק ואשר הובאו בחשבון בתחשיב הבודק).

ב"כ היועמ"שית הביעה דעתה כי אין מקום להחיל מעשה בית דין לגבי הקבוצות המוחרגות.

לאחר ששקלתי את התנגדות היועמ"ש לעניין החלת מעשה בית דין על הקבוצות המוחרגות בהסדר הפשרה, אני מקבלת אותה באופן חלקי בלבד.

בעניין זה מצאתי לאמץ את דרך הביניים שהציעו הצדדים בדיון שנערך בפניי ביום 16.5.2022, ולפיה לא יחול מעשה בי-דין על תביעות פרטניות של חברי הקבוצות האמורות, אך כן יחול מעשה בית דין ייצוגי במובן זה שחברי הקבוצות האמורות לא יוכלו להגיש תביעות ייצוגיות כנגד המשיבות.

אני סבורה כי דרך ביניים זו מאזנת כראוי בין חברי הקבוצות, שזכותם הפרטנית לא תיפגע, לבין מגדל, בהתחשב בעובדה שהקבוצות המוחרגות האמורות ככל שקיימות הן קטנות, במשך הזמן הרב שחלף מאז הגשת התובענה, ובכך שיש לשים סוף לתובענה זו (ר' לעניין זה ת"צ 42901-01-18 עטר נ' סלקום ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 2.9.2021) פסקה 43 לפסה"ד שם).

גמול ושכר טרחה

1. הצדדים המליצו כי שכר הטרחה לב"כ התובעים המייצגים יהיה בשיעור של 17% בצירוף מע"מ כדין, משיעור ההחזר שייקבע על ידי הבודק.

שיעור הגמול המומלץ לתובעים המייצגים יהיה בשיעור של 3% משיעור ההחזר של מגדל, כפי שייקבע על ידי הבודק.

1. סעיף 19(ו) בחוק תובענות ייצוגיות קובע:

"אישר בית המשפט הסדר פשרה, יקבע גמול למבקש או לתובע המייצג, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 22, ושכר טרחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23, ורשאי בית המשפט להתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים לעניין זה".

1. סעיף 22 בחוק תובענות ייצוגיות דן בגמול לתובע המייצג וקובע:

"(א) הכריע בית המשפט בתובענה הייצוגית, כולה או חלקה, לטובת הקבוצה, כולה או גם חלקה, לרבות בדרך של אישור הסדר פשרה, יורה על תשלום גמול לתובע המייצג, בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהדבר אינו מוצדק בנסיבות הענין.

(ב) בקביעת שיעור הגמול יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:

(1) הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, בפרט אם הסעד המבוקש בתובענה הוא סעד הצהרתי;

(2) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;

(3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית".

1. סעיף 23 בחוק תובענות ייצוגיות דן בשכר טרחתו של בא כוח מייצג וקובע:

"(א) בית המשפט יקבע את שכר הטרחה של בא הכוח המייצג בעד הטיפול בתובענה הייצוגית, לרבות בבקשה לאישור; בא הכוח המייצג לא יקבל שכר טרחה בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט כאמור.

(ב) בקביעת שיעור שכר הטרחה של בא כוח מייצג לפי סעיף קטן (א), יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:

(1) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;

(2) מורכבות ההליך, הטרחה שטרח בא הכוח המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, וכן ההוצאות שהוציא לשם כך;

(3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית;

(4) האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך;

(5) הפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית".

1. בע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' רייכרט (23.5.2012) (להלן: "עניין רייכרט") נקבע, כי השיטה הראויה לפסיקת שכר טרחה בתובענות ייצוגיות היא "שיטת האחוזים", שבמסגרתה נפסק שכר הטרחה כאחוז מסוים מתוך הסכום שנפסק לטובת הקבוצה בהסכם הפשרה :

"אנו סבורים שבתביעות ייצוגיות שעניינן בסעד כספי יש לאמץ את שיטת האחוזים כשיטה המקובלת לקביעת שכר הטרחה של עורך הדין המייצג. שיעור האחוזים שייפסק יושפע הן מנסיבותיו הספציפיות של ההליך, הן מהאופן בו הסתיים ההליך והן מגובה הסכום שנפסק. כמו כן, יחושב שיעור שכר הטרחה מתוך הסכום שנגבה על ידי הקבוצה בפועל. כמו כן, מן הראוי לפסוק את שכר הטרחה בשיעור מדורג, במובן זה שככל שסכום הזכייה גדל, אחוז שכר הטרחה קטן." (פסקה 11 לפסה"ד)

1. ולענייננו.

שיקולי תפוקה – התועלת שהביאה התובענה לקבוצה המיוצגת. הסדר הפשרה הביא להסדרה עתידית של התנהלות מגדל, בכל הנוגע לאופן החזרת הפרמיה העודפת למבוטחים. בנוסף מגדל תשלם לקרן סך של 4,776,795 ₪. נכון ליום 1.6.2021, ובתוספת הפרשי הצמדה למדד עד יום פסק הדין, וזאת בהשבה פרטנית ובתשלום לקרן הכל כפי שפורט לעיל.

שיקולי תשומה – השיקולים הנוגעים לעלויות ולסיכון שנטלו על עצמם המבקשים ובאי כוחה. הגשת התובענה הצריכה השקעת זמן וכישורים בהגשת בקשת האישור, בניהול ההליך לאחר אישור בקשת האישור, בגיבוש הסדר הפשרה ובהתנהלות מול הבודק. אשר לסיכון – אני סבורה כי המבקשים נשאה בסיכון, כי התובענה תידחה וכי יחויבו בהוצאות.

שיקולי הכוונה ציבורית – חשיבותה הציבורית של התובענה הייצוגית. התובענה הייצוגית הביאה לאכיפת הדין, להשבת סכומים שנגבו ביתר ולמימוש זכות הגישה לבית המשפט של חברי הקבוצה.

התובענה נוהלה בצורה יעילה והוגנת ולתועלת הקבוצה.

1. לאור כל האמור, מצאתי לאשר את הגמול ושכר הטרחה המוסכמים, כדלקמן:

הגמול למבקשים יהיה בשיעור של 3% מהשווי הכולל של התרומה ובסה"כ – 151,683 ₪ והוא ישולם בתוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין.

שכ"ט ב"כ המבקשים יהיה בשיעור 17% מהשווי הכולל של התרומה ובתוספת מע"מ (בכפוף להנפקת חשבונית מס כדין), ובסה"כ 1,005,660 ₪.

שכר הטרחה ישולם בשלבים, באופן הבא: 70% מסכום שכר הטרחה ישולם בתוך 30 ימים מיום מתן פסק דין זה. יתרת הסכום תשולם לאחר הגשת הודעה מטעם מגדל, באמצעות בעל סמכות, על העברת מלוא כספי הפיצוי לחברי הקבוצה ולקרן, בהתאמה.

סוף דבר

1. לאור כל האמור לעיל אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.
2. מגדל תשלם את הגמול ושכר הטרחה, למבקשים ולבאי כוחם, בהתאם למפורט בסעיף 70 לעיל.
3. אני מורה על פרסום הודעה שנייה לפי סעיף 25(א)(4)בחוק תובענות ייצוגיות. בהודעה יפורטו כל הפרטים המנויים בסעיף 19(ג)(1) ו-(2) וכן הפניה לפנקס תובענות ייצוגיות שם ניתן יהיה לעיין בפסק הדין ובהסדר הפשרה, כאמור בסעיף 25(ד) בחוק תובענות ייצוגיות.
4. נוסח ההודעה השנייה יובא לאישור בית המשפט בתוך 14 ימים מהיום, כאמור בסעיף 25(ד) בחוק תובענות ייצוגיות. לאחר אישורו, ישלחו בא-כוח הקבוצה עותק מההודעה השנייה למנהל בתי המשפט בהתאם לסעיף 25(ז) בחוק תובענות ייצוגיות.
5. הצדדים ישלחו העתק מפסק הדין, בצירוף הסדר הפשרה ובצירוף ההודעה למנהל בתי המשפט לשם רישומם בפנקס תובענות ייצוגיות, בהתאם להוראת סעיף 19(ה) בחוק תובענות ייצוגיות.
6. הצדדים ישלחו העתק מההודעה ליועץ המשפטי לממשלה בהתאם לתקנה 19 בתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010.

ת.פ. לקבלת נוסח ההודעה 20.10.22.

ניתן היום, כ"ד אלול תשפ"ב, 20 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.