1. בקשה לעיון חוזר על החלטתי מיום 05.05.16, בה נעתרתי (לאחר קבלת תגובת החייב ותשובת הנאמן) לבקשת הנאמן לממש כספי פוליסות ביטוח של החייב, שאינן מוגנות בהגנת סעיף 85 (1א) לפקודת פשיטת הרגל, ובכלל זאת כספי פיצויי פיטורין, הרשומות על שם החייב בכלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "חברת כלל").

2. בעקבות הצו, הגישה חברת כלל לבית המשפט במסמך נושא תאריך 11.05.16 (שנסרק לתיק האלקטרוני ביום 22.05.16), בו פורטו כדלקמן:

א. הפוליסות הקיימות על שם החייב ומספריהן.

ב. פירוט הכספים הקיימים בכל פוליסה (פיצויים לקצבה, או פיצויים הוניים או תגמולים לקצבה או תגמולים הוניים).

ג. תנאי הפידיון.

3. ביום 09.05.16 הגיש החייב בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 05.05.16, כשהנימוק העיקרי הוא, שהסמכות העניינית והבלעדית לבירור השאלה אם מדובר בכספי קיצבה אם לאו, היא לבית הדין לעבודה, בעקבות פסק דין חדש של ביהמ"ש העליון מיום 21.03.16, רע"א 7513/15 מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ נגד פלונית (פורסם במאגר נבו).

4. ביקשתי את תגובת הנאמן, שהגיב לבקשה לעיון חוזר ביום 15.05.16, וציין כדלקמן:

א. אין קשר בין רע"א 7513/15 לבין הליך פשיטת רגל. ההלכה שנקבעה שם אינה רלוונטית לצו שיפוטי שניתן על ידי בימ"ש של פשיטת רגל שמטרתו מימוש הנאמן זכויות וכספי פיצויי פיטורין / כספים הוניים נזילים ע"ש החייב, שאינם מוגנים על פי סעיפים 85-86 לפקודת פשיטת הרגל.

ב. קופות כנ"ל מוקנות לנאמן, אשר בא בנעלי החייב, ולבית משפט של פשיטת רגל סמכות כאמור ליתן צו למימושן.

ג. אין בפסק הדין ברע"א 7513/15 בכדי לאיין או לצמצם את סמכותו של בית משפט לפשיטת רגל ליתן צו למימוש כספים האמור, מכוח סמכותו על פי סעיף 178 לפקודת פשיטת הרגל.

ד. מטרת הבקשה היא ניסיון נוסף מצד החייב להתיש את העוסקים בעניינו ואת הנושים.

5. בתשובתו חזר החייב על עיקרי בקשתו, תוך שהוא מבקש מביהמ"ש להורות לכונ"ר להביע עמדתו בנדון.

דיון והכרעה:

6. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, שוכנעתי לדחות את הבקשה אף ללא צורך בתגובת הכונ"ר.

לא שוכנעתי כי רע"א 7513/15 שינתה את ההלכה בכל הקשור לסמכותו של בימ"ש לפשיטת רגל, ליתן צווים המופנים לחברות ביטוח או קופות גמל, למימוש כספים על שם החייב שאינם מוגנים על פי סעיפים 85-86 לפקודת פשיטת הרגל.

7. סמכותו של בית משפט לפשיטת רגל להחליט בכל שאלה של דין ובכל שאלה אחרת שבמשפט או בעובדה, שעה שיש בה תועלת או צורך לעשיית צדק או לחלוקת נכסים, היא רחבה, וכך גם סמכותו ליתן צווים בהתאם, בהתאם להוראות סעיף 178 לפקודת פשיטת הרגל.

8. איני סבור כי פסק הדין ברע"א 7513/15 בא להגביל סמכות זו של בימ"ש לפשיטת רגל.

שם עסק ביהמ"ש העליון בשאלה לאיזה בית משפט נתונה הסמכות בתביעות שבין עובדים ומעסיקים לקופות גמל, והגיע למסקנה כי הסמכות היא לבית הדין לעבודה.

המקרה דנן אינו סכסוך מהסוג הזה.

הנאמן הגיש את בקשתו לגבי כספים הרשומים על שם החייב בחברת כלל, ככל שאינם מוגנים על פי פקודת פשיטת הרגל.

הנאמן לא ביקש לברר סכסוך כלשהו מול חברת הביטוח הנוגעת לעצם קיומה של קופת גמל ע"ש החייב.

בנסיבות אלה, הסמכות למתן צו מימוש על כספים כנ"ל, שאינם מוגנים על פי הפקודה, היא לבימ"ש של פשיטת רגל, שהרי כספים אלה מוקנים לנאמן בהתאם לסעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל.

9. מסקנה זו גם מתחזקת לנוכח תשובתה של חברת כלל, המפורט בסעיף 2 לעיל, ממנו עולה ברורות כי אין מחלוקת, אלו פוליסות רשומות על שם החייב, את מהות הכספים הצבורים, סכומם והתנאי למימושם.

ממכתב זה של חברת כלל גם עולה כי אין מחלוקת מהן הכספים המוגנים ומהן הכספים שאינם מוגנים, וניתנים למימוש על פי צו ביהמ"ש מיום 05.05.16.

10. לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי לנכון לעיין מחדש בהחלטתי, ואני מורה על דחייתה.

11. הנאמן ימשיך לפעול על פי הצו שנתתי ביום 05.05.16 למימוש הכספים המותרים, תוך שימת לב למכתבה של חברת כלל מיום 11.05.16 לתנאי המימוש.

המזכירות תעביר החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ח אייר תשע"ו, 26 מאי 2016, בהעדר הצדדים.