בפניי בקשה שהוגשה ע"י מר אבי קוה (להלן: "החייב"), למתן הוראות כי ההלוואות שנטל על סך כולל של 7,300 ₪, לצורך טיפול רפואי, ינוכו מסכום התשלום החודשי המועבר על ידו לקופת הכינוס.

לחילופין, עותר החייב להורות לנאמן לשלם את הסך האמור, מהסכום שהצטבר בקופת הכינוס.

רקע:

ביום 19.4.10 הוצא צו כינוס כנגד החייב וביום 24.10.10 הוכרז החייב פושט רגל.

עו"ד ירון רגואן התמנה במועד ההכרזה כנאמן על נכסי החייב (להלן: "הנאמן").

בהחלטתי מיום 29.5.12 נקבע כי על החייב לשלם בקופת הכינוס תשלום חודשי בסך 3,500 ₪ למשך 6 חודשים ולאחר מכן יעמוד התשלום החודשי על סך של 5,000 ₪ מדי חודש בחודשו.

בקשת רשות ערעור שהגיש החייב בבית המשפט העליון על החלטתי מיום 29.5.12, נדחתה ביום 19.10.12.

טענות הצדדים:

החייב טוען כי בחודש מרץ 2012 נתקף בכאבי שיניים עזים שחייבו אותו לפנות לבירור רפואי.

החייב טוען כי פנה לבדיקה רפואית במרפאת השיניים של מכבי, קופת החולים בה הוא מבוטח, במסגרתה נאמר לו כי עליו לעבור טיפול שורש ב-3 משיניו.

החייב טוען כי פנה לנאמן בבקשה לאשר לו את התשלום הנדרש והציג את תוכנית הטיפול אך הנאמן סירב לפנייה ודרש מהחייב להציג לו הצעות מחיר של שלושה רופאים וכן הציג בפניו דרישה כי ינסה למצוא מימון לטיפול הרפואי ע"י פנייה לעמותות הנותנות עזרה לנזקקים.

לטענת החייב בשל סירובו של הנאמן נטל הלוואה מאחותו בסך של 5,100 ש"ח וכן נטל הלוואה נוספת מחברו מר משה בן צבי בסך 2,200 ₪, אשר באמצעותן שילם עבור הטיפול הנדרש סך כולל של 7,300 ₪.

החייב טוען כי טעה הנאמן עת העדיף את אינטרס הנושים בנכסי החייב על זכות החייב לבריאות ושלמות גופנית וכי זכותו של החייב לשלם מנכסיו עבור טיפולים רפואיים, קודמת לזכות הנושים להיפרע מנכסיו על חשבון חובם.

לאור האמור, עותר החייב להשיב את סכומי ההלוואה ע"י קיזוזם מהתשלומים החודשיים הקרובים המועברים לקופת הכינוס עד למועד סיום החוב, כך שהחזר ההלוואה ייחשב כעמידת החייב בתשלומיו החודשיים לקופה – עד לגובה ההחזר.

לחילופין, עותר החייב כי הנאמן ישלם מקופת הפש"ר סך של 5,100 ₪ לאחותו הגב' אירית אהרונסון וכן 2,200 ₪ למר משה בן צבי בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

הנאמן מתנגד לבקשה וטוען כי אין לחייב אשר חדל פרעון זכות מוקנית לכל טיפול ובכל מחיר.

בנוסף, טוען הנאמן כי החייב לא הגיש בקשה מוקדמת הכוללת מספר חלופות להשוואה ולא עמד בחובתו לנסות ולצמצם את הוצאותיו.

הנאמן טוען כי עלות טיפולי השורש אותם עבר החייב בלתי סבירה כשהצעת המחיר לטיפולים, אותה המציא החייב לנאמן, כללה כתרי חרסינה יקרים להבדיל מכתרי פלסטיק, לדוגמא, ותשלום כולל בסך 1,748.33 ₪ בלבד בגין טיפולי השורש.

הנאמן מציין כי ההוצאות החודשיות הממוצעות עליהן דיווח החייב בתקופה שבין 9/11 – 4/12 כללה הוצאה חודשית ממוצעת עבור טיפולי שיניים בסך 79 ₪ וסך כולל של הוצאות חודשיות בסך ממוצע של 6,017.5 ש"ח. עוד טוען הנאמן, כי החייב דיווח על הכנסה חודשית ממוצעת בסך 9,205 ש"ח ומשנקצבו מזונות הקטין על סך של 1,200 ₪ בהחלטת בית המשפט מיום 29.5.12 עולה כי התווספה להכנסתו החודשית הממוצעת הפנויה של החייב תוספת בסך 800 ₪ המעמידה את הכנסתו הפנויה על סך של 3,987.5 ₪. לטענת הנאמן בניכוי התשלום החודשי והסך הממוצע בסך 79 ₪ עליו דיווח החייב כהוצאות טיפול שיניים, יכול הוא להפריש לטיפול בשיניו סך חודשי של כמה מאות שקלים וכך יכול במספר תשלומים לסלק כל הלוואה אשר נטל לטיפול הרפואי.

עוד טוען הנאמן כי החייב אינו מפחית מהוצאות רכב הסובארו שברשותו ואשר לחייב אין בו כל צורך בשים לב להפחתת שכרו ולנסיעותיו ברכבת ישראל ובתחבורה הציבורית למקום עבודתו.

לאור כל האמור, טוען הנאמן כי יש לדחות את בקשת החייב ולקבוע כי הסך בגין שלושת טיפולי השורש בשיניו יכול להיות ממומן ע"י הכנסתו המדווחת בניכוי התשלום לקופת הכונ"ר.

החייב השיב לתגובת הנאמן בה חזר על טענותיו לפיהן זכאי הוא לקיזוז התשלום החודשי או לחילופין להחזר ההלוואה שנטל לצורך הטיפול הרפואי, מקופת הכינוס.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות שהוגשו מצאתי לדחות את הבקשה ואבהיר;

החייב פנה לנאמן בבקשה לאשר לו טיפול שיניים אשר נזקק לעבור.

בתגובת הנאמן לבקשה הנ"ל נדרש החייב להציג שלוש הצעות מחיר של טיפולי שיניים על מנת שתיבחר ההצעה הזולה ביותר, כראוי לחייב אשר מתנהל בהליך פשיטת רגל.

חרף האמור, הציג החייב בפני הנאמן הצעת מחיר אחת ואף החליט לעבור את טיפולי השיניים בהתאם להצעה האחת שבידו ללא קבלת אישור לכך.

על כך יש להוסיף, כי החייב אף לא פעל כבקשת הנאמן ובדק האם בשל מצבו כחדל פרעון המצוי בהליך פשיטת רגל, זכאי הוא לטיפול רפואי מטעם עמותות מוכרות או מטעם מרפאות המעניקות טיפול מוזל.

בהתנהלות זו של החייב פעל שלא בתום לב היות ולא מילא אחר חובתו לפעול לצמצום הוצאותיו ולהתאים אורח חייו להליך, כך שבסופו של יום יוכל לפרוע את חובותיו לנושים, ולו בחלקם.

סבורני, כי דרכו של החייב אינה הולמת את ההליך שעה שיצר חובות חדשים מקרב בני משפחה וחברים, בטרם מיצה אפשרות לקבל טיפול רפואי זול מהטיפול שנבחר על ידו, או אף ללא תשלום, ומבקש עתה להעדיף נושים אלה על פני נושים אחרים שעניינם מתנהל בהליך.

הדברים מקבלים יתר תוקף עת לחייב הוצאות חריגות אחרות שאינן עולות בקנה אחד עם הליך פשיטת רגל כגון הוצאות בגין דלק, שנזכרו בהחלטתי מיום 29.5.12 והוצאות עבור שכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪ בחודש מבלי שניתן פירוט מדוע נדרשת ההוצאה האמורה.

למעלה מן הנדרש אציין כי לבקשה לא צורף כל תצהיר של אחות החייב הגב' אירית אהרונסון או של חברו של החייב - מר משה בן צבי המעידים כי אכן נטל החייב את ההלוואות הנטענות על ידו או שמא מדובר במתנה, דבר המטה אף הוא את הכף לעבר דחיית הבקשה.

אשר על כן, נוכח התנהלות החייב שלא מילא אחר חובתו לצמצם הוצאותיו בטרם הוצאתן, ובשים לב להוצאות החריגות האחרות של החייב, מצאתי לקבוע כי דין הבקשה להידחות, וכי אין לקזז את ההלוואות שנטל החייב, מהתשלום שעל החייב לשלם חודש בחודשו בקופת הכינוס.

לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ט"ו חשון תשע"ג, 31 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.