בעניין: פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג – 1983

ובעניין: מקובר 24 (1995) בע"מ (בפרוק)

החברה

ובעניין: עו"ד ערן קאופמן

המנהל המיוחד

ובעניין: עו"ד טוביה נבנצל

הכונס היוצא

ובעניין: יעקב אהרון אוסטרוביצקי

ע"י ב"כ עו"ד ארז חבר

המבקש

ובעניין: כונס הנכסים הרשמי

נוכחים:

עו"ד קאופמן, המנהל המיוחד וב"כ עו"ד איילה מאיר

עו"ד פישמן, ב"כ של עו"ד טוביה נבנצל, הכונס היוצא

עו"ד חבר ועו"ד נירון, ב"כ המבקש וכן המבקש

מר ארז נחום

עו"ד אבן ספיר, ב"כ הכנ"ר

אין התייצבות לחייב, מר מקובר

אין התייצבות למר סרוסי

<#1#>

פרוטוקול

מר אוסטרוביצקי, לאחר שהוזהר כחוק:

חקירה נגדית לעו"ד קאופמן:

ש. ציינת בתצהירך שאתה מגיע דחופות לישון אצל החייב ושאתם חברים טובים. תוכל לפרט?

ת. אנחנו חברים מעל 50 שנה בארץ. אני גרתי בארץ לפני 31 שנה והיינו שותפים בעסק, קונדיטוריה בבני ברק. לא זכור לי כמה שנים בדיוק. ממש לא זכור לי. העסק לא הלך, היו כל מיני בעיות וסגרנו אותו. נשארנו ידידים עד היום הזה. אני נסעתי לארה"ב בדצמבר 1985, מאז אני גר שם. אני מגיע הרבה מאוד לארץ. כל המשפחה שלי בארה"ב, ילדים ונכדים. בארץ יש לי אחים, גיסים וחברים. כשהייתי מגיע לביקורים בארץ הייתי מתאכסן אצל החייב. כאילו אני בעל הבית. גם בימים אלה אני מתגורר אצל החייב.

ש. מה הוא הציע לך?

ת. ההצעה הגיעה בשנת 2008, אם אני לא טועה. הוא הציע לי שכדאי להשקיע ואפשר להרוויח. הוא היה עוסק במעליות, בתים, אני לא יודע בדיוק מה. לא נכנסתי לפרטים כי זה לא עניין אותי. הוא היה יושב ולומד כל היום. אני באתי אליו כל פעם ואמרתי לו שיש לי כסף שאני לא צריך שיהיה נזיל ושאם יש לו השקעה שיכולה להיות רווחית, אני אשמח לשמוע. הוא אמר לי שיש שתי דירות, בית שבנו, משהו בהשקעה. אני לא נכנסתי לפרטים בשאלה של מי בנה את הבית.

משיב לשאלות ביהמ"ש:

ש. מה אתה עושה בארה"ב?

ת. יש לי קונדיטוריה גדולה מאוד. אני גם מתעסק עם נדל"ן, איפה שנמצא העסק. זה מפעל שמרוויח המון כסף היום. היות ויש לי ניסיון במשכנתאות ואני יודע שזה עובד, פה אני ממש לא יודע. אני לא מעודכן.

ש. יש לך בארה"ב משכנתאות?

ת. כן.

ש. פה אין לך דירה?

ת. הייתה לי, מכרתי אותה. הייתי אמור לקנות משהו אחר אבל ההורים של אשתי נפטרו והחלטתי להשאיר את הכסף בארץ בכספת של גיסי. בהתחלה זה היה בכספת של גיסי כשהוא עבד בבנק. ואמרתי אולי נקנה דירה ואולי לא. אחר כך העברתי את הכסף לידיו של החייב. זה כנראה היה בכספת שלו. זה היה קרוב ל-170,000 דולר. זה כסף מהמכירה של הדירה שהייתה לי והכסף שקיבלתי מהירושה.

ש. מדוע הכסף היה בכספת פרטית אצל החייב ולא בבנק שכן אין ריבית על הכספים האמורים?

ת. אני כל הזמן אמרתי שאני רוצה להשקיע, לא הייתה לי סיבה להכניס לבנק.

ש. כמה זמן הכסף היה ככה לפני שהשקעת אותו?

ת. זה היה כמה שנים. עשיתי פה טעות שלא השקעתי אותו מההתחלה, אבל לא היו לי הצעות מעניינות ורציתי להשקיע בארץ כדי שיהיה לי כאן בסיס.

ש. איפה הייתה הדירה שלך?

ת. ברחוב פרל.

ש. מתי מכרת את הדירה?

ת. אני לא זוכר.

ש. ולא לקחת את הכסף לאמריקה?

ת. נכון, השארתי אותו בארץ. היה לי ריב גדול עם אשתי בגלל זה.

ש. מה הייתה ההצעה של החייב בדיוק?

ת. אמרתי לו בסדר. נתתי לו את הכסף.

ש. כמה הייתה ההשקעה?

ת. נתתי לו כמעט הכל. בערך 165,000 דולר.

ש. את הכסף הזה, מה סוכם שהוא יעשה בו?

ת. הוא הסביר לי שהוא הלך ונתן וקנה משכנתא של סרוסי, אני לא יודע בדיוק שמות, פה ושם. אני מכיר את סרוסי. הוא נתן את הכסף לסרוסי. הוא שילם בשמי, אני נתתי את ההוראה. סרוסי היה רשום על המשכנתא, ככה החייב אמר לי. הוא היה רשום על המשכנתא ואני הייתי שותף סמוי בכסף, אני נתתי כסף. בדיוק איך זה עבד עם סרוסי, את התהליך, לא ידעתי במאה אחוז. אבל החייב אמר לי להשקיע.

ש. מה הוא אמר לך שההשקעה תניב לך?

ת. שאני אקבל שתי דירות שיעברו לבעלותי. שהמשכנתא תעבור על שמי.

ש. אתה בא לביהמ"ש ומבקש משהו, אתה צריך לשכנע אותי. אני צריך שתסביר לי מה קרה בדיוק. תסביר לי מה הייתה העסקה?

ת. כנגד הכסף הייתי צריך לקבל שתי דירות.

ש. איפה היו הדירות?

ת. אני לא זוכר בדיוק את הרחוב, הייתי שם כמה פעמים. באזור יד אליהו. לא נכנסתי לדירות עצמן.

ש. למה לא נכנסת לדירות?

ת. כי זה לא כל כך עניין אותי להיכנס. גם כשאני קונה בארה"ב אני לא תמיד מסתכל לראות, זה לא תמיד מעניין אותי. כל רכוש נדל"ן שאני רוכש אני לא בהכרח מסתכל.

ש. יש לך דירות בארה"ב?

ת. יש דירה שלי ושל הבן שלי. לא נכנסתי לראות את הדירות לפני. אמרו לי שיש ככה וככה.

ש. האם חתמת על הסכם כלשהו לקנות את הדירות?

ת. אני חתמתי על הסכם עם החייב על הדירות. הוא היה בעל הבית על הדירות. מה שקרה שם בעסק הזה, אני לא יודע. הוא בא להציע לי רכוש.

ש. איפה ההסכם שחתמת עליו לרכישת הדירות?

ת. אין לי אותו.

ש. ומה ההסכם אמר?

ת. ההסכם קבע שתמורת 170,000 דולר יועברו אליי שתי הדירות.

ש. מה קרה לאחר מכן?

ת. החייב טיפל בהשכרה, קיבלתי דמי שכירות. השכירות הייתה בערך 1,000 דולר לחודש.

ש. לכל דירה?

ת. אני לא יודע אם לכל דירה, זאת לא הייתה תקופה ארוכה, השכירות נפסקה באמצע, אני לא יודע למה.

ש. כמה זמן נמשכה השכירות?

ת. בערך שנה וחצי לדעתי.

ש. למה לא המשיך להשכיר את זה?

ת. אני לא יודע למה הן עמדו ריקות.

ש. אתה חתמת על הסכם עם סרוסי?

ת. כן, יש לי איתו הסכם.

ש. למה חתמת על הסכם בשנת 2011?

ת. אני חתמתי שהמימון של הרכישה מהבנק יעבור לשם שלי.

ש. בשביל מה?

ת. שהמימון, שאני נתתי לו כסף, יעבור לשם שלי.

ש. למה לא עשית את זה בשנת 2008 כשנתת את הכסף אלא רק בשנת 2011?

ת. אין לי תשובה.

ש. ישבתם וחתמתם ביחד, אתה וסרוסי?

ת. כן.

ש. מי החליט על ההסכם?

ת. החייב. קיבלתי את זה וחתמתי על זה.

ש. האם במהלך השנים יידע אותך החייב על הטענות שמתעוררות בקשר לדירות?

ת. שמעתי פה ושם, אך לא ממנו.

ש. מה שמעת?

ת. אני לא יודע בדיוק מה הבעיות, זה לא עניין אותי. אותי עניין שהכסף שאני משקיע, אני רוצה לעשות כסף.

ש. החייב לא סיפר לך על תביעות בקשר לדירה עם יורשי נחום?

ת. לא.

ש. ועכשיו מה קורה?

ת. אני בברוקלין, החייב מתקשר אליי ואומר לי שהכסף הולך לטמיון ואני לא מבין, אם אני הולך להגיד קדיש על הכסף ששמתי, אני לא באתי לשים מצבה ליד הבניין. אני רוצה להגיד לביהמ"ש שאני באתי לכאן כדי להציל את הרכישה שלי. את כל הדברים שיש מסביב, את כל הדברים האלה אני לא יודע, הם לא העניין שלי.

ש. האם עורכי הדין שלך הסבירו לך שהמשכנתא נקנתה ע"י סרוסי ושהחייב הוא בכלל בפשיטת רגל?

ת. לא ידעתי על זה. זה מה שהתכוונתי להגיד אך לא ידעתי להסביר את זה.

ש. רק עכשיו החייב סיפר לך שהוא פושט רגל?

ת. לא. פה ושם הוא אמר שיש בעיות עם הבניין...

ש. אתה לא כועס עליו? לא הסבירו לך שיש סכנה?

ת. לא הסבירו לי. הוא רק דיבר איתי על הרכישה.

ש. אתה שומע ממני היום לראשונה שהיה בעיה של היתר בנייה לדירות האלה?

ת. כן. הוא רק אמר שיש רכישה שכדאי לעשות אותה. אמרתי לו תקנה, לא נכנסתי לפרטים אם יש עיקול על הבניין או אין עיקול.

ש. לא השמיעו לך את ההקלטה שבה סרוסי אומר שמי שעומד מאחורי העסקה, בעל הדירות, הוא החייב ולא אתה?

ת. לא.

המשך חקירה:

ש. עו"ד נבצל, אתה מכיר אותו?

ת. אני לא מכיר אותו ואין לי שום עניין איתו. אני יודע רק דבר אחד, ואני אומר עוד הפעם, אני נתתי כסף לרכישת רכוש. לזה אני רוצה שיהיה בשמי ואם זה לא בשמי אני צריך לבוא כל שנה להגיד קדיש לבניין.

ש. תגיד לי, אם אתה זה ששילמת את הכסף, למה סרוסי היה בעל השעבוד?

ת. מה זאת אומרת למה? אני שילמתי לסרוסי כדי שהמשכנתא תעבור על שמי. לא קניתי ישר מהבנק כי לא ידעתי על כך.

ש. האם אתה זה שחתום על ההסכם בשנת 2011?

ת. נכון. ב-01.04.11.

ש. אז איך אתה מסביר את זה שהחתימה על ההסכם ועל התצהיר היא לחלוטין לא אותה החתימה?

ת. כי נתתי לו את האפשרות בשמי לכתוב את השם שלי. ביקשתי מהחייב לחתום בשמי על ההסכם עם סרוסי מיום 01.04.11. נפגשתי עם סרוסי אחר כך, אבל לא באותו רגע.

חקירה נגדית לעו"ד אבן ספיר:

ש. אתה ידעת שמר סרוסי והחייב בריב, שהוא זה שביקש להכריז על החייב פושט רגל?

ת. לא ידעתי שהחייב פושט רגל. שמעתי פה ושם על כך.

עו"ד חבר:

אין לי חקירה חוזרת.

עו"ד חבר:

אלה עדיי.

עו"ד חבר, מסכם:

אני חוזר על האמור בבקשה ובתשובה לתגובה.

שמענו פה היום עדות אותנטית של אדם שאומר את האמת ומספר את הסיפור שאירע. אין מחלוקת שבסופו של יום, הבנק קיבל כסף. אין גם מחלוקת שלבנק אין טענה למשכנתא. אין מחלוקת שהבנק המחה את המשכנתא לסרוסי. אין מחלוקת שלא נוצר חלל בין הגורם שאמור לאחוז במשכנתא לבין הבנק. החייב, וזה לא סוד וזה אף נאמר על ידי מרשי, חברו במשך 50 שנה. החייב היה זה שטיפל בעסקה והיה זה שקידם את מכירת החוב של הבנק כנגד המשכנתא, זה לא סוד. אבל זה גם לא פסול. אין שום פסול בלרכוש חוב מבנק ואין שום פסול להיות בעל משכנתא.

לא הוצגה ראיה ולא חצי ראייה שיש לחברי המנהל המיוחד מעמד בהליך הזה, בנכס הזה ושיש איזשהו קשר כלשהו לחברה. בעלי הזכויות במקרקעין וזה מה שמחייב, בטאבו, אלו אנשים יחידים שכפופים למשכנתא שלא שולמה ובגינה נפתח תיק הוצאה לפועל. גם אם חברי יעשה "סלטות" הוא לא יגיע בשום דרך לכך שיש לו סמכות או מעמד כלשהו בדירה שרחוקה ממנו. אין מחלוקת שנפתח תיק הוצאה לפועל.

אין מחלוקת שמונה כונס נכסים מכורך ההסכם של סרוסי ואין מחלוקת שהכונס היוצא יודע מי בעל הזכויות במשכנתא. זה דבר חשוב, כי לא בכדי הכונס וגם סרוסי הסכימו להעביר את כל הזכויות מאותו תיק הוצל"פ לי, לפעול מטעמו, עוד לפני שידענו על ההליך פה. בספט' 2015, כשלא ידעתי עוד מה מתנהל פה, הגיע למשרדנו,

הערת ביהמ"ש:

בית המשפט לא יכול להתייחס לעדות של ב"כ המבקש שכן לא ניתן על כך תצהיר, כמו גם על כל מסמכים אחרים שלא הוגשו ע"פ דיני הראיות.

עו"ד חבר, ממשיך לסכם:

ניסינו ליצור קשר עם מר סרוסי. אני חושב שסרוסי נדרש לתת כאן עדות. אני חושב שביהמ"ש צריך לזמן אותו. המנהל המיוחד ניסה לזמנו 3 פעמים והוא לא הגיע. בנסיבות כאלה אני חושב שמן ראוי להוציא לו צו הבאה או צו זימון לעדות. כדי שיהיה צדק צריך לשמוע את כולם. גם את עו"ד נבנצל ואת סרוסי. שומעים פה הצדדים כולם שהיה כאן אדם תמים שחשב שהוא עושה עסקה עם אדם. אנחנו צריכים לשמוע גם את עדותו של האדם.

אני מבקש להזמין את מר סרוסי לעדות. לשאלת ביהמ"ש מדוע לא ביקשתי את זימונו מבעוד מועד אני משיב שאנחנו קיבלנו את ההחלטה שביהמ"ש קבע מהדיון האחרון בהפתעה. השבוע סוף סוף הצלחתי לראות את מרשי ולשבת איתו ולהבין מה היה. גם התגובה שהוגשה מטעמנו הוגשה תוך כדי שיחות עמו מארה"ב כדי לנסות להבין מה היה. יכול להיות שהיינו צריכים לבקש לזמן את סרוסי לפני, אך זה לא מונע מאיתנו לבקש זאת היום.

עו"ד קאופמן:

אני מתנגד לבקשת חברי. הוא בעל הזכויות, אני יכול לחייבו להגיע לדיון?

אם בעל השעבוד היה חושב שיש לו זכויות אז הוא היה צריך לזמנו קודם לכן.

לאחר ששמעתי את דברי ביהמ"ש אני משאיר לשיקול דעת ביהמ"ש.

<#2#>

החלטה

יפה עשה המנהל המיוחד שעה שלפנים משורת הדין נעתר לבקשת ב"כ המבקש לזימון מר סרוסי לעדות.

משכך, ייקבע לדיון לשמיעת מר סרוסי ליום 21.02.16 בשעה 08:00. יובהר שהדיון יסתיים בשעה 08:30, לאור דיונים אחרים שקבועים לפניי.

להסרת ספק, נאסר על המבקש ובא כוחו, כמו גם על החייב, לבוא בדברים עם מר סרוסי קודם הדיון, למעט המצאת ההזמנה שאותה על בא כוח המבקש לבצע במסירה אישית למר סרוסי תוך 48 שעות.

בהסכמת הצדדים, הפרוטוקול לא יופץ בשלב זה.

<#3#>

ניתנה והודעה היום א' אדר א' תשע"ו, 10/02/2016 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי אוריה אורן