לאחר שעיינתי בבקשות השונות אשר הוגשו, אני דוחה את הבקשה לדחיית מועד הדיון.

מהתיעוד הרפואי, ובפרט פרק האבחנות, אני מתרשמת כי מצבו של הנתבע 1 (המבקש 1) אינו מונע בעדו להתייצב לדיון, ולעניין זה אוסיף כי הוא יוכל להעיד בישיבה או בעמידה לפי בחירתו.

לגבי בקשת המדינה – כל עוד חומר החקירה אינו נחשף 'למתלונן' או מי מטעמו, הרי שאין כל חשש לשיבוש הליכים ובית המשפט ייתן את דעתו לסוגיה זו ויקפיד על ביצועה (ב"כ התובעים ויתרו על הזכות הדיונית לעיין במסמכים).

יתרה מכן, וכפי שציינתי בהחלטתי מאתמול, אין זהות בין הטענות העובדתיות שיש לברר בתיק זה לבין העובדות המפורטות בכתב האישום.

לגבי המסוכנות מהמפגש בין ב"כ התובעים לבין הנתבע 1 – בית המשפט המחוזי התיר לנתבע 1 לצאת ממעצר הבית על מנת להגיע לדיון. יתרה מכן, ב"כ התובעים (המתלונן) הביע הסכמה לקיום המפגש בכותלי בית המשפט, ועניין זה הועבר לידיעת משמר בית המשפט.

לנוכח האמור, לא מצאתי ממש בנימוקי המדינה לדחייה ועיכוב ההליכים, מה גם שלא ברור לי מדוע מוגשת הבקשה מטעמה רק עתה.

לפיכך, הדיון יתקיים כמתוכנן.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים בפקס, ובמידת האפשר עם אשור טלפוני, ותשלח עותק לפרקליטות.

ניתנה היום, כ"א חשון תשע"ג, 06 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.