1. לפני בקשה מטעם הנתבעים בת"א 27878-07-10 והתובעים בת"א 14259-08-10 (להלן: "המבקשים") להשיב את הערבות הבנקאית בסך 200,000 ₪ שהופקדה על ידם בקופת ביהמ"ש, בהתאם לתקנה 371 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן:"תקסד"א").

2. ביום 8.3.11 קיבל ביהמ"ש העליון את ערעור המבקשים ודחה את הערעור של התובעים בת"א 27878-07-10 והנתבעים בת"א 14259-08-10 (להלן: "המשיבים"). ביהמ"ש העליון נתן צו מניעה זמני נגד המשיבים שתוקפו משך שנה אחת מעת המצאת פסה"ד לידי המשיבים. תוקפו של הצו הותנה במתן התחייבות עצמית של המבקשים והפקדת ערבות בנקאית בביהמ"ש המחוזי בסך 200,000 ₪.

3. המבקשים טוענים בבקשה שלפני כי הואיל וחלפה כשנה מאז פקיעת הצו ומטעם המשיבים לא הוגשה תובענה או בקשה לפיצויים, ביהמ"ש מתבקש להורות על השבת הערבות הבנקאית לידי המבקשים עפ"י תקנה 371 (ג) לתקסד"א.

4. המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענת המשיבים, בענייננו נוצר מצב מיוחד בו מראש הוגבל תוקפו של צו המניעה הזמני שניתן לשנה אחת בלבד ואילו התובענה העיקרית עדיין מתבררת בביהמ"ש. במצב זה, בטרם הוכרעה התובענה, אין מקום לדון בבקשה שהינה מוקדמת וחסרת רלוונטיות בשלב זה. המשיבים טוענים כי צו המניעה גרם להם בפועל נזקים כבדים, אולם לו היו מגישים בקשה לחילוט הערבות הבנקאית, היתה מועלית טענה מטעם המבקשים כי אין מקום לדון בכך בטרם הוכרעה התובענה. לטענת המשיבים, נוכח מצב הדברים הייחודי בתיק, דין הבקשה להידחות. לחלופין, מבקשים המשיבים ליתן להם אורכה של 30 יום להגשת בקשה מתאימה ולהותיר את הערבות הבנקאית על כנה עד להכרעה בבקשה זו.

5. בתשובה לתגובה מוסיפים המבקשים וטוענים כי הטענות המובאות בתגובה נעדרות בסיס משפטי והטענה העובדתית בדבר נזקים שלכאורה נגרמו למשיבים עקב הצו הזמני נטענה בעלמא, ללא פירוט מינימאלי וללא שהובא תצהיר לתמיכה בה. תקנה 371 (ג) לתקסד"א לא נועדה רק למצב בו הצו פוקע עקב דחיית התביעה ואין שום דבר ייחודי בנסיבות המתקיימות בענייננו.

6. לאחר עיון בטענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להיתקבל מהנימוקים כדלקמן:

א. תקנה 371 (ג) לתקסד"א קובעת לגבי הליך של החזרת ערבות:

"לא הוגשה לבית המשפט תובענה או בקשה לפיצויים בגין נזק עקב מתן הצו הזמני, בתוך שישה חודשים מהמועד שפקע הצו הזמני, יוחזר למבקש כתב הערבות; בית המשפט רשאי לקבוע מועד אחר אם ראה שהדבר מוצדק, מטעמים מיוחדים שיירשמו".

תקנה 370 (1) לתקסד"א קובעת כי סעד זמני יפקע "עם הפסקת התובענה, עם ביצוע פסק הדין או בתום המועד שנקבע בו, לפי המוקדם".

ב. בפסה"ד מיום 8.3.11 נקבע מפורשות מועד פקיעת הצו הזמני שניתן על ידו שהרי תוקפו של הצו למשך שנה אחת.

לאור האמור לעיל, משלא הוגשה תובענה או בקשה לפיצויים בגין נזק עקב מתן הצו הזמני תוך 6 חודשים ממועד פקיעתו של הצו הזמני, יש להיעתר לבקשה שהגישו המבקשים.

ג. עוד אציין כי לא מצאתי כל טעם להיעתר לבקשה החלופית של המשיבים. המועד להגשת בקשה למימוש הערבות (6 חודשים) חלף לפני כחצי שנה. הטענה לעניין הנזק נטענה באופן סתמי והבקשה לא נתמכת בתצהיר.

ד. לפיכך, דין הבקשה להידחות.

ה. לא מצאתי לנכון לפסוק הוצאות בגין הבקשה דנן.

ניתנה היום, כ' אייר תשע"ג, 30 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.