1. בפני בקשה מטעם התובעים לתיקון כתב התביעה כך שתימחק ממנו דרישת הסעד למתן חשבונות והסעיפים הקשורים לכך.

מכתב התביעה עולה כי התובעים 2-5 מחזיקים ב- 61% מהון המניות של עטיה נכסים והשקעות בע"מ – התובעת 1 (להלן: "החברה"), שהינה חברה הפועלת בשוק הנדל"ן. הנתבעים הם בעלי מניות המיעוט בחברה.

ביום 5.11.09 נחתם בין התובעים לנתבעים הסכם בעלי מניות אשר הסדיר את היחסים בין הצדדים וקבע זכויות וחובות שונות. בסעיף 21.1 להסכם התחייבו הצדדים לשמור בסודיות מידע עסקי, מסחרי, פיננסי, טכני ומקצועי שהגיע לרשותם עקב כריתת ההסכם ו/או עקב פעילותם המשותפת במסגרת החברה. בסעיף 22.2 להסכם התחייבו הצדדים לא להתחרות בחברה ו/או בעסק מעסקי החברה, כל עוד הם בעלי מניות בחברה ובמשך 12 חודשים לאחר מכן.

התובעים טוענים כי קיימת וודאות שבכוונת הנתבעים להפר את ההתחייבויות שנטלו עליהם בהסכם בעלי המניות, ובמיוחד את ההתחייבות לשמירת סודיות ואת תנית אי התחרות. כמו כן, פעולותיהם המפרות של הנתבעים שללו מן החברה כספים שהיא זכאית להם.

2. התובעים טוענים בבקשה שלפני כי התיקון המבוקש נדרש לצורך ייעולו של ההליך. לטענת התובעים, הם העריכו בכתב התביעה את הנזק שנגרם להם כתוצאה מגזילת העסקאות ע"י הנתבעים. לפיכך, אין עוד צורך בבירור הסוגיה של מתן חשבונות וניתן להתמקד בבירור טענות התובעים לעניין גזילת העסקאות ע"י הנתבעים והנזק שנגרם לתובעים כתוצאה מכך. לטענת התובעים מחיקת הסעד תפשט את בירור התביעה וכן את בירור טענות הצדדים לעניין גילוי מסמכים. עוד טוענים התובעים כי התיקון המבוקש אינו פוגע בנתבעים.

התובעים מציינים כי הבקשה מוגשת בשלב מוקדם של בירור התביעה, טרם הסתיימו ההליכים המקדמיים וכי הבקשה מוגשת בעקבות הצעת ביהמ"ש וזמן קצר לאחר הדיון שבו הועלתה ההצעה.

3. הנתבעים מתנגדים לבקשה ומבקשים לדחותה.

לטענת הנתבעים המטרה היחידה של התיקון הינו לעקוף את המשוכה המקדמית הניצבת בפני התובעים של בירור הזכאות לקבלת החשבונות. הנתבעים טוענים כי בנסיבות הקיימות בהן קיימת מחלוקת בדבר הזכאות של התובעים למסמכים מעסקים עצמאיים של הנתבעים וכאשר לא הוכחו התנאים לקבלת החשבונות, לא ניתן ואין כל אפשרות לדלג על השלב הראשון של הוכחת הזכאות בטרם יינתנו להם המסמכים במסגרת גילוי מסמכים ואין לאפשר תיקון של כתב התביעה לצורך מטרה כזו.

הנתבעים טוענים כי התובעים מבקשים היתר ל"זיג זג" משפטי בהתאם לנוחותם כאשר בתיקון קודם של התביעה שנעשה על ידם לפני כשנתיים הוסף הסעד של מתן חשבונות אותו הם מבקשים כיום למחוק וזהו שימוש לרעה ובחוסר תום לב בהליכי משפט. יתרה מכך, הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר כשנתיים לאחר שבבקשה הקודמת הוסף הסעד של מתן חשבונות ובהעדר כל הצדקה לכך. בנסיבות אלה, הבקשה אף יוצרת עיוות דין כלפי הנתבעים.

עוד נטען כי מדובר בבקשה לאקונית מבלי שניתן הסבר כיצד התיקון המבוקש דרוש להכרעה בשאלות השנויות במחלוקת, מבלי שניתן הסבר אמיתי מדוע התיקון מבוקש בשלב מאוחר בהליך ומבלי שהבקשה נתמכה בתצהיר.

4. בתשובה לתגובה מוסיפים התובעים וטוענים כי עפ"י ההלכה הפסוקה והגישה המרחיבה הנהוגה בבתי המשפט ביחס לתיקון כתבי טענות, יש לקבל את בקשת התיקון ולהתיר את תיקון כתב התביעה. כך במיוחד נוכח השלב המוקדם בו נמצאת התביעה והעובדה כי התיקון יביא לייעול הדיון המשפטי ובירור המחלוקות האמיתיות בין הצדדים.

עוד מוסיפים התובעים כי הנתבעים מתעלמים בהתנגדותם מכך שהבקשה הוגשה בעקבות הדיון שהתקיים ביום 16.6.13 ובהתאם להצעת ביהמ"ש בדיון.

5. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים מצאתי לנכון לאפשר את תיקון כתב התביעה כמבוקש.

ההלכה הנוהגת בתיקון כתב תביעה הינה, כי על בית המשפט להיעתר למבוקש בנדיבות, על מנת שההכרעה השיפוטית תעשה בשאלות שהן באמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין – ראה תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן:"תקסד"א").

ברע"א 2345/98 סלים דנגור נ' חנוך ליבנה, פ"ד נב (3) 427 כב' הש' ת' אור פסק כי:

"מלשון תקנה 92 לתקנות ומהפרשנות לה, כפי שעוגנה בפסיקה, עולה כי כאשר בעל-דין מבקש לתקן את כתב-תביעתו, כך שבית-המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי-הדין – נעתרים לו ברוחב לב (ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי ואח' [1], ר"ע 330/85 אלבו ואח' נ' רבינטקס תעשיות בע"מ ואח' [2]). ברם, זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכול. חריגים לכלל זה הינם מקרים שבהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום-לב או מקרים שבהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אם הייתה מוגשת הבקשה מחדש. דוגמה לכך היא טענת התיישנות...".

בנסיבות שלפני, אין מקום שלא לאפשר את תיקון כתב התביעה ואין בידי לקבל את טענת הנתבעים כי אין להיעתר לבקשה בשל התנהלות התובעים.

לא מצאתי כי התובעים נהגו בחוסר תום לב תוך שימוש לרעה בהליכי משפט ויש בידי לקבל את עמדת התובעים לפיה התיקון התבקש לאחר הדברים שנאמרו בישיבת קדם המשפט מיום 16.6.13 שהתקיימה בפני.

זאת ועוד; מתן רשות לתקן, לא יעניק לתובעים יתרון שלא ניתן להשיגו, בדרך של הגשת תובענה חדשה שהרי, בהגשת תובענה חדשה, ללא סעד של מתן חשבונות, ממילא יהיו התובעים זכאים לעשות שימוש בהליכי גילוי ועיון במסמכים בהתאם לתקסד"א.

במקרה דנן, מצאתי כי תיקון כתב התביעה אכן יביא לחידוד הפלוגתאות בין הצדדים.

בשלב המקדמי בו ההליך מצוי, ובנסיבות שלפני, התובעים רשאים למחוק את הסעד למתן חשבונות ולהסתפק ביתר הסעדים המבוקשים על ידם בכתב התביעה.

6. אמנם יש לאפשר תיקון כתב התביעה אך יש מקום לחייב את התובעים בהוצאות הנתבעים לאור התיקונים המבוקשים. התיקון מצריך הגשת כתבי טענות מתוקנים וניהול הליכים מקדמיים באופן שונה מאלו המתנהלים כאשר מדובר בתביעה למתן חשבונות.

לפיכך:

א) כתב התביעה יתוקן כמבוקש.

ב) כתב הגנה מתוקן יוגש בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו.

ג) התובעים ישאו בהוצאות הנתבעים ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ש"ח, ללא קשר לתוצאות הדיון בתיק העיקרי.

ד) הליכים מקדמיים ינוהלו בהתאם לתקנות.

ה) ישיבת קדם משפט תתקיים ביום 31/12/13 בשעה 8:30.

7. המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"ד, 08 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.